פרק ח׳
מוטציות — המהוות הן בסיס לאבולוציה?
1, 2. מהו המנגנון הנחשב כבסיס לאבולוציה?
קיים קושי נוסף הניצב בפני תיאוריית האבולוציה. כיצד בדיוק אמורה היתה להתרחש? מהו המנגנון הבסיסי שאיפשר, לפי ההשערה, למין אחד להתפתח למִשנהו? אבולוציוניסטים טוענים, כי שינויים שונים בתוך גרעין התא ממלאים תפקיד בכך. הבולטים שבהם הם השינויים ה”מקריים” הידועים בשם מוּטַציות. סבורים כי אותם חלקים המעורבים בשינויים מוטציוניים אלה, הם הגֶנים והכרומוזומים שבתאי המין, הואיל ומוטציות שהתחוללו בהם יכולות לעבור לצאצאים.
2 ”המוטציות... הן הבסיס לאבולוציה”, מצהירה האנציקלופדיה מטעם וורלד בּוּק.1 בדומה לכך, כינה הפָּלֵיאונטולוג סטיבן סטנלי את המוטציות ”חומרי הגלם” של האבולוציה.2 הגנטיקאי פֶּאוֹ קוֹלֶר הכריז, כי המוטציות ”הכרחיות להתקדמות האבולוציונית”.3
3. מהו סוג המוטציות הדרוש לאבולוציה?
3 אולם, לא כל סוג של מוטציה דרוש לאבולוציה. רוברט ג׳אסטרו הצביע על הצורך ב”הצטברות איטית של מוטציות חיוביות”.4 קארל סייגן הוסיף: ”המוטציות — שהן שינויים פתאומיים בתורשה — מקימות צאצאים בעלי תכונות ההורים. הן מספקות את חומר הגלם של האבולוציה. הסביבה בוררת את אותן מוטציות מעטות המגבירות את כושר ההישרדות, דבר הגורם לסִדרת שינויים הדרגתיים מצורת חיים אחת לאחרת, היינו, להתהוות מינים חדשים”.5
4. איזה קושי עולה מן הטענה, כי מוטציות היו אולי מעורבות בשינויים אבולוציוניים מהירים?
4 כמו־כן, יש מי שטוענים שהמוטציות עשויות להוות מפתח לשינוי המהיר המתחייב מתיאוריית ”שיווי־המשקל המקוטע”. בכותבו בסַיינס דַייג׳סט, העיר ג׳ון גליידמן: ”רביזיוֹניסטים בתחום האבולוציה סבורים, כי מוטציות המתחוללות בגֶנים המווסתים הראשיים, עשויות להיות הגורם הגנטי הנדרש על־פי תיאוריית קפיצת־הענק”. עם זאת, הזואולוג הבריטי קולין פטרסון ציין: ”אין גבול להשערות שניתן להעלות. איננו יודעים מאומה על הגנים המווסתים הראשיים”.6 אך, פרט להשערות אלה קיימת הסכמה כללית, שהמוטציות המעורבות כביכול באבולוציה הן שינויים אקראיים קטנים, המצטברים לאורך תקופה ממושכת.
5. כיצד המוטציות נוצרות?
5 כיצד המוטציות נוצרות? סבורים כי מרביתן מתרחשות בתהליך הנורמלי של התרבות התא. אך ניסויים הראו, כי הן יכולות להתחולל גם בהשפעת גורמים חיצוניים, כגון קרינה וחומרים כימיים. מהי תדירותן? שכפול החומר הגנטי בתא אחיד להפליא. בהתחשב במספר התאים המתחלקים ביצור חי, המוטציות הן אירוע נדיר יחסית. בנוגע לכך מעירה אנציקלופדיה בריטניקה, כי שכפול ”שרשרות הדנ״א המרכיבות את הגֶן מדויק באורח ראוי לציון. טעויות בהטבעה או בהעתקה הן ’תאונות’ נדירות”.7
האם הן מועילות או מזיקות?
6, 7. מהו שיעורן של המוטציות המזיקות לעומת המועילות?
6 אם מוטציות מועילות הן בסיס לאבולוציה, איזה שיעור מהן מועיל? בעניין זה קיימת הסכמה כללית בקרב אבולוציוניסטים. למשל, קארל סייגן הכריז: ”מרביתן מזיקות או קטלניות”.8 פֶּאוֹ קולֶר ציין: ”חלק הארי של המוטציות מזיק לפרט הנושא את הגֶן המוּטַנְטִי. ניסויים העלו, כי על כל מוטציה מוצלחת או מועילה קיימות אלפי מוטציות מזיקות”.9
7 אם כן, להוציא את המוטציות ה”ניטרליות”, המוטציות המזיקות עולות במספרן על המועילות כביכול, ביחס של כמה אלפים לאחת. ”יש לצפות לתוצאות כגון אלה משינויים מקריים המופיעים בכל אורגאניזם מורכב”, נאמר באנציקלופדיה בריטניקה.10 משום כך, המוטציות נחשבות לגורם האחראי למאות מחלות תורשתיות.11
8. כיצד מאמתות התוצאות בפועל את הערתה של אנציקלופדיה מסוימת?
8 מחמת טבען המזיק של המוטציות, אנציקלופדיה אמריקנה מודה: ”נראה כי העובדה שרוב המוטציות מזיקות לאורגאניזם, אינה משתלבת בנקל עם הדעה שהמוטציות הן מקור חומרי הגלם של האבולוציה. המוּטַנטים המתוארים בספרי הלימוד הביולוגיים מהווים קובץ של תופעות משונות ומפלצתיות, ונראה כי המוטציות הן תהליך הרסני יותר מאשר בונה”.12 כאשר חרקים שעברו מוטציה נחשפו לתחרות עם חרקים נורמליים, תמיד היתה אותה תוצאה. כשם שהעיר ג. לֵדיָארד סטֵבּינס: ”לאחר מספר זה או אחר של דורות, המוּטַנטים מתחסלים”.13 הם לא יכלו לעמוד בתחרות, משום שלא חל בהם שיפור, אלא היו מנוּונים וידם היתה על התחתונה.
9, 10. מדוע בלתי מוצדק להניח, שהמוטציות מסבירות את האבולוציה?
9 בספרו The Wellsprings of Life (מקורות החיים), הודה הסופר לענייני מדע אייזק אסימוֹב: ”מרבית המוטציות הן לרעה”. למרות זאת, טען אחר־כך: ”בסופו של דבר, המוטציות משפיעות, ללא ספק, על מהלך האבולוציה לנוע קדימה וכלפי מעלה”.14 אך, האומנם? היכול תהליך כלשהו, שהסתיים בנזק יותר מ־999 פעמים מתוך 000,1, להיחשב כמועיל? אילו רצית לבנות בית, האם היית מעסיק בנאי, שעל כל עבודה תקינה היה מבצע אלפי עבודות פגומות? אילו קיבל נהג מכונית אלפי החלטות מוטעות על כל החלטה נכונה בעת הנהיגה, האם היית מוכן לנסוע עימו? אילו ביצע מנתח בשעת ניתוח אלפי מהלכים מוטעים על כל מהלך נכון, האם היית מסכים שינתח אותך?
10 הגנטיקאי דוֹבּזַ׳נסקי אמר פעם: ”קשה לצפות, שתאונה או שינוי אקראי יחוללו שיפור במנגנון עדין כלשהו. הרי זה נדיר, שדחיפת מקל לתוך מנגנון של שעון או של מקלט־רדיו תשפר את פעולתו”.15 לכן, שאל את עצמך: האם מתקבל על הדעת שכל התאים, המִבנים, האיברים והתהליכים המדהימים במורכבותם, הקיימים ביצורים החיים, נוצרו באמצעות תהליך הרסני?
האם המוטציות מחוללות דבר חדש?
11–13. האם יצרו אי־פעם המוטציות דבר חדש?
11 גם אם כל המוטציות היו מועילות, האם היו מסוגלות ליצור דבר חדש? התשובה לכך שלילית. מוטציה יכולה להתבטא רק בווריאציה של תכונה שכבר היתה קיימת. היא יוצרת גיוון, אך לעולם לא משהו חדש.
12 האנציקלופדיה מטעם וורלד בּוּק מביאה דוגמה למה שעשוי להתרחש בעקבות מוטציה מועילה: ”צמח באיזור צחיח עשוי להיות בעל גֶן מוּטַנטי, המאפשר לו להצמיח שורשים גדולים וחזקים יותר. לצמח זה עשויים להיות סיכויי הישרדות טובים יותר מאשר לבני מינו, כיוון ששורשיו מסוגלים לספוג יותר מים”.16 אך, האם הופיע דבר חדש? לא, זהו עדיין אותו צמח. אין הוא מתפתח לדבר־מה אחר.
13 מוטציות יכולות לגרום לשינוי בצבע או במִרקם השיער. אך, השיער יישאר תמיד שיער. הוא לעולם לא יהפוך לנוצות. יד האדם עלולה להשתנות עקב מוטציות. עלולות להיות בה אצבעות מעוותות. לעתים, אף עלולים להיות בה שש אצבעות או ליקויים אחרים. אך, היא תהיה תמיד יד. לעולם לא תשתנה לדבר אחר. שום דבר חדש לא נוצר ולעולם לא יוכל להיווצר.
הניסויים בזבוב־הפירות
14, 15. מה העלו עשרות שנים של ניסויים בזבובי־פירות?
14 רק ניסויים מעטים בנושא המוטציות יכולים להשתוות לניסויים המקיפים שנערכו בזבוב־הפירות המצוי, דְרוֹזוֹפִילָה מֶלַנוֹגַסטֶר. מתחילת המאה העשרים, חשפו מדענים מיליוני זבובים ממין זה לקרני רנטגן. הדבר הגדיל את תדירות המוטציות פי מאה ויותר מן הרגיל.
15 מה העלו הניסויים אחרי עשרות השנים שחלפו מאז? דובז׳נסקי פירסם את אחת התוצאות: ”המוּטַנטים המוגדרים היטב של דְרוֹזוֹפִילָה, שבהם נערך הרבה מן המחקר הקלאסי בגנטיקה, נחותים כמעט בלא יוצא מן הכלל מזבובי זן־הבר מבחינת יכולת הקיום, הפוריות ואורך־החיים”.17 תוצאה נוספת היתה, שהמוטציות מעולם לא יצרו דבר חדש. הזבובים שהתקבלו היו בעלי כנפיים, רגליים וגוף מעוּותים ובעלי ליקויים אחרים, אך נשארו תמיד זבובי־פירות. כאשר זבובים שעברו מוטציה זוּוגו בינם לבין עצמם, נמצא כי לאחר מספר דורות החלו להופיע כמה זבובי־פירות נורמליים. אם מותירים את זבובי־הפירות האלה במצבם הטבעי, הם שורדים בסופו־של־דבר יותר מאשר המוּטַנטים החלשים, כשהם שומרים על צורתו המקורית של זבוב־הפירות.
16. כיצד שומר הצופן התורשתי על האורגאניזמים?
16 הצופן התורשתי, הדנ״א, מצטיין ביכולתו לתקן לעצמו נזקים גנטיים. באופן זה הוא שומר על סוג האורגאניזם הטבוע בו. כתב־העת המדעי סַיינטיפיק אמריקן מסביר כיצד ”חייו של כל יצור והמשכיותו מדור לדור”, נשמרים ”על־ידי אנזימים המתקנים בלי הרף” נזקים גנטיים. באותו כתב־עת נאמר: ”בעיקרו של דבר, נזקים משמעותיים למולקולות הדנ״א יכולים לגרום לתגובת חירום, שבמהלכה אנזימים מתקנים מיוצרים במידה מוגברת”.18
17. מדוע היה גולדשמידט מאוכזב מן הניסויים בנושא המוטציות?
17 הנה כי כן, בספר Darwin Retried (דרווין במשפט חוזר), המחבר מביא את הדברים הבאים על הגנטיקאי הדגול, ריצ׳רד גולדשמידט המנוח: ”לאחר שנים רבות של התבוננות במוטציות של זבובי־הפירות, שקע גולדשמידט בייאוש. הוא קונן על כך שהשינויים היו כה מזעריים, שגם אם אלף מוטציות היו מתרחשות במִדגם אחד, לא היה נוצר מין חדש”.19
העש המְפוּלפָּל־לָבָן
18, 19. איזו טענה הועלתה בנוגע לעש המפולפל־לבן, ומדוע?
18 הספרות האבולוציונית מתייחסת לעתים קרובות לעש המפוּלפָּל־לבן האנגלי, כאל דוגמה בת־זמננו לאבולוציה בפועל. למשל, The International Wildlife Encyclopedia (האנציקלופדיה הבינלאומית לחיות־הבר) טוענת: ”זהו השינוי האבולוציוני הבולט ביותר שבו צפה האדם מעודו”.20 לאחר שציין כי דרווין הוטרד מאי יכולתו להדגים את האבולוציה, ולוּ של מין אחד ויחיד, הוסיף ג׳אסטרו בספרו Red Giants and White Dwarfs (ענקים אדומים וננסים לבנים): ”לוּ ידע על כך, היתה בהישג ידו דוגמה שהיתה מספקת לו את ההוכחה שלה נזקק. המקרה היה נדיר ביותר”.21 המקרה היה, כמובן, העש המפולפל־לבן.
19 מה בדיוק אירע לעש המפולפל־לבן? בתחילה היה הזן הבהיר שכיח יותר מן הזן הכהה. הוא התמזג היטב עם צבעם הבהיר של גזעי העצים, וכך זכה להגנה טובה יותר מפני העופות. אולם, עקב זיהום מתמשך מאזורים תעשייתיים, הפכו גזעי העצים לכהים. עתה, צבעם של הזנים הבהירים פעל נגדם, הואיל והעופות יכלו להבחין בהם בנקל ולטרוף אותם. עקב כך, סיכויי הישרדותו של הזן הכהה של העש המפולפל, שלפי הטענה עבר מוטציה, היו טובים יותר, כיוון שהעופות התקשו להבחין בו על רקע העצים שהושחרו מחמת הפיח. הזן הכהה יותר החל חיש קל לשלוט באוכלוסייה.
20. כיצד הבהיר כתב־עת רפואי אנגלי, כי העש המפולפל־לבן לא התפתח?
20 אולם, האם התפתח העש המפולפל־לבן לחרק מסוג אחר? לא. עדיין היה זה אותו עש מפולפל, אלא שצבעו היה שונה. לפיכך, כתב־העת הרפואי האנגלי אוֹן קוֹל, התייחס לשימוש בדוגמה זו להוכחת האבולוציה, כאל דבר ”ידוע לשִמצה”. הוא הצהיר: ”זוהי דוגמה מצוינת לפעולת הסוואה, אך מאחר שהיא מתחילה ומסתיימת בעשים, ולא נוצר מין חדש כלשהו, אין היא מתאימה כלל כראיה לאבולוציה”.22
21. מה ניתן לומר על הטענה, שחיידקים מסוגלים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה?
21 הטענה הלא־מדויקת כי העש המפולפל־לבן מתפתח, דומה למספר דוגמאות אחרות. למשל, מאחר שחיידקים מסוימים הוכחו כעמידים בפני אנטיביוטיקה, הועלתה הטענה כי חלה כאן אבולוציה. אך, החיידקים העמידים יותר נשארו בני אותו מין, ולא התפתחו לדבר אחר. מדענים אפילו מכירים בכך, שהשינוי אולי נבע מכך שחיידקים אחדים היו מחוסנים מלכתחילה, ולאו דווקא ממוטציה. בשעה שהאחרים חוסלו על־ידי תרופות, החסינים התרבו והפכו לשליטים. בעניין זה נאמר בספר Evolution From Space (אבולוציה מהחלל): ”אנו מסופקים אם במקרים אלה מעורב גורם אחר כלשהו, מלבד בחירתם של גֶנים שכבר היו קיימים”.23
22. האם העובדה שחרקים מסוימים מחוסנים בפני רעלים, משמעה שהם עוברים תהליך התפתחותי?
22 ייתכן שאותו תהליך נכון גם לגבי חרקים מסוימים, שהיו מחוסנים בפני רעלים שהופעלו נגדם: או שהרעלים קטלו את החרקים, או שהיו לא־יעילים כלפיהם. אלה שהושמדו לא יכלו לפתח עמידוּת, שהרי היו מתים. ייתכן שהסיבה להישרדותם של האחרים היא, שהיו עמידים מלכתחילה. עמידות זו הינה גורם גנטי הקיים בחרקים מסוימים, אך לא באחרים. מכל מקום, החרקים נשארו בני אותו מין. הם לא התפתחו לדבר אחר.
”למיניהם”
23. איזה כלל בבראשית אוּמת גם על־ידי המוטציות?
23 המסר שאותו המוטציות חוזרות ומאמתות, הוא הנוסחה המופיעה בבראשית פרק א׳: יצורים חיים מתרבים אך ורק ”למיניהם”. הסיבה נעוצה בכך, שהצופן הגנטי מונע כל צמח או בעל־חיים מלחרוג יתר על המידה מן הממוצע. ייתכן מיגוון אדיר (כפי שניתן לראות, למשל, בקרב בני־האדם, החתולים או הכלבים), אך לא עד־כדי־כך שיצור חי אחד הופך ליצור אחר. כל ניסוי שנערך אי־פעם במוטציות מוכיח זאת. כן מוכח חוק הבִּיוֹגֶנֶזָה, שלפיו חי נולד רק מן החי והאורגאניזם ההורה וצאצאו הם בני אותו ”מין”.
24. כיצד הוכיחו ניסויים בתחום הרבייה, שיצורים חיים מתרבים אך ורק ”למיניהם”?
24 ניסויים בתחום הרבייה מאמתים זאת. מדענים ניסו לשנות עד אין גבול צמחים ובעלי־חיים שונים באמצעות הכלאות. הם רצו להיווכח, אם יצליחו לפתח עם הזמן צורות חיים חדשות. מה היו התוצאות? כתב־העת אוֹן קוֹל מדווח: ”המגַדלים נוכחים, בדרך־כלל, כי לאחר מספר דורות הם מגיעים למצב אופטימָלי, שכל שיפור שמעבר לו הוא בלתי־אפשרי, וכי לא נוצרו מינים חדשים... לפיכך, נראה כי תהליכי הרבייה מפריכים את האבולוציה, במקום לתמוך בה”.24
25, 62. מה נאמר בפרסומים מדעיים על גבולות ההתרבות של החי והצומח?
25 התבטאות דומה למדי הופיעה בכתב־העת המדעי סַיינס: ”מיני החי והצומח אכן ניחנו ביכולת להשתנות במידה מזערית בתכונות פיסיות ואחרות, אך הדבר מוגבל, ולטווח ארוך הוא איננו חורג בהרבה מן הממוצע”.25 אם כן, מה שיצורים חיים מעבירים בתורשה אינה האפשרות לשינוי רצוף, אלא (1) יציבות, (2) וַריאציות בהיקף מוגבל.
26 כיוון שכך, הספר Molecules to Living Cells (ממולקולות לתאים חיים) מציין: ”התאים של הגזר או של כבד־העכבר שומרים כל אחד בעקביות על זהות הרקמות והאורגאניזם, גם לאחר מחזורי רבייה רבים מספור”.26 כמו־כן, בספר Symbiosis in Cell Evolution (סימביוזה בהתפתחות התא) נאמר: ”כל צורות־החיים... מתרבות בדייקנות מפליאה”.27 כתב־העת סַיינטיפיק אמריקן מעיר אף הוא: ”היצורים החיים שונים מאוד זה מזה בצורתם, אולם הצורה קבועה להפליא בכל שושלת־יוחסין נתונה: חזירים נשארים חזירים ועצי־אלון נשארים עצי־אלון, דור אחר דור”.28 סופר לענייני מדע ציין: ”בשׂיח שושנים יפרחו תמיד שושנים ולעולם לא קמֶליות. עזים ימליטו תמיד גדיים ולעולם לא טלאים”. הוא סיכם, כי מוטציות ”אינן יכולות להסביר את האבולוציה בכללותה — את הסיבה לקיום הדגים, הזוחלים, העופות והיונקים”.29
27. מה לא פירש דרווין נכונה בנוגע לפְּרושים באיי־גַלַפַּגוֹס?
27 קיום רבגוניות בתוך המין, מסביר מה השפיע על השקפתו המקורית של דרווין בנוגע לאבולוציה. בעת שהייתו באיי־גַלַפַּגוֹס, צפה בציפור בשם פָּרוּש. ציפורים אלה היו מן הסוג של ’המין ההורה’ שביבשת דרום־אמריקה, שממנה כפי הנראה נדדו. אך, היו ביניהן מספר הבדלים מוזרים, כגון צורת המקור. דרווין פירש זאת כאבולוציה בעיצומה. אולם, למעשה לא היתה זו אלא דוגמה נוספת לרבגוניות בתוך המין, שנתאפשרה הודות למבנה הגנטי. הפְּרושים נותרו פּרושים. הם לא הפכו לדבר־מה אחר, ולעולם גם לא יהפכו.
28. אם כן, כיצד ניתן לומר שהעובדות המדעיות עולות בקנה אחד עם הכלל ”למיניהם” שבבראשית?
28 לפיכך, הנאמר בבראשית עולה בקנה אחד עם העובדות המדעיות. בזורעך זרעים, הם יתרבו אך ורק ”למיניהם”, כך שאתה יכול לטפח לך גינה מתוך ביטחון באמינות החוק הזה. כשחתולות ממליטות, ולדותיהן הם תמיד חתולים. כשבני־אדם נעשים הורים, צאצאיהם הם תמיד בני־אדם. קיימת רבגוניות בצבע, בגודל ובצורה, אך תמיד במסגרת גבולות המין. האם ראית מעודך מקרה שונה? כמוך, אף לא אחד אחר.
לא בסיס לאבולוציה
29. מה אמר ביולוג צרפתי בעניין המוטציות?
29 המסקנה ברורה. שום שינוי גנטי, גדול ככל שיהיה, אינו יכול לגרום לצורת חיים אחת להפוך לצורת חיים אחרת. בעניין זה אמר פעם הביולוג הצרפתי ז׳אן רוסטנד: ”איני יכול להעלות כלל על דעתי, כי ’מִשגים’ אלה בתורשה, אפילו עם שיתוף פעולה מצד הברירה הטבעית ועם היתרון של תקופות־הזמן העצומות שבמהלכן פועלת האבולוציה על החיים, יכלו להקים את העולם כולו, על שפע המִבנים והשכלולים שבו, על ’ההסתגלויות’ המהממות שבו”.30
30. מה ציין הגנטיקאי וודינגטון לגבי המוטציות?
30 בדומה לכך, בהתייחסו לאמונה במוטציות, ציין הגנטיקאי ס. ה. וודינגטון: ”אפשר לדמות זאת לתיאוריה, שאם תתחיל בארבע־עשרה שורות כלשהן באנגלית רהוטה, וכל פעם תשנה בהן אות אחת, בהשאירך רק את אותם דברים שעדיין נושאים משמעות, תהיה לבסוף בידך אחת הסונטות של שקספיר. ... הדבר נשמע לי כהיגיון מטורף, וסבורני שאנו מסוגלים ליותר מכך”.31
31. כיצד כינה מדען מסוים את האמונה, שהמוטציות הן החומר הגולמי של האבולוציה?
31 האמת היא, כשם שהצהיר פרופסור ג׳ון מוּר: ”בדיקה וניתוח מדוקדקים מראים, שכל טענה דוֹגמטית... שמוטציות בגֶנים הן החומר הגולמי של כל תהליך אבולוציוני הכרוך בברירה טבעית, היא בבחינת אגדה”.32
[קטע מוגדל בעמוד 99]
”המוטציות... הן הבסיס לאבולוציה”
[קטע מוגדל בעמוד 100]
המוטציות משולות ל”תאונות” במנגנון הגנטי. אך תאונות גורמות נזק, לאו דווקא תועלת
[קטע מוגדל בעמוד 101]
”נראה כי המוטציות הן תהליך הרסני יותר מאשר בונה”
קטע מוגדל בעמוד 105]
”גם אם אלף מוטציות היו מתרחשות במִדגם אחד, לא היה נוצר מין חדש”
[קטע מוגדל בעמוד 107]
”אין היא מתאימה כלל כראיה לאבולוציה”
[קטע מוגדל בעמוד 107]
המסר שאותו מאמתות המוטציות הוא זה: יצורים חיים מתרבים אך ורק ”למיניהם”
[קטע מוגדל בעמוד 108]
”נראה כי תהליכי הרבייה מפריכים את האבולוציה, במקום לתמוך בה”
[קטע מוגדל בעמוד 109]
”חזירים נשארים חזירים ועצי־אלון נשארים עצי־אלון, דור אחר דור”
[קטע מוגדל בעמוד 110]
מוטציות ”אינן יכולות להסביר את האבולוציה בכללותה”
[קטע מוגדל בעמוד 110]
”הדבר נשמע לי כהיגיון מטורף, וסבורני שאנו מסוגלים ליותר מכך”
[תיבה/תמונה בעמודים 112, 113]
מה תואם את העובדות?
לאחר קריאת הפרקים הקודמים, מן הראוי לשאול: מה תואם את העובדות, האבולוציה או הבריאה? הטורים שלהלן מציגים את דגם האבולוציה, את דגם הבריאה ואת העובדות הקיימות בפועל.
התחזיות על־פי התחזיות על־פי העובדות
דגם האבולוציה דגם הבריאה הקיימות בפועל
החיים התפתחו מחומר חי נולד (1) חי נולד רק
דומם על־ידי אבולוציה אך ורק מן החי; מן החי; (2) אין דרך
כימית מקרית (היווצרות בורא בר־דעת להיווצרות מקרית
ספונטאנית) הוא מקור החיים של צופן גנטי מורכב
המאובנים אמורים להראות: המאובנים אמורים להראות: המאובנים מראים:
(1) צורות־חיים פשוטות (1) הופעת צורות מורכבות (1) הופעה פתאומית של צורות
אשר התהוו בהדרגה; בבת־אחת ובמיגוון גדול; חיים מורכבות במיגוון עשיר;
(2) צורות־מעבר (2) פערים מבדילים בין מינים (2) כל מין חדש נבדל ממינים
הקשורות לקודמותיהן עיקריים; אין צורות־ביניים שקדמו לו; אין צורות־ביניים
הופעת מינים חדשים בהדרגה; אין הופעה הדרגתית של אין כל הופעה הדרגתית של
התחלות של עצמות מינים חדשים; אין עצמות או מינים חדשים, אם כי קיימים
ואיברים לא־שלמים איברים לא־שלמים. כל זנים רבים. אין עצמות
בשלבי־ביניים שונים החלקים נוצרו בשלימותם או איברים לא־שלמים
מוטציות: תוצאה מועילה המוטציות מזיקות המוטציות הזעירות — מזיקות,
נטו; יוצרות תכונות לצורות חיים מורכבות; הגדולות — קטלניות; לעולם
חדשות אינן יוצרות דבר־מה חדש אין הן יוצרות דבר חדש
מוצָא הציביליזציה הציביליזציה הופיעה הציביליזציה מופיעה עם
הדרגתי; היא צמחה בד בבד עם הופעת האדם; האדם; כל שוכני־המערות חיו
מהתחלה גסה ופראית מורכבת מראשיתה כשהציביליזציה היתה קיימת
השפה התפתחה השפה החלה עם השפה החלה עם הופעת
מקולות חייתיים פשוטים הופעת האדם; השפות האדם; השפות העתיקות מורכבות
לשפות מודרניות מורכבות העתיקות מורכבות ושלימות בדרך־כלל יותר מהמודרניות
הופעת האדם הופעת האדם המימצאים הכתובים העתיקים
לפני מיליוני שנים לפני כ־000,6 שנה ביותר הם מלפני כ־000,5 שנה בלבד
. . . המסקנה ההגיונית
בהשוותנו בין מה שאירע בפועל לבין תחזיות האבולוציה ותחזיות הבריאה, האין זה ברור איזה דגם תואם את העובדות ואיזה סותר אותן? הראיות מעולם החי והצומח סביבנו ומאוסף המאובנים של צורות חיים מהעבר הרחוק, מצביעות על אותה מסקנה: החיים נבראו; הם לא התפתחו.
ראשיתם של החיים לא התחוללה ב”מרק” קדמוני לא־ידוע. בני־האדם לא הגיעו הלום מאבות קדמונים דמויי־קופים. תחת זאת, צורות החיים נבראו בשפע, כמשפחות שונות ונבדלות זו מזו. כל אחת מהן מסוגלת להתרבות במיגוון רחב במסגרת ה”מין” שלה, אך אינה יכולה לעבור את הגבול המבדיל בין המינים השונים. גבול זה, המפריד בבירור בין היצורים החיים, נכפה על־ידי עקרות. הבדל זה בין המינים נשמר על־ידי המנגנון הגנטי המיוחד לכל מין ומין.
אולם, יש תופעות רבות יותר המעידות על בורא, מלבד העובדות התואמות את התחזיות שעל־פי דגם הבריאה. תן דעתך לתכנון ולמורכבוּת המדהימים המצויים בכדור־הארץ, ולמעשה ביקום כולו. גם אלו מעידים על קיום תבונה עילאית. רק קומץ מן הנפלאות האלה, החל ביקום המעורר פליאה וכלה בצורות המורכבות שבעולם המיקרוסקופי, יהוו את מוקד דיוננו בכמה מן הפרקים הבאים.
[תמונות בעמוד 102]
אילו ביצע בנאי אלפי עבודות פגומות על כל עבודה תקינה, האם היית מעסיק אותו?
אילו קיבל נהג אלפי החלטות מוטעות על כל החלטה נכונה, האם היית נוסע עימו?
אילו ביצע מנתח אלפי מהלכים מוטעים על כל מהלך נכון, האם היית מסכים שינתח אותך?
[תמונה בעמוד 103]
דובז׳נסקי: ”הרי זה נדיר, שדחיפת מקל לתוך מנגנון... של מקלט־רדיו תשפר את פעולתו”
[תמונות בעמוד 104]
ניסויים בזבובי־פירות יצרו מוּטַנטים מעוּותים רבים, אך הם תמיד נשארו זבובי־פירות
זבוב־פירות רגיל
זבובים מוּטַנטים
[תמונות בעמוד 106]
שינוי צבעו של העש המפולפל־לבן אינו מהווה אבולוציה, אלא רבגוניות בתוך מין בסיסי
[תמונות בעמוד 108]
משפחת הכלבים מגוונת מאוד, אך כלבים נשארים תמיד כלבים
[תמונות בעמוד 109]
קיימת רבגוניות רבה במשפחת האדם, אך בני־אדם מתרבים אך ורק ’למינם’
[תמונות בעמוד 111]
הפְּרושים שבהם צפה דרווין באיי־גַלַפַּגוֹס, נשארו תמיד פּרושים; דרווין צפה אפוא במיגוון, לא באבולוציה