פרק חמישי
חנך את ילדך מינקות
1, 2. לעזרת מי צריכים לפנות ההורים בגידול ילדיהם?
”נחלת יהוה בנים”, הצהיר הורה חדור הערכה לפני כ־000,3 שנה (תהלים קכ״ז:3). אכן, השמחה שבהורוּת היא גמול יקר־ערך מאת אלוהים, שמחה שיכולה להיות מנת־חלקם של מרבית הזוגות הנשואים. אלא שהורים לומדים בתוך זמן קצר, שלשמחה זו נלווית אחריות כבדה.
2 בייחוד בימינו, גידול ילדים הוא משימה כבירה. למרות זאת, רבים עמדו בה בהצלחה, ואחד ממחברי התהלים כתב בהשראה מהו המפתח להצלחה בכך: ”אם יהוה לא יבנה בית, שווא עמלו בוניו בו” (תהלים קכ״ז:1). ככל שתקפיד למלא אחר הוראותיו של יהוה, כך תהיה הורה טוב יותר. המקרא אומר: ”בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תישען” (משלי ג׳:5). התטה אוזנך לעצת יהוה בעודך מתחיל בפרויקט ה־20 שנה של גידול ילדך?
אמץ את השקפת המקרא
3. איזו אחריות מוטלת על האבות בגידול הילדים?
3 בבתים רבים בכל רחבי העולם, חינוך הילד נתפס אצל הגברים כתפקיד האשה בעיקר. אמת, דבר־אלוהים מטיל על האב את תפקיד המפרנס הראשי. אך הוא מציין גם שיש לו אחריות בבית. המקרא אומר: ”הכן בחוץ מלאכתך, ועתְדָהּ בשדה לך, אחר ובנית את [בני] ביתך” (משלי כ״ד:27). בעיני אלוהים, האבות והאמהות שותפים בחינוך הילד (משלי א׳:8, 9).
4. מדוע אין לראות בבנים כנעלים על בנות?
4 מהי השקפתך על ילדיך? מדיווחים עולה, שבאסיה ”תינוקות בנות בדרך־כלל אינן מתקבלות בשמחה”. נמסר כי באמריקה הלטינית עדיין נוטים להפלות לרעה בנות, אפילו בקרב ”משפחות נאורות יחסית”. אולם, הבנות אינן ילדים סוג ב׳. יעקב, אחד ההורים הבולטים מימי קדם, תיאר את כל יוצאי־חלציו, לרבות בנותיו, כ”ילדים אשר חנן אלוהים [אותי]” (בראשית ל״ג:1–5; ל״ז:35). בדומה לכך, ישוע בירך את כל הילדים (בנים ובנות) שהובאו לפניו (מתי י״ט:13–15). אין לנו ספק כי הוא פעל על־פי השקפת יהוה (דברים ט״ז:14).
5. אילו שיקולים צריכים להנחות את בני־הזוג בתכנון המשפחה?
5 האם אתה חי בחברה שבה מצפים מהאשה ללדת ילדים רבים ככל האפשר? מן הדין שההחלטה לגבי מספר הילדים תהיה לשיקולם האישי של בני־הזוג. ואם אין להורים אפשרות לדאוג למזון, ללבוש ולהשכלה עבור ילדים רבים, מה אז? כמובן, על בני־הזוג להביא בחשבון גורמים אלה, כשהם מחליטים כמה ילדים יביאו לעולם. יש זוגות שאין לאל ידם לפרנס את כל ילדיהם, ולכן הם מפקידים בידי קרובי־משפחה את האחריות לגדל חלק מילדיהם. האם זהו צעד רצוי? לא ממש. והוא אינו פוטר את ההורים ממחויבותם כלפי ילדיהם. המקרא אומר: ”ומי שאינו דואג לקרוביו, בייחוד לבני ביתו, כפר באמונה” (טימותיאוס א׳. ה׳:8). בעל ואשה אחראיים ינסו לתכנן את משפחתם בהתאם ליכולתם ’לדאוג לקרוביהם’. האם הם רשאים להשתמש באמצעי־מניעה לשם כך? גם זו החלטה אישית, וסוג האמצעי נתון גם הוא לשיקולם. ”כל אחד ישא את הנטל שלו” (גלטים ו׳:5). אך הגבלת ילודה, הכרוכה בצורה כלשהי של הפלה, מנוגדת לעקרונות כתבי־הקודש. יהוה אלוהים הוא ”מקור חיים” (תהלים ל״ו:10). לפיכך, השמדת חיים לאחר ההתעברות מעידה על זלזול משווע ביהוה וכמוה כרצח (שמות כ״א:22, 23; תהלים קל״ט:16; ירמיהו א׳:5).
דאג לצורכי ילדך
6. מתי יש להתחיל בחינוך הילד?
6 במשלי כ״ב:6 נאמר: ”חנוך לנער על־פי דרכו [כלומר, הדרך הראויה לו]”. חינוך הילד הוא עוד תפקיד עיקרי של ההורים. אם כן, מתי יש להתחיל בחינוכו? בשלב מוקדם מאוד. השליח פאולוס ציין שטימותיאוס חונך ’מינקותו’ (טימותיאוס ב׳. ג׳:15, ע״ח). המילה היוונית כאן יכולה להתייחס לעולל או אפילו לעובר (לוקס א׳:41, 44; מעשי־השליחים ז׳:18–20). לפיכך, טימותיאוס התחנך מגיל צעיר מאוד — וכך יאה. הינקות היא התקופה האידיאלית להתחיל בחינוך הילד. אפילו הרך הנולד צמא לידע.
7. (א) מדוע חשוב ששני ההורים יפתחו קשר אמיץ עם תינוקם? (ב) מה היה טיב הקשר בין יהוה לבנו יחידו?
7 ”כשראיתי את תינוקי לראשונה”, אמרה אם אחת, ”התאהבתי בו”. כך חשות רוב האמהות. קִרבה רגשית נפלאה זו בין האם לתינוק הולכת ומתהדקת ככל שהם מבלים יחדיו אחרי הלידה. ההנקה מהדקת קשר זה. (השווה תסלוניקים א׳. ב׳:7.) כדי לספק את צרכיו הרגשיים של הילד, חיוני שהאם תחבק ותלטף אותו ותדבר אליו. (השווה ישעיהו ס״ו:12.) אך מה באשר לאב? גם עליו ליצור קשר אמיץ עם התינוק. יהוה עצמו מציב דוגמה בכך. בספר משלי, אנו לומדים על יחסיו של יהוה עם בנו יחידו. שם הבן מתואר כאומר: ”יהוה קנני ראשית דרכו... ואהיה שעשועים יום יום” (משלי ח׳:22, 30; יוחנן א׳:14). בדומה לכך, אב טוב מטפח יחסים לבביים ואוהבים עם ילדו עוד משחר ימיו. ”גלה חיבה רבה”, אומר הורה אחד. ”שום ילד לא מת מחיבוקים ומנשיקות”.
8. כיצד על ההורים לגרות את מוחות התינוקות בשלב מוקדם ככל האפשר?
8 אבל תינוקות זקוקים ליותר מכך. מרגע הלידה, מוחותיהם מוכנים לקלוט ולאחסן מידע, וההורים הם מקור מידע עיקרי עבורם. קח לדוגמה לימוד שפה. חוקרים אומרים, שכושר הדיבור והקריאה של הילד ”תלוי במידה רבה בטיב יחסי־הגומלין בין הילד להוריו בשלב מוקדם של חייו”. התחל לדבר אל ילדך ולקרוא באוזניו עוד מינקותו. עד מהרה ירצה לחקותך, ולא יחלוף זמן רב ותמצא את עצמך מלמד אותו לקרוא. סביר להניח שיֵדע לקרוא בטרם יתחיל ללמוד בבית־ספר. יהא זה למועיל, במיוחד אם בארצך יש מחסור במורים והכיתות עמוסות תלמידים.
9. מהו היעד החשוב ביותר שעל ההורים לזכור?
9 בראש מעייניהם של ההורים עומדת הדאגה לצרכיו הרוחניים של הילד. (ראה דברים ח׳:3.) מהו היעד? היעד הוא לעזור לילד לטפח אישיות משיחית, למעשה לעזור לו לעטות את ”האישיות החדשה” (אפסים ד׳:24, ע״ח). לשם כך עליהם לבחור חומרי בניין מתאימים ושיטות בנייה הולמות.
החדר את האמת ללב ילדך
10. אילו תכונות צריכים הילדים לטפח?
10 איכות הבניין תלויה במידה רבה בטיב חומרי הבניין. השליח פאולוס אמר שחומרי הבניין הטובים ביותר לטיפוח אישיות משיחית הם: ”זהב או כסף או אבנים יקרות” (קורינתים א׳. ג׳:10–12). חומרים אלו מסמלים תכונות כגון אמונה, חוכמה, תבונה, נאמנות, כבוד והערכה אוהבת כלפי יהוה וחוקיו (תהלים י״ט:8–12; משלי ב׳:1–6; ג׳:13, 14). כיצד יכולים ההורים לעזור לילדיהם לטפח תכונות אלו משחר ילדותם? עליהם ליישם שיטה שנקבעה משכבר הימים.
11. כיצד הורים מעם־ישראל עזרו לילדיהם לטפח תכונות המאפיינות את אלוהים?
11 זמן קצר בטרם נכנס עם־ישראל לארץ המובטחת, אמר יהוה להורים בעם: ”והיו הדברים האלה, אשר אנוכי מצווך היום, על לבבך. ושיננתם לבניך, ודיברת בם, בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך, ובשוכבך ובקומך” (דברים ו׳:6, 7). אכן, ההורה צריך להיות דוגמה, חבר, נכון לתקשר ומורה.
12. מדוע חיוני שההורים יציבו דוגמה אישית טובה?
12 הצב דוגמה. תחילה אמר יהוה: ”והיו הדברים האלה... על לבבך”. ואז הוסיף: ”ושיננתם לבניך”. לכן, מן ההכרח שתכונות אלוהיות ייחרתו קודם כל בלב ההורה. ההורה חייב לאהוב את האמת ולחיות לפיה. רק כך יוכל להגיע ללב הילד (משלי כ׳:7). מדוע? מכיוון שילדים מושפעים ממראה עיניים וממשמע אוזניים (לוקס ו׳:40; קורינתים א׳. י״א:1).
13. בהקדישם תשומת־לב לילדיהם, כיצד יכולים הורים משיחיים לחקות את דוגמת ישוע?
13 הייה חבר. יהוה אמר להורים בישראל: ”ודיברת [עם ילדיך], בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך”. מכאן, שחובה על ההורים, ויהיו עסוקים ככל שיהיו, להקדיש זמן לילדיהם. נראה שישוע סבר שילדים ראויים לכך שיקדיש להם מזמנו. בימים האחרונים של שירותו, ”הביאו אליו ילדים כדי שיגע בהם”. כיצד הגיב? ”הוא חיבק אותם ובירכם” (מרקוס י׳:13, 16). תאר לעצמך, שעותיו האחרונות של ישוע הלכו ואזלו. למרות זאת, הוא הקדיש לילדים זמן ותשומת־לב. איזה לקח נפלא!
14. מדוע כדאי להורים לבלות במחיצת ילדם?
14 הייה נכון לתקשר. אם תבלה במחיצת ילדך, יקל לך לתקשר עימו. ככל שתרבה לשוחח עימו, תיטיב לעקוב אחר התפתחות אישיותו. זכור, תקשורת אינה רק שיחה. ”היה עלי לפתח את כושר ההקשבה”, אמרה אם מברזיל, ”להקשיב עם הלב”. סבלנותה נשאה פרי, כשבנה החל לחלוק עימה את רגשותיו.
15. אילו צרכים יש לזכור בנושא הבילויים?
15 ילדים צריכים ”עת לשחוק... ועת רקוד”, הם זקוקים לבילויים (קהלת ג׳:1, 4; זכריה ח׳:5). הבילויים יהיו פוריים מאוד, אם ההורים והילדים יבלו בצוותא. עצוב לומר שבבתים רבים בילוי משמעו צפייה בטלוויזיה. אומנם יש תוכניות טלוויזיה מבדרות, אך תוכניות רבות משחיתות מידות טובות, וצפייה בטלוויזיה חונקת את התקשורת בין בני־המשפחה. לפיכך, מדוע לא תעסוק בפעילויות יצירתיות עם ילדיך? שירו ביחד, שחקו, התרועעו עם חברים ובקרו במקומות מהנים. פעילויות מעין אלה מעודדות תקשורת.
16. מה צריכים ההורים ללמד את ילדיהם על יהוה, וכיצד?
16 הייה מורה. ”ושיננתם לבניך”, אמר יהוה. מן ההקשר עולה מה ללמד ואיך לעשות כן. ראשית, ”ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך” (דברים ו׳:5). אזי, שַנן את ”הדברים האלה” לבניך. מטרת ההדרכה היא שהילד יאהב בכל נפשו את יהוה ואת חוקיו. (השווה עברים ח׳:10.) ”לשנן” פירושו לחזור הרבה על דבר למען ילמד השומע. אם כן, יהוה אומר לך למעשה, שהדרך העיקרית לעזור לילדיך לטפח אישיות שתהיה לרצון אלוהים היא לדבר על אלוהים דרך קבע. הדבר כולל שיעור־מקרא קבוע עם הילדים.
17. מה על ההורים לטפח בילדם? מדוע?
17 מרבית ההורים יודעים, שאין זה קל להחדיר מידע ללב הילד. השליח פטרוס האיץ בעמיתיו המשיחיים: ”כעוללים אשר זה מקרוב נולדו התאוו לחלב הזך של הדבר” (פטרוס א׳. ב׳:2). המילה ”התאוו” רומזת שלרבים אין תיאבון טבעי למזון רוחני. לעתים ההורים צריכים למצוא דרכים לטפח בילד תאווה למזון רוחני.
18. מה הן כמה משיטות ההוראה של ישוע, שמומלץ להורים לחקות?
18 ישוע נגע ללב מאזיניו באמצעות משלים (מרקוס י״ג:34; לוקס י׳:29–37). שיטת הוראה זו יעילה במיוחד עם ילדים. לַמד עקרונות מקראיים תוך כדי שימוש בספרים צבעוניים ומעניינים, כמו הספר סיפורי המקרא שלי.a שתף את הילדים. עודד אותם לצייר ציורים הקשורים לעולם המקרא ולתכנן הצגות של סיפורים מקראיים, כביטוי ליצירתיות שלהם. ישוע גם שאל שאלות (מתי י״ז:24–27). חקה את שיטתו בשיעור המשפחתי. במקום להסתפק בציון חוק שנתן אלוהים, שאל שאלות כגון, למה יהוה נתן לנו את החוק הזה? מה יקרה אם נציית לו? מה יקרה אם לא נציית לו? שאלות כאלה עוזרות לילד לחשוב בהיגיון ולהיווכח שחוקי אלוהים מעשיים וטובים (דברים י׳:13).
19. אם ההורים מיישמים את עקרונות המקרא ביחסיהם עם ילדיהם, איזו תועלת נאדרת תצמח לילדים?
19 הורה שהוא דוגמה, חבר, נכון לתקשר ומורה, עוזר לילדו כבר מהיותו בגיל הרך ליצור קשר אמיץ עם יהוה אלוהים. קשר זה יעזור לילדך להיות מאושר כמשיחי. הוא ינסה בכל מאודו לחיות על־פי אמונתו גם לנוכח לחץ חברתי ופיתויים. עזור לו תמיד להעריך קשר יקר זה (משלי כ״ז:11).
נחיצוּת המוסר
20. מהו מוסר, וכיצד יש להטילו?
20 מוסר הוא חינוך הפועל לתיקון אורח־החשיבה ונטיות הלב. הילדים זקוקים לכך תמיד. פאולוס יעץ לאבות: ”גדלו [את ילדיכם] במוסר יהוה ובתוכחתו” (אפסים ו׳:4). על ההורים להקנות מוסר באהבה כדוגמת יהוה (עברים י״ב:4–11). הטלת מוסר באהבה טומנת בחובה פנייה אל ההיגיון. משום כך אנו נקראים ’לשמוע מוסר’ (משלי ח׳:33). כיצד להטיל מוסר?
21. אילו עקרונות חייבים ההורים לזכור כשהם מטילים משמעת על ילדיהם?
21 יש הורים הסבורים שהטלת מוסר משמעה פשוט שיחה עם הילדים בטון מאיים, נזיפות ואפילו הטחת עלבונות. אולם, בעניין זה פאולוס מזהיר: ”ואתם האבות, אל תכעיסו את בניכם” (אפסים ו׳:4). העצה לכל משיחי היא להיות ”נוח לכל... ומוכיח בענווה את המתנגדים” (טימותיאוס ב׳. ב׳:24, 25). הורים משיחיים מנסים לזכור זאת, כשהם מטילים משמעת על ילדיהם תוך הכרה בצורך בתקיפות. אלא שלעתים לא די בפנייה אל ההיגיון, ויש צורך בענישה (משלי כ״ב:15).
22. אם הילד ראוי לעונש, מה חשוב להסביר לו?
22 לא לכל הילדים מתאימה אותה צורה של משמעת. יש אשר ’בדברים [כלומר, במילים] לא ייווסרו’, לא ילמדו מוסר. לשכמותם, עונשים הניתנים מדי פעם על אי־ציות יכולים להיות מצילי חיים (משלי י״ז:10; כ״ג:13, 14; כ״ט:19). מכל מקום, חשוב שהילד יבין את סיבת עונשו. ”שבט ותוכחת יתן חוכמה” (משלי כ״ט:15; איוב ו׳:24). יתר על כן, לענישה יש גבולות. יהוה אמר לעמו ”וייסרתיך למשפט [כלומר, במידה הראויה]” (ירמיהו מ״ו:28). המקרא אינו מעודד בשום־אופן להצליף בילד בכעס או להכותו מכות נמרצות, אשר יַחבלו את גופו ויפצעו אותו (משלי ט״ו:32).
23. במה צריך ילד להבחין כשהוריו מענישים אותו?
23 כשהִתרה יהוה בעמו כי יְיסרוֹ, הקדים ואמר: ”אל תירא... כי איתך אני” (ירמיהו מ״ו:28). בדומה לכך, ההורים יכולים להשתמש בכל אמצעי משמעת הולם, ובלבד שלעולם לא יגרמו לילד לחוש לא־אהוב (קולוסים ג׳:21). נהפוך הוא, הילד צריך להרגיש שהמוסר ניתן משום שההורה ’איתו’, ניצב לימינו.
הגן על ילדך
24, 25. מפני איזו סכנה זוועתית זקוקים הילדים להגנה בימינו?
24 למבוגרים רבים יש זיכרונות ילדות יפים. כשהם מהרהרים בעברם, הם זוכרים תחושת ביטחון לבבית. כילדים, לא היה להם צל של ספק שהוריהם ידאגו לצורכיהם ויהי מה. הורים רוצים שילדיהם יחושו כך, אך בעולמנו המידרדר קשה יותר מבעבר לשמור על ביטחון הילדים.
25 סכנה זוועתית ההולכת ומחריפה בשנים האחרונות היא ביצוע מעשים מגונים בילדים. במלזיה, מספר הדיווחים על מעשים מגונים בילדים גדל פי ארבעה בתוך עשר שנים. בגרמניה, מדי שנה כ־000,300 ילדים מנוצלים מינית, ובאחת מארצות דרום־אמריקה, כך עולה ממחקר אחד, המספר השנתי המדהים מוערך בכ־000,000,9 ילדים! לדאבוננו, רוב המעשים המגונים נעשים בבית הילדים, בידי מכרים שבהם הם בוטחים. אך על ההורים לשמש מחסה איתן עבור ילדיהם. כיצד יכולים ההורים להגן על ילדיהם?
26. מה הן כמה מן הדרכים שבהן ניתן לשמור על ביטחון הילדים, וכיצד ידע יכול להגן על הילד?
26 הניסיון מלמד, שילדים אשר יודעים אך מעט בנושא המין פגיעים יותר להתעללות מינית, ולכן אחד מצעדי־המנע העיקריים הוא הקניית ידע לילד מגיל צעיר. ידע יכול לשמש הגנה ”מדרך רע, מאיש מדבר תהפוכות” (משלי ב׳:10–12). איזה ידע? ידע על עקרונות המקרא, על ערכי מוסר טובים ורעים. על הילד לדעת גם שיש מבוגרים העושים דברים רעים, ושאל לו לשמוע בקול אנשים המציעים לעשות מעשים לא הולמים. (השווה דניאל א׳:4, 8; ג׳:16–18.) אין די בהסבר חד־פעמי. מרבית הילדים זקוקים לתזכורות חוזרות ונשנות, למען ייחרתו הדברים במוחם. כשהילדים מתבגרים, האב יכבד באהבה את הפרטיות של בתו, והאם את פרטיות בנה — כך יעזרו לילד להבין מה הולם ומה לא. כמובן, אחד מאמצעי ההגנה הטובים ביותר מפני התעללות מינית הוא ההשגחה הקפדנית שלכם, ההורים, על ילדכם.
בקש הדרכה אלוהית
27, 28. מיהו מקור העזרה הגדול ביותר עבור הורים העומדים בפני האתגר שבגידול ילד?
27 אמת, חינוך הילד מינקות הוא אתגר, אך הורים מאמינים אינם צריכים להתמודד עימו לבדם. כשנודע לְמנוח, אדם שחי בימי השופטים, כי הוא עתיד להיות אב, פנה אל יהוה וביקש הדרכה באשר לגידול ילדו. יהוה נעתר לתפילותיו (שופטים י״ג:8, 12, 24).
28 גם כיום, כשהורים מאמינים מגדלים את ילדיהם, הם יכולים לדבר אל יהוה בתפילה. עמל רב כרוך בהורוּת, אך הגמול שבצִדה לא יסולא בפז. זוג משיחי בהוואי אומר: ”יש לך 12 שנה לחנך את הילד, לפני שיגיעו שנות ההתבגרות הגורליות. אבל אם תתאמץ לחיות לפי עקרונות המקרא, וילדיך יבחרו לשרת את יהוה בלב שלם, תוכל ליהנות משמחה ומשלווה” (משלי כ״ג:15, 16). כשילדך יחליט לעשות כן, גם אתה תרצה להצהיר: ”נחלת יהוה בנים [ובנות]”.
a יצא לאור מטעם חברת המצפה לכתבי־קודש ועלונים.