הרעיון חודר לדתות המזרח
”תמיד חשבתי שהישארות הנפש היא אמת אוניברסלית, המקובלת על הכל. נדהמתי לגלות שכמה מהמוחות הגדולים במזרח ובמערב יצאו חוצץ נגד אמונה זו. עכשיו אני שואל כיצד חדר רעיון האלמוות אל תודעת ההינדים”. (סטודנט שחונך על ברכי ההינדואיזם).
1. מה לנו ולהתפתחותה והתפשטותה של האמונה באלמוֹתיות האדם, כפי שהיא נלמדת בדתות?
כיצד חדרה האמונה בהישארות הנפש להינדואיזם ולשאר דתות המזרח? השאלה נוגעת גם לתושבי המערב, אף אם אינם בקיאים ברזי דתות המזרח, מכיוון שאמונה זו משפיעה על השקפתו של כל אדם על העתיד. האמונה באלמוֹתיות האדם היא המכנה המשותף של רוב הדתות כיום, ולכן ידע על התפתחות התפיסה יתרום להבנה ותקשורת טובות יותר.
2. מדוע השפעתה של הודו כה בולטת בדתות אסיה?
2 ניניאן סמארט, פרופסור לדתות באוניברסיטת לנקסטר בבריטניה, אמר: ”מקור ההשפעה הדתית הראשון במעלה באסיה הוא הודו. זאת משום שלא רק שהודו היא כור מחצבתן של כמה דתות — הינדואיזם, בודהיזם, ג׳ייניזם, סיקיזם וכדומה — אלא גם מכיוון שאחת מאותן דתות, הבודהיזם, הטביעה ברבות הימים את חותמה על התרבות כמעט בכל מזרח אסיה”. תרבויות רבות שספגו השפעה זו ”עדיין רואות בהודו מולדת רוחנית”, אומר נִיקִילָנְאֶנְד, איש רוח הינדי. אם כן, כיצד חִלחלה האמונה באלמוות להודו ולאזורים אחרים באסיה?
גלגול נשמות בהינדואיזם
3. מי אולי החדיר את רעיון גלגול הנשמות להודו, על־פי דבריו של היסטוריון?
3 במאה השישית לפה״ס, כשפיתגורס ותלמידיו שקדו ביוון על תורת גלגול הנשמות, פיתחו חכמי ההינדואיזם שישבו על נהרות האינדוּס והגנגס בהודו את אותו רעיון. ”לא מתקבל על הדעת [שאמונה זו צצה בו־זמנית] בעולם היווני ובהודו במקריות”, אומר ההיסטוריון ארנולד טוינבי. ”מקור [השפעה] משותף אפשרי”, לדבריו, ”הוא חברת נוודים אֵיראַסיאנים, אשר הגיעו בהמוניהם במאות ה־8 וה־7 לפה״ס להודו, לדרום מערב אסיה, לערבות העשב שלאורך החוף הצפוני של הים השחור, לאיזור הבלקן ולחצי האי אנַטוליה”. השבטים האֵיראַסיאנים הנודדים הביאו עימם, כפי הנראה, את רעיון גלגול הנשמות להודו.
4. מדוע קָסם רעיון גלגול הנשמות לחכמים ההינדים?
4 ההינדואיזם החל להכות שורשים בהודו זמן רב לפני כן, עם פלישת העמים האַריים להודו ב־1500 לפה״ס בערך. הרעיון שהנפש נבדלת מהגוף וממשיכה לחיות לאחר המוות קיים בהינדואיזם משחר ימיו. ההינדים קיימו אפוא פולחן אבות ונהגו להגיש מאכלים לנפשות המתים. כעבור מאות שנים הגיעה האמונה בגלגול נשמות להודו. אמונה זו קסמה ודאי לחכמים ההינדים, שהתחבטו בבעיית הרשע והסבל האנושיים האוניברסליים. גלגול הנשמות נספח למה שמכונה חוק הקַרְמָה, חוק הסיבה ותוצאה, והחכמים פיתחו את תיאוריית גלגול הנשמות ההינדית, שלפיה מעלות ומגרעות בחיים הנוכחיים יגררו שכר או עונש בגלגול הבא.
5. מהו היעד הסופי של הנפש לפי ההינדואיזם?
5 היתה עוד אמונה שהשפיעה על תפיסת המושג נפש בהינדואיזם. ”נראה שבעת התהוות האמונה בגלגול נשמות ובקרמה או אף לפני כן”, נאמר באנציקלופדיה לדת ואתיקה, ”תפיסה נוספת... קרמה אט אט עור וגידים בקרב חוג אינטלקטואלי מצומצם בצפון הודו — התפיסה הפילוסופית בדבר הבּרַהמן־אַטמָן [הברהמן העליון והנצחי, הישות המוחלטת]”. הרעיון חבר לתורת גלגול הנשמות ההינדית, ויחד הם מגדירים את יעדם הסופי של ההינדים — להשתחרר מגלגל ההוויה והלידות ולהתאחד עם הישות המוחלטת. זאת ניתן להשיג, לפי אמונתם, באמצעות חתירה להתנהגות המקובלת על החברה ולְדעת הינדית מיוחדת במינה.
6, 7. מהי התפיסה ההינדית כיום לגבי חיים שלאחר המוות?
6 אם כן, חכמי ההינדואיזם צירפו את גלגול הנשמות לחוק הקרמה ולרעיון הברהמן, וכך פיתחו תיאוריית גלגול נשמות משלהם. המשורר אוֹקטַביוֹ פַּס, חתן פרס נובל ומי שהיה שגריר מקסיקו בהודו, כתב: ”עם התפשטות ההינדואיזם, נפוץ גם הרעיון... המהווה אבן יסוד בברהמַניזם, בבודהיזם ובדתות נוספות באסיה: מֶטֶמפסיכוזה, גלגול רציף של הנשמות מגוף לגוף”.
7 גלגול נשמות הוא עמוד התווך של ההינדואיזם בן ימינו. הפילוסוף ההינדי נִיקִילָנְאֶנְד אמר: ”השגת אלמוות אינה זכות השמורה ליחידי סגולה נבחרים, אלא זכותם הטבעית של הכל. בזאת מאמין כל הינדי טוב”.
מחזור הלידה מחדש בבודהיזם
8–10. (א) כיצד מגדיר הבודהיזם את הקיום? (ב) מה אמר למדן בודהיסטי על רעיון הלידה מחדש?
8 הבודהיזם נוסד בהודו בערך בשנת 500 לפה״ס. המסורת הבודהיסטית מספרת על נסיך הודי, סידהַרתָה גָאוּטַמָה שמו, שקיבל הארה ומאז נודע כבודהה. הוא מייסד הבודהיזם. הואיל ודת זו צמחה מתוך ההינדואיזם, דומים עיקרי אמונתה לעיקרי ההינדואיזם. לפי הבודהיזם, הקיום הוא מחזור מתמשך של לידה מחדש ומוות, וכמו בהינדואיזם, מעמדו של כל אחד ואחד בחייו הנוכחיים נקבע לפי מעשיו בחייו הקודמים.
9 אולם, הבודהיזם אינו מגדיר את הקיום כנפש פרטית, הממשיכה לחיות אחרי המוות. ”[בודהה] ראה בנפש האדם בסך הכל סדרה חולפת של מצבים פסיכולוגיים מקוטעים, הנשארים מלוכדים רק מכוח התאווה”, אמר ארנולד טוינבי. עם זאת, בודהה האמין שמשהו — מצב או כוח מסוימים — עובר מחיים לחיים. ד״ר וולפולה רהול, למדן בודהיסטי, מסביר:
10 ”יצור חי אינו אלא צירוף של כוחות או אנרגיות גופניים ונפשיים. מה שמוגדר כמוות הוא אי־תפקוד מוחלט של הגוף הגשמי. האם כל הכוחות והאנרגיות נמוגים כשהגוף חדל לתפקד? הבודהיזם עונה בלאו. הרצון, הבחירה, השאיפה והכמיהה להתקיים, לחיות, לעבור עוד ועוד גלגולים, הם כוח רב עוצמה המניע את גלגלי החיים, את גלגלי הקיום ואפילו את גלגלי העולם. זהו הכוח החזק בעולם, אנרגיה עצומה מאין כמוה. הבודהיזם מלמד, שכוח זה אינו חדל להתקיים כשהגוף מפסיק לתפקד, במוות; הוא מוסיף להתקיים, מתגלם בדמות אחרת ומביא לידי קיום מחדש, כלומר לידה מחדש”.
11. מהי התפיסה הבודהיסטית לגבי חיים שלאחר המוות?
11 התפיסה הבודהיסטית לגבי חיים שלאחר המוות היא זו: הקיום נצחי, אלא אם כן משיג הפרט את היעד הסופי — נירוונה, שחרור ממחזור הלידה מחדש. נירוונה אינה אושר עילאי נצחי או התאחדות עם הישות המוחלטת. היא פשוט חוסר קיום — ”מקום שלא קיים בו מוות”, שמעבר לצורת הקיום של ”אני” פרטי. רב מילים מאת יעקב שויקה מגדיר נירוונה כ”שלוות נפש מוחלטת”, מצב שניתן להגיע אליו ”עם ההשתחררות מכבלי החומר, מן הגשמיות”. הבודהיסטים אינם שואפים לאלמוות. אמונתם מעודדת אותם להתעלות על האלמוות ולהגיע לנירוונה.
12–14. כיצד צורותיו השונות של הבודהיזם טומנות בחובן את רעיון האלמוות?
12 הבודהיזם התפשט באסיה, ועיקרי אמונתו שונו. הוא הותאם לאמונות המקומיות. למשל, הבודהיזם המַהַיָני, הזרם העיקרי של הבודהיזם בסין וביפן, מאמין בבוֹדהיסַטוות שמימיות, או בודהות לעתיד. הבודהיסטווה דוחה מרצונו את הנירוונה זמן רב — אין ספור גלגולים — כדי לשרת אחרים ולעזור להם להגיע לנירוונה. לפיכך, ההחלטה אם להמשיך במחזור הלידה מחדש נתונה בידי הפרט, גם לאחר שהשיג נירוונה.
13 שינוי נוסף שהטביע חותמו בעיקר בסין וביפן הוא דוקטרינת ארץ הטוהר של המערב, הארץ שברא בודהה אַמיטַבְּהָה, או אַמידָה. הקוראים בשמו של בודהה מתוך אמונה נולדים מחדש בארץ הטוהר, בגן־עדן שממנו קל יותר להגיע להארה הסופית. לְמה הובילה אמונה זו? פרופסור סמארט, שהוזכר בדברינו, מסביר: ”כצפוי, נפלאות גן־העדן, המתוארות בצבעים חיים בכתבי המהיָנה, הפכו למטרה עצמה, ותפסו את מקום הנירוונה במוחות הציבור”.
14 צורת הבודהיזם השלטת בטיבט מקפלת בתוכה אלמנטים מקומיים שונים. ספר המתים הטיבטי, למשל, מתאר את גורל האדם במצב הביניים הקודם ללידה מחדש. המתים נחשפים, לפי הספר, לאורה הבהיר של הישות המוחלטת, ומי שאינם מסוגלים לסבול את האור, אינם זוכים לשחרור אלא נולדים מחדש. ברור אפוא, שהבודהיזם על זרמיו השונים דוגל באמונה באלמוות.
פולחן אבות בשׁינטוֹ היפני
15–17. (א) כיצד התפתח פולחן האבות בשינטו? (ב) באילו מובנים מהווה האמונה באלמוות אבן יסוד בשינטו?
15 הדת התקיימה ביפן עוד לפני הגעת הבודהיזם במאה השישית לספירה. היתה זו דת ללא שם, מכלול אמונות בעלות זיקה לטוהר המידות ולמסורות מקומיות. משנכנס הבודהיזם לזירה, התעורר צורך להבדיל את הדת היפנית מהדת הזרה. ומכאן השם ”שׁינטוֹ”, שמשמעו ”דרך האלוהויות”.
16 מה לימד השינטו במקור על חיים שלאחר המוות? ביפן החלו לגדל אורז בשדות מוצפים. ”החקלאות בשדות מוצפים הצריכה חברה מאורגנת היטב ויציבה”, מסבירה אנציקלופדיה קוֹדַנשה ליפן, ”ולכן התפתחו טקסים חקלאיים, שלימים תפסו מקום נכבד בשינטו”. פחד מנשמות המתים הביא אנשים קדומים אלה להגות טקסים לפיוסם. כך נולד פולחן רוחותיהם של אבות קדומים.
17 לפי אמונת השינטו לנפש ”המנוח” יש עדיין אישיות, אלא שהומטה עליה חרפה בגלל המוות. כשעורכים האבלים את טקסי האזכרה, נטהרת הנפש וכל שמץ רשעה סר מעליה. הנפש עוטה אופי רודף שלום ושופע חסד. ברבות הימים זוכות רוחות האבות למעמד אלים או שומרים אישיים. כדת שהתקיימה לצד הבודהיזם, שילבה השינטו בעיקרי אמונתה רעיונות בודהיסטיים, כמו דוקטרינת גן־העדן. יוצא אפוא, שהאמונה באלמוות היא מאבני היסוד של השינטו.
האלמוות בטָאוֹאיזם ופולחן האבות בקוֹנפוּציאניזם
18. מה חושבים הטאואיסטים על האלמוות?
18 את הטאואיזם יסד לָאוֹ־צֶה, אשר חי בסין, כך מספרים, במאה השישית לפה״ס. מטרת החיים לפי הטאואיזם היא להגיע לידי איחוד הרמוני עם הטָאוֹ — דרך הטבע. את ההשקפה הטאואיסטית בעניין האלמוות ניתן לסכם כך: טאו הוא היסוד האוניברסלי השולט. אין לו התחלה ואין לו סוף. מי שמתאים את חייו לטאו, נטמע בו וחי לנצח.
19–21. לאילו ניסיונות הובילו השערות הטאואיסטים?
19 במאמציהם להתמזג בטבע גילו הטאואיסטים עניין מיוחד בנצחיותו ובכושר התאוששותו. הם העלו את ההשערה שהמתאחד עם טאו, עם דרך הטבע, עשוי לגלות את סודות הטבע והיקום ולהיות חסין לנזק פיסי, למחלות ואף למוות.
20 הטאואיסטים החלו לנסות מדיטציות ותרגילי נשימה והקפידו על תזונתם במטרה לדחות את התנוונות הגוף ואת המוות. עד מהרה נרקמו אגדות על בני־אלמוות המתעופפים על גבי עננים ומופיעים ונעלמים כאוות נפשם. בני־ האלמוות מתגוררים בהרים קדושים או באיים נידחים שנים אין־ספור, ומתקיימים מטל או מפירות פלאיים. ההיסטוריה הסינית מספרת, שב־219 לפה״ס שלח הקיסר צ׳ין שְׁה הוּאנג דִי 000,3 נערים ונערות בצי אוניות למצוא את האי האגדי פּנְגְלִי, ארץ בני־האלמוות, כדי להחזיר את שיקוי הנעורים. המשלחת שבה, למותר לציין, בידיים ריקות.
21 בחיפושם אחר חיי נצח ניסו הטאואיסטים להמציא גלולת אלמוות בשיטת האלכימיה. לפי התפיסה הטאואיסטית, החיים באים לידי קיום כתוצאה מאיחוד הכוחות המנוגדים יִין ויַנג (נקבה וזכר). האלכימאים חיקו את התהליך הטבעי ומיזגו עופרת (מתכת כהה, יִין) וכספית (מתכת בהירה, יַנג). כך ניסו להרכיב גלולת אלמוות.
22. מה התפתח כתוצאה מההשפעה הבודהיסטית על חיי הדת בסין?
22 במאה השביעית לספירה מצא הבודהיזם מסילות לחיי הדת בסין. התוצאה היתה בליל של יסודות מן הבודהיזם, הספיריטיזם ופולחן האבות. ”הבודהיזם והטאואיזם גם יחד”, אומר פרופסור סמארט, ”עיצבו את דמותה ואת מהותה של האמונה בחיים שלאחר המוות, שהיתה די מעורפלת בפולחן האבות הסיני בימי קדם”.
23. מה היתה דעתו של קונפוציוס על פולחן האבות?
23 קוֹנפוּציוּס, חכם סיני נודע בן המאה השישית לפה״ס, שמשנתו הפילוסופית היתה לבסיס הקונפוציאניזם, לא הרחיב בעניין החיים שלאחר המוות. הוא הדגיש את חשיבותן של מוסריות והתנהגות מקובלת על החברה. עם זאת, הוא ראה בעין יפה את פולחן האבות ושם דגש רב בעריכת טקסים הקשורים לרוחות האבות המתים.
דתות נוספות במזרח
24. מה מלמד הגַ’יניזם על הנשמה?
24 הגַ’ינִיזְם נוסד בהודו במאה השישית לפה״ס. המייסד, מַהַוִירָה, לימד שלכל היצורים החיים יש נשמות בנות־אלמוות, ושרק חיי סיגופים, משמעת עצמית קיצונית והימנעות קפדנית מכל פגיעה אלימה ביצור חי יגאלו את הנפש מכבלי הקרמה. זו אמונת הגַ’ינים עד עצם ימינו.
25, 26. אילו אמונות הינדיות מצויות בדת הסיקית?
25 הודו היא גם ערש הדת הסיקית, אשר לה 19 מיליון מאמינים. הדת נוסדה במאה ה־16, כשהגוּרוּ נָנָק החליט למזג לדת אחת את המיטב מן ההינדואיזם ומן האיסלאם. הדת הסיקית שאבה מן ההינדואיזם את האמונה בהישארות הנפש, בגלגול נשמות ובקרמה.
26 ללא ספק, האמונה שהחיים ממשיכים לאחר מות הגוף היא חלק בלתי נפרד מרוב דתות המזרח. ומה לגבי הנצרות, היהדות והאיסלאם?
[מפה בעמוד 10]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
אסיה התיכונה
קשמיר
טיבט
סין
קוריאה
יפן
בֶּנַרֶס
הודו
בּוּד גַיָה
מיינמר
קמבודיה
סרי לנקה
תאילנד
יַוָה
המאה ה־3 לפה״ס
המאה ה־1 לפה״ס
המאה ה־1 לספירה
המאה ה־4 לספירה
המאה ה־6 לספירה
המאה ה־7 לספירה
השפעת הבודהיזם ניכרת בכל מזרח אסיה
[תמונה בעמוד 9]
דוקטרינת גלגול הנשמות היא עמוד תווך בהינדואיזם
[תמונה בעמוד 11]
הטאואיסט שואף להגיע לידי איחוד הרמוני עם הטבע וכך לחיות לנצח
[תמונה בעמוד 12]
קונפוציוס ראה בעין יפה את פולחן האבות