גיוון הקול

הדגשת מובן הדברים עוזרת לקהל להבין את דבריך.‏ אך כאשר אתה מגוון את עוצמת הקול,‏ את קצב הדיבור ואת גובה הצליל,‏ נאומך מסב הרבה יותר הנאה למאזינים.‏ יתר על כן,‏ גיוון הקול יכול לגלות ליושבים בקהל איך אתה מרגיש בנוגע לדבריך.‏ גישתך לגבי החומר יכולה להשפיע על מה שהם יחושו לגביו.‏ הדבר נכון אם אתה מדבר מעל לבמה ואם אתה משוחח עם מישהו בשירות־השדה.‏

קול האדם הוא כלי נפלא המסוגל להפיק קשת רחבה של צלילים.‏ אם משתמשים בו כהלכה,‏ ביכולתו להפיח חיים בנאום,‏ לגעת ללב,‏ לעורר רגשות ולהניע לפעולה.‏ עם זאת,‏ לא תוכל להשיג זאת אם פשוט תסמן ברשימות שלך מתי יש לשנות את עוצמת הקול,‏ את קצב הדיבור או את גובה הצליל.‏ גיוון הקול בהתאם לסימנים כאלה יישמע מלאכותי,‏ ובמקום שיוסיף חיים וצבע להצגת־הדברים,‏ קולך עלול להסב אי־נוחות לקהל.‏ גיוון טוב של הקול נובע מן הלב.‏

כאשר מגוונים את הקול בתבונה,‏ הדבר לא מושך תשומת לב מיותרת לנואם עצמו.‏ תחת זאת,‏ מיומנות זו עוזרת לקהל לקלוט את המשמעות המלאה של הנושא הנידון.‏

שנה את עוצמת הקול.‏ דרך אחת לגוון את קולך היא לשנות את עוצמתו.‏ אך אין זה רצוי שהעליות והירידות בעוצמת הקול יהיו סדירות ומונוטוניות.‏ גיוון מעין זה יסלף את משמעות דבריך.‏ זאת ועוד,‏ אם תרים את קולך לעתים קרובות מדי,‏ לא תהיה לכך השפעה כל כך נעימה.‏

יש להתאים את עוצמת הקול לחומר.‏ רצוי שתגביר כראוי את עוצמת קולך כשתקריא צו דחוף כגון זה המופיע בההתגלות י״ד:‏6,‏ 7 או י״ח:‏4 והתבטאות המשקפת שכנוע עמוק,‏ כמו זו הכתובה בשמות י״ד:‏13,‏ 14‏.‏ בדומה לכך,‏ אם תקריא דברי הוקעה נוקבים מן המקרא,‏ כמו למשל מירמיהו כ״ה:‏27–38‏,‏ גיוון עוצמת הקול יוכל לסייע לך להבליט ביטויים מסוימים.‏

עליך גם להתייחס למטרת נאומך.‏ האם אתה מעוניין להניע את הקהל לנקוט פעולה?‏ האם ברצונך להבליט את הנקודות העיקריות של הנאום?‏ עוצמת קול גבוהה יותר,‏ בגבולות הטעם הטוב,‏ תעזור לך להשיג מטרות אלה.‏ אולם,‏ הגברה בלבד של עוצמת הקול עלולה להיות בעוכריך.‏ כיצד?‏ אפשר שדבריך מצריכים חמימות ורגש,‏ ולאו דווקא עוצמת קול חזקה יותר.‏ עוד נדון בכך בשיעור 11.‏

כאשר מנמיכים תוך שיקול דעת את עוצמת הקול,‏ ניתן ליצור מתח בקהל.‏ אך בדרך כלל מייד לאחר מכן יש להוסיף יותר רגש ועומק לטון הדיבור.‏ ניתן להשתמש בעוצמת קול נמוכה בשילוב רגש עז כדי להביע חרדה או פחד.‏ בנוסף לכך,‏ עוצמת קול נמוכה יכולה להעיד על כך שלעניין מסוים יש חשיבות משנית בהשוואה לדברים אחרים.‏ ברם,‏ אם עוצמת קולך תמיד נמוכה,‏ אתה עלול להקרין הססנות,‏ חוסר שכנוע או חוסר התעניינות מועטה בנושא.‏ כפי שניתן לראות,‏ ניתן להשתמש בטון רך וחלש,‏ אך יש לעשות זאת בתבונה.‏

שנה את קצב הדיבור.‏ כאשר אנו מביעים את מחשבותינו בדיבור יומיומי,‏ המילים זורמות באופן ספונטני.‏ אם אנו נרגשים,‏ דיבורנו נוטה להיות מהיר יותר.‏ כשאנו רוצים שיזכרו במדויק את דברינו,‏ קצב דיבורנו הופך איטי יותר.‏

למרות זאת,‏ מעט מאוד נואמים חדשים נוהגים לשנות את קצב דיבורם.‏ מדוע?‏ הם מתרכזים יתר על המידה בניסוח ואולי גם כותבים את הכל.‏ גם אם הנאום אינו מוגש מתמליל,‏ אפשר שהנואם למד את המילים בעל־פה.‏ כתוצאה מכך,‏ הכל נאמר בקצב קבוע.‏ כדי להתגבר על חולשה זו,‏ יש ללמוד להגיש שיחה מתוך ראשי־פרקים.‏

השתדל לא להגביר את קצב דיבורך בפתאומיות כה רבה עד כי תזכיר למאזיניך חתול המטייל לאיטו ולפתע מזנק למראה כלב.‏ כמו כן,‏ אל תשבש את הגייתך כתוצאה מדיבור מהיר מדי.‏

כדי לגוון את קצב הדיבור,‏ אין זה מספיק רק להגביר ולהאט לסירוגין את הקצב.‏ צורת הגשה כזו דווקא תוריד מערכו של החומר ולא תעשיר אותו.‏ השינויים בקצב הדיבור צריכים להשתלב היטב עם דבריך,‏ הרגשות שברצונך להביע ומטרתך.‏ הגש את נאומך בקצב מתון.‏ כדי להביע התרגשות,‏ דבר מהר יותר,‏ בדיוק כמו בשיחותיך היומיומיות.‏ מתאים לעשות זאת גם כאשר מציינים נקודות פחות חשובות או כשמתארים אירועים שהפרטים בהם אינם חיוניים.‏ כך תוכל לגוון את נאומך ולשמור שהוא לא יישמע כבד.‏ מאידך,‏ טיעונים חשובים יותר,‏ נקודות עיקריות ונקודות שיא דורשות בדרך כלל דיבור איטי יותר.‏

שנה את גובה הצליל.‏ תאר לעצמך אדם המנגן בכלי נגינה במשך כשעה.‏ לאורך כל אותו זמן הוא משמיע רק תו אחד — קודם בחוזקה,‏ אחר כך ברכות,‏ לפעמים במהירות ואז באיטיות.‏ אומנם יש גיוון בקצב הנגינה ובעוצמתה,‏ אך ללא שינויים בגובה הצליל,‏ ה”‏מוסיקה”‏ אינה כה מהנה.‏ בדומה לכך,‏ ללא שינויים בגובה הצליל,‏ קולנו לא יהיה ערב לאוזן.‏

מן הראוי לציין שלשינויים בגובה הצליל אין השפעה זהה בכל השפות.‏ בשפה טוֹנַלית,‏ כגון סינית,‏ שינוי בגובה הצליל יכול לגרור שינוי במשמעות המילה.‏ אף־על־פי־כן,‏ גם אדם הדובר שפה כזו יכול להוסיף גוון לקולו.‏ באפשרותו להרחיב את טווח הצלילים שקולו יכול להפיק,‏ וזאת מבלי לשנות את ערכם היחסי.‏ הוא יכול לגרום לצלילים הגבוהים להישמע גבוהים יותר ולצלילים הנמוכים להישמע נמוכים יותר.‏

אפילו בשפות שאינן טונליות,‏ שינוי בגובה הצליל יכול להביע מגוון רעיונות.‏ לדוגמה,‏ ניתן להיעזר בצליל קצת יותר גבוה ובהגברה מתאימה של עוצמת הקול כדי להדגיש את מובן הדברים.‏ שינוי בגובה הצליל יכול גם לציין גודל או מרחק.‏ הטעמה עולה בסוף משפט יכולה להורות על שאלה.‏ עם זאת,‏ שפות מסוימות מחייבות הטעמה יורדת.‏

ניתן להביע התרגשות והתלהבות בעזרת צליל גבוה יותר.‏ (‏בשפה טונלית הדבר מצריך קול מגוון יותר.‏)‏ ייתכן שהבעת צער וחרדה תדרוש צליל נמוך יותר.‏ (‏או בשפה טונלית,‏ קול מגוון פחות.‏)‏ רגשות אלה עוזרים לנואם לגעת ללב המאזינים.‏ אם ברצונך להביע אותם,‏ אין זה מספיק שרק תאמר את המילים.‏ הראה בקולך שאתה גם חש אותן.‏

הנחת יסוד.‏ היכן מתחיל גיוון הקול?‏ בבחירת החומר לנאום.‏ אם אתה משתמש אך ורק בטיעונים או בדברי עידוד,‏ לא יהיו לך הזדמנויות רבות לגוון את נאומך.‏ לכן נתח את ראשי־הפרקים שלך כדי לוודא שהם מכילים את כל המרכיבים הדרושים להצגת־דברים מלאת חיים ואינפורמטיבית.‏

נניח שבמהלך נאומך אתה שם לב שהצגת־הדברים מתחילה לשעמם ושצריך לגוון אותה יותר.‏ מה תעשה?‏ שנה את דרך הגשת החומר.‏ כיצד?‏ אפשרות אחת היא להזמין את הנוכחים לפתוח את ספרי המקרא שלהם ביחד איתך ולקרוא פסוק במקום רק לדבר.‏ או אפשר להפוך הצהרה מסוימת לשאלה ולהוסיף לה הפסקה לשם הדגשה.‏ ספר דוגמה פשוטה.‏ נואמים מנוסים משתמשים בשיטות אלה.‏ אך ללא קשר לניסיון שצברת,‏ ביכולתך להיעזר באותם רעיונות בעת הכנת החומר.‏

אפשר לומר שגיוון הקול הוא התבלין של הנאום.‏ אם משתמשים בסוג הנכון ובכמות המתאימה,‏ הוא יעניק את מלוא הטעם לחומר ויסב הנאה לקהל.‏