פרק תשע עשרה
המשך לדבר את דבר אלוהים באומץ לב
1. (א) איזו בשורה טובה בישרו תלמידי ישוע, אך מה היתה תגובתם של כמה מן היהודים? (ב) אילו שאלות כדאי שנשאל?
לפני קרוב ל־000,2 שנה נמשח בן אלוהים, ישוע המשיח, למלך שימלוך על כדור־הארץ כולו. ישוע הוצא להורג בהסתת אויביו הדתיים, אך יהוה הקימוֹ לתחייה. באמצעות קורבנו נפתח הפתח לרשת חיי־נצח. תלמידי ישוע הכריזו בשורה טובה זו ברבים, ונתקלו ברדיפות. חלקם הושלכו לכלא, הולקו ונצטוו לחדול לדבר על ישוע (מעשי השליחים ד׳:1–3, 17; ה׳:17, 18, 40). מה עשו? מה אתה היית עושה? האם היית ממשיך להעיד באומץ לב?
2. (א) איזו בשורה נפלאה יש לבשר בימינו? (ב) על מי מוטלת האחריות לבשר את הבשורה הטובה?
2 בשנת 1914 החל ישוע המשיח, המלך של מלכות אלוהים השמימית, למלוך ’בקרב אויביו’ (תהלים ק״י:2). בעקבות זאת הושלכו ארצה השטן ושדיו (ההתגלות י״ב:1–5, 7–12). אחרית ימיו של הסדר העולמי המרושע החלה. בחלוף תקופה זו, יפורר אלוהים את כל הסדר העולמי השטני (דניאל ב׳:44; מתי כ״ד:21). בפני הניצולים תעמוד התוחלת לחיות לנצח בגן־עדן עלי אדמות. אם אימצת ללבך בשורה טובה זו, עליך לחלוק אותה עם אחרים (מתי כ״ד:14). אך לאיזו תגובה עליך לצפות?
3. (א) כיצד מגיבים הבריות לבשורת המלכות? (ב) איזו שאלה ניצבת בפנינו?
3 כשתכריז את בשורת המלכות, אומנם יהיו שייענו לה אך הרוב יגיבו באדישות (מתי כ״ד:37–39). יהיו שילעגו או יתנגדו לך. ישוע הזהיר שצפויה לך התנגדות מצד קרובי משפחתך (לוקס כ״א:16–19). היא עלולה אף לצוץ במקום עבודתך או בבית־הספר.a בארצות מסוימות בעולם נחשבים עדי־יהוה לגוף בלתי חוקי. האם בנסיבות כאלו תוסיף לדבר את דבר אלוהים באומץ לב ו’תעמוד באמונה’? (קורינתים א׳. ט״ז:13).
אל נישען על כוחנו אנו
4. (א) מהי אחת הדרישות הבסיסיות שיש לעמוד בהן כדי להוכיח שאנו משרתי אלוהים נאמנים? (ב) מדוע אסיפות הקהילה כה חשובות?
4 אחד הגורמים היסודיים שיאפשרו לנו להיות משרתי יהוה נאמנים הוא הביטחון במתנותיו של יהוה. אחת מהן היא אסיפות הקהילה. כתבי־הקודש מורים לנו שלא להזניחן (עברים י׳:23–25). עדי־יהוה היציבים בנאמנותם משתדלים לנכוח בקביעות באסיפות עם אחיהם לאמונה. במסגרת האסיפות מתרבות ידיעותינו במקרא. כמו כן, אמיתות ידועות נעשות ברורות יותר, ועירנותנו לדרכים שבהן ניתן להשתמש בהן מתחדדת. היחסים בינינו לבין אחינו לאמונה מתהדקים בעבודת אלוהים המאוחדת וכוחנו לעשות את רצון אלוהים הולך וגובר. רוח יהוה מספקת הדרכה דרך הקהילה, ובאמצעות רוח זו נמצא ישוע בקרבנו (מתי י״ח:20; ההתגלות ג׳:6).
5. כיצד מקיימים אסיפות במקומות שבהם פעילותם של עדי־יהוה אסורה על־פי חוק?
5 האם אתה בא לאסיפות דרך קבע, והאם אתה מייחס לעצמך את החומר הנידון בהן? לעתים, כשהפעילות של עדי־יהוה אסורה על־פי חוק, אין ברירה אלא לקיים את האסיפות בקבוצות קטנות בבתים פרטיים. המקומות והמועדים משתנים ואינם תמיד נוחים. חלק מן האסיפות נערכות באישון לילה. אך למרות האי־נוחות או הסכנה, אחים ואחיות נאמנים עושים מאמצים כבירים לנכוח בכל אסיפה.
6. כיצד אנו מוכיחים את ביטחוננו ביהוה, וכיצד יעזור לנו הדבר להמשיך לדבר באומץ לב?
6 כדי לפתח ביטחון ביהוה יש לפנות אליו באופן קבוע בתפילות מעומק הלב, מתוך הכרה בכך שאנו זקוקים לעזרתו. האם אתה עושה כן? ישוע התפלל שוב ושוב בתקופת שירותו הארצי (לוקס ג׳:21; ו׳:12, 13; כ״ב:39–44). בלילה שלפני הוקעתו, האיץ בתלמידיו: ”הייו ערים והתפללו כדי שלא תבואו לידי ניסיון” (מרקוס י״ד:38). אם אנו נתקלים באדישות לבשורת המלכות, עלול להתעורר בנו הפיתוי להאט את הקצב. אם לועגים לנו או רודפים אותנו, אנו עלולים להתפתות לשתוק כדי לחסוך מעצמנו בעיות. אבל אם נתפלל בכנות ונבקש שרוח אלוהים תעזור לנו לדבר באומץ לב, לא ניכנע לפיתויים (לוקס י״א:13; אפסים ו׳:18–20).
עדות שנישאה באומץ לב
7. (א) מדוע תיאור המאורעות שבמעשי השליחים מעניין אותנו במיוחד? (ב) השב על השאלות שבסוף הסעיף ושים לב כיצד המידע יכול לשמש לתועלתנו.
7 תיאור המאורעות שבספר מעשי השליחים מעניין אותנו במיוחד. שם מסופר כיצד השליחים ותלמידים קדומים אחרים — אנשים בעלי רגשות כמונו — התגברו על מכשולים והוכיחו שהם עדים אמיצים ונאמנים של יהוה. נדון כעת בקטע ממעשי השליחים בעזרת השאלות הבאות והפסוקים שלצדן. במהלך הדיון שאל את עצמך כיצד תוכל להפיק מן הפסוקים תועלת אישית.
האם היו השליחים בעלי השכלה גבוהה? האם היו הם טיפוסים עשויים לבלי חת שלא פחדו משום דבר? (יוחנן י״ח:17, 25–27; כ׳:19; מעשי השליחים ד׳:13)
מה איפשר לפטרוס לדבר באומץ לב לפני בית הדין היהודי, אשר קודם לכן הרשיע את בן אלוהים? (מתי י׳:19, 20; מעשי השליחים ד׳:8)
מה עשו השליחים במהלך השבועות טרם הבאתם לפני הסנהדרין? (מעשי השליחים א׳:14; ב׳:1, 42)
מה השיבו פטרוס ויוחנן לאחר שציוו מנהיגי הדת על השליחים לחדול לבשר בשם ישוע? (מעשי השליחים ד׳:19, 20)
ממי ביקשו השליחים עזרה לאחר שחרורם? האם התפללו שהרדיפות תחדלנה? מה ביקשו בתפילתם? (מעשי השליחים ד׳:24–31)
כיצד עזר יהוה כאשר ניסו המתנגדים להשבית את מלאכת ההטפה? (מעשי השליחים ה׳:17–20)
כיצד הראו השליחים כי הם מבינים את הסיבה להצלתם? (מעשי השליחים ה׳:21, 41, 42)
מה המשיכו התלמידים לעשות גם לאחר שרבים מהם נפוצו מחמת הרדיפות? (מעשי השליחים ח׳:3, 4; י״א:19–21)
8. אילו תוצאות מרגשות נשא שירותם של התלמידים הקדומים, ומה חלקנו בפעילות זו?
8 פעילות הטפת הבשורה לא היתה לשווא. קרוב ל־000,3 איש נטבלו בחג השבועות שנת 33 לספירה. ”ואומנם נספחו אל האדון עוד מאמינים, גברים ונשים רבים מאוד” (מעשי השליחים ב׳:41; ד׳:4; ה׳:14). אפילו שאול התרסי, מרודפיהם הקנאים ביותר של משרתי אלוהים, נעשה ברבות הימים למשיחי והעיד באומץ לב על האמת. מני אז נודע כשליח פאולוס (גלטים א׳:22–24). הפעילות שהחלה במאה הראשונה לא חדלה. היא צוברת תאוצה באחרית ימים זו ומגיעה לכל קצווי תבל. יש בחלקנו הזכות להשתתף בה, ובעשותנו כן יכולים אנו ללמוד מדוגמתם של עדים נאמנים אשר שירתו לפנינו.
9. (א) אילו הזדמנויות ניצל פאולוס כדי לשאת עדות? (ב) באילו דרכים אתה מבשר את בשורת המלכות?
9 מה עשה פאולוס לאחר שלמד את האמת לגבי ישוע המשיח? ”בלי להתמהמה הכריז על ישוע... שהוא בן־האלוהים” (מעשי השליחים ט׳:20). הוא הוקיר את החסד שעשה עימו אלוהים, והבין שכל אדם זקוק לבשורה הטובה שקיבל. פאולוס היה יהודי, וכנהוג באותם ימים, נכנס לבתי כנסת כדי לשאת עדות. הוא בישר גם מבית לבית ושוחח עם המזדמנים בכיכר העיר. בנוסף לכך, היה מוכן לעבור לאזורים חדשים ולבשר בהם את הבשורה הטובה (מעשי השליחים י״ז:17; כ׳:20; רומים ט״ו:23, 24).
10. (א) כיצד הפגין פאולוס כושר הבחנה בהטפת הבשורה? (ב) כיצד יכולים אנו לשקף את תכונותיו של פאולוס במתן עדות לקרובי משפחה, לעמיתים לעבודה או לחברים לספסל הלימודים?
10 פאולוס היה אמיץ לב אך הפגין גם כושר הבחנה. אנו צריכים לנהוג כמוהו. אל היהודים פנה על יסוד ההבטחות שהבטיח אלוהים לאבותיהם. אל היוונים דיבר על בסיס הדברים שהיו מוכרים להם. לעתים השתמש בחווייתו האישית במציאת האמת ככלי עזר למתן עדות. הוא אמר: ”את הכול אני עושה בעבור הבשורה כדי שיהיה לי חלק בה” (קורינתים א׳. ט׳:20–23; מעשי השליחים כ״ב:3–21).
11. (א) מה עשה פאולוס כדי להימנע מעימותים חוזרים ונשנים עם המתנגדים? (ב) מתי יכולים אנו לחקות בתבונה את דוגמתו של פאולוס, וכיצד? (ג) מניין נובע הכוח להמשיך לדבר באומץ לב?
11 כשנראה היה, עקב ההתנגדות, שמוטב לבשר באיזור אחר לזמן מה, עשה כן פאולוס ולא חיפש עימותים חוזרים ונשנים עם המתנגדים (מעשי השליחים י״ד:5–7; י״ח:5–7; רומים י״ב:18). אך הוא מעולם לא בוש בבשורה הטובה (רומים א׳:16). היחס המעליב והאלים מצד מתנגדיו לא נעם לו, ולמרות זאת הוא ’התחזק באלוהינו’ למען יוכל להמשיך לבשר. הוא אמר: ”האדון עמד איתי וחיזקני, כדי שתוכרז על־ידי הבשורה במלואה” (תסלוניקים א׳. ב׳:2; טימותיאוס ב׳. ד׳:17). ישוע, ראש הקהילה המשיחית, מוסיף לספק לנו את הכוח הדרוש לביצוע המלאכה הנעשית בימינו על־פי נבואתו (מרקוס י״ג:10).
12. מה מעיד על אומץ לב משיחי, ומה היסוד לכך?
12 יש לנו כל סיבה שבעולם להמשיך לדבר את דבר אלוהים באומץ לב, כשם שעשו ישוע ומשרתי אלוהים נאמנים אחרים במאה הראשונה. אין משמע הדבר לנהוג בחוסר התחשבות או לנסות לכפות את הבשורה על מי שאינם מעוניינים בה. אולם אין אנו אומרים נואש לנוכח אדישות, וההתנגדות אינה שמה מחסום לפינו. בדומה לישוע, אנו מצביעים על מלכות אלוהים כעל הממשלה הראויה לשלוט על העולם כולו. אנו מדברים בביטחון משום שאנו מייצגים את יהוה, ריבון היקום, ומפני שהמסר שבפינו אינו מאיתנו אלא מאיתו. אהבתנו ליהוה היא המניע החזק ביותר שדוחף אותנו להללו (פיליפים א׳:27, 28; תסלוניקים א׳. ב׳:13).
שאלות חזרה
• מדוע חשוב לחלוק את בשורת המלכות עם כל מי שניתן, אך לאילו תגובות עלינו לצפות?
• כיצד נוכיח שאין אנו נשענים על כוחנו אנו בשירות יהוה?
• אילו לקחים חשובים אנו לומדים מספר מעשי השליחים?
[הערת שוליים]
a בארצות מסוימות אין זה חוקי לנסות להמיר דתם של קטינים.
[תמונה בעמוד 173]
משרתי יהוה כיום מדברים את דבר אלוהים באומץ לב, כפי שנהגו המשיחיים בעבר