שיר 8
סעודת האדון
(מתי כ״ו:26–30)
1. אָבִינוּ, יְהוָה, מַלְכֵּנוּ,
קָדוֹשׁ לַיִל זֶה, הִנֵּה בָּא!
בְּנִיסָן לְעַמְּךָ הִתְגַּלָּה הֲדָרְךָ,
עוֹז, צֶדֶק, חוֹכְמָה, אַהֲבָה.
שֵׂה פֶּסַח אָכְלוּ גְאוּלֵיךָ,
יָצְאוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת.
בַּחֲלוֹף הַשָׁנִים זֹאת מָשִׁיחַ הִגְשִׁים,
בְּדָמוֹ הֶעֱנִיק לָנוּ פְּדוּת.
2. אוֹתָנוּ אָהַבְתָּ, רוֹעֵנוּ;
נָתַתָּ בִּנְךָ יְחִידְךָ.
כָּאן כּוּלָּנוּ עוֹמְדִים, מְשַׁבְּחִים וּמוֹדִים,
בְּפִינוּ הַלֵּל לְשִׁמְךָ.
שָׁנָה בְּשָׁנָה נְקַיֵּם זֹאת,
’עָשׂוּ לְזִכְרִי’, מִצְוָתוֹ.
אִם נֵלֵךְ מִדֵּי יוֹם כְּדֻגְמַת הָאָדוֹן,
אָז לָנֶצַח נִחְיֶה בִּזְכוּתוֹ.
(ראה גם לוקס כ״ב:14–20; קור״א י״א:23–26.)