ישוע המשיח מוצא להורג

בחלוף שלוש שנים וחצי של בישור והוראה ידע ישוע שבקרוב יסתיימו חייו עלי אדמות.‏ מנהיגי הדת היהודים זממו להורגו אך חששו פן תפרוץ מהומה בעם,‏ שהרי רבים חשבו אותו לנביא.‏ בינתיים השפיע השטן על אחד מ־12 שליחיו של ישוע — יהודה איש קריות — לבגוד בו.‏ ראשי היהודים הציעו ליהודה 30 שקלי כסף בתמורה להסגרת ישוע.‏

בלילה האחרון לחייו על הארץ התכנסו ישוע ושליחיו לחוג את הפסח.‏ אחרי ששילח את יהודה,‏ כונן ישוע טקס חדש הנקרא ”‏סעודת האדון”‏.‏ הוא לקח את המצה,‏ בירך והעביר אותה בין אחד עשר השליחים הנותרים.‏ ”‏זה גופי הניתן בעדכם”‏,‏ אמר.‏ ”‏זאת עשו לזכרי”‏.‏ הוא חזר על אותה פעולה עם כוס יין באומרו:‏ ”‏הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי”‏ (‏לוקס כ״ב:‏19,‏ 20‏)‏.‏

לישוע היו דברים רבים לומר לשליחיו באותו הלילה.‏ הוא נתן להם מצווה חדשה — לאהוב זה את זה באופן בלתי אנוכי.‏ הוא אמר:‏ ”‏בזאת יֵדעו הכול שתלמידיי אתם:‏ אם תהיה אהבה ביניכם”‏ (‏יוחנן י״ג:‏34,‏ 35‏)‏.‏ הוא חיזק אותם ואמר להם שלא ייבהל לבבם מן המאורעות הטרגיים שעמדו להתרחש.‏ הוא התפלל בעדם מעומק ליבו.‏ הם שרו יחד מזמורי הלל ויצאו אל חשכת הלילה.‏

כשהגיעו לגן גת שמנים כרע ישוע על ברכיו ושפך את ליבו בתפילה.‏ תוך זמן קצר הגיע המון חמוש של חיילים,‏ כוהנים ואחרים כדי לעצור אותו.‏ יהודה ניגש אליו,‏ נשק לו ובזאת סימן להם מי מן האנשים הוא ישוע.‏ החיילים קשרו אותו,‏ ותלמידיו נמלטו מייד.‏

בעומדו לפני הסנהדרין הזדהה ישוע כבן אלוהים.‏ בית הדין הרשיע אותו באשמת חילול שם שמיים וחרץ את דינו למוות.‏ ישוע נלקח משם אל הנציב הרומי פונטיוס פילטוס.‏ הוא לא מצא בו כל אשמה,‏ אך למרות זאת הסגיר אותו לידי ההמון שתבע בקול גדול את מותו.‏

ישוע הובל אל גולגותא ושם חיילים רומים מסמרו אותו לעמוד עץ.‏ שמי הצהריים החשיכו לפתע באורח פלא.‏ מאוחר יותר,‏ בשעות אחר הצהריים,‏ מת ישוע והתחוללה רעידת אדמה גדולה.‏ גופתו הונחה בקבר חצוב בסלע.‏ למחרת חתמו ראשי הכוהנים את הקבר והציבו בכניסה משמר.‏ האם בזאת נסתם הגולל על סיפור חייו של ישוע?‏ לא.‏ הנס הגדול מכול עמד להתחולל.‏

‏(‏מבוסס על מתי פרקים כ״ו ו־כ״ז;‏ מרקוס פרקים י״ד ו־ט״ו;‏ לוקס פרקים כ״ב ו־כ״ג;‏ יוחנן פרקים י״ב עד י״ט‏)‏