פאולוס כותב אל הקהילות

הקהילה המשיחית שזה עתה נוסדה נועדה למלא תפקיד חשוב בהגשמת מטרת יהוה.‏ אך עד מהרה ניחתה מתקפה על המשיחיים בני המאה הראשונה.‏ האם ישמרו אמונים לאלוהים אל מול רדיפות מצד גורמים עוינים מבחוץ ולנוכח איומים פחות בולטים מתוך הקהילה?‏ כתבי־הקודש המשיחיים כוללים 21 איגרות ובהן עצות ועידוד בעיתם.‏

ארבע עשרה איגרות — מן האיגרת אל הרומים ועד האיגרת אל העברים — נכתבו בידי השליח פאולוס.‏ הן נקראות על שם הקהילות או האנשים שאליהן נמענו.‏ שים לב לכמה מן הנושאים שבהם עוסקות איגרותיו של פאולוס.‏

אזהרות באשר לטוהר מידות והתנהגות.‏ מי שחייהם מתאפיינים במעשי זנות,‏ ניאוף וחטאים חמורים אחרים ”‏לא יירשו את מלכות האלוהים”‏ (‏גלטים ה׳:‏19–21;‏ קורינתים א׳.‏ ו׳:‏9–11‏)‏.‏ על עובדי אלוהים להיות מאוחדים ללא תלות בלאום שלהם (‏רומים ב׳:‏11;‏ אפסים ד׳:‏1–6‏)‏.‏ עליהם לתת מעצמם בשמחה כדי לסייע לנזקקים מקרבם (‏קורינתים ב׳.‏ ט׳:‏7‏)‏.‏ ”‏התמידו להתפלל”‏,‏ אומר פאולוס.‏ אכן,‏ עובדי אלוהים נקראים לשפוך לבבם בפני יהוה בתפילה (‏תסלוניקים א׳.‏ ה׳:‏17;‏ תסלוניקים ב׳.‏ ג׳:‏1;‏ פיליפים ד׳:‏6,‏ 7‏)‏.‏ אלוהים שומע רק תפילות הנישאות באמונה (‏עברים י״א:‏6‏)‏.‏

מה יוכל לעזור למשפחות לנחול הצלחה?‏ על הבעלים לאהוב את נשותיהם כאהבתם את גופם הם.‏ על הנשים לרחוש כבוד עמוק לבעליהן.‏ הילדים מצוּוים לשמוע בקול הוריהם,‏ שהרי כך רצוי בעיני אלוהים.‏ ההורים נקראים להדריך ולחנך את ילדיהם באהבה,‏ באמצעות העקרונות שבדבר־אלוהים (‏אפסים ה׳:‏22 עד ו׳:‏4;‏ קולוסים ג׳:‏18–21‏)‏.‏

הבהרות באשר למטרת אלוהים.‏ הוראות וחוקים רבים בתורת משה נועדו להגן על עם ישראל ולהדריך אותו עד בוא המשיח (‏גלטים ג׳:‏24‏)‏.‏ אך המשיחיים אינם מחויבים לשמור את מצוות התורה כדי לעבוד את אלוהים.‏ כשכתב פאולוס אל העברים — משיחיים ממוצא יהודי — הוא שפך אור רב על משמעות התורה ועל אופן התגשמות מטרת אלוהים במשיח.‏ פאולוס הסביר שהיבטים שונים של התורה שימשו כאות לבאות.‏ לדוגמה,‏ הקרבת קורבנות בעלי החיים הצביעה מראש על מותו של ישוע כקורבן,‏ אשר יאפשר סליחת חטאים אמיתית (‏עברים י׳:‏1–4‏)‏.‏ באמצעות מותו של ישוע ביטל אלוהים את ברית התורה,‏ שהרי לא היה בה עוד צורך (‏קולוסים ב׳:‏13–17;‏ עברים ח׳:‏13‏)‏.‏

הנחיות באשר לארגון קהילתי נאות.‏ גברים השואפים לשאת בתפקידים שונים בקהילה חייבים לחיות על־פי אמות מידה מוסריות גבוהות ולעמוד בדרישות המותוות במקרא (‏טימותיאוס א׳.‏ ג׳:‏1–10,‏ 12,‏ 13;‏ טיטוס א׳:‏5–9‏)‏.‏ על עובדי יהוה אלוהים להתאסף דרך קבע עם אחיהם לאמונה כדי לעודד איש את רעהו (‏עברים י׳:‏24,‏ 25‏)‏.‏ האסיפות במסגרת עבודת אלוהים צריכות להיות מעודדות ולספק הדרכה מועילה (‏קורינתים א׳.‏ י״ד:‏26,‏ 31‏)‏.‏

כאשר כתב פאולוס את איגרתו השנייה והאחרונה לטימותיאוס,‏ שוב היה ברומא.‏ פאולוס היה נתון שם במאסר והמתין למשפטו.‏ רק מעטים הרהיבו עוז לבקרו.‏ הוא ידע שזמנו קצר.‏ ”‏את המלחמה הטובה נלחמתי”‏,‏ אמר.‏ ”‏את המרוץ השלמתי,‏ את האמונה שמרתי”‏ (‏טימותיאוס ב׳.‏ ד׳:‏7‏)‏.‏ ככל הנראה מת פאולוס על מזבח אמונתו זמן קצר לאחר מכן.‏ למרות זאת,‏ עד עצם היום הזה מעניקות איגרותיו של השליח הדרכה לעובדי אלוהים האמיתיים.‏

‏(‏מבוסס על רומים;‏ קורינתים א׳;‏ קורינתים ב׳;‏ גלטים;‏ אפסים;‏ פיליפים;‏ קולוסים;‏ תסלוניקים א׳;‏ תסלוניקים ב׳;‏ טימותיאוס א׳;‏ טימותיאוס ב׳;‏ טיטוס;‏ פילימון;‏ עברים‏)‏