שיעור 95
שום דבר לא עצר אותם
אדם נכה שלא היה מסוגל ללכת ישב מדי יום ליד אחד השערים של המקדש וקיבץ נדבות. אחר צהריים אחד הוא ראה את פטרוס ויוחנן נכנסים למקדש. הוא אמר להם: ’בבקשה, תנו לי כסף’. פטרוס ענה: ’אני יכול לתת לך משהו יותר טוב מכסף. בשם ישוע, קום ותתחיל ללכת!’ ואז פטרוס עזר לו לעמוד והוא התחיל ללכת. האנשים שהיו מסביב כל כך שמחו כשהם ראו את הנס הזה, ורבים נוספים הפכו למאמינים.
אבל הכוהנים והצדוקים כעסו מאוד. הם תפסו את השליחים ולקחו אותם לסַנְהֶדְרִין, בית המשפט הדתי. הם שאלו אותם: ’מי נתן לכם את הכוח לרפא את האיש הזה?’ פטרוס ענה: ’קיבלנו את הכוח מישוע המשיח, שאותו אתם הרגתם’. מנהיגי הדת צעקו: ’תפסיקו לדבר על ישוע!’ אבל השליחים אמרו: ’אנחנו חייבים לדבר עליו. אנחנו לא נפסיק’.
ברגע שמנהיגי הדת שחררו אותם, פטרוס ויוחנן הלכו לתלמידים האחרים וסיפרו להם מה קרה. הם התפללו ביחד וביקשו מיהוה: ’בבקשה תעזור לנו להיות אמיצים כדי שנוכל להמשיך לבצע את התפקיד שנתת לנו’. יהוה העניק להם את רוח קודשו, והם המשיכו לבשר ולרפא חולים. עוד ועוד אנשים הפכו למאמינים. הצדוקים קינאו מאוד. הם תפסו את השליחים והכניסו אותם לכלא. אבל במהלך הלילה יהוה שלח מלאך שפתח את דלתות הכלא ואמר לשליחים: ’לכו בחזרה למקדש ותמשיכו ללמד שם’.
למוחרת בבוקר השומרים סיפרו לחברי הסנהדרין: ’בית הכלא עדיין נעול, אבל האנשים שהכנסתם לשם כבר לא בפנים! הם נמצאים במקדש ומלמדים אחרים’. הם שוב תפסו את השליחים והביאו אותם לסנהדרין. הכוהן הגדול אמר: ’ציווינו עליכם להפסיק לדבר על ישוע!’ אבל פטרוס ענה: ’אלוהים הוא השליט שלנו, ואנחנו חייבים לציית לו יותר מאשר לבני אדם’.
מנהיגי הדת כעסו מאוד ורצו להרוג את השליחים. אבל גַמְלִיאֵל, אחד הפרושים, נעמד ואמר: ’תיזהרו! יכול להיות שאלוהים איתם. אתם באמת רוצים להילחם באלוהים?’ הם הקשיבו לעצתו ולא הרגו אותם. אחרי שהם היכו את השליחים עם מקלות, הם שוב ציוו עליהם להפסיק לבשר, ואז שחררו אותם. אבל גם זה לא עצר את השליחים. הם המשיכו לבשר באומץ את הבשורה הטובה, גם במקדש וגם מבית לבית.
”עלינו לציית לאלוהים כשליט ולא לבני אדם” (מעשי השליחים ה׳:29)