ישוע — חייו ושליחותו
דמעות יגון נהפכו לדמעות שמחה
כשיאיר ראה במו־עיניו שהאשה נרפאה מזוב־הדם שלה, ללא ספק נתחזקה אמונתו בכוחו הפלאי של ישוע. מוקדם יותר באותו יום, ביקש יאיר מישוע שיבוא לרפא את בתו האהובה, בת ה־12, שמצבה היה אנוש. בעצם, היה זה בדרך לביתו של יאיר, בסביבות כפר־נחום, שם נרפאה האשה כשרק נגעה בכנף־בגדו של ישוע.
בינתיים, אירע מה שיאיר חשש מפניו. בעוד ישוע מדבר עם האשה, הגיעו מספר גברים, שמסרו ליאיר בשקט: ”בתך מתה. למה תטריח עוד את הרב?”
איזו הודעה מעציבה! צא וחשוב: אותו אדם שמעמדו כה נכבד באיזור, לפתע היה שרוי בחוסר־אונים מוחלט, משנודע לו על מות יקירתו. אך, ישוע שמע את מה שנאמר, ומיד פנה אל יאיר ועודדו: ”אל תפחד; רק האמן.”
ישוע ליווה את האיש מוכה־היגון בחזרה אל ביתו. כשהגיעו לשם, מצאו את הבית מלא באנשים בוכים ומקוננים. קהל רב של אנשים התאסף, והם היכו את עצמם מתוך אבל עמוק. כשישוע נכנס פנימה, שאל: ”מה אתם הומים ובוכים? הילדה לא מתה. היא רק ישנה.”
האנשים ששמעו זאת, החלו לצחוק לו, כי ידעו שהילדה אכן נפטרה. הסיבה לכך שישוע הצהיר שהילדה רק ישנה, נבעה מתוך כוונתו להראות להם את יכולתו להחזיר אנשים מן המוות באותה קלות שניתן להעירם משינה עמוקה, בעזרת הכוח שהעניק לו אלוהים.
ישוע הורה לכולם לצאת מן הבית, מלבד פטרוס, יוחנן, יעקב, והורי הנערה שמתה. אז, הביא ישוע את החמישה אל החדר בו שכבה הנערה. הוא אחז את ידה, ואמר לה: ”טַליתָא, קומי!” שמשמעו: ”נערה, קומי — אני אומר לך!” מיד, קמה הנערה והחלה להתהלך! למראה הדבר, השתוממו הורי הנערה מרוב תמהון ושמחה.
לאחר שביקש מהם ישוע לתת לילדה לאכול, ציווה בכל תוקף על יאיר ואשתו שלא יספרו לאיש את אשר אירע. אולם, חרף דברי ישוע, נפוצו הפרטים על כך בכל האיזור. היה זה בעצם המקרה השני בו הקים ישוע מישהו מן המוות. מתי ט׳:18–26; מרקוס ה׳:35–43; לוקס ח׳:41–56.
◆ אילו חדשות הגיעו לאוזני יאיר, וכיצד עודד אותו ישוע?
◆ מה היה כשהגיעו אל בית יאיר?
◆ מדוע אמר ישוע שהילדה שמתה רק ישנה?
◆ אילו חמישה אנשים היוו עדי־ראייה לתחיית הנערה?