רדוף מסירות לאלהים כמשיחי טבול

‏”‏אבל אתה,‏ איש האלהים,‏ .‏.‏.‏ רדוף צדק,‏ חסידות [‏מסירות לאלהים,‏ ע״ח]‏.‏”‏ — טימותיוס א׳.‏ ו׳:‏11‏.‏

1.‏ כיצד תענה על השאלה,‏ מה היה היום החשוב בחייך?‏ מדוע עונה אתה כך?‏

מה היה היום החשוב בחייך?‏ אם אתה עד־יהוה טבול,‏ הרי אין ספק שתשיב,‏ ’‏היה זה היום בו נטבלתי!‏’‏ הטבילה אכן מהווה צעד חשוב ביותר בחייך.‏ היא מהווה סמל גלוי־לעין לכך שהקדשת את עצמך ליהוה,‏ בכל מאודך וללא סייג,‏ תוך נכונות לעשות את רצונו.‏ טבילתך מציינת את התאריך בו נתמנית למשרת יהוה,‏ האל העליון מכל.‏

2.‏ (‏א)‏ איזו דוגמה עוזרת לך להבין שאין הטבילה מהווה את הצעד האחרון שאתה נוקט בדרכך המשיחית?‏ (‏ב)‏ אילו צעדים ראשוניים חשובים קדמו לטבילתך?‏

² אך,‏ האם הטבילה היא הצעד האחרון בו עליך לנקוט בדרכך המשיחית?‏ בהחלט לא!‏ הדוגמה הבאה תבהיר זאת:‏ בארצות רבות,‏ בא טקס־הנישואין כסיום לתקופה של תיכנון והכנות (‏ולרוב גם של חיזורים)‏.‏ יחד עם זאת,‏ החתונה מציינת את תחילת החיים המשותפים כזוג נשוי.‏ בדומה לכך,‏ טבילתך באה בעיקבות תקופה של הכנה,‏ אשר במרוצתה נקטת מספר צעדים ראשוניים חשובים.‏ רכשת ידע על אלהים ועל המשיח.‏ (‏יוחנן י״ז:‏3‏)‏ פיתחתָ אמונה ביהוה בתור האל האמיתי,‏ במשיח בתור מושיע חייך,‏ ובכתבי־הקודש בתור דבר־האלהים.‏ (‏מעשי־השליחים ד׳:‏12;‏ תסלוניקים א׳.‏ ב׳:‏13;‏ עברים י״א:‏6‏)‏ נתת ביטוי לאמונה זו,‏ בכך שחזרת בך מדרכיך הקודמות תוך חרטה,‏ והתחלת ללכת במעגלי הצדק.‏ (‏מעשי־השליחים ג׳:‏19‏)‏ לאחר מכן,‏ החלטת להקדיש את עצמך ליהוה,‏ נכון לעשות את רצונו.‏ (‏מתי ט״ז:‏24‏)‏ לבסוף,‏ נטבלת.‏ — מתי כ״ח:‏19,‏ 20‏.‏

3.‏ (‏א)‏ כיצד נוכל להוכיח שלגבינו ציינה הטבילה את תחילתם של חיי שירות מוקדשים לאלהים?‏ (‏ב)‏ אילו שאלות מתעוררות,‏ ומדוע צריכות התשובות להיות חשובות ביותר לגבינו?‏

³ אך,‏ טבילתך לא היתה סוף הדרך,‏ אלא ההתחלה של חיי שירות כאדם מוקדש לאלהים.‏ כפי שציין אחד מחוקרי המקרא,‏ אל לחייו של המשיחי להיות ’‏קפיצה רגשית ראשונית אשר בעיקבותיה בא אורח־חיים של חוסר־מעש מוחלט.‏’‏ כיצד,‏ אם־כן,‏ יכול אתה להוכיח שלגביך הטבילה לא היוותה ’‏קפיצה רגשית ראשונית’‏ ותו לא?‏ בכך שתתמיד,‏ לאורך כל חייך,‏ בקו־פעולה של מסירות לאלהים.‏ מהי,‏ בעצם,‏ מסירות לאלהים?‏ מדוע כה חיוני לרדוף אותה?‏ כיצד תוכל לטפח אותה בצורה מליאה יותר בחייך?‏ יש בתשובות לשאלות אלה משום עניין בעל חשיבות רבה לכולנו,‏ כיון שנדרש מאיתנו לחיות את חיינו ”‏בקדושה ובחסידות [‏במסירות לאלהים,‏ ע״ח]‏”‏,‏ אם ברצוננו להינצל מיום־הדין של יהוה,‏ הממשמש ובא.‏ — פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏11,‏ 12‏.‏

משמעות המסירות לאלהים

4.‏ מה יעץ פאולוס לטימותיוס לעשות,‏ ומה היה נכון לגבי טימותיוס אותה עת?‏

⁴ בין השנים 61 ו־64 לספירה,‏ כתב השליח פאולוס את איגרתו הראשונה,‏ שבהשראת אלהים,‏ אל התלמיד המשיחי,‏ טימותיוס.‏ לאחר שפירט את הסכנות אשר אליהן יכולה להוביל אהבת הכסף,‏ כתב פאולוס:‏ ”‏אבל אתה,‏ איש האלהים,‏ ברח לך מאלה.‏ רדוף.‏.‏.‏ חסידות [‏מסירות לאלהים,‏ ע״ח]‏.‏”‏ (‏טימותיוס א׳.‏ ו׳:‏9–11‏)‏ מעניין לציין,‏ שייתכן שטימותיוס היה אותה עת בשנות ה־30 המוקדמות לחייו.‏ הוא ערך כבר מסעות ארוכים עם השליח פאולוס,‏ וניתנה לו הסמכות למנות משגיחים ומשרתים־עוזרים בקהילות.‏ (‏מעשי־השליחים ט״ז:‏3;‏ טימותיוס א׳.‏ ה׳:‏22‏)‏ אך,‏ פאולוס ראה לנכון לייעץ לגבר משיחי מבוגר,‏ מוקדש וטבול זה,‏ לרדוף מסירות לאלהים.‏

5.‏ מה משמע הביטוי ”‏מסירות לאלהים”‏?‏

⁵ למה התכוון פאולוס בביטוי ”‏מסירות לאלהים”‏?‏ משמעה המילולי של המלה היוונית המקורית ‏(‏אֶבסֶביה)‏ הוא:‏ ”‏להיטיב לרחוש ייראה”‏.‏ בנוגע למשמעות מונח זה,‏ אנו קוראים:‏ ”‏לעתים,‏ מופיעה המלה אֶבסֶביה בכתובות בני אותה תקופה,‏ במובן של מסירות דתית אישית.‏.‏.‏ אך,‏ המשמעות הכללית יותר ביוונית העממית של התקופה הרומית היתה ’‏נאמנות’‏.‏ .‏.‏.‏ לגבי המשיחיים,‏ אֶבסֶביה הוא הסוג הנעלה ביותר של מסירות לאלהים.‏”‏ (‏Christian Words [‏מונחים משיחיים]‏ מאת ניג׳ל טורנר)‏ מכך שבמובן בו מופיע הוא בכתבי־הקודש,‏ הביטוי ”‏מסירות לאלהים”‏ מתייחס לייראת־אלהים או מסירות נאמנה אישית ליהוה.‏

6.‏ כיצד מוכיח המשיחי את מסירותו לאלהים?‏

⁶ אך,‏ אותה מסירות לאלהים איננה תחושה של הערצה בלבד.‏ כשם ש”‏האמונה בלא מעשים מתה היא,‏”‏ כך,‏ גם,‏ חייבת המסירות לאלהים למצוא את ביטויה בחיינו.‏ (‏יעקב ב׳:‏26‏)‏ במילון New Testament Words (‏מונחים שבברית החדשה)‏,‏ כתב וויליאם ברקליי:‏ ”‏המונחים [‏אֶבסֶביה ומלים הגזורות מאותו שורש]‏ מבטאים לא רק את התחושה של יראת־כבוד ויראת־אלהים,‏ אלא מרמזים גם על עבודת־קודש המשקפת אותה ייראה,‏ ואורח־חיים של צייתנות פעילה,‏ העולה בקנה אחד עם אותה יראת־אלהים.‏”‏ בנוסף לכך,‏ מוגדרת המלה אֶבסֶביה כ”‏מודעות ערה ביותר לקיומו של אלהים בכל תחום בחיים.‏”‏ (‏The Second Epistle General of Peter and the General Epistle of Jude [‏האיגרת הכללית השניה של פטרוס והאיגרת הכללית של יהודה]‏,‏ מאת מיכאל גרין)‏ לפיכך,‏ על המשיחי להוכיח בכל תחומי חייו את דבקותו האישית ביהוה.‏ — טימותיוס א׳.‏ ב׳:‏2;‏ פטרוס ב׳.‏ ג׳:‏11‏.‏

יש צורך במאמצים נמרצים

7.‏ למה התכוון פאולוס כשהוא עודד את טימותיוס,‏ על־אף היותו טבול,‏ ’‏לרדוף’‏ מסירות לאלהים?‏

⁷ אך,‏ מה כרוך בטיפוח וגילוי מסירות לאלהים?‏ האם זה פשוט עניין של טבילה במים?‏ זכור שפאולוס עודד את טימותיוס,‏ אף־על־פי שהיה כבר משיחי טבול:‏ ”‏רדוף.‏.‏.‏ מסירות לאלהים.‏”‏a ‏(‏טימותיוס א׳.‏ ו׳:‏11‏,‏ ע״ח)‏ כמובן,‏ פאולוס לא רמז שחסרה אצל טימותיוס מסירות לאלהים,‏ אלא הדגיש לו את הצורך להמשיך לרדפה בחריצות ובהתלהבות.‏ (‏השווה פיליפים ג׳:‏14‏.‏)‏ ברור שזאת נועדה להיות רדיפה שתימשך כל חייו.‏ כמו כל משיחי טבול,‏ יכול היה טימותיוס להמשיך להתקדם בהוכחת מסירות לאלהים.‏

8.‏ כיצד הראה פטרוס שעל משיחי מוקדש וטבול לעשות מאמצים נמרצים,‏ על־מנת לרדוף מסירות לאלהים?‏

⁸ נדרש מהמשיחי המוקדש והטבול לעשות מאמצים נמרצים כדי לרדוף מסירות לאלהים.‏ בכתבו למשיחיים טבולים בעלי התקווה להיעשות ”‏שותפים.‏.‏.‏ בטבע האלוהי”‏,‏ אמר השליח פטרוס:‏ ”‏משום כך שיקדו בכל מאודכם להוסיף על אמונתכם את המעלה המוסרית,‏ ועל המעלה המוסרית את הדעת,‏ ועל הדעת את כיבוש־היצר,‏ ועל כיבוש־היצר את הסבלנות,‏ [‏כוח־הסבל,‏ ע״ח]‏ ועל הסבלנות את החסידות [‏המסירות לאלהים,‏ ע״ח]‏.‏”‏ (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏4–6‏)‏ ברור שיש צורך במידה של אמונה,‏ על־מנת להציג עצמנו ככשירים לטבילה.‏ אך,‏ לאחר הטבילה,‏ אל לנו לנהל חיים קלים ללא מאמץ,‏ ולהסתפק בסוג של משיחיות שאינו אלא מן השפה ולחוץ.‏ אלא,‏ בעודנו מתקדמים באורח־החיים המשיחי,‏ עלינו להמשיך לפתח תכונות נאותות אחרות,‏ כולל המסירות לאלהים,‏ שאותה אפשר להוסיף על אמונתנו.‏ לדברי פטרוס,‏ הדבר דורש מאיתנו ’‏לשקוד בכל מאודנו’‏.‏

9.‏ (‏א)‏ כיצד מבהירה המלה היוונית המתורגמת ל”‏להוסיף”‏ את מידת המאמץ הנדרש,‏ כדי לטפח מסירות לאלהים?‏ (‏ב)‏ מה עודד אותנו פטרוס לעשות?‏

⁹ יש רקע מעניין למלה היוונית שבה השתמש פטרוס ל”‏להוסיף”‏ (‏אפיקורֶגֵיאוֹ‏)‏,‏ דבר הממחיש את המאמץ הדרוש לשם כך.‏ היא גזורה משם־העצם קורֶגוֹס‏,‏ אשר משמעו המילולי הוא:‏ ”‏מנהיג מקהלה”‏.‏ הכוונה היתה לאדם שמימן את אימוניה וקיומה של מקהלה בהצגת מחזה.‏ אנשים כגון אלה נטלו על עצמם אחריות זו בהתנדבות,‏ מתוך אהבה לעירם,‏ וכיסו את ההוצאות מכיסם הם.‏ הם התגאו בכך שהיו מסוגלים לממן בנדיבות רבה את כל הדרוש להצגה מפוארת.‏ המלה הרחיבה את משמעותה כדי לשאת את המובן של ”‏לכלכל,‏ לספק בשפע”‏.‏ (‏השווה פטרוס ב׳.‏ א׳:‏11‏.‏)‏ מכך שפטרוס מעודד אותנו להצטייד,‏ לא במידה מצומצמת של מסירות לאלהים,‏ אלא במידה מליאה ככל האפשר של מעלה זו.‏

10,‏ 11.‏ (‏א)‏ מדוע יש צורך במאמצים על־מנת לטפח ולגלות מסירות לאלהים?‏ (‏ב)‏ כיצד נוכל לנצח במאבק?‏

¹⁰ אך,‏ מדוע כרוכים בטיפוח ובגילוי מסירות לאלהים מאמצים כגון אלה?‏ ראשית,‏ קיים המאבק בנטיות הבשר החוטא.‏ כיון ש”‏יצר לב האדם רע מנעוריו,‏”‏ אין זה קל לרדוף חיים של פעילות,‏ תוך צייתנות לאלהים.‏ (‏בראשית ח׳:‏21;‏ רומיים ז׳:‏21–23‏)‏ ”‏כל הרוצים לחיות חיי חסידות [‏מסירות לאלהים]‏ במשיח ישוע,‏ יירדפו,‏”‏ כתב פאולוס.‏ (‏טימותיוס ב׳.‏ ג׳:‏12‏)‏ לכן,‏ המשיחי המשתדל לחיות בדרך הנושאת חן בעיני אלהים,‏ חייב להיות שונה מן העולם.‏ יש לו מערכת ערכים שונה,‏ ומטרות שונות בחיים.‏ כשם שהזהיר ישוע,‏ הדבר מעורר את שינאת העולם המרושע.‏ — יוחנן ט״ו:‏19;‏ פטרוס א׳.‏ ד׳:‏4‏.‏

¹¹ אך,‏ אנו יכולים לנצח במאבק,‏ כיון ש”‏יודע יהוה להציל את חסידיו מניסיון.‏”‏ (‏פטרוס ב׳.‏ ב׳:‏9‏)‏ אי־לכך,‏ עלינו לבצע את חלקנו בכך שנמשיך לרדוף מסירות לאלהים.‏

טיפוח מסירות לאלהים

12.‏ כיצד מבהיר לנו פטרוס למה זקוקים אנו כדי לטפח מסירות לאלהים במידה גדולה יותר?‏

¹² כיצד,‏ אם־כן,‏ תוכל לטפח מסירות זו לאלהים במידה מליאה יותר?‏ השליח פטרוס מספק רמז לכך.‏ בפטרוס ב׳.‏ א׳:‏5,‏ 6‏,‏ כשערך את רשימת המעלות שיש להוסיפן על אמונתנו,‏ רשם רכישת ידע לפני שהזכיר מסירות לאלהים.‏ מוקדם יותר באותו פרק,‏ כתב:‏ ”‏גבורתו האלוהית נתנה לנו את כל צרכינו לחיים ולחסידות [‏מסירות לאלהים,‏ ע״ח]‏,‏ על־ידי ידיעתנו [‏ידע מדויק,‏ ע״ח]‏ את הקורא אותנו.‏”‏ (‏פטרוס ב׳.‏ א׳:‏3‏)‏ בכך כרך פטרוס מסירות לאלהים עם ידיעה מדויקת על יהוה.‏

13.‏ מדוע ידע מדויק הינו כה חיוני בטיפוח מסירות לאלהים?‏

¹³ בעצם,‏ בלי ידע מדויק,‏ אי־אפשר לטפח מסירות לאלהים.‏ מדוע?‏ ובכן,‏ זכור שהמסירות לאלהים היא מסירות ליהוה אישית,‏ והיא מתבטאת בדרך בה אנו חיים את חיינו.‏ מכך שידע מדויק על יהוה הינו חיוני,‏ כיון שהדבר דורש מאיתנו להכירו אישית ומקרוב,‏ תוך הכרה מליאה של תכונותיו ודרכיו.‏ זאת ועוד,‏ הדבר כרוך במאמצים לחקותו.‏ (‏אפסיים ה׳:‏1‏)‏ ככל שאנו מרחיבים את ידיעתנו על יהוה ומשקפים את דרכיו ותכונותיו בחיינו,‏ כך ניטיב להכירו.‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ג׳:‏18‏;‏ השווה יוחנן א׳.‏ ב׳:‏3–6‏.‏)‏ התוצאה היא העמקת הערכתנו לתכונותיו היקרות של יהוה,‏ ומידה גדולה יותר של מסירות לאלהים.‏

14.‏ על־מנת לרכוש ידע מדויק,‏ מה עלינו לכלול בתכנית הלימוד האישי שלנו,‏ ומדוע?‏

¹⁴ כיצד רוכשים אותו ידע מדויק?‏ כאן אין קיצורי דרך.‏ על־מנת לרכוש ידע מדויק,‏ עלינו לשקוד על לימוד דבר־אלהים ופירסומים המבוססים על כתבי־הקודש.‏ על לימוד אישי כגון זה לכלול תכנית קבועה של קריאת כתבי־הקודש,‏ כמו,‏ למשל,‏ זו שתוכננה לבית־הספר לשירות התיאוקרטי.‏ (‏תהלים א׳:‏2‏)‏ מאחר שכתבי־הקודש הינם מתת מיהוה,‏ הרי מאמצינו בלימוד מקראי אישי,‏ משקפים את עומק הערכתנו למתנה זו.‏ מה מגלים הרגלי הלימוד האישיים שלך באשר לעומק הערכתך לאמצעים הרוחניים אותם מספק יהוה?‏ — תהלים קי״ט:‏97‏.‏

15,‏ 16.‏ (‏א)‏ מה יכול לעזור לנו לטפח תיאבון רוחני ללימוד אישי של המקרא?‏ (‏ב)‏ אם אנו מעוניינים שהתוצאה של לימוד אישי תהיה טיפוח מסירות לאלהים,‏ מה עלינו לעשות,‏ בקראנו קטעים מדבר־אלהים?‏

¹⁵ נכון,‏ אמנם,‏ שלגבי אחדים,‏ אין הקריאה והלימוד מהווים דבר קל.‏ אך,‏ עם הזמן,‏ ועקב השקעת מאמצים,‏ אתה יכול לטפח תיאבון רוחני ללימוד אישי של המקרא.‏ (‏פטרוס א׳.‏ ב׳:‏2‏)‏ כאשר אתה מהרהר,‏ תוך הערכה,‏ בכל מה שיהוה עשה,‏ עושה,‏ ועוד יעשה למענך,‏ יניעך לבך ללמוד את כל מה שביכולתך עליו.‏ — תהלים כ״ה:‏4‏.‏

¹⁶ חשוּב לציין שכדי שהתוצאה מלימודיך האישיים בכתבי־הקודש תהיה פיתוח מסירות לאלהים מצידך,‏ מטרתך לא תהיה פשוט קריאת מספר דפים או רכישת מידע.‏ תחת זאת,‏ כשאתה קורא קטעים מדבר־אלהים,‏ עליך להקדיש זמן להירהורים בחומר,‏ כשאתה שואל את עצמך שאלות כגון:‏ ’‏מה מלמד אותי הדבר על תכונותיו הרחומות ודרכיו של יהוה?‏’‏ כיצד אוכל להידמות יותר ליהוה במובנים אלה?‏

17.‏ (‏א)‏ מה למדים אנו בנוגע לרחמיו של יהוה מסֵפר הושע?‏ (‏ב)‏ כיצד צריכים להשפיע עלינו הירהורים ברחמיו של יהוה?‏

¹⁷ הבה נתייחס לספר המקראי,‏ הושע,‏ בתור דוגמה.‏ בקראך ספר זה,‏ תוכל לשאול את עצמך:‏ ’‏מה לומד אני על יהוה כאישיות — על תכונותיו ודרכיו — מספר זה?‏’‏ התייחסותם של כותבים מאוחרים יותר של כתבי־הקודש,‏ מבהירה שאנו לומדים רבות באשר לרחמיו של יהוה מספר הושע.‏ (‏השווה מתי ט׳:‏13 עם הושע ו׳:‏6;‏ רומיים ט׳:‏22–26 עם הושע ב׳:‏1 ו־ב׳:‏23–25.‏)‏ נכונותו של יהוה לגלות רחמים כלפי עם־ישראל,‏ באה לידי ביטוי בהתנהגותו של הושע כלפי אשתו,‏ גומר.‏ (‏הושע א׳:‏2;‏ ג׳:‏1–5‏)‏ למרות שפיכות־הדמים,‏ הגניבות,‏ הניאוף,‏ ועבודת־האלילים שהיו נפוצים בקרב עם־ישראל,‏ יהוה ’‏דיבר על לב ישראל.‏’‏ (‏הושע ב׳:‏15,‏ 16;‏ ד׳:‏2‏)‏ על יהוה לא היתה מוטלת כל חובה לגלות כלפי העם רחמים כגון אלה,‏ אך הוא עשה כן מרצונו הטוב,‏ כל עוד גילו בני־ישראל חרטה מקרב־לב,‏ ושבו מדרכם הפסולה.‏ (‏הושע י״ד:‏5‏;‏ השווה הושע ג׳:‏3‏.‏)‏ בהרהרך בדרך זו אודות רחמיו המופלאים של יהוה,‏ יניע הדבר את לבך,‏ ויחזק את דבקותך האישית בו.‏

18.‏ עקב הירהורים ברחמיו של יהוה,‏ כפי שהומחשו בספר הושע,‏ מה תוכל לשאול את עצמך?‏

¹⁸ אך,‏ דרוש יותר מזה.‏ ”‏אשרי הרחמנים,‏ כי הם ירוּחמו,‏”‏ אמר ישוע.‏ (‏מתי ה׳:‏7‏)‏ מכאן,‏ שלאחר הירהורים ברחמיו של יהוה,‏ כפי שהם מודגשים בספר הושע,‏ עליך לשאול את עצמך:‏ ’‏כיצד אוכל אני לחקות במידה מליאה יותר את רחמי יהוה במגעַי עם הזולת?‏ אם אח או אחות שחטאו לי,‏ או פגעו בי,‏ מבקשים שאסלח להם,‏ האם אני סולח להם ”‏במאור פנים”‏?‏’‏ (‏רומיים י״ב:‏8;‏ אפסיים ד׳:‏32‏)‏ אם נתמנית כזקן־קהילה,‏ תוכל לשאול את עצמך:‏ ’‏כשאני מטפל בעניינים שיפוטיים,‏ כיצד אוכל להיטיב לחקות את יהוה,‏ שהוא סלחן,‏ במיוחד כאשר חוטא מוכיח חרטה כנה,‏ מקרב־לב?‏’‏ (‏תהלים פ״ו:‏5;‏ משלי כ״ח:‏13‏)‏ ’‏מה עלי לרדוף בתור יסוד לגילוי רחמים?‏’‏ — השווה הושע ה׳:‏4 ו־ז׳:‏14.‏

19,‏ 20.‏ (‏א)‏ מה ניתן להפיק מלימוד יסודי במקרא?‏ (‏ב)‏ מה מהווה מקור עזר נוסף בטיפוח מסירות לאלהים,‏ ובמה ידון המאמר הבא?‏

¹⁹ עד כמה כדאי נעשה הלימוד האישי שלך,‏ כאשר הוא נעשה בדרך כה יסודית!‏ לבך יתמלא הערכה לתכונותיו היקרות של יהוה.‏ ובכך שתמשיך לשאוף לחקות תכונות אלה בחייך,‏ תחזק את דבקותך האישית בו.‏ בדרך זו,‏ תרדוף מסירות לאלהים כאחד מעובדיו המוקדשים והטבולים של יהוה.‏ — טימותיוס א׳.‏ ו׳:‏11‏.‏

²⁰ אמצעי־עזר נוסף בטיפוח תכונה יקרה זו ניתן למצוא בדוגמה שהציב ישוע המשיח — המופת המושלם של מסירות לאלהים.‏ כיצד תעזור לך ההליכה בעיקבות דוגמת ישוע,‏ לטפח ולגלות מסירות לאלהים?‏ המאמר הבא ידון בכך ובשאלות אחרות הכרוכות בנושא.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

כיצד תגיב?‏

◻ מדוע אין הטבילה מהווה את הצעד האחרון בו נוקט אתה בדרך המשיחית שלך?‏

◻ מה משמעות ”‏מסירות לאלהים”‏,‏ וכיצד מוכיח אתה אותה?‏

◻ מדוע יש צורך במאמצים נמרצים על־מנת לטפח מסירות לאלהים?‏

◻ כיצד תוכל לטפח מסירות לאלהים במידה מליאה יותר?‏