האם אתה מעריך את אשר עשה אלהים?
”מי שרוצה לבוא אחרי, שיתכחש לעצמו ויישא את צלבו [את עמוד־ההוקעה שלו, ע״ח] יום יום ויילך אחרי.” — לוקס ט׳:23.
1. ציין כמה מהמתנות הנפלאות שקיבלנו מאלהים.
אנו חבים את חיינו לאלהים. אילמלא ברא את המין האנושי, מעולם לא היינו נולדים. אך, אלהים ברא יותר מאשר חיים. הוא יצרנו באופן כזה שאנו יכולים להפיק הנאה מדברים רבים: הטעמים של המזון, חום השמש, צלילי מוסיקה, יום אביבי מרענן, רכוּת האהבה. יתרה מזאת, אלהים העניק לנו כושר שכלי וחשק עז ללמוד אודותיו. הוא הישרה מרוחו על כותבי המקרא, הספר המספק לנו הדרכה נבונה, המראה לנו כיצד ליהנות מחיים מאושרים יותר, והמקנה לנו תקווה לחיי־נצח בעולם החדש רב־הצדק שלו. כמו־כן, מרעיף אלהים עלינו את רוח־קודשו, ומספק לנו תמיכה באמצעות הקהילה המקומית, המורכבת מגברים ונשים מבוגרים ואוהבים, היכולים לעזור לנו להתמיד באיתנות בשירותו. — בראשית א׳:1, 26–28; טימותיוס ב׳. ג׳:15–17; עברים י׳:24, 25; יעקב ה׳:14, 15.
2. (א) מהו הדבר הגדול ביותר שעשה אלהים למעננו? (ב) האם ניתן ’להרוויח’ ישועה במעשים?
2 בנוסף לכל אלה, שלח אלהים את בנו הבכור כדי שימסור לנו מידע נוסף על דרישות אבינו השמימי, וגם לספק את קרבן־הכופר לגאולת כל מי שיאמין בו. (אפסיים א׳:7; רומיים ה׳:18) בן זה, ישוע המשיח, אמר: ”כה אהב אלהים את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם.” (יוחנן ג׳:16) ערכה של הישועה שמעניק לנו קרבן־כופר כה עילאי, עד שלא קיימת כל אפשרות שאי־מי מאיתנו יכול להרוויחה כשכר על מעשיו, במיוחד לא על־ידי פעלים שנדרשו בימי־קדם במסגרת התורה. על כך כתב פאולוס: ”איננו יכולים להיצדק בעיני אלהים על־ידי קיום מצוות התורה, אלא רק על־ידי אמונה במשיח.” — גלטיים ב׳:16, תרגום הדרך; רומיים ג׳:20–24.
מעשים המשקפים אמונה
3. מה אמר יעקב על אמונה ומעשים?
3 הישועה תושג בזכות האמונה, אך אמונה והערכה לפעלי אלהים צריכות להניענו לפעולה. יש בהן כדי להניענו לבצע דברים המשקפים את אמונתנו. יעקב, אחיו־למחצה של ישוע, כתב: ”האמונה, אם אין בה מעשים, מתה היא כשלעצמה.” יעקב ציין שאפילו ”השדים מאמינים ואף רועדים,” אך ברור שהשדים אינם פועלים בתואם עם רצון אלהים. מאידך, לאברהם היו גם אמונה וגם מעשים. ”האמונה עזרה למעשיו ומתוך המעשים הוּשֻלמה האמונה.” יעקב חזר והדגיש: ”האמונה בלא מעשים מתה היא.” — יעקב ב׳:17–26.
4. מה ציין ישוע לגבי מה שנדרש מאלה המעוניינים לנהות אחריו?
4 גם ישוע הצביע על החשיבות של מעשים נכונים, באמרו: ”יָאֵר נא אורכם לפני בני־אדם, למען יראו את מעשיכם הטובים ויכבדו את אביכם שבשמים.” ”אם מי שרוצה לבוא אחרי, שיתכחש לעצמו ויישא את צלבו [את עמוד־ההוקעה שלו, ע״ח] יום יום ויילך אחרי.”a ’להתכחש לעצמנו’ משמעו לוותר על דברים רבים שאישית היינו מעדיפים לעשותם. אך, אנו מכירים בכך שאנו חבים לאלהים את הכל, ולכן שמחים להתמסר לו כעבדים, וללמוד ולעשות את רצונו, כדוגמת ישוע. — מתי ה׳:16; לוקס ט׳:23; יוחנן ו׳:38.
חלו תמורות בחייהם
5. (א) לדברי פטרוס, מה חייב להשפיע על אורח־חיינו? (ב) על אילו פעלים טובים המליץ?
5 השליח פטרוס התייחס לאותו ”דם יקר” ששפך המשיח בעדנו, שהוא כה יקר בעינינו, הוקרה המשתקפת בבירור בכל תחומי חיינו. השליח מנה דברים רבים שהערכתנו תדרבן אותנו לעשותם. הוא יעץ: ”הסירו מעליכם כל רשע.” ”התאוו לחלב הזך של הדבר.” ”ספרו תהילותיו של הקורא אתכם מחושך אל אורו הנפלא.” ”סור מרע ועשה טוב.” ”הייו מוכנים להשיב בענווה ויראה לכל מי שמבקש מכם דין וחשבון בדבר התקווה שבלבכם.” כמו־כן, ציין שהמשיחי ”לא יחיה עוד לפי תאוות בני אדם בזמן שנותר לו לחיות בגופו, אלא לפי רצון אלהים.” — פטרוס א׳. א׳:19; ב׳:1, 2, 9; ג׳:11, 15; ד׳:2.
6. (א) כיצד הוכיחו המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה את אמונתם? (ב) כיצד עלינו להתייחס לדוגמה זו?
6 המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה חיו את אמונתם. היא חוללה תמורות בהשקפתם ובאישיותם, כשהיא הניעה אותם להתאים את חייהם לרצון אלהים. הם העדיפו לסבול גָלוּת, סקילה באבנים, הלקאות, מאסרים ואפילו מוות, ולא להפר את אמונתם. (מעשי־השליחים ז׳:58–60; ח׳:1; י״ד:19; ט״ז:22; קורינתים א׳. ו׳:9–11; אפסיים ד׳:22–24; קולוסים ד׳:3; פילמון 9, 10) ההיסטוריון הרומי הנודע, טקיטוּס, שנולד בשנת 56 לספירה בערך, תיאר כיצד המשיחיים ”נדונו ללהבות־אש ולשריפה, לשמש כמאורות־לילה, כאשר נאסף אור היום.” עם זאת, הם לא הטילו ספק במה שהאמינו! — The Annals (תולדות), ספר ט״ו, סעיף 44.
7. באיזה מצב מוצאים עצמם רבים?
7 בקהילות מסוימות תמצא אנשים הנוכחים באסיפות מזה שנים. הם אוהבים את אירגונו של יהוה, חושבים שעדיו הם האנשים הטובים ביותר שפגשו מעודם, מבטאים את דעתם החיובית על האמת, ומדברים לזכותה לפני אנשים מחוץ לקהילה. אך, משהו מעכב את התקדמותם. הם מעולם לא נקטו את הצעד החשוב אותו נקטו 000,3 איש בחג־שבועות בשנת 33 לספירה, עליו שאל הסריס האתיופי, אותו עודד חנניה את שאול הטרסי לנקוט ללא דיחוי כשרודף־לשעבר זה הכיר בכך שישוע אכן הוא המשיח. (מעשי־השליחים ב׳:41; ח׳:36; כ״ב:16) מה חסר אצל אנשים אלה כיום? מדוע אין הם נוקטים את הצעד שכתבי־הקודש מתארים כ”בקשה לאלהים לקבלת מצפון טהור”? (פטרוס א׳. ג׳:21, ראה הערת שוליים) אם אתה נמצא במצב זה — אם אתה מכיר את האמת, אך מהסס לעשות משהו בייחס אליה — אנא התייחס למאמר זה כמאמר שנכתב תוך אהבה מיוחדת כלפיך.
התגבר על המכשולים המונעים ממך להיטבל
8. אם מעולם לא נהגת לקרוא וללמוד, מה יהא קו־פעולה נבון מצידך עתה?
8 מה יכול לעמוד כמיכשול בדרכך? המאמר הקודם הראה שיש שהלימוד האישי קשה להם. אלהים העניק לנו כושר שכלי נפלא, ולכן מצפה שנשתמש בו בשירותו. יש אשר בעבר לא למדו אפילו לקרוא, אך התאמצו ללמוד קרוא־וכתוב במגמה להבין דברים נוספים על אלהים ועל מטרתו. מה לגביך? אם אתה כבר יודע לקרוא, האם אתה באמת חוקר ולומד, כשם שעשו אנשי בֵרֵאָה, אשר נאמר עליהם: ”הם בודקים יום יום בכתובים אם הדברים האלה אכן כך”? האם חקרת ”מה הרוחב והאורך והגובה והעומק” של האמת? האם ’חפרת’ מספיק עמוק בדבר־אלהים? האם נוכחת עד כמה הוא ספר מרגש? האם פיתחת רצון עז לדעת מהי מטרתו של אלהים? היש לכך רעב אמיתי לאמת? — מעשי־השליחים י״ז:10, 11; אפסיים ג׳:18.
9. מהו הדבר הנכון לעשות, אם קיימת בעיה בינך לבין מישהו בקהילה?
9 לעתים, אנשים נמנעים מלהתקדם מפאת בעיה — אמיתית או דמיונית — שהיתה להם בעבר עם מישהו בקהילה. האם מישהו פגע בך בצורה חמורה? או־אז, נהג לפי ההדרכה שבדברי ישוע: ”לך והוכח אותו בינך ובינו לבד.” (מתי י״ח:15) אתה עשוי להתפלא שהוא לא ידע אפילו שפגע בך. אך, גם אם אכן ידע, עדיין ניתן ’לקנות לך את אחיך,’ כדברי ישוע. אפשר גם שתוכל לעזור לו להימנע מלהכשיל מישהו אחר. יתרה מזאת, עליך לשאול את עצמך: את מי בעצם אני משרת? אותו איש או שמא את אלהים? האם אהבתך לאלהים כה שטחית עד שתאפשר לטעות של אדם לא־משולם לגרוע מאהבתך כלפי הבורא?
10, 11. מה עליך לעשות אם חטא נסתר כלשהו מעכב את התקדמותך?
10 חטא שבוצע בסתר יכול למנוע מאדם להיטבל. אפשר שמדובר במעשה שביצע בעבר או בקו־פעולה פסול שעדיין מתמשך. אם זו הבעיה שלך, האין זה הזמן לתקנה? (קורינתים א׳. ז׳:29–31) רבים ממשרתי יהוה נאלצו לחולל שינויים באורח־חייהם. כתבי־הקודש מציינים: ”התחרטו ושובו בתשובה כדי שיימחו חטאיכם, למען יבואו ימי רווחה מלפני יהוה.” — מעשי־השליחים ג׳:19, 20.
11 יהא עברך אשר יהא, תוכל להתחרט, להשתנות ולבקש מחילה מאלהים. ”על כן מותתו את האיברים השייכים לארץ, את הזנות והטומאה והזימה והתאווה הרעה... שכן פשטתם את האדם הישן [את האישיות הישנה, ע״ח], עם מעשיו ולבשתם את האדם החדש [את האישיות החדשה, ע״ח], ההולך ומתחדש בדעת לפי צלם בוראו.” תוכל להתאים את חייך לדרכיו, לסכות במצפון נקי, וליהנות מן התקווה לחיי־נצח בעולם החדש רב־הצדק שיכונן. האין זה שווה כל מאמץ? — קולוסים ג׳:5–10; ישעיהו א׳:16, 18; קורינתים א׳. ו׳:9–11; עברים ט׳:14.
12. מה עליך לעשות אם טבק, אלכוהול או סמים משכרים מונעים ממך לזכות במצפון נקי?
12 האם השימוש בטבק, ההתמכרות למשקאות חריפים או לסמים, מונעים ממך מצפון נקי? האם לא מעידים הרגלים מסכני־חיים אלה על זילזול במתת החיים הנפלאה שהעניק לך אלהים? אם הרגלים אלה מהווים לך מיכשול, הגיע המועד לחדול מהם. האם עולה ערכם של הרגלים פסולים אלה על זה של חייך? פאולוס אמר: ”נטהר עצמנו מכל טומאת גוף ורוח ונשלים קדושתנו ביראת אלהים.” האם הערכתך לדרכי הצדק והטוהר של אלהים גדולה מספיק כדי לעשות זאת?b — קורינתים ב׳. ז׳:1.
נכסים חומריים
13, 14. (א) מה מציינים כתבי־הקודש על מטרות חומרניות? (ב) מדוע חשוב שנציב דברים שמימיים במקום הראשון בחיינו?
13 העולם של ימינו מציב את ההצלחה ואת ”גאוות הנכסים” מעל לכל דבר אחר כמעט. אך, ישוע דימה את ”דאגות העולם הזה ומדוחי העושר” ל”קוצים” החונקים את דבר־אלהים. הוא שאל: ”מה תועלת תצמח לאדם אם ירוויח את כל העולם ויפסיד את נפשו?” — יוחנן א׳. ב׳:16; מרקוס ד׳:2–8, 18, 19; מתי ט״ז:26.
14 ישוע ציין שאלהים דאג לכך שהציפורים ימצאו את מזונן, ושפרחי־השדה יפרחו ברוב פאר. אזי שאל: ”על אחת כמה וכמה חשובים אתם מן הציפורים! ... על אחת כמה וכמה ילביש אתכם [האלהים]!” בחכמה, יעץ לנו ישוע לא להיות מודאגים באשר לנכסים חומריים. הוא אמר: ”בקשו [התמידו לבקש, ע״ח] את מלכותו, והדברים הללו ייווספו לכם.” הוא עודדנו להציב דברים שמימיים בראש מעייננו, כי ”במקום שאוצרך נמצא, שם יהיה גם לבבך.” — לוקס י״ב:22–31; מתי ו׳:20, 21.
אלהים מכשיר אנשים לשירותו
15. איזה עידוד מפיקים אנו מדוגמתם של המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה?
15 האם נטילת חלק בהטפת הבשורה לזולת קשה לך? האם תחושות ביישנוּת מגבילות את השתתפותך? אם כן, חשוב לזכור שהמשיחיים בני המאה הראשונה לספירה חשו באותם רגשות שיש לנו כיום. אלהים לא בחר במיוחד בחכמים ובעלי מעמד מכובד, אלא ”בחלשים אשר בעולם כדי לבייש את החזקים.” (קורינתים א׳. א׳:26–29) מנהיגי־דת רמי־דרג התייצבו נגד אותם משיחיים ”פשוטים”, וציוו עליהם לחדול מפעילותם. אך, מה עשו התלמידים? הם התפללו לאלהים, ביקשו ממנו אומץ־לב והוא העניק להם את הכוח הדרוש. עקב כך, מילאה עדותם את ירושלים, ומאוחר יותר, הסעירה את העולם כולו! — מעשי־השליחים ד׳:1–4, 13, 17, 23, 24, 29–31; ה׳:28, 29; קולוסים א׳:23.
16. מה לומדים אנו מאותו ”ענן עדים” המתואר בעברים פרק י״א?
16 מכאן שאל לנו לתת לפחד מפני אנשים להגביל את פעילותנו בשירות אלהים. פרק י״א באיגרת אל העברים רושם לפנינו ”ענן עדים” אשר לא חרדו מפני בני־אדם, אלא יראו את אלהים. עלינו לגלות אמונה דומה. השליח כתב: ”לכן גם אנחנו, אשר ענן עדים כזה אופף אותנו, נסירה נא כל מעמסה וגם את את החטא הלוכד על נקלה, ובסבלנות נרוצה את המרוץ הערוך לפנינו.” — עברים י״ב:1.
17. אילו דברי עידוד נתן אלהים באמצעות ישעיהו?
17 אלהים יכול לספק למשרתיו עזרה מעבר לכל ציפייה. בורא היקום אמר לישעיהו: ”וקווי יהוה יחליפו כוח. יעלו אבר כנשרים. ירוצו ולא ייגעו; יילכו ולא ייעפו.” — ישעיהו מ׳:31.
18. כיצד ניתן להתגבר על תחושת חוסר־ביטחון, כדי ליטול חלק בשירות ההטפה?
18 אותם עדים אמיצים ומאושרים שאתה מכיר בקהילה המקומית מהווים רק חלק זעיר ביותר מארבעה מיליוני המבשרים הנלהבים המשרתים את יהוה ברחבי תבל. הם שמחים ליטול חלק באותה פעילות שישוע המשיח חזה מראש במלים נבואיות אלה: ”ובשורה טובה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ.” אם הינך כשיר ליטול חלק בהטפת המלכות, אך קשה לך לעשות כן, מדוע שלא תקבע עם אחד העדים שרכש ניסיון בשירות־השדה להתלוות אליו או אליה בפעילות זו? אלהים אכן מספק את ”הכוח הנשגב” הדרוש, וייתכן שתופתע מהשמחה שתמצא בשירות זה לאלהים. — מתי כ״ד:14. קורינתים ב׳. ד׳:7; ראה גם תהלים נ״ו:12; מתי ה׳:11, 12; פיליפים ד׳:13.
19. איזו פעילות הוראה הטיל ישוע על תלמידיו?
19 ישוע מצפה מאלה המעריכים את בשורת המלכות לפעול בתואם עימה. הוא אמר: ”לכו ועשו תלמידים בכל העולם! הטבילו אותם בשם האב, הבן ורוח־הקודש, ולמדו אותם לעשות את כל אשר ציוויתי אתכם.” — מתי כ״ח:19, 20, הדרך.
20. אם אתה מתקדם מבחינה רוחנית, איזו שאלה זוהי העת לשאול?
20 האם מניעה אותך הערכתך על הברכות שזכית להן מאלהים, ל’דמו היקר’ של ישוע, ולתקווה הנפלאה לחיי־נצח, לפעולה? (פטרוס א׳. א׳:19) האם כיוונת את צעדיך בתואם עם ערכי הצדק של אלהים? המשתתף אתה בקביעות בפעילות ההטפה ועשיית־תלמידים? האם התכחשת לעצמך והקדשת את חייך לאלהים? אם התשובה לשאלות אלה היא חיובית, יתכן שהגיעה העת לשאול אחד מהזקנים בקהילה בה אתה נוכח, את אותה השאלה ששאל הסריס האתיאופי את פיליפוס: ”מה ימנע אותי מהיטבל?” — מעשי־השליחים ח׳:36.
[הערות שוליים]
a תרגום הדרך מנסח פסוק זה כך: ”חייב להתכחש לעצמו, לוותר על נוחיותו ושאיפותיו.” תרגום ג”צ אומר: ”ישליך את נפשו מנגד.”
b למידע על גמילה מהרגלים אלה, ראה את המצפה לספטמבר 1981, עמ׳ 3–9; עורו! לאפריל 1989, עמ׳ 3–11; אפריל 1990, עמ׳ 3–15. ניתן למצאם בספרייה בקהילה המקומית של עדי־יהוה.
האם אתה זוכר?
◻ אילו סיבות מיוחדות קיימות המעוררות בנו תחושת הכרת־טובה כלפי אלהים?
◻ מה צריכות אמונתנו והערכתנו להניענו לעשות?
◻ אילו בעיות עלולות למנוע מאיתנו לציית לאלהים, ומה ניתן לעשות לגביהן?
◻ אילו שאלות יכולים משיחיים לא־טבולים לשאול את עצמם?