האם אתה כשיר לשרת?
”כושרנו בא מאת אלהים.” — קורינתים ב׳. ג׳:5.
1. לאיזה סוג של אנשים אין מקום בקהילה המשיחית?
יהוה אלהים וישוע המשיח תמיד פעילים. ישוע אמר: ”אבי פועל עד עתה וגם אני פועל.” (יוחנן ה׳:17) אלהים אינו מברך את אלה המסרבים לעבוד; וכן אין הוא שבע־רצון מאלה המבקשים לעצמם מעמד אחראי על־מנת להשיג שליטה על הזולת. בקרב הקהילה המשיחית אין מקום לעצלים ולשאפתנים אנוכיים. — מתי כ׳:25–27; תסלוניקים ב׳. ג׳:10.
2. מדוע קיים עתה צורך רב לגברים משיחיים שיישאו בנטל האחריות בקהילה?
2 על עדי־יהוה להיות ”עתירי פועל בעבודתו של האדון,” במיוחד עתה כשרבים נוהרים אל ה”הר” המסמל את עבודת־אלהים האמיתית. (קורינתים א׳. ט״ו:58; ישעיהו ב׳:2–4) הצורך בגברים רוחניים כשירים שיהיו מוכנים לשאת באחריות קהילתית הוא גדול. אין זו שאפתנות אנוכית המניעה גברים אלה לעשות כן, אלא הרצון לפאר את שם יהוה, ולא את עצמם. (משלי ח׳:13) הם יודעים שאלהים מסייע להם לעמוד בדרישות ולהוכיח את עצמם ככשירים לתפקידים קהילתיים, כשם ש”הכשיר אותנו להיות משרתים של ברית חדשה.” — קורינתים ב׳. ג׳:4–6.
3. ביסודו־של־דבר, מה הם תחומי האחריות עליהם ממונים זקני־קהילה ומשרתים־עוזרים?
3 כיום, כמו בקהילה המשיחית הקדומה, מתמנים גברים לשרת כזקני־קהילה וכמשרתים־עוזרים על־ידי רוח־הקודש ובאמצעות הסידור האירגוני שמאת יהוה. (מעשי־השליחים כ׳:28; פיליפים א׳:1; טיטוס א׳:5) זקני־הקהילה רועים את ”עדר אלהים” מבחינה רוחנית, בספקם השגחה המגנה עליו. הם נעזרים במשרתים־עוזרים, אשר תפקידיהם אינם כרוכים במישרין בהשגחה רוחנית. (פטרוס א׳. ה׳:2; השווה מעשי־השליחים ו׳:1–6.) בדומה לבן־האלהים, שבא אל הארץ כדי לשרת, גברים ממונים אלה חפצים לשרת את עמיתיהם לאמונה. (מרקוס י׳:45) אם הינך גבר משיחי, היש לך רוח מעין זו?
התכונות הדרושות מזקנים וממשרתים־עוזרים כאחת
4. היכן בעיקר אנו מוצאים רשימה של הכישורים הנדרשים מאלה המתמנים לתפקידים אחראים בקהילה?
4 השליח פאולוס פירט את הדרישות המתבקשות מאלה המופקדים על אחריות קהילתית, בעיקר בטימותיוס א׳. ג׳:1–10, 12, 13 וטיטוס א׳:5–9. בבחננו כישורים אלה, שחלקם מתייחסים הן לזקני־קהילה והן למשרתים־עוזרים, אל לנו לראותם לפי קנה־המידה של העולם. אדרבא, עלינו לראותם במיסגרת בה ניתנו במאה הראשונה לספירה, ולהבין שהם עדיין בתוקף כיום בקרב משרתי אלהים. כדי לעמוד בדרישות אלה, לא דרושה שלימות, מפני שאם כן אף יצור אנושי לא היה כשיר. (יוחנן א׳. א׳:8) אך, אם אתה גבר משיחי, בין אם יש לך עתה תפקיד אחראי בקהילה ובין אם לאו, מדוע שלא תבחן את כישוריך האישיים?
5. מה משמע הדבר ”ללא דופי”?
5 ללא דופי; שם טוב בפי אלה שבחוץ; נקיים מאשמה. (טימותיוס א׳. ג׳:2, 7, 8, 10; טיטוס א׳:6, 7, ע״ח) הן בעת מינויָם והן בעת שירותם, על משרתים־עוזרים וזקני־קהילה להיות אנשים שאין בהם דופי, היינו, נקיים מכל אשמה ומכל סיבה לקבל תוכחה על האשמה צודקת של התנהגות או הוראה פסולות. האשמות שווא מפי ”אחי שקר” או אחרים אינן מטילות דופי באדם. על־מנת לפסול אדם מלשרת בקהילה, על הטענה נגדו להיות כבדה, ומוכחת על־פי ערכים מקראיים. (קורינתים ב׳. י״א:26; טימותיוס א׳. ה׳:19) אדם המתמנה לתפקיד בקהילה ”יהי לו שם טוב בפי אלה שבחוץ, למען לא יהיה לחרפה וייפול בפח השטן.” (ע״ח) אם אדם ביצע חטא חמור כלשהו בעבר, הוא יהיה כשיר להתמנות רק אם אורח־חייו הנוכחי השכיח את העניין, ולכן שוב רכש לעצמו שם טוב.
6. מה פירוש הדבר להיות ”בעל אשה אחת”?
6 בעל אשה אחת. (טימותיוס א׳. ג׳:2, 12; טיטוס א׳:6) אין פירוש הדבר שרק גברים נשואים רשאים לשמש כמשרתים־עוזרים וכזקני־קהילה. ברם, אם הוא אכן נשוי, עליו להיות בעל אשה אחת ונאמן לה. (עברים י״ג:4) שלא כגברים לא־משיחיים רבים במאה הראשונה לספירה, אין הוא יכול להרבות בנשים.a
7. (א) האם גילו של האדם מכשירו לשרת כזקן־קהילה? (ב) מה כרוך בהנהגת בני־הבית בצורה נאותה?
7 מנהיג היטב את ביתו שלו, ובניו נשמעים לו. (טימותיוס א׳. ג׳:4, 5, 12; טיטוס א׳:6) אחדים עשויים לחוש שעל זקני־קהילה להיות בגיל 30 לפחות, אולם כתבי־הקודש אינם מציבים גיל מינימלי. עם זאת, על הפרט להתנהג כאדם בוגר מבחינה רוחנית. על משרת־עוזר או זקן־קהילה להיות מבוגר דייו להבאת ילדים. אם הוא נשוי, האדם אינו כשיר לתפקיד אם הוא מתנהג כראוי בכל מקום אחר אך כרודן בביתו. עליו לרכוש כבוד עקב הנהגת ביתו בתואם עם עקרונות המקרא, ועליו להשתדל לגדל בהצלחה, מבחינה רוחנית, כל אחד מבני־משפחתו. בדרך כלל, על התנהגות ילדיו הקטינים של זקן־קהילה כזה, להיות ראויה לילדים ”מאמינים”, משמע הדבר שהם מתקדמים לקראת הקדשה לאלהים או שהם כבר טבולים כעדי־יהוה. אדם שאינו מסוגל לנטוע אמונה בלב ילדיו הוא, לא יתכן שיוכל לעשות זאת באחרים.
8. לפני שראש־משפחה יתמנה לזקן־קהילה, מה עליו ללמוד לעשות?
8 בטרם יוכל בעל משפחה להתמנות כזקן־קהילה המסוגל לספק השגחה רוחנית בקהילה, עליו ללמוד תחילה כיצד להנהיג את ביתו. ”אם אין איש יודע להנהיג את ביתו שלו, כיצד ישגיח על קהילת אלהים?” (טימותיוס א׳. ג׳:5, ע״ח) אמת, המשיחי עלול להיתקל בהתנגדות מצד אשה לא־מאמינה. (מתי י׳:36; לוקס י״ב:52) או, אפשר שאחד מילדיו יבצע חטא חמור, אף־על־פי שמצבם הרוחני של האחרים תקין. בכל זאת, אם האב עשה כל שניתן לצפות ממנו, ובמיוחד אם הצליח לגדל באמת אחרים מבין בני־הבית, העובדה שאחד מבני־המשפחה דוחה את הדרכתו הנאותה, אין בה כדי לפסלו בהכרח מלשמש כמשרת־עוזר או כזקן־קהילה.
9. באיזו מידה על זקן־קהילה ומשרת־עוזר לנהוג בזהירות בנוגע למשקאות אלכוהוליים?
9 לא שותה לשכרה; לא סובא יין. (טימותיוס א׳. ג׳:3, 8, ע״ח; טיטוס א׳:7) אל למשרת־עוזר או לזקן־קהילה להפריז בשתיית משקאות אלכוהוליים. התמכרות להם עלולה להסתיים באיבוד שליטה על המחשבות והרגשות, או להוביל להשתוללות ולקטטות. אל לו להיות ’סובא יין’ או להיות בעל מוניטין של שתיין. (משלי כ״ג:20, 21, 29–35) כמה טראגי יהא זה אם ביקור אצל מישהו מהקהילה כדי לחזקו, ייפגם בגין חוסר ריסון עקב שתייה מופרזת! אם אח נוהג לשתות כוסית, אל לו לעשות כן בעת השתתפות באסיפות, בשירות־השדה או בכל שירות מקודש אחר. — ויקרא י׳:8–11; יחזקאל מ״ד:21.
10. מדוע אוהבי־כסף ורודפי־בצע אינם כשירים להיות זקני־קהילה ומשרתים־עוזרים?
10 לא רודף בצע; לא חומד בצע. (טימותיוס א׳. ג׳:3, 8; טיטוס א׳:7, ע״ח) אוהבי־כסף שרויים בסכנה רוחנית, וה”חמדנים” לא יירשו את מלכות אלהים. מכאן שאנשים כגון אלה אינם כשירים לשמש כמשרתים־עוזרים או כזקני־קהילה. (קורינתים א׳. ו׳:9, 10; טימותיוס א׳. ו׳:9, 10) המלים ביוונית המתורגמות כאן ל”חומד בצע” משמען ביסודו־של־דבר ”רווחים או יתרונות” שמפיקים אותם מ”עסקים מחפירים”. (פיליפים א׳:21; ג׳:4–8) כמובן, אדם המגלה נטייה הרומזת על כך שהוא ינהג ב”עדר אלהים” באי־יושר, אינו כשיר לתפקיד אחראי בקהילה. (יחזקאל ל״ד:7–10; מעשי־השליחים כ׳:33–35; יהודה 16) הצורך בנקיטת אמצעי זהירות בהמלצה על מישהו גובר ביודענו שייתכן שאדם ממונה בקהילה יהיה אחראי על כספים והוא עלול להתפתות לגנוב חלק מהם. — יוחנן י״ב:4–6.
11. מדוע אין להמליץ על ”תלמיד חדש” לתפקיד אחראי בקהילה?
11 ואל יהי תלמיד חדש; ייבחנו אלה בראשונה. (טימותיוס א׳. ג׳:6, 10, ע״ח) אדם שנטבל זה לא מכבר טרם הספיק להוכיח שהוא מסוגל לשאת באחריות קהילתית. יתכן שעדיין חסרה לו יכולת להזדהות עם הנדכאים, או החכמה לעזור לעמיתיו המשיחיים, ואפשר אפילו שהוא נוטה לזלזל באחרים. לכן, לפני שממליצים עליו לשרת כמשרת־עוזר ובמיוחד כזקן־קהילה, עליו ’להיבחן תחילה’ ולהוכיח כושר שיפוט שקול ומהימנות. כתבי־הקודש אינם מגדירים פרק־זמן מסוים לבחינה זו וכל אחד כפרט שונה במידת התקדמותו הרוחנית. ברם, אל לזקני־קהילה למהר ולהמליץ על אדם חדש באמונה ”פן ירום לבבו ויורשע בדין שנגזר על השטן.” (ע״ח) הבה יגלה תחילה המועמד ענווה הדומה לזו של המשיח. — פיליפים ב׳:5–8.
מה דרוש ממשרתים־עוזרים?
12. האם הדרישות הרשומות לגבי משרתים־עוזרים מתייחסות רק אליהם?
12 אחדות מהדרישות מתייחסות למשרתים־עוזרים. אך, כמובן, אם זקני־הקהילה לא היו עומדים באותן דרישות לא היו כשירים לשרת ככאלה. האם אתה כגבר משיחי כשיר מהבחינות הבאות?
13. מה משמע הדבר להיות ’מיושב בדעתו’?
13 מיושבים בדעתם. (טימותיוס א׳. ג׳:8, ע״ח) אל לאדם שנמצא כשיר לשרת כמשרת־עוזר להקל ראש כלפי אחריות זו. עליו לנהוג ברצינות בדרך שתעניק לו כבוד. אף־על־פי שיש מקום לחוש־הומור לעתים, הוא לא יהא כשיר אם ינהג בקלות־דעת דרך קבע.
14. (א) מה פירוש הדבר שאל לו להיות ’בעל לשון חלקלקות’? (ב) מה כרוך בשמירה על מצפון נקי?
14 לא בעלי לשון חלקלקות; במצפון נקי. (טימותיוס א׳. ג׳:8, 9, ע״ח) על משרתים־עוזרים (וגם זקני־קהילה) להיות דוברי־אמת, לא רכלנים או ערמומיים. מאחר שאל להם להיות ”בעלי לשון חלקלקות”, אל להם לנהוג בצביעות ולומר דבר מסוים לאדם אחד ודבר שונה לאדם אחר. (משלי ג׳:32; יעקב ג׳:17) על גברים אלה להיות מליצי־יושר נלהבים לאמיתות חדשות המתגלות מפעם לפעם, ”מחזיקים בסוד האמונה במצפון נקי.” (ע״ח) לפני אלהים, מצפונו של אדם מעין זה חייב להעיד על כך שהוא רודף צדק ואינו עוסק במעשי מירמה או נוהגים טמאים. (רומיים ט׳:1; קורינתים ב׳. א׳:12; ד׳:2; ז׳:1) איש אינו כשיר לשרת את ”עדר אלהים” אלא אם הוא דבק באמת ובעקרונות האלוהיים.
התמקדות בכישורי זקני־קהילה
15. באילו דרישות נדון עתה, ומה בעיקר הן כוללות?
15 דרישות מסוימות מתייחסות במיוחד לזקני־קהילה ונוגעות בהרחבה לפעילותם כרועים וכמורים. כגבר משיחי, האם אתה עונה על דרישות אלה?
16. (א) מה נדרש מאיש ”מתון בדרכיו”? (ב) כיצד יכול זקן־קהילה לגלות שליטה־עצמית תמיד?
16 מתון בדרכיו; כובש את יצרו. (טימותיוס א׳. ג׳:2; טיטוס א׳:8, ע״ח) על זקן־קהילה להיות מרוסן, ולא משועבד להרגלים פסולים. כשהוא ייתקל במבחנים, אלהים יסייע לו לשמור על איזון אם יתפלל כשם שביקש מחבר התהלים: ”צרות לבבי הרחיבו, ממצוקותי הוציאני.” (תהלים כ״ה:17) כמו־כן, על המשגיח להתפלל לקבלת רוח אלהים ולטפח את פירותיה, כולל שליטה־עצמית. (לוקס י״א:13; גלטיים ה׳:22, 23) ריסון המחשבות, הדיבור והמעשים בדרך קבע ימנע מזקן־קהילה מלנהוג בקיצוניות בעת מתן הדרכה רוחנית לקהילה.
17. מה משמע הדבר להיות ”שקול בדעתו”?
17 שקול בדעתו. (טימותיוס א׳. ג׳:2, ע״ח) על זקן־הקהילה להיות נבון ושומר סוד, ולשקול את צעדיו בזהירות. עליו להיות תכליתי והגיוני בדיבורו ובמעשיו. חשיבתו הענווה והמאוזנת מבוססת על חכמה אלוהית ועל ההוראה הבריאה שבדבר־אלהים, אותו הוא לומד בשקדנות. — רומיים י״ב:3; טיטוס ב׳:1.
18. מה נדרש מזקן־קהילה בתור אדם ה”אוהב סדר”?
18 אוהב סדר. (טימותיוס א׳. ג׳:2, ע״ח) המלה היוונית המופיעה כאן מתורגמת במקומות אחרים כ”מסודר”. אם כן, על זקן־קהילה לנהל אורח־חיים מהוגן ומסודר. לדוגמה, עליו להיות דייקן. במאה הראשונה לספירה, ככל הנראה, המשיחיים לא הירבו לשמור על רישומים ודו״חות, וגם היום המשגיח אינו צריך להיות מנהל־חשבונות או פקיד מומחה. יתכן שמשרתים־עוזרים מטפלים בעניינים אלה. אך, המונח היווני ל”מסודר” יכול להתייחס להתנהגות טובה, וברור שאדם לא יהא כשיר לשמש כזקן־קהילה אם אורח־חייו אינו אלא פרוע או לא־מסודר. — תסלוניקים א׳. ה׳:14; תסלוניקים ב׳. ג׳:6–12; טיטוס א׳:10.
19. כיצד מוכיח זקן־קהילה שהוא ”מכניס אורחים”?
19 מכניס אורחים. (טימותיוס א׳. ג׳:2; טיטוס א׳:8) זקן־קהילה ’שואף לקבל אורחים.’ (רומיים י״ב:13; עברים י״ג:2) המלה היוונית המתורגמת ”מכניס אורחים”, פירושה המילולי: ”מחבב זרים”. מכאן שזקן־הקהילה המכניס־אורחים מקדם בברכה את החדשים באסיפות הקהילה המשיחית, בגלותו עניין שווה הן בעניים והן בעשירים. הוא מגלה תכונה זו של הכנסת־אורחים כלפי משגיחים הנודדים מקהילה לקהילה למטרת קידום המשיחיוּת, ומשלח אותם לדרכם ”כיאה לפני האלהים.” (יוחנן ג׳. פסוקים 5–8) על זקן־קהילה לגלות הכנסת־אורחים בייחוד לבני־אמונתו, בהתאם לצרכיהם וככל שמצבו האישי מאפשר זאת. — יעקב ב׳:14–17.
20. באילו דרכים על זקן־קהילה להיות ”כשיר להורות”?
20 כשיר להורות. (טימותיוס א׳. ג׳:2, ע״ח) יכולתו של זקן־קהילה ללמד אחרים בתור מורה רוחני, אינה נובעת מכושר שכלי או מחכמת העולם הזה. (קורינתים א׳. ב׳:1–5, 13) היא כרוכה בכך שהוא ”מחזיק בדבר המהימן אשר על־פי תורתנו, למען יוכל גם לעודד בהוראת הלקח הבריא וגם להוכיח את המתנגדים.” (טיטוס א׳:9; השווה מעשי־השליחים כ׳:18–21, 26, 27.) עליו להיות מסוגל ’להוכיח בענווה את המתנגדים.’ (טימותיוס ב׳. ב׳:23–26) גם אם זקן־קהילה איננו הנואם המוכשר ביותר בקהילה, עליו להיות תלמיד שקדני של דבר־אלהים, כך שיהא מסוגל להדריך ולייעץ למאמינים אחרים, הלומדים גם הם את כתבי־הקודש. (קורינתים ב׳. י״א:6) עליו להיות כשיר להקנות ’התורה הבריאה’ שתסייע למשפחות וליחידים לנהל אורח־חיים התואם את ערכיו של אלהים. — טיטוס ב׳:1–10.
21. (א) מדוע ניתן לומר שזקן־קהילה ”אינו איש מהלומות”? (ב) מה פירוש הדבר ”לא עומד על דעתו”? (ג) מה משמע הדבר ש”לא איש ריב ומדון”?
21 לא איש מהלומות, לא עומד על דעתו, לא איש ריב ומדון. (טימותיוס א׳. ג׳:3; טיטוס א׳:7, ע״ח) בהיותו רודף שלום, אל לזקן־קהילה להכות אנשים או ’להתקיפם’ בהערות פוגעות ועוקצניות. (השווה קורינתים ב׳. י״א:20.) (ההוראה הקודמת לה, שאל לא להיות ”שותה לשכרה” מבהירה שעליו להימנע מהתמכרות לאלכוהול, דבר המוביל תדירות למצבי מריבה.) בהיותו איש ש”לא עומד על דעתו”, או ותרן, אינו מכתיב לזולת בנימה סמכותית או מגלה אופי שקשה להשביע את רצונו, ואינו ’עושה עניין’ מדברים פעוטים. (קורינתים א׳. ט׳:12; פיליפים ד׳:5; פטרוס א׳. ב׳:18) מאחר שזקן־קהילה אינו ”איש ריב ומדון”, ואינו אוהב להסתכסך, הוא נמנע ממריבות ו”לא רגזן”. — טיטוס ג׳:2; יעקב א׳:19, 20.
22. מה ניתן ללמוד מהעובדה שאל לזקן־קהילה ’לעמוד על רצונו’?
22 לא עומד על רצונו. (טיטוס א׳:7, ע״ח) באופן מילולי פירוש הדבר ש”אינו מפנק את עצמו.” (השווה פטרוס ב׳. ב׳:10.) אל לזקן־קהילה להיות דוגמטי, אלא יתייחס בענווה לכישורים כלשהם שניחן בהם. מאחר שאינו מסיק שהוא מטפל בעניינים בצורה מועילה יותר מכל השאר, הוא מחלק בענווה את אחריותו עם אחרים, ומעריך את עצותיהם של עמיתיו. — במדבר י״א:26–29; משלי י״א:14; רומיים י״ב:3, 16.
23. (א) כיצד תגדיר את המושג ”אוהב טוב”? (ב) מה משמעו להיות ”רודף צדק”?
23 אוהב טוב; רודף צדק. (טיטוס א׳:8, ע״ח) על־מנת להיות כשיר לשמש כזקן־קהילה, על אדם לאהוב את הטוב ולרדוף את הצדק. שוחר הטוב אוהב את מה שטוב בעיני יהוה, מבצע פעלים המגלים נדיבות ורצון כן לסייע לזולת, ומגלה הערכה לטובתם של אחרים. (לוקס ו׳:35; השווה מעשי־השליחים ט׳:36, 39; טימותיוס א׳. ה׳:9, 10.) ’לרדוף צדק’ משמעו לפעול בתואם עם חוקי אלהים ועם ערכי־הצדק שלו. אדם מעין זה אינו נושא פנים, והוגה בדברים שהם צודקים, טהורים וישרים. (לוקס א׳:6; פיליפים ד׳:8, 9; יעקב ב׳:1–9) מאחר שטוב שונה מצדק בכך שהוא כולל בתוכו יותר ממה שמידת־הצדק דורשת, ’אוהב הטוב’ עושה למען הזולת מעבר למה שנדרש ממנו. — מתי כ׳:4, 13–15; רומיים ה׳:7.
24. מה נדרש מאדם החפץ להוכיח שהוא ”נאמן”?
24 נאמן. (טיטוס א׳:8, ע״ח) אדם הכשיר להיות זקן־קהילה שומר על מסירות בלתי־מעורערת לאלהים ודבק בחוקיו, ויהיו אשר יהיו מבחני נאמנותו. הוא מבצע את מה שיהוה מצפה ממנו, לרבות שירות פעיל כמכריז נאמן של המלכות. — מתי כ״ד:14; לוקס א׳:74, 75; מעשי־השליחים ה׳:29; תסלוניקים א׳. ב׳:10.
לעמוד בדרישות
25. ממי נדרשים, בעצם, אותן הדרישות שעיינּו בהן, וכיצד ניתן לעמוד בהן?
25 מרבית הדרישות שנדונו כאן חלות בעצם על כל עד־יהוה, וניתן לעמוד בהן בעזרת בירכת אלהים על תכניות לימוד, מאמצים, התרועעות חיובית ותפילות של הפרט. יש המצטיינים בגילוי כישורים מסוימים יותר מאשר אחרים. מאידך, במידה סבירה, על משרתים־עוזרים וזקני־קהילה לעמוד בכל מה שנדרש מהם בזכויות השירות שלהם.
26. מדוע מתפנים גברים משיחיים לתפקידים אחראים בקהילה?
26 על כל עדי־יהוה לחפוץ לבצע את המירב האפשרי בשירות אלהים. רוח זו מניעה גברים משיחיים להיות מוכנים לשאת באחריות קהילתית. האם אתה גבר מוקדש וטבול? אם כן, שאף לתפקיד בקהילה המשיחית ועשה את המאמצים הדרושים כדי להוכיח שאתה כשיר לשרת את אחיך!
(מקור המאמר: 1990/9/1)
[הערת שוליים]
a ראה גם The Watchtower (המצפה, באנגלית) ל־15 במרס 1983, עמוד 29, תחת הכותרת ”גירושין משיחיים”.
כיצד תשיב?
◻ מדוע כה רב עתה הצורך בגברים טבולים אשר יקבלו על עצמם אחריות קהילתית?
◻ מה הם כמה מהכישורים הנדרשים ממשרתים־עוזרים?
◻ מה הן כמה מהדרישות שעל זקני־הקהילה לעמוד בהן?
◻ מדוע חייב זקן־קהילה לדעת כיצד להנהיג את ביתו הוא?
◻ מה מניע גברים משיחיים להביע נכונות לשאת באחריות קהילתית?
[תמונה בעמודים 24, 25]
על זקני־קהילה ומשרתים־עוזרים להנהיג את ביתם הם על־פי עקרונות מקראיים