מלכות אלהים — משמעותה בעיני רבים
ישוע המשיח דיבר לעתים קרובות על מלכות אלהים. בנושא זה כתב ההיסטוריון ה. ג. וולס: ”ראויה לציון היא החשיבות המיוחדת שישוע ייחס להוראה על מה שכינה ’מלכות השמים’, לעומת המעמד חסר־החשיבות המוענק לה בפולחנן והוראתן של מרבית הכנסיות הנוצריות. עיקר־אמונה זה, ’מלכות השמים’, שהיווה את עיקר הוראתו של ישוע, והממלא תפקיד כה מזערי בין עיקרי־הדת של הנצרות, הינו ללא ספק אחד מעיקרי־האמונה המהפכניים ביותר שעוררו ושינו את פני החשיבה האנושית”.
מדוע יש לכנסיות הנצרות כל כך מעט לומר בנושא מלכות אלהים? סיבה אחת נעוצה, ללא ספק, בחוסר הוודאות הקיימת באשר למהות המלכות. אילו דיעות רווחות בנדון?
דיעות שונות בנוגע למלכות
יש שזיהו את מלכות אלהים עם הכנסיה הקתולית. לאחר שהבישופים קיבלו את הקיסר הרומי קונסטנטין כמנהיגם בוועידת ניקיאה, שנערכה בשנת 325 לספירה, נעשתה הכנסיה מעורבת בפוליטיקה, ולאנשים נאמר שמלכות אלהים כבר קיימת. האנציקלופדיה בריטניקה מסבירה שבהתאם לתיאולוגיה של אוגוסטין (354–430 לספירה), ”מלכות אלהים כבר החלה למלוך בעולם זה מאז כינון הכנסיה”, והיא ”כבר מיוצגת בטקסים המקודשים של הכנסיה”.
אחרים רואים את המלכות כהישג אנושי. יהודים רבים מתייחסים למלכות אלהים בצורה זו. למשל, בוועידת רבנים רפורמים שנערכה ב־1937, בקולומבוס, אוהיו, ארה״ב, נאמר: ”אנו רואים זאת כשליחותנו ההיסטורית לשתף פעולה עם כל בני־אדם בכינון מלכות אלהים, כלומר, אחווה, צדק, אמת ושלום בינלאומיים עלי־אדמות. זהו יעדנו המשיחי”.
באשר לנצרות, מציינת האנציקלופדיה המוזכרת לעיל: ”הכנסיות הפרוטסטנטיות... נעשו עד־מהרה כנסיות ממוסדות במדינות בהן התקיימו, והדחיקו הצידה כל ציפייה ל’עת הקץ’” ולביאת מלכות אלהים. ה. ג. וולס כתב: ”רבים החליפו את מוקד חייהם ממלכות אלהים והאחווה האנושית, אל ממשויות מוחשיות יותר, כביכול, צרפת ואנגליה, רוסיה הקדושה, ספרד, פרוסיה... אלה היו האלים המוחשיים והחיים אשר אליהם סגדה אירופה”.
גם בימינו, קיבלה מלכות אלהים אופי חילוני. בנושא זה, מסבירה האנציקלופדיה בריטניקה: ”אופיינית לימינו היא ההשקפה הבסיסית שעל האדם עצמו לגבש ולארגן את החברה המושלמת העתידית; גישות כגון ’לקוות’ ו’לייחל’ מפנות את מקומן ליוזמות מצד האנושות”. על ”הבשורה החברתית” ממשיך אותו ספר־עזר ואומר: ”תנועה זו התייחסה לבשורה המשיחית על מלכות אלהים בעיקר כדחף להתארגנות מחודשת של התנאים בחברה האנושית, זאת במסגרת של כללי־התנהגות הקשורים למלכות אלהים”.
דעה רווחת נוספת מתייחסת אל מלכות אלהים כאל מצב השורר בלבבות האנשים. לדוגמה, ועידת הכנסיה הבפטיסטית הדרומית, שנערכה בארצות הברית בשנת 1925, הכריזה: ”מלכות אלהים היא שלטון אלהים המקנן בלבו ובחייו של הפרט בכל יחסי אנוש, ובכל תחום ומסגרת של החברה המאורגנת. ... מלכות אלהים תגיע לשלֵמותה כאשר כל מחשבה ורצון אנושיים ייכנעו לרצון המשיח”.
אם כן, האם הכנסיה עצמה היא מלכות האלהים? האם מיבצעים חילוניים יכוננו את המלכות? האם היא רגש פנימי בלב הפרט? ומה יכולה להיות משמעותה של מלכות אלהים לגביך?