המשפחה — סידור המשקף את אהבת יהוה
”משום כך כורע אני על ברכי לפני האב אשר קרא שם לכל משפחה בשמים ובארץ”. — אפסים ג׳:14, 15.
1, 2. (א) לאיזו מטרה יצר יהוה את היחידה המשפחתית? (ב) מהו תפקידה של המשפחה כיום במטרת יהוה?
יהוה יצר את התא המשפחתי. באמצעותו, הוא עשה יותר מאשר להשביע את הצורך האנושי בהתרועעות, בתמיכה או ביחסי־קירבה. (בראשית ב׳:18) המשפחה היתה האמצעי שדרכו נועדה להתגשם מטרתו הנאדרת של אלהים למלא את כדור־הארץ. הוא ציווה על הזוג הנשוי הראשון: ”פרו ורבו, ומלאו את הארץ וכיבשוה”. (בראשית א׳:28) הסביבה החמימה והבריאה של המשפחה עתידה היתה להועיל לילדים הרבים שייוולדו לאדם וחוה ולצאצאיהם.
2 אך, הזוג הראשון בחר בקו־פעולה של אי־ציות — תוך תוצאות הרות־אסון הן לעצמם והן ליוצאי־חלציהם. (רומיים ה׳:12) מכאן שחיי המשפחה בימינו הינם עיוות מוחלט של הסידור שקבע אלהים מלכתחילה. אף־על־פי־כן, ממשיך תא המשפחה לתפוס מקום חשוב בהסדרים שקבע יהוה, ומשמש היחידה הבסיסית של החברה המשיחית. אין בדברים אלה משום חוסר הערכה לפעילות הנאותה שמבצעים המשיחיים הרווקים שבקרבנו, אלא הכרה בתרומתן הנרחבת של משפחות לבריאותה הרוחנית של הקהילה המשיחית בכללותה. משפחות יציבות מרכיבות קהילות איתנות. כיצד, אם כן, יכולה משפחתך להצליח לנוכח הלחצים כיום? כמענה לכך, הבה נבחן את מה שיש לכתבי־הקודש לומר בנוגע לתא המשפחתי.
המשפחה בתקופת המקרא
3. איזה תפקיד מילאו הבעל והאשה במשפחה בימי האבות?
3 אדם וחוה דחו את סידור הראשות שקבע אלהים. לעומתם, אנשי אמונה, כגון נוח, אברהם, יצחק, יעקב ואיוב, נשאו בנאמנות בתפקידם, בתור ראשי משפחות. (עברים ז׳:4) המשפחה בתקופת האבות היתה מעין ממשלה מצומצמת, כשהאב שימש כמנהיג דתי, מחנך ושופט. (בראשית ח׳:20; י״ח:19) גם הנשים מילאו תפקיד מכובד, בשמשן לא כשפחות, אלא כעזר בניהול משק־הבית.
4. כיצד השתנו חיי המשפחה תחת התורה, אך איזה תפקיד המשיכו ההורים למלא?
4 כאשר נעשו בני־ישראל לאומה בשנת 1513 לפה״ס, נעשו חוקי המשפחה כפופים לתורה, לחוקים הלאומיים שניתנו באמצעות משה. (שמות כ״ד:3–8) הסמכות להחליט החלטות, כולל אלה הנוגעות לענייני חיים ומוות, הוטלה על שופטים ממונים. (שמות י״ח:13–26) הלוויים נתמנו כאחראים על הקרבת הקרבנות במסגרת עבודת־אלהים. (ויקרא א׳:2–5) עם זאת, האב המשיך למלא תפקיד חשוב. משה עודד את האבות: ”והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום על לבבך; ושיננתם לבניך ודיברת בם בשיבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך”. (דברים ו׳:6, 7) כמו־כן, גם לאמהות היתה השפעה ניכרת. הכתוב במשלי א׳:8 מצווה על הצעירים: ”שמע, בני, מוסר אביך, ואל תיטוש תורת אמך”. בתחומי סמכותו של בעלה, רשאית היתה האשה העבריה להחליט — ולאכוף — חוקים משפחתיים. מחובתם של ילדיה היה לכבדה גם לאחר שהזדקנה. — משלי כ״ג:22.
5. כיצד הגדירה התורה את מקומם של ילדים במסגרת המשפחה?
5 מקומם של ילדים במשפחה הוגדר אף הוא בבירור במסגרת תורת אלהים. הכתוב בדברים ה׳:16 מציין: ”כבד את אביך ואת אמך, כאשר ציווך יהוה אלהיך; למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נותן לך”. התורה התייחסה אל מקרה של בזיון ההורים כאל עבירה חמורה. (שמות כ״א:15, 17) ”כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו”, ציוותה התורה, ”מות יומת”. (ויקרא כ׳:9) מרדנות בהורים דינה היה כדין מרדנות באלהים עצמו.
תפקידו של הבעל המשיחי
6, 7. מדוע נשמעו דברי פאולוס באפסים ה׳:23–29 מהפכניים לקוראיו בני המאה הראשונה לספירה?
6 עם ייסודה, שפכה המשיחיות אור על הסידור המשפחתי, בעיקר על תפקידו של הבעל. במאה הראשונה לספירה, מחוץ לקהילה המשיחית, נהגו הבעלים להתייחס לנשיהם בקשיחות וביד מדכאה ושללו מהן זכויות בסיסיות וכבוד. The Expositor’s Bible (מהדורת הפרשן של כתבי־הקודש) ציין: ”הגבר היווני התרבותי נשא אשה כדי להוליד ילדים. זכויותיה לא הגבילו כהוא־זה את תאוותיו המיניות. האהבה לא נכללה בברית־הנישואין. ... לשיפחה לא היו זכויות כלל. גופה עמד לרשות אדוניה”.
7 לנוכח אווירה כזו, כתב פאולוס את דבריו באפסים ה׳:23–29: ”כי האיש הוא ראש האשה כפי שהמשיח הוא ראש הקהילה — המושיע של הגוף. ... האנשים, אהבו את נשיכם כשם שגם המשיח אהב את הקהילה ומסר את עצמו בעדה... כן חייבים גם האנשים לאהוב את נשיהם כאהבתם את גופם הם. האוהב את אשתו אוהב את עצמו. הן מעולם לא שנא איש את בשרו, אלא הוא מכלכל ומטפח אותו כדרך שגם המשיח נוהג בקהילה”. לאוזני הקוראים בני המאה הראשונה נשמעו מלים אלה מהפכניות. מהדורת הפרשן של כתבי־הקודש ציין על כך: ”דבר במשיחיות לא נראה חדשני יותר או דרש יותר, בהשוואה למידות־המוסר המתירניות ששררו באותה תקופה, מאשר ההשקפה המשיחית בנוגע לנישואין. ... היא פתחה עידן חדש בפני האנושות”.
8, 9. איזו גישה לא־בריאה כלפי נשים נפוצה בקרב גברים רבים, ומדוע חשוב שהגבר המשיחי ידחה השקפות אלה?
8 עצת כתבי־הקודש לבעלים אינה מהפכנית פחות כיום. חרף כל מה שנאמר על שיחרור האשה, גברים רבים עדיין רואים בה כלי לסיפוק תאוותם המינית ותו לא. בהאמינם לאגדה האומרת שנשים למעשה נהנות מכך שגברים שולטים בהן, רודים בהן, ונוהגים בהן בכוח הזרוע, גברים רבים מתעללים בנשיהם גופנית ונפשית. עד כמה מחפיר יהא זה מצד גבר משיחי אם יושפע מאורח־החשיבה של העולם וינהג באשתו בגסות! ”בעלי היה משרת־עוזר בקהילה המשיחית, ואף נתן הרצאות פומביות”, סיפרה אשה משיחית אחת. אולם, היא מגלה, ”הייתי אשה מוכה”. ברור שמעשים כגון אלה הם בניגוד מוחלט לערכי אלהים. גבר זה היווה מקרה נדיר; היה עליו לבקש עזרה כדי להתמודד עם זעמו על־מנת לזכות שוב בחסד אלהים. — גלטיים ה׳:19–21.
9 אלהים ציווה על הבעלים לאהוב את נשיהם כאהבתם את גופם הם. סירוב לעשות כן מהווה מרד בסידור האלוהי, ועלול לפגוע ביחסיו עימו. דברי השליח פטרוס ברורים בנדון: ”וכן אתם הבעלים, חיו יחד עימהן בידיעה שהאשה היא כלי חלש יותר, ותנו להן כבוד ... למען לא תעוכבנה תפילותיכם”. (פטרוס א׳. ג׳:7) להתנהגות אכזרית מצד הבעל כלפי אשתו עלולה להיות השפעה הרסנית על רוחניותה ועל רוחניותם של הילדים.
10. מה הן כמה דרכים שבהן יכול הבעל להפעיל את ראשותו בצורה משיחית?
10 הבעל, משפחתך תשגשג תחת ראשותך אם תנחה אותה בדרכי המשיח. הוא מעולם לא נהג בקשיחות או בגסות. נהפוך הוא, כשם שיכול היה לומר: ”לימדו ממני, כי עניו אני ונמוך־רוח; תמצאו מרגוע לנפשותיכם”. (מתי י״א:29) האם יכולה משפחתך לומר זאת עליך? המשיח התייחס אל תלמידיו כאל ידידים וסמך עליהם. (יוחנן ט״ו:15) האם אתה רוחש כבוד כגון זה לאשתך? כתבי־הקודש מציינים בנוגע ל”אשת־חיל”: ”בטח בה לב בעלה”. (משלי ל״א:10, 11) משמע הדבר לאפשר לה מידה של חופש ומרחב־פעולה, ולא להצר צעדיה בהגבלות חסרות־היגיון. יתרה מזאת, ישוע עודד את תלמידיו להביע את רגשותיהם ודעותיהם. (מתי ט׳:28; ט״ז:13–15) האם אתה נוהג כך באשתך? או שמא רואה אתה בכל ביטוי כן של אי־הסכמה, קריאת תגר על סמכותך? כאשר אתה מתחשב ברגשות אשתך במקום להתעלם מהם, אתה בונה בעצם את יחס הכבוד שלה כלפי ראשותך.
11. (א) כיצד יכול האב לדאוג לצרכיהם הרוחניים של ילדיו? (ב) מדוע על זקני־קהילה ומשרתים־עוזרים להציב דוגמה ומופת בדאגה למשפחתם?
11 אם אתה אב, הינך נדרש לשאת גם את האחריות שבדאגה לצרכיהם הרוחניים, הנפשיים והגופניים של ילדיך. דבר זה כולל תיכנון שיגרת־חיים רוחנית לבני־משפחתך: יציאה משותפת לשירות־השדה, ניהול שיעור־מקרא משפחתי, דיון בפסוק היומי. למרבה העניין, כתבי־הקודש מציינים שעל זקן־קהילה או משרת־עוזר להיות ”אדם שמנהיג היטב את ביתו שלו”. מכאן שעל גבר המשמש באחד מתפקידים אלה, לשמש דוגמה ומופת כראש משפחה. גם אם על כתפיו מוטלת אחריות כבדת־משקל בקהילה, עליו להעניק עדיפות ראשונה למשפחתו. פאולוס הצביע על הסיבה: ”הרי אם לא ידע איש לנהל את ביתו שלו, כיצד יוכל לדאוג לקהילת אלהים?” — טימותיוס א׳. ג׳:4, 5, 12.
אשה משיחית תומכת
12. איזה תפקיד ממלאת האשה במסגרת המשיחית?
12 האם הינך רעיה משיחית? אזי גם לך תפקיד חיוני במסגרת המשפחתית. כתבי־הקודש קוראים לנשים משיחיות ”לאהוב את בעליהן וילדיהן, ולהיות צנועות, טהורות, משגיחות על ביתן, טובות, נשמעות לבעליהן”. (טיטוס ב׳:4, 5) לפיכך, עלייך לשאוף להיות עקרת־בית למופת, ולטפח בית נקי ונעים עבור בני־משפחתך. עבודות־בית עלולות לעתים להיות מייגעות, אך לעולם לא בזויות או חסרות־ערך. כרעיה, את ’משגיחה על ביתך’ ועשויה להפיק הנאה מחופש־פעולה נרחב בתחום זה. (טימותיוס א׳. ה׳:14) למשל, על ”אשת־חיל” המתוארת במשלי פרק ל״א, נאמר כי רכשה מצרכים למשק־הבית, ערכה עיסקות מקרקעין ואפילו הפיקה רווחים מניהול עסק קטן. אין פלא, איפוא, שזכתה לתשבחות מפי בעלה! כמובן, יוזמה כגון זו נעשתה במסגרת הנחיות שהעניק לה בעלה בתור ראש המשפחה.
13. (א) מדוע עלולה הכניעה להיות קשה לנשים מסוימות? (ב) מדוע מועיל הדבר לאשה משיחית להיכנע לבעלה?
13 אולם, הכניעה לבעלך אינה תמיד קלה. לא כל הגברים ראויים לכבוד. יתכן שאת מוכשרת בניהול כספים, תיכנון או אירגון עניינים שונים. אפשר שיש לך מישרה חילונית ובכך את תורמת נכבדות להכנסת המשפחה. או אולי סבלת בעבר מגבר שרדה בך ביד קשוחה, ולכן את מתקשה להיכנע לאישך. בכל זאת, גילוי ’יראה’ כלפי בעלך, מראה על יחס כבוד לראשותו של אלהים. (אפסים ה׳:33; קורינתים א׳. י״א:3) הכניעה חיונית גם להצלחת משפחתך; היא מסייעת לך להימנע מלהוסיף על נשואייך לחצים ומתחים מיותרים.
14. מה יכולה האשה לעשות כאשר אינה מסכימה עם החלטה שהחליט בעלה?
14 אך, האם משמע הדבר שעלייך לחשות כשאת סבורה שבעלך מחליט החלטה שתפעל לרעת המשפחה? לא בהכרח. שרה, אשת אברהם, לא החרישה כאשר הבחינה במצב שאיים על טובת בנה, יצחק. (בראשית כ״א:8–10) בדומה לכך, את עשויה לעתים לחוש חובה להביע את רגשותייך. אם תעשי כן בדרך מכובדת ובעת המתאימה, הבעל המשיחי אכן יטה לך אוזן קשבת. (משלי כ״ה:11) אולם, אם הצעתך לא נתקבלה ואין בכך הפרת עיקרון מקראי חמור, כל פעולה נגד רצון בעלך תשתמע עבורך כתבוסה־עצמית. זיכרי, ”חכמות נשים בנתה ביתה ואיוולת בידיה תהרסנו”. (משלי י״ד:1) דרך אחת לבנות את ביתך היא לתמוך בראשות בעלך, לשבח את הישגיו ולהשלים עם שגיאותיו.
15. באילו דרכים יכולה האשה להשתתף בהטלת מישמעת על ילדיה וחינוכם?
15 דרך נוספת לבנות את ביתך היא ליטול חלק בהטלת מישמעת על הילדים וחינוכם. לדוגמה, את יכולה למלא את חלקך בקיום שיעור־המקרא המשפחתי כך שיהא בונה וקבוע. ’אל תניחי ידך’ בכל הקשור לשיתוף ילדייך בידע על אלהים בכל הזדמנות — במהלך נסיעה, למשל, או פשוט בעת עריכת קניות עימם. (קהלת י״א:6) סייעי להם להתכונן לתשובותיהם באסיפות ולנאומיהם בבית־הספר לשירות התיאוקרטי. השגיחי עם מי הם מתרועעים. (קורינתים א׳. ט״ו:33) כאשר מדובר בעניינים הנוגעים לערכי אלהים ולהטלת מישמעת, תני לילדייך להבין שאת ובעלך מאוחדים בדעתכם. אל תאפשרי להם להשפיע עלייך נגד בעלך כדי להשיג את מבוקשם.
16. (א) איזו דוגמה מקראית מהווה מקור עידוד להורים יחידים ולנשים הנשואות לבעל לא־מאמין? (ב) כיצד יכולים אחרים בקהילה להיות לעזר להורים כגון אלה?
16 אם הינֵך הורה יחיד, או אם בן־זוגֵך אינו אדם מאמין, סביר להניח שיהיה עלייך ליטול את המושכות בחינוך הרוחני של ילדייך. דבר זה עלול להיות קשה ולעתים אף מייאש. אולם, אל תאמרי נואש. אבניקה, אמו של טימותיוס, הצליחה ללמדו את כתבי־הקודש ’מנעוריו’, חרף היותה נשואה ללא־מאמין. (טימותיוס ב׳. א׳:5; ג׳:15) נשים רבות בקרבנו נהנות מהצלחה דומה. אם את זקוקה לסיוע כלשהו בתחום זה, את יכולה לפנות אל זקני־הקהילה. יתכן שהם יוכלו לארגן שמישהו יעזור לך להגיע לאסיפות וליטול חלק בשירות־השדה. אולי יוכלו לעודד אחרים לצרף את בני־משפחתך לתכניות נופש או למיפגשים חברתיים. כמו־כן, אפשר שיבקשו ממבשר מנוסה לעזור לך לייסד שיעור־מקרא משפחתי קבוע.
ילדים המגלים הערכה
17. (א) כיצד יכול הצעיר לתרום להצלחת המשפחה? (ב) איזו דוגמה הציב ישוע בתחום זה?
17 הצעיר המשיחי יכול לפעול לטובת המשפחה, בצייתו לעצה המופיעה באפסים ו׳:1–3: ”הבנים, שימעו בקול הוריכם על־פי האדון, כי כך ראוי. ’כבד את אביך ואת אמך’, היא המצווה הראשונה אשר הבטחה בצידה: ’למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך על האדמה’”. שיתוף־פעולה עם הוריך יגלה יחס כבוד מצידך כלפי יהוה. ישוע המשיח היה מושלם ויכול היה בנקל לטעון שאין זה מכבודו להיכנע להורים לא־מושלמים. בכל זאת, ”היה נכנע למרותם. ... וישוע הוסיף לגדול בחכמה ובקומה ובחן לפני אלהים ובני־אדם”. — לוקס ב׳:51, 52.
18, 19. (א) מה משמע הדבר לכבד הורים? (ב) כיצד יכול הבית להפוך למישכן מרענן?
18 כמו ישוע, האין גם עליך לרחוש כבוד להוריך? ”כבוד” כאן משמעו הכרה בסמכות המוטלת על הפרט. (השווה פטרוס א׳. ב׳:17.) ברוב המקרים יהא הולם לגלות כבוד זה אף אם ההורים אינם מאמינים או אינם מציבים דוגמה חיובית. על אחת כמה וכמה עליך לרחוש כבוד להוריך אם הם משיחיים לדוגמה. כמו־כן, זכור שהמישמעת וההדרכה שאתה מקבל מהוריך אין מטרתן להגבילך ללא סיבה והצדקה, אלא הן נועדו להגן עליך למען ’תחיה’. — משלי ז׳:1, 2.
19 אכן, איזו מסגרת אוהבת היא התא המשפחתי! כאשר בעלים, נשים וילדים מצייתים כולם לחוקי אלהים בנוגע לחיי המשפחה, הופך הבית ל’נווה במידבר’, מקום להתרענן בו. אף־על־פי־כן, עלולות להתעורר בעיות הקשורות בתיקשורת ובגידול ילדים. המאמר הבא יבהיר כיצד ניתן לפתור כמה מהבעיות האלה.
(מקור המאמר: 1992/10/15)
האם אתה זוכר?
◻ על־פי אילו קווים נהגו בעלים, נשים וילדים יראי־אלהים בתקופת המקרא?
◻ מה הבהירה המשיחיות בנוגע לתפקידו של הבעל?
◻ איזה תפקיד מוטל על האשה במשפחה המשיחית?
◻ כיצד יכולים צעירים משיחיים לתרום להצלחת המשפחה?
[תמונה בעמוד 8]
”דבר במשיחיות לא נראה חדשני יותר או דרש יותר, בהשוואה למידות־המוסר המתירניות ששררו באותה תקופה, מאשר ההשקפה המשיחית בנוגע לנישואין. ... היא פתחה עידן חדש בפני האנושות”
[תמונה בעמוד 9]
הבעל המשיחי מעודד את אשתו להביע את רגשותיה ומתחשב בהם