הייו מפוכחים — הקץ קרוב
”הנה קץ הכל קרב. על כן הייו מפוכחים, והייו ערים להתפלל”. — פטרוס א׳. ד׳:7.
1. (א) באיזו אכזבה התנסו מנהיג דתי אחד וחסידיו? (ב) מאחר שמספר ציפיות לא התממשו, מה הן השאלות שהתעוררו?
”קיבלתי קריאה מאלהים במהלך תפילת הערב האחרונה. הוא אמר ש־000,116 מאמינים יעלו לשמים וקבריהם של 7.3 מיליון מאמינים מתים יפתחו לעבר השמים”. כך אמר אחד ממנהיגי ’מיסיון הימים הקרבים’ בהתייחסו לערב ה־28 באוקטובר 1992, היום שניבאו כי הוא יום הדין. ברם, בהגיע ה־29 באוקטובר, אף לא אדם אחד עלה השמיימה, ואף לא אחד מקברי המתים נפתח. במקום להילקח חיש קל השמיימה בתחושה של התרוממות עילאית, כל מה שראו מאמינים אלה בקץ העולם אשר בקוריאה, היה עוד יום רגיל. מועדים סופיים ליום הדין באו וחלפו, אולם אין הדבר מרתיע את מנבאי הקץ. מה על משיחיים לעשות? האם עליהם לחדול מלהאמין שהקץ קרב ובא במהירות?
2. מפי מי למדו השליחים לדעת אודות יום משפט שעתיד לבוא, ובאילו נסיבות למדו הם על כך?
2 כדי להשיב על כך, הבה ניזכר במקרה בו שוחח ישוע שיחה אישית עם תלמידיו. שם, בקירבת קיסריה פיליפי, צפונית־מזרחית לכנרת, כאשר הר־חרמון רב־ההוד משמש כרקע דרמתי, הם שמעו אותו אומר בגילוי־לב שיהא עליו למות. (מתי ט״ז:21) דברי הבהרה נוספים עמדו להאמר. לאחר שהבהיר להם שמשמעות היותם תלמידיו היא לחיות חיי הקרבה־עצמית מתמשכים, הזהיר ישוע: ”הן עתיד בן־האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו”. (מתי ט״ז:27) ישוע דיבר על משהו שהיה עתיד לבוא. ברם, במקרה זה, הוא נועד לבוא כשופט. באותה עת הכל יהיה תלוי בכך אם ימצא את הפרט הולך אחריו בנאמנות אם לאו. ישוע ישפוט כל אחד על־פי התנהגותו, ללא כל קשר לכמות הנכסים. על תלמידיו היה לזכור תמיד עובדה זו היטב. (מתי ט״ז:25, 26) לפיכך, היה זה ישוע המשיח עצמו שאמר לנוהים אחריו לצפות לביאתו המפוארת, עם המשפט הכרוך בה.
3. כיצד המחיש ישוע את ודאות ביאתו בעתיד?
3 דבריו הבאים של ישוע ממחישים את הוודאות שבביאתו העתידה. בסמכותיות הוא הצהיר: ”אמן. אומר אני לכם, יש מן העומדים פה שלא יטעמו מוות עד כי יראו את בן־האדם בא במלכותו”. (מתי ט״ז:28) מלים אלה התקיימו כעבור ששה ימים. חזון מרהיב של השתנות ישוע היכה בתדהמה את תלמידיו הקרובים. הם ראו את פני ישוע זוהרים כשמש ואת בגדיו לבנים כאור. ההשתנות היתה צל נבואי לתפארתו ומלכותו של המשיח. איזה אישור מחזק של נבואות המלכות! איזה עידוד עצום קיבלו התלמידים להיות מפוכחים! — פטרוס ב׳. א׳:16–19.
מדוע דחוף להיות מפוכחים
4. מדוע על משיחיים לגלות עירנות רוחנית לבואו?
4 פחות משנה לאחר מכן, ישב ישוע על הר־הזיתים, פעם נוספת ניהל שיחה אישית עם תלמידיו. כאשר השקיפו על העיר ירושלים, הוא הסביר מה יהיה אות נוכחותו העתידה ואז הזהיר: ”על כן עימדו על המשמר, כי אינכם יודעים באיזה יום יבוא אדונכם”. על הנוהים אחריו לשמור על עירנות מתמדת הואיל ועת בואו אינה ידועה. עליהם להיות מוכנים לכך בכל עת. — מתי כ״ד:42.
5. כיצד ניתן להמחיש את הצורך בעמידה על המשמר?
5 בדרך ביאתו דומה האדון לגנב. הוא המשיך ואמר: ”וזאת דעו: אילו ידע בעל הבית באיזו אשמורה יבוא הגנב, היה שוקד ולא מניח לו לחדור לביתו”. (מתי כ״ד:43) פורץ אינו יוצא בהכרזה כדי להודיע לבעל הבית מתי יפרוץ; נשקו העיקרי הינו גורם ההפתעה. לפיכך, על בעל הבית לעמוד על המשמר כל העת. ברם, לגבי משיחי נאמן, עירנות מתמדת אינה נובעת מאי אילו חששות או חרדות. היא מונעת על־ידי ציפייה נכספת לבוא המשיח בתפארתו כדי להתחיל בשלטון אלף השנים של שלום.
6. מדוע עלינו להיות מפוכחים?
6 על־אף העמידה על המשמר, לעולם לא יוכל להעריך איש את יום בואו המדויק. ישוע אמר: ”לכן הייו מוכנים גם אתם, כי בשעה שלא תעלה על דעתכם יבוא בן־האדם”. (מתי כ״ד:44) מכאן הצורך להיות מפוכחים. אם סבור משיחי שבמועד מסוים, המשיח לא יבוא, אפשר שביום ההוא אכן יבוא! כמובן, משיחיים נאמנים מן העבר, בעלי כוונות טובות, ניסו בכנות לחזות את מועד בוא הקץ. ברם, אזהרת ישוע הוכחה כאמיתית פעם אחר פעם. ”אבל את היום ההוא והשעה אין איש יודע, גם לא מלאכי השמים וגם לא הבן, אלא האב לבדו”. — מתי כ״ד:36.
7. כיצד עלינו לחיות את חיינו, כדי להיות תלמידי המשיח?
7 אם כן, מה עלינו להסיק? המסקנה היא שכדי להיות תלמידי המשיח, עלינו לחיות תמיד תוך אמונה שקצו של סדר־דברים מרושע זה קרב ובא.
8. מה היה אחד מסימני ההיכר של משיחיים עוד בשחר ימיה של המשיחיות?
8 גישה מעין זו היוותה תמיד סימן היכר של משיחיים, כפי שמודים היסטוריונים חילוניים וחוקרי מקרא. לדוגמה, עורכי s New Testament’The Translator (הברית החדשה למתרגם) מעירים בפרשנותם למלה ”יום”: ”משיחיים מימי הברית החדשה חיו בציפייה ל’יום’ (היינו, לעת) בו העולם הנוכחי על כל הרע והרשע שבו יבוא לקצו, וישוע ישוב אל כדור־הארץ כדי לשפוט את האנושות כולה, בפתחו עידן חדש של שלום ובהתחילו את שלטונו על העולם כולו”. אנציקלופדיה בריטניקה מציינת: ”התפשטותה הכלל־עולמית המפליאה של המשיחיות הינה תוצאה ישירה של הציפייה המשיחית לעת הקץ, בצורה של ציפייה דרוכה לשובו של המשיח. הציפייה המשיחית לבוא הקץ מעולם לא התבטאה בכמיהה פאסיבית בלבד למלכות אלהים העתידה לבוא”.
מה משמע להיות מפוכח
9. אף־על־פי שאחדות מציפיותיו של פטרוס ביחס למשיח היו מוטעות, מדוע נותר הוא סמוך ובטוח?
9 השליח פטרוס, כ־30 שנה לאחר אותן שיחות נפש שהיו לישוע עם תלמידיו הקרובים ביותר, לא נלאה מלצפות לבוא הקץ. אף־על־פי שציפיותיהם הראשוניות שלו ושל עמיתיו התלמידים בנוגע למשיח היו מוטעות, הוא נותר סמוך ובטוח שאהבתו וכוחו של יהוה יבטיחו את מימוש תקוותם. (לוקס י״ט:11; כ״ד:21; מעשי־השליחים א׳:6; פטרוס ב׳. ג׳:9, 10) הוא השמיע הערה החוזרת על עצמה תכופות לאורך כתבי־הקודש המשיחיים באומרו: ”הנה קץ הכל קרב”. אזי, האיץ בעמיתיו המשיחיים: ”על כן הייו מפוכחים, והייו ערים להתפלל”. — פטרוס א׳. ד׳:7.
10. (א) מה משמע הדבר ’להיות מפוכחים’? (ב) מה כרוך בראיית הדברים בהקשר הראוי והתואם את רצון אלהים?
10 ’להיות מפוכחים’ אין משמעו להיות פיקחים מנקודת המבט של העולם. יהוה אומר: ”אאבד חכמת חכמים ובינת נבונים אסתיר”. (קורינתים א׳. א׳:19) משמעות המלה בה השתמש פטרוס יכולה להיות ”צלילות־דעת”. צלילות־דעת רוחנית זו קשורה לשירותנו לאלהים. לכן, בהיותנו יציבים בדעתנו, אנו רואים דברים בהקשר הראוי והתואם את רצון אלהים. אנו מבינים אילו דברים חשובים ואילו אינם חשובים. (מתי ו׳:33, 34) לנוכח הקץ הקרב ובא, איננו נסחפים לסיגנון־חיים של הוללות; אף איננו מתעלמים מחשיבות התקופה בה אנו חיים. (השווה מתי כ״ד:37–39.) אלא, אנו פועלים תוך חשיבה, נטייה והתנהגות מתונות ומאוזנות, הבאות לידי ביטוי תחילה כלפי אלהים (”ערים להתפלל”) ואזי כלפי רעינו (”אהבו איש את רעהו אהבה עזה”). — פטרוס א׳. ד׳:7, 8.
11. (א) מה משמע הדבר ’להתחדש בעזרת הכוח הפועל על מחשבותינו’? (ב) כיצד כוח שכלי חדש, או גישה שכלית שלטת חדשה, יסייע לנו להחליט החלטות נבונות?
11 משמעות היותנו מפוכחים פירושה גם ’להתחדש בעזרת הכוח הפועל על מחשבותינו’. (אפסים ד׳:23, ע״ח) מדוע יש צורך בהתחדשות? מאחר שירשנו אי־שלימות ואנו חיים בסביבה שרויה בחטא, מחשבותינו נשלטות על־ידי נטייה העומדת בניגוד לרוחניות. כוח זה דוחף ללא־הרף את המחשבות והנטיות לכיוון חומרני ואנוכי. לפיכך, כאשר אדם נעשה למשיחי, הוא זקוק לכוח מניע חדש, או לגישה שכלית שלטת חדשה, שיכוון את מחשבותיו בכיוון הנכון, הכיוון הרוחני, אלי נכונות להקרבה־עצמית. בדרך זו, כאשר יהא עליו לעמוד בפני בחירה, לדוגמה בתחומי חינוך, קריירה, עבודה, בידור, נופש ופנאי, סיגנון לבוש או כל דבר אחר, נטייתו הראשונה תהא לשקול את העניין מנקודת מבט רוחנית ולא גשמית ואנוכית. גישה שכלית חדשה זו מקלה על החלטת דברים בצורה מפוכחת ותוך הכרה שהקץ קרוב.
12. כיצד נוכל להישמר ”בריאים באמונה”?
12 עצם היותנו מפוכחים מרמז על כך שבריאותנו הרוחנית תקינה. כיצד נוכל להישמר ”בריאים באמונה”? (טיטוס ב׳:2) עלינו להזין את שכלנו בסוג המזון הנכון. (ירמיהו ג׳:15) הזנה קבועה מתוך דבר האמת של אלהים הנתמך על־ידי פעילות רוח־הקודש, תסייע בידינו לשמור על איזון רוחני. לפיכך, קביעות בלימוד אישי, כמו גם בשירות השדה, בתפילה ובהתרועעות משיחית, הינה חיונית.
כיצד היותנו מפוכחים מגן עלינו
13. כיצד עצם היותנו מפוכחים עשוי להגן עלינו מפני ביצוע טעויות אוויליות?
13 היותנו מפוכחים יכול להגן עלינו מפני ביצוע טעויות אוויליות שעלולות לעלות לנו בחיי־נצח. כיצד יתכן הדבר? השליח פאולוס דיבר אודות ”החוק שבשכלי”. לגבי אדם בריא באמונה, החוק השכלי נשלט על־ידי דבר־מה המסב לו שמחה, היינו, ”תורת אלהים”. אמת, ”חוק החטא” נאבק ’בחוק השכל’. אולם, המשיחי יכול לצאת מנצח בעזרת יהוה. — רומים ז׳:21–25.
14, 15. (א) אילו שני סוגים של השפעה נאבקים כדי לשלוט בשכלנו? (ב) כיצד יכולים אנו לנצח במאבק הניטש בשכלנו?
14 פאולוס המשיך בהצביעו על הניגוד החד שבין השכל הנשלט על־ידי הבשר החוטא, שמתמקד בחיים של סיפוק־עצמי, לבין השכל הנשלט על־ידי רוח אלהים, המתמקד בחיים של הקרבה־עצמית בשירות ליהוה. פאולוס כתב ברומים ח׳:5–7: ”אנשים שחיים לפי הבשר הוגים במה ששייך לבשר, אך אנשים שחיים לפי הרוח הוגים במה ששייך לרוח. מחשבות הבשר מוות הן, אבל מחשבות הרוח הן חיים ושלום; שהרי מחשבות הבשר עויינות את אלהים מפני שאינן נכנעות לתורת אלהים, אף אינן יכולות להיכנע”.
15 אזי, בפסוק 11, הסביר פאולוס כיצד השכל הפועל תוך שיתוף עם רוח־הקודש מנצח במאבק: ”ואם רוחו של המקים את ישוע מן המתים שוכנת בקרבכם, זה שהקים את המשיח מן המתים יחיה גם את גופכם בן התמותה על־ידי רוחו השוכנת בקרבכם”.
16. מאילו פיתויים יגן עלינו מצבנו המפוכח?
16 לכן, בהיותנו מפוכחים, לא נתפתה על־ידי כל אותם פיתויים המקיפים אותנו מכל עבר בעולם הזה, אשר סיפוק התאוות ותענוגות הם מסימני ההיכר שלו, בנוסף לחומרנות והפקרות מינית. שכלנו המפוכח יורה לנו ’להתרחק מן הזנות’ ובכך להימלט מהשלכותיה הרות־האסון. (קורינתים א׳. ו׳:18) גישתנו השכלית המפוכחת תאיץ בנו לשים את ענייני המלכות במקום הראשון ותגן על מחשבותינו לנוכח הצעות מפתות לקריירה חילונית שעלולה לערער את יחסינו עם יהוה.
17. כיצד הוכיחה אחות חלוצה כי היתה לה גישה מפוכחת כאשר עמדה בפני מחויבויות כספיות?
17 תן דעתך לאחות צעירה בארץ טרופית בדרום־מזרח אסיה, אשר שמה את ענייני המלכות בראש מעייניה. היא טיפחה אהבה לשירות המלא. במדינה זו רוב המישרות דורשות ששה או שבעה ימי עבודה מלאים. לאחר תום לימודיה באוניברסיטה, אביה שלא היה אחד מעדי־יהוה, ציפה ממנה שתשתכר כסף רב עבור המשפחה. אך, מאחר שהיה לה רצון עז לשרת כחלוצה, מצאה מישרה חלקית והחלה בשירות החלוצי. הדבר הכעיס את אביה, שאיים להשליך את חפציה לרחוב. מחמת הימורים, היה שקוע בחובות עד צוואר, וציפה מבתו שתפרע את חובותיו. אחיה הצעיר אף הוא למד באוניברסיטה, אך בשל אותם חובות כבדים, לא היה לאל ידו לממן את שכר הלימוד שלו. האח הצעיר הבטיח שאם היא [אחותו] תעזור לו, הוא ידאג למשפחה כאשר יתחיל לעבוד. לב האחות הצעירה נקרע בין אהבתה לאחיה לבין אהבתה לשירות החלוצי. לאחר ששקלה את העניין ברצינות, החליטה להמשיך בחלוציות ולחפש עבודה אחרת. כמענה לתפילותיה, מצאה עבודה טובה שבאמצעותה יכלה לא רק לדאוג למשפחתה ולאחיה מבחינה כספית אלא גם להמשיך באהבתה הראשונה, השירות החלוצי.
בקש את עזרת יהוה בשמירה על מצב מפוכח
18. (א) מדוע עלולים אחדים לשקוע ביאוש? (ב) אילו פסוקים עשויים לעודד את אלה החשים יאוש?
18 אחדים מהנוהים אחר המשיח עלולים להתקשות בשמירה על מצבם המפוכח. סבלנותם עלולה לפקוע משום שסדר־דברים מרושע זה ממשיך להתקיים זמן רב יותר משציפו. הם עלולים לשקוע ביאוש עקב כך. ברם, הקץ בוא יבוא. יהוה הוא המבטיח זאת. (טיטוס א׳:2) כן גם גן־העדן הארצי המובטח. יהוה ערב לכך. (ההתגלות כ״א:1–5) כאשר העולם החדש אכן יבוא, הרי ש”עץ חיים” מובטח לכל אלה השומרים על מצבם המפוכח. — משלי י״ג:12.
19. כיצד נוכל להישמר מפוכחים?
19 כיצד נוכל להישמר מפוכחים? בקש את עזרת יהוה. (תהלים נ״ד:6) קרב אליו. כמה שמחים אנו שיהוה חפץ בקרבתנו! ”קרבו לאלהים ויקרב אליכם”, כתב התלמיד המשיחי יעקב. (יעקב ד׳:8) פאולוס ציין: ”שימחו באדון בכל עת; אומר שוב, שימחו. נעם התנהגותכם ייוודע נא לכל אדם. האדון קרוב. אל תדאגו לשום דבר, כי אם בכל דבר הציגו משאלותיכם לאלהים בתפילה ובתחנונים ובהודייה. ושלום אלהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע”. (פיליפים ד׳:4–7) וכאשר נראה כי הנטל של סדר־דברים ’גוסס’ זה נעשה כבד מנשוא, השלך אותו על יהוה, והוא יכלכלך. — תהלים נ״ה:23.
20. באיזו דרך עלינו להתמיד לאור הכתוב בטימותיוס א׳. ד׳:10?
20 כן, הקץ אכן קרוב, לכן הייה מפוכח! עצה זו היתה הולמת לפני 900,1 שנה; היא חשובה גם היום. הבה נמשיך להשתמש בכושר השכלי שלנו הצלול והבריא כדי להלל את יהוה בעודו ממשיך להדריכנו בביטחה אל תוך עולמו החדש. — טימותיוס א׳. ד׳:10.
(מקור המאמר: 1993/6/1)
כיצד תשיב?
◻ מה משמע הדבר ’להיות מפוכחים’?
◻ מדוע כה חיוני ודחוף שנהיה מפוכחים?
◻ כיצד נוכל להתחדש בעזרת הכוח הפועל על מחשבותינו?
◻ באיזה מאבק מתמיד, הניטש בשכלנו, עלינו להיאבק?
◻ כיצד נוכל להישמר מפוכחים?
[תמונה בעמוד 19]
ההתקרבות לאלהים בתפילה מסייעת לנו להישמר מפוכחים
[תמונה בעמוד 21]
בהיותנו מפוכחים, לא נתפתה על־ידי מדוחי העולם הזה