הארות — גדולות וקטנות חלק א׳‏

‏”‏ואורח צדיקים כאור נוגה,‏ הולך ואור עד נכון היום”‏ (‏משלי ד׳:‏18‏)‏.‏

1.‏ מדוע האמת מתגלה בהדרגה?‏

ההוכחה לחוכמה אלוהית,‏ בתואם עם הכתוב במשלי ד׳:‏18‏,‏ הינה חשיפתן ההדרגתית של אמיתוֹת רוחניות באמצעות הארות.‏ במאמר הקודם,‏ ראינו כיצד התגשם פסוק זה בתקופת השליחים.‏ לו חלק ניכר מן האמת המקראית היה מתגלה בבת־אחת,‏ היה הדבר מסמא עיניים ואף מבלבל — דומה מאוד להשפעה המיוחסת ליציאה ממערה אפילה אל אור השמש הבוהק.‏ יתר־על־כן,‏ אמת הנחשפת בהדרגה מחזקת ללא הרף את אמונת המשיחיים.‏ היא ממשיכה להבהיר את תקוותם והופכת את הדרך שבה עליהם להתהלך ברורה מתמיד.‏

‏”‏העבד הנאמן והנבון”‏

2.‏ במי ציין ישוע כי ישתמש כדי להעניק אור רוחני לתלמידיו,‏ ומי נכללים באמצעי זה?‏

² בתקופת השליחים,‏ ישוע המשיח ראה לנכון להשתמש באמצעים על־טבעיים כדי להעניק לתלמידיו את ההארות הראשוניות.‏ ישנן שתי דוגמאות לכך:‏ חג־השבועות של שנת 33 לספירה והפיכת קורנליוס למשיחי בשנת 36 לספירה.‏ בעקבות זאת,‏ המשיח ראה לנכון להשתמש בנציגות אנושית,‏ כשם שחזה:‏ ”‏מי הוא אפוא העבד הנאמן [‏והנבון,‏ ד”‏ץ‏]‏ אשר הפקידו האדון על בני ביתו לתת להם את אוכלם בעתו?‏ אשרי העבד שיבוא אדוניו וימצא אותו עושה כן.‏ אמן.‏ אומר אני לכם,‏ הוא יפקיד אותו על כל אשר לו”‏ (‏מתי כ״ד:‏45–47‏)‏.‏ עבד זה אינו יכול להיות אדם אחד בלבד,‏ משום שהוא נועד לספק מזון רוחני,‏ מאז שנוסדה הקהילה המשיחית בחג־השבועות עד בוא האדון,‏ ישוע המשיח,‏ לדרוש דין־וחשבון.‏ העובדות מעידות על כך,‏ שכיתת העבד הנאמן והנבון מורכבת מכל המשיחיים המשוחים כקבוצה עלי־אדמות בכל זמן נתון.‏

3.‏ מי נמנו עם חבריה הראשונים של כיתת העבד?‏

³ מי נמנו עם חבריה הראשונים של כיתת העבד הנאמן והנבון?‏ אחד מהם היה השליח פטרוס,‏ אשר שעה לצו ישוע:‏ ”‏האכל את צאני”‏ (‏יוחנן כ״א:‏17‏,‏ ע״ח‏)‏.‏ חברים קדומים אחרים בכיתת העבד כללו את מתי,‏ אשר כתב ספר־בשורה הנו־שא את שמו,‏ פאולוס,‏ יעקב ויהודה,‏ שהעלו על הכתב אגרות בהשראת אלוהים.‏ השליח יוחנן,‏ שכתב את ספר ההתגלות,‏ את ספר־הבשורה שלו ואת אגרותיו,‏ היה אף הוא חבר בכיתת העבד הנאמן והנבון.‏ אנשים אלה כתבו בתואם עם התפקיד שהטיל עליהם ישוע.‏

4.‏ מי הם ’‏בני הבית’‏?‏

⁴ אם כל המשוחים כקבוצה חברים בכיתת העבד,‏ ללא תלות במקום מגוריהם עלי־אדמות,‏ מי הם ’‏בני הבית’‏?‏ הללו הם אותם משוחים,‏ אך כשמתייחסים אליהם מנקודת־מבט שונה — כיחידים.‏ אכן,‏ כיחידים,‏ יהיו הם חלק מן ה”‏עבד”‏ או ’‏בני הבית’‏,‏ תלוי אם הם מחלקים מזון רוחני או אוכלים ממנו.‏ לדוגמה,‏ כשם שכתוב בפטרוס ב׳.‏ ג׳:‏15,‏ 16‏,‏ השליח פטרוס מתייחס לאגרותיו של פאולוס.‏ בקוראו אותם,‏ היה פטרוס אחד מבני הבית הניזונים מן המזון הרוחני שסיפק פאולוס כנציגה של כיתת העבד.‏

5.‏ (‏א)‏ מה אירע לעבד במרוצת מאות השנים שלאחר תקופת השליחים?‏ (‏ב)‏ אילו התפתחויות התרחשו במחצית השנייה של המאה ה־19?‏

⁵ בהתייחס לכך,‏ הספר מלכות אלוהים בת אלף השנים קריבה לבוא (‏אנג׳)‏ ציין:‏ ”‏באשר לשאלה כיצד בדיוק התקיימה כיתת ”‏העבד הנאמן והנבון”‏ ושירתה במרוצת אותן מאות שנים לאחר מות השליחים של האדון ישוע המשיח,‏ אין בידינו תיאור היסטורי ברור.‏ ככל הנראה,‏ דור אחד של כיתת ה’‏עבד’‏ הזין את הדור הבא,‏ ממשיך דרכו (‏טימותיאוס ב׳.‏ ב׳:‏2‏)‏.‏ אך,‏ במחצית השנייה של המאה ה־19,‏ היו אנשים יראי־אלוהים,‏ שאהבו את המזון הרוחני של כתבי־הקודש ושהשתוקקו לאכול ממנו.‏.‏.‏ כיתות לשיעורי־מקרא.‏.‏.‏ נוסדו וגדלו בהבנה של האמיתוֹת היסודיות של כתבי־הקודש.‏ האנשים הכנים והבלתי־אנוכיים בקרב תלמידי־המקרא,‏ היו להוטים לחלוק עם הזולת מנות חיוניות אלו של מזון רוחני.‏ היתה להם הרוח הנאמנה של ה’‏עבד’‏,‏ שהופקד לתת ל’‏בני הבית’‏ את ”‏אוכלם”‏ הרוחני הנחוץ ”‏בעתו”‏.‏ הם היו ’‏נבונים’‏,‏ בהבחינם שאז היתה העת כשרה והולמת,‏ ובהבינם מה היו האמצעים הטובים ביותר להגשת המזון.‏ הם השתדלו להגישו”‏ (‏עמודים 344–345)‏.‏a

הארות ראשונות בעת החדשה

6.‏ איזו עובדה בולטת בקשר לחשיפה ההדרגתית של האמת?‏

⁶ עובדה בולטת באשר לאותם אנשים,‏ שבהם השתמש יהוה כדי לגרום לגידול ההדרגתי באור הרוחני,‏ היא שהם לא זקפו לזכותם דבר.‏ גישתו של צ׳.‏ ט.‏ ראסל,‏ נשיאה הראשון של חברת המצפה,‏ היתה שהיה לרצון לפני האדון להשתמש בכישוריהם הצנועים.‏ באשר לתארים שבהם אויביו נטו להשתמש,‏ אח ראסל הודיע נחרצות,‏ כי מעולם לא פגש ”‏ראסלייט”‏ וכי ”‏ראסליזם”‏ אינו קיים כלל.‏ כל השבח ניתן לאלוהים.‏

7.‏ איזו עדות סיפקו אח ראסל ועמיתיו לכך שאכן נמנו עם העבד הנאמן והנבון?‏

⁷ אם נשפוט לאור התוצאות,‏ אין כל צל של ספק שרוח־קודשו של יהוה כיוונה את מאמציהם של אח ראסל ועמיתיו.‏ הם הוכיחו כי הם מזוהים עם העבד הנאמן והנבון.‏ אף־על־פי שאנשי כמורה רבים בני אותה תקופה התיימרו להאמין שהמקרא הוא דבר־אלוהים שבהשראה ושישוע הוא בן־האלוהים,‏ תמכו הם בעיקרי־אמונה בבליים כוזבים,‏ כגון השילוש,‏ הישארות הנפש ועינויי נצח.‏ בתואם עם הבטחת ישוע,‏ היה זה אכן הודות לרוח־הקודש,‏ שמאמציהם הענווים של אח ראסל ועמיתיו,‏ גרמו לאמת לזרוח יותר מאי־פעם (‏יוחנן ט״ז:‏13‏)‏.‏ תלמידי־מקרא משוחים אלה הוכיחו,‏ כי אכן היוו חלק מכיתת העבד הנאמן והנבון,‏ שעליה הוטל התפקיד לספק את המזון הרוחני לבני ביתו של האדון.‏ מאמציהם שימשו כלי־עזר משמעותי באיסוף המשוחים.‏

8.‏ אילו עובדות יסודיות בנוגע ליהוה,‏ למקרא,‏ לישוע המשיח ולרוח־הקודש,‏ הבינו בבירור תלמידי־המקרא?‏

⁸ נפלא לראות איזו תמיכה אדירה סיפק יהוה באמצעות רוח־הקודש לתלמידי־המקרא הראשונים הללו באמצעות הארות.‏ תחילה,‏ סיפקו הם הוכחות חותכות לקיומו של הבורא ולשמו הייחודי,‏ יהוה (‏תהלים פ״ג:‏19;‏ רומים א׳:‏20‏)‏.‏ הם נוכחו לדעת שליהוה ארבע תכונות עיקריות — כוח,‏ צדק,‏ חוכמה ואהבה (‏בראשית י״ז:‏1;‏ דברים ל״ב:‏4;‏ רומים י״א:‏33;‏ יוחנן א׳.‏ ד׳:‏8‏)‏.‏ משיחיים משוחי־רוח אלה הוכיחו בבירור,‏ כי המקרא הוא דבר־אלוהים שבהשראה ושהנו האמת (‏יוחנן י״ז:‏17;‏ טימותיאוס ב׳.‏ ג׳:‏16,‏ 17‏)‏.‏ יתר־על־כן,‏ הם האמינו כי ישוע המשיח,‏ בן־אלוהים,‏ נברא וכי נתן את נפשו כופר בעד האנושות כולה (‏מתי כ׳:‏28;‏ קולוסים א׳:‏15‏)‏.‏ רוח־הקודש נתגלתה ככוחו הפעיל של אלוהים,‏ רחוקה מלהיות ישות שלישית בשילוש (‏מעשי־השליחים ב׳:‏17‏)‏.‏

9.‏ (‏א)‏ אילו אמיתוֹת התבהרו לתלמידי־המקרא באשר לטבע האדם ולסוגי הייעוד שמציע המקרא?‏ (‏ב)‏ אילו אמיתוֹת נוספות התבהרו למשרתי יהוה?‏

⁹ תלמידי־המקרא נוכחו לדעת בעליל,‏ שלאדם אין נפש בת־אלמוות,‏ אלא שהוא עצמו נפש בת־תמותה.‏ הם הבינו ”‏כי שכר החטא הוא מוות”‏,‏ ולא ייסורי נצח,‏ ושגיהינום של אש בוערת אינו קיים כלל (‏רומים ה׳:‏12;‏ ו׳:‏23;‏ בראשית ב׳:‏7;‏ יחזקאל י״ח:‏4‏)‏.‏ יתרה מזו,‏ הם נוכחו לדעת בבירור,‏ שלא זו בלבד שתיאוריית האבולוציה אינה מקראית,‏ אלא שהיא גם נעדרת כל בסיס עובדתי (‏בראשית,‏ פרקים א׳‏ ו־ב׳)‏.‏ הם אף הבחינו בכך שהמקרא מציע שני סוגים של ייעוד — האחד שמימי,‏ ל־000,‏144 המשוחים ההולכים בעקבות המשיח,‏ והשני גן־עדן ארצי ל”‏המון רב”‏ של ”‏צאן אחרות”‏ שלא ניתן למנותו (‏ההתגלות ז׳:‏9;‏ י״ד:‏1;‏ יוחנן י׳:‏16‏)‏.‏ תלמידי־המקרא הראשונים הללו הכירו בכך שהארץ לעולם עומדת,‏ ושהיא לא תעלה באש כשם שמלמדות דתות רבות (‏קהלת א׳:‏4;‏ לוקס כ״ג:‏43‏)‏.‏ הם אף למדו ששיבת המשיח תהא סמויה־מן־העין,‏ ושאז יוציא לפועל את משפטו על העמים וישכין גן־עדן ארצי (‏מעשי־השליחים י׳:‏42;‏ רומים ח׳:‏19–21;‏ פטרוס א׳.‏ ג׳:‏18‏)‏.‏

10.‏ אילו אמיתות למדו תלמידי־המקרא באשר לטבילה,‏ להבדל בין הכמורה לצאן מרעיתה,‏ ובאשר לערב־הזיכרון למות המשיח?‏

¹⁰ תלמידי־המקרא למדו שהטבילה המקראית אינה עניין של התזת מים על תינוקות,‏ אלא היא עולה בקנה אחד עם הצו של ישוע במתי כ״ח:‏19,‏ 20‏,‏ כטבילה במים של המאמינים שלמדו.‏ הם אף למדו לדעת,‏ כי אין כל בסיס מקראי להבדלים שבין הכמורה לצאן מרעיתה (‏מתי כ״ג:‏8–10‏)‏.‏ ההיפך הוא הנכון,‏ על כל המשיחיים להיות מבשרי הבשורה הטובה (‏מעשי־השליחים א׳:‏8‏)‏.‏ תלמידי־המקרא הבינו שיש לקיים את ערב־הזיכרון למות המשיח רק פעם בשנה,‏ בי”‏ד בניסן.‏ יתר־על־כן,‏ הם ראו כי חג־הפסחא הוא חג אלילי.‏ נוסף על כך,‏ אותם משוחים היו כה סמוכים ובטוחים שאלוהים תומך בעבודתם,‏ עד כי מעולם לא ערכו התרמות (‏מתי י׳:‏8‏)‏.‏ מן העת הקדומה,‏ הבינו כי חובה על המשיחיים לחיות בתואם עם עקרונות המקרא,‏ הכוללים את טיפוח פירות רוח־הקודש של אלוהים (‏גלטים ה׳:‏22,‏ 23‏)‏.‏

ריבוי ההארות

11.‏ איזה אור זרח בנוגע לחובה המוטלת על המשיחיים וביחס למשל הכבשים והעזים?‏

¹¹ במיוחד החל משנת 1919,‏ נתברכו משרתי יהוה בהארות רבות יותר.‏ איזה אור בהיר זרח בכינוס שנערך בשנת 1922 בסידר־פוינט,‏ כאשר ג׳.‏ פ.‏ רותרפורד,‏ נשיאה השני של חברת המצפה,‏ הדגיש את הנקודה שהחובה הראשונית המוטלת על משרתי יהוה הינה ’‏לפרסם,‏ לפרסם,‏ לפרסם,‏ את המלך ואת מלכותו!‏’‏ בשנה שלאחר מכן,‏ אור בהיר נגה אף על משל הכבשים והעזים.‏ הובן שנבואה זו לא נועדה להתגשם בעתיד,‏ במרוצת אלף השנים,‏ כשם שסברו קודם לכן,‏ אלא ביום הנוכחי של האדון.‏ במרוצת אלף השנים,‏ אחי המשיח לא יהיו חולים ואף לא ייאסרו.‏ יתרה מזו,‏ בתום אלף השנים,‏ לא ישוע המשיח ישפוט,‏ אלא יהוה אלוהים (‏מתי כ״ה:‏31–46‏)‏.‏

12.‏ מה היתה ההארה בנוגע להר־מגידון?‏

¹² בשנת 1926,‏ הארה בהירה נוספת גילתה,‏ שמלחמת הר־מגידון לא נועדה להיות מהפכה חברתית,‏ כפי שסברו בעבר תלמידי־המקרא.‏ להיפך,‏ תהא זו מלחמה שבה יפגין יהוה את כוחו בבירור,‏ עד כי כל העמים יֵדעו כי הוא האלוהים (‏ההתגלות ט״ז:‏14–16;‏ י״ט:‏17–21‏)‏.‏

חג־המולד — חג אלילי

13.‏ (‏א)‏ איזה אור נשפך על חגיגות חג־המולד?‏ (‏ב)‏ מדוע לא נחגגו עוד ימי־הולדת?‏ (‏כלול את הערת־השוליים.‏)‏

¹³ זמן קצר לאחר מכן,‏ הארה גרמה לתלמידי־המקרא להפסיק לחגוג את חג־המולד.‏ קודם לכן,‏ תלמידי־המקרא בכל רחבי־העולם נהגו תמיד לחגוג את חג־המולד;‏ וחגיגתו במשרדים הראשיים שבברוקלין היתה מאורע משמח ביותר.‏ אך,‏ לאחר מכן הבינו,‏ שציון ה־25 בדצמבר היה אלילי למעשה,‏ ושנבחר על־ידי הנצרות הכופרת כדי להקל על המרת הדת של עובדי־אלילים.‏ יתר־על־כן,‏ התגלה כי לא ייתכן שישוע נולד בחורף,‏ מאחר שבעת הולדתו שמרו הרועים על עדריהם בשדות — דבר שאותו לא היו עושים בלילה בשלהי דצמבר (‏לוקס ב׳:‏8‏)‏.‏ לאמיתו־של־דבר,‏ המקרא מצביע על כך שישוע נולד בערך ב־1 באוקטובר.‏ תלמידי־המקרא אף הבינו,‏ כי החכמים כביכול מן המזרח,‏ שבאו לבקר את ישוע כשנתיים לאחר הולדתו,‏ היו למעשה מכשפים עובדי־אלילים.‏b

שם חדש

14.‏ מדוע השם,‏ תלמידי־המקרא,‏ לא הלם את משרתי יהוה?‏

¹⁴ בשנת 1931,‏ אור אמת בהיר גילה לתלמידי־המקרא הללו שם מקראי הולם.‏ משרתי יהוה הבינו שאין הם יכולים לקבל אף לא אחד מכינוייהם בפי האחרים,‏ כגון ראסליסטים,‏ מכריזי ’‏אלף השנים בפתח!‏’‏ ו”‏שוללי הגיהינום”‏.‏c אך,‏ הם אף החלו להבין שהשם שאימצו לעצמם — תלמידי־המקרא הבינלאומיים — לא הלם אותם.‏ הם היו הרבה מעבר לתלמידי־מקרא גרידא.‏ יתרה מזו,‏ היו המונים אחרים שלמדו את המקרא,‏ אשר להם ולתלמידי־המקרא לא היה דבר מן המשותף.‏

15.‏ איזה שם אימצו לעצמם תלמידי־המקרא בשנת 1931,‏ ומדוע הולם הדבר?‏

¹⁵ כיצד קיבלו תלמידי־המקרא את שמם החדש?‏ במשך שנים רבות,‏ הבליט המצפה את שם יהוה.‏ לפיכך,‏ היה זה הולם ביותר,‏ שתלמידי־המקרא יאמצו לעצמם את השם המופיע בישעיהו מ״ג:‏10‏:‏ ”‏’‏אתם עדַי’‏,‏ נאום יהוה,‏ ’‏ועבדי אשר בחרתי,‏ למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא.‏ לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה’‏”‏.‏

הצדקת הריבונות ו’‏ההמון הרב’‏

16.‏ מדוע לא ייתכן שנבואות השיקום התייחסו ליהודים מלידה ששבו לארץ־ישראל,‏ ולמי הן אכן מתייחסות?‏

¹⁶ בכרך השני של הספר טיהור־השם (‏אנג׳)‏,‏ שיצא לאור על־ידי חברת המצפה בשנת 1932,‏ הארה גילתה כי נבואות השיקום הכתובות בישעיהו,‏ ירמיהו,‏ יחזקאל ונביאים אחרים,‏ אינן מתייחסות ליהודים מלידה (‏כשם שסברו בעבר)‏,‏ אשר שבו לארץ־ישראל בחוסר אמונה ומתוך מניעים פוליטיים.‏ במקום זאת,‏ נבואות שיקום אלה,‏ שזכו להתגשמותן בזעיר־אנפין בשיבת היהודים מהשבי בבבל בשנת 537 לפה״ס,‏ זכו להתגשמותן העיקרית בשחרורו של עם־ישראל הרוחני ובשיקומו,‏ החל משנת 1919,‏ ובשגשוג בגן־העדן הרוחני שמהם נהנים כיום משרתי יהוה האמיתיים.‏

17,‏ 18.‏ (‏א)‏ במרוצת הזמן,‏ מה נודע באמצעות ההארה כמטרתו העיקרית של יהוה?‏ (‏ב)‏ איזו הארה בנוגע להתגלות ז׳:‏9–17 נתגלתה בשנת 1935?‏

¹⁷ במרוצת הזמן,‏ גילו ההארות כי מטרתו העיקרית של יהוה לא היתה הושעת ברואיו,‏ אלא הצדקת ריבונותו.‏ הובן כי הנושא החשוב ביותר במקרא לא היה קורבן־הכופר אלא המלכות,‏ משום שהיא זו שתצדיק את ריבונות יהוה.‏ איזו הארה היתה זו!‏ עלייתם השמיימה לא היתה עוד בראש מעייניהם של המשיחיים המוקדשים.‏

¹⁸ בשנת 1935,‏ אור בהיר גילה,‏ כי ההמון הרב המצויין בהתגלות ז׳:‏9–17‏,‏ לא היה כיתה שמימית משנית.‏ הסברה היתה שאלה המוזכרים בפסוקים הללו לא היו נאמנים לחלוטין,‏ ולכן הם עומדים לפני הכיסא ואינם יושבים על כסאות,‏ מולכים כמלכים וככוהנים יחד עם המשיח ישוע.‏ אך,‏ פשוט לא קיים מצב של נאמנות חלקית.‏ הפרט יכול להיות נאמן או לא נאמן,‏ אחד מהשניים.‏ כך הסתבר,‏ כי נבואה זו מתייחסת להמון רב שלא ניתן למנותו,‏ שנאסף עתה מכל האומות ושתוחלתו ארצית.‏ חברים בו ’‏הכבשים’‏ שבמתי כ״ה:‏31–46 ו’‏הצאן האחרות’‏ שביוחנן י׳:‏16‏.‏

הצלב — לא סמל משיחי

19,‏ 20.‏ מדוע לא ייתכן שהצלב הנו סמל של המשיחיות האמיתית?‏

¹⁹ במשך שנים רבות,‏ שימש הצלב כסמל חשוב של המשיחיות אצל תלמידי־המקרא.‏ היתה להם אפילו סיכת ”‏צלב וכתר”‏.‏ על־פי תרגום המלך ג׳יימס,‏ ביקש ישוע מתלמידיו לקחת את ”‏צלבם”‏,‏ ורבים האמינו שהוא הומת על צלב (‏מתי ט״ז:‏24;‏ כ״ז:‏32‏)‏.‏ במשך עשרות שנים,‏ סמל זה אף הופיע על שער חוברת המצפה.‏

²⁰ הספר עושר (‏אנג׳)‏,‏ שהחברה הוציאה לאור בשנת 1936,‏ הבהיר שישוע המשיח לא הוצא להורג על צלב אלא על קורה אנכית או עמוד־עץ.‏ לדברי בר־סמכא,‏ המלה היוונית (‏סְטָאוּרוֹס‏)‏ שתורגמה ל”‏צלב”‏ בתרגום המלך ג׳יימס,‏ ”‏מציינת בעיקר כלונס או עמוד אנכי להבדיל מצורה כנסייתית של צלב המורכב משתי קורות.‏.‏.‏ מקורו של האחרון הוא בארץ כשדים,‏ והוא שימש כסמלו של האל תמוז”‏.‏ לא זו בלבד שאין לסגוד לכלי שעליו הוקע ישוע,‏ אלא יש לתעבו.‏

21.‏ במה ידון המאמר הבא?‏

²¹ ישנן דוגמאות נוספות הן של הארות גדולות והן של הארות שאפשר שייחשבו לקטנות יחסית.‏ לדיון בהן,‏ ראה נא את המאמר הבא.‏

‏(‏מקור המאמר:‏ 1995/‏5/‏15)‏

‏[‏הערות שוליים]‏

האם אתה זוכר?‏

◻ מיהו ”‏העבד הנאמן והנבון”‏,‏ ומי הם ’‏בני הבית’‏?‏

◻ מה היו כמה מן ההארות הראשונות בעת החדשה?‏

◻ מדוע השם החדש,‏ עדי־יהוה,‏ היה הולם?‏

◻ אילו אמיתות בולטות נתגלו בשנת 1935?‏

‏[‏תמונה בעמוד 17]‏

צ׳.‏ ט.‏ ראסל ועמיתיו הפיצו אור רוחני,‏ אך כל השבח ניתן ליהוה