האם אתה זוכר?
האם הפקת תועלת מעשית מההוצאות האחרונות של כתב־העת המצפה? אם כן, אולי תבחן את זכרונך על־ידי השאלות האלה:
◻ מהי עיר־המקלט הסמלית?
עיר־המקלט בת־זמננו הינה האמצעי שסיפק אלוהים כדי להגן עלינו מפני המוות שהוא עונש על הפרת הצו בנוגע לקדושת הדם (בראשית ט׳:6). — 12/1 עמ׳ 12, 13.
◻ באילו מישורים נהנים המשיחיים משלום?
ראשית, יש להם ”שלום עם אלוהים הודות ל[אדונם] ישוע המשיח” (רומים ה׳:1). שנית, הם נהנים משלום בינם לבין עצמם משום שהם מטפחים את ”החוכמה אשר ממעל”, ש”ראשית טהורה היא; לאחר זאת אוהבת שלום” (יעקב ג׳:17). — 1/1 עמ׳ 14.
◻ מה הם כמה מן הדברים שלהם נמשל דבר־אלוהים, וכיצד הדבר יכול לעזור לנו?
דבר־אלוהים נמשל לחלב מזין, למזון מוצק, למים מרעננים ומטהרים, למראָה ולחרב חדה. הבנת הדברים שנרמזים במונחים אלה יכולה לעזור למבשר להשתמש במקרא במיומנות. — 1/1 עמ׳ 29.
◻ כיצד נוכל להפיק תועלת מהשכלה חילונית מאוזנת?
נלמד לקרוא ברהיטות, לכתוב ברור, להתפתח שכלית ומוסרית, ולרכוש הכשרה מעשית הדרושה לחיי היום־יום וליעילות בשירות יהוה. — 2/1 עמ׳ 10.
◻ איזה לקח חשוב בנושא ההשכלה לימדנו ישוע?
יש להשתמש בהשכלה, לא לכבודנו האישי, אלא להסבת תהילה למורה הגדול מכולם, יהוה אלוהים (יוחנן ז׳:18). — 2/1 עמ׳ 9, 10.
◻ מהי מלכות אלוהים?
המלכות היא ממשלה שמימית שייסד אלוהים אשר תקיים את רצונו, להסיר את כל השפעות החטא והמוות ולהשיב תנאי צדק עלי־אדמות (דניאל ב׳:44; ההתגלות י״א:15; י״ב:10). — 2/1 עמ׳ 16.
◻ כיצד המקרא מקנה את ההשכלה הדרושה להביא קץ לאלימות?
באמצעות דברו, המקרא, יהוה מלמד את האנשים להיות שוחרי שלום וישרים (ישעיהו מ״ח:17, 18). בכוחו של דבר־אלוהים לגעת ללב האדם ולשנות את אורח־חשיבתו ואת התנהגותו (עברים ד׳:12). — 2/15 עמ׳ 6.
◻ מדוע אפשר לומר שלנבואה בישעיהו פרק ל״ה יש שלוש התגשמויות?
נבואת ישעיהו התגשמה לראשונה בשיבת היהודים מגלות בבל בשנת 537 לפה״ס. יש לה כיום התגשמות רוחנית מאז שחרור ’עם־ישראל’ הרוחני מכבליה של ”בבל הגדולה”. ותהיה לה התגשמות שלישית כפי ההבטחות המקראיות בדבר תנאים של גן־עדן ממשי עלי־אדמות (תהלים ל״ז:10, 11; ההתגלות כ״א:4, 5). — 2/15, עמ׳ 17.
◻ כיצד התעניינותו האישית של אלוהים בבני־אדם באה לידי ביטוי בנסים שביצע בנו ישוע?
מאחר שישוע ”איננו יכול לעשות דבר מלבו זולתי מה שהוא רואה את האב עושה”, חמלתו מתווה תיאור ציורי נוגע ללב על התעניינותו של יהוה בכל אחד ואחד ממשרתיו (יוחנן ה׳:19). — 3/1, עמ׳ 5.
◻ למה התכוון ישוע כשאמר כמצוטט ביוחנן ה׳:28, 29 [ע״ח] את המונח ”קברי זיכרון”?
המילה היוונית מְנִי־מֵי־אוֹן (מצבת זיכרון), יש בה משום רמז שיהוה זוכר את עברו של המת כולל תכונותיו התורשתיות וזכרונו המלא. זוהי הוכחה חותכת שיהוה אכן מתעניין בכל אדם ואדם באופן אישי! — 3/1, עמ׳ 6.
◻ איזו אזהרה בנבואת צפניה היא לעזר עבורנו?
אין זו העת להניח לספקות להכות שורשים בלבבנו ולדחות במחשבותינו את בוא יום יהוה. בנוסף, עלינו לעמוד על המשמר מפני אדישות על השפעותיה המתישות (צפניה א׳:12, 13; ג׳:8). — 3/1, עמ׳ 17.
◻ מדוע חסידות לאלוהים מהווה אתגר?
משום שחסידות מתנגשת בנטיות האנוכיות שירשנו מהורינו (בראשית ח׳:21; רומים ז׳:19). מעבר לכך, השטן ושדיו נחושים בדעתם לגרום לנו לחדול להיות חסידיו של אלוהים (אפסים ו׳:12; פטרוס א׳. ה׳:8). — 3/15, עמ׳ 10.
◻ באילו ארבעה תחומים עלינו לעמוד באתגר החסידות, ומה יעזור לנו לעשות כן?
ארבעת התחומים הם חסידות כלפי יהוה, כלפי ארגונו, נאמנות לקהילה ולבן־זוגנו. כלי־עזר אחד הוא ההבנה שעמידה במבחן הנאמנות קשורה קשר הדוק עם הצדקת ריבונותו של יהוה. — 3/15, עמ׳ 19, 20.
◻ איזה לקח נוכל ללמוד מהמקרה שבו ניסה דוד להחזיר את ארון־הברית לירושלים? (שמואל ב׳. ו׳:2–7)
דוד התעלם מההוראות שקבע יהוה בעניין נשיאת הארון והתעלמותו המיטה אסון. הלקח הוא שאין להאשים את יהוה על בעיות הנגרמות עקב התעלמות מהוראותיו הברורות (משלי י״ט:3). — 4/1, עמ׳ 28, 29.