מתהלכים על־פי אמונה ולא על־פי מראה עיניים
”שכן על־פי אמונה אנחנו מתהלכים ולא על־פי מראה עיניים” (קורינתים ב׳. ה׳:7).
1. מה משמע הדבר ’להתהלך על־פי אמונה’?
בכל פעם שאנו מתפללים לפי ההדרכה שבדבר־אלוהים, אנחנו מוכיחים שיש לנו אמונה במידה מסוימת. אנחנו מגלים אמונה גם כשאנו מתחילים לבשר לזולת על מלכות אלוהים. כמו־כן, בהקדישנו את חיינו ליהוה, אנחנו מעידים שברצוננו ’להתהלך על־פי אמונה’, כלומר להתאמץ להנחות את חיינו על־פי אמונה (קורינתים ב׳. ה׳:7; קולוסים א׳:9, 10).
2. מדוע השתתפות בפעילויות הקהילה אינה מהווה בהכרח הוכחה לאמונה?
2 כדי להתהלך על־פי אמונה באמת ובתמים, דרושה אמונה מבוססת היטב (עברים י״א:1, 6). לבם של רבים נמשך אל עדי־יהוה, כיוון שהם מבחינים בערכי המוסר הגבוהים של העדים ובאהבה השוררת ביניהם. זו התחלה טובה, אך אין בזה לומר שהם מאמינים. לאחרים יש אולי בן־זוג לנישואין או הורה בעל אמונה עזה, וייתכן שהם משתתפים בחלק מן הפעילויות של יקירם. זו אכן השפעה מבורכת למשפחה, אך גם זו אינה תחליף לאהבת אלוהים ולאמונה בו (לוקס י׳:27, 28).
3. (א) כדי שתהיה לנו אמונה מבוססת, במה עלינו להיות משוכנעים לגבי המקרא? (ב) מדוע יש המשתכנעים מהר מאחרים שהמקרא נכתב בהשראת אלוהים?
3 אלה שבֶּאמת מתהלכים על־פי אמונה, משוכנעים לגמרי שהמקרא הוא דבר־אלוהים. יש הוכחות רבות שכתבי־הקודש אכן ’נכתבו ברוח אלוהים’a (טימותיאוס ב׳. ג׳:16). לכמה ראיות זקוק הפרט כדי להשתכנע? אפשר שהדבר תלוי ברקע שלו. מה שמשכנע אדם אחד אולי אינו משכנע אדם אחר. במקרים מסוימים, גם כשלפרט שפע הוכחות חותכות, הוא עדיין חולק על המסקנה המתבקשת. מדוע? בשל השאיפות שבסתר לבו (ירמיהו י״ז:9). לכן, גם אם אדם טוען שהוא מתעניין במטרת אלוהים, ייתכן שבלבו הוא משתוקק לשאת חן בעיני אנשי העולם. אולי אין הוא רוצה לוותר על אורח־חיים המנוגד לערכי המקרא. אך אם הוא באמת רעב לאמת, אם הוא ישר עם עצמו ואם הוא עניו, הוא יבין בבוא הזמן שהמקרא הוא דבר־אלוהים.
4. מה נדרש מן הפרט כדי לטפח אמונה?
4 בדרך־כלל, מי שלומדים את המקרא בעזרת העדים מבינים תוך חודשים ספורים בלבד, שראו די והותר הוכחות שהמקרא הוא דבר־אלוהים. אם הם יפתחו עקב כך את לבם להוראה שמאת יהוה, יעצב החומר הנלמד בהדרגה את מחשבותיהם הכמוסות, את רצונותיהם ואת מניעיהם (תהלים קמ״ג:10). ברומים י׳:10 נאמר ש”בלבו” מאמין איש. האמונה מבטאת את התחושה הפנימית של האדם, וזו ניכרת באורח־חייו.
נוח פעל מתוך אמונה מבוססת היטב
5, 6. מה היה היסוד לאמונת נוח?
5 לנוח היתה אמונה מבוססת היטב (עברים י״א:7). מה היה היסוד לאמונתו? נוח לא קיבל את דבר אלוהים בכתב, אלא בעל־פה. בבראשית ו׳:13 נאמר: ”ויאמר אלוהים לנוח: ’קץ כל בשר בא לפנַי, כי מָלאה הארץ חמס מפניהם’”. יהוה הורה לנוח לבנות תיבה, ונתן לו פרטים על בנייתה. עוד אמר אלוהים: ”ואני, הנני מביא את המבול מים על הארץ לשַחֵת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים. כל אשר בארץ יגווע” (בראשית ו׳:14–17).
6 האם ירד לפני כן גשם? המקרא אינו מציין. בבראשית ב׳:5 נאמר: ”לא המטיר יהוה אלוהים על הארץ”. אך כך תיאר משה, שחי מאות שנים לאחר מכן, תקופה קדומה בהרבה מימי נוח. יהוה הזכיר מטר כשדיבר אל נוח, ככתוב בבראשית ז׳:4, ונראה שנוח ידע למה הוא מתכוון. בכל זאת, נוח האמין בדבר שלא ראה. השליח פאולוס כתב שנוח ”הוזהר על דברים אשר עוד לא נראו”. אלוהים אמר לנוח שהוא עומד להביא על הארץ ”מבול מים”. עד אז, מעולם לא אירע כדבר הזה. אולם כל הבריאה שנראתה לעיני נוח, היתה עדות חיה לכך שאלוהים בהחלט יכול להביא מבול הרסני. מכוח אמונתו בנה נוח את התיבה.
7. (א) מה לא היה דרוש לנוח כדי לעשות את שציווה עליו אלוהים? (ב) כיצד אנו מפיקים תועלת מבחינת אמונתו של נוח, וכיצד תוכל אמונתנו להיות ברכה לאחרים?
7 אלוהים לא גילה לנוח את התאריך שבו יֵרד המבול. אך נוח לא ראה בכך אמתלה כדי לאמץ גישה של ’נחיה ונראה’ ולתת עדיפות משנית בחייו לבניית התיבה ולהטפה. אלוהים הורה לנוח להיכנס לתיבה מספיק זמן מראש. אך עד אז, נאמר: ”ויעש נוח ככל אשר ציווה אותו אלוהים. כן עשה” (בראשית ו׳:22). נוח התהלך על־פי אמונה ולא על־פי מראה עיניים. עד כמה אסירי־תודה אנו שכך נהג! בזכות אמונתו, אנחנו חיים היום. כמו במקרה של נוח, גם אמונתנו יכולה להשפיע רבות ולא רק על עתידנו, אלא גם על עתיד ילדינו ועתיד הסובבים אותנו.
אמונת אברהם
8, 9. (א) על מה התבססה אמונת אברהם? (ב) כיצד ”נראָה” יהוה לאברהם?
8 תן דעתך לדוגמה נוספת — דוגמתו של אברהם (עברים י״א:8–10). על מה התבססה אמונת אברהם? הוא גדל באוּר כשדים, בחברה חומרנית ועובדת־אלילים. אך השפעות אחרות גיבשו את השקפתו. הוא בוודאי יכול היה להתרועע עם שֵם, בנו של נוח, שחי שנים רבות ומתוכן 150 שנה בימי אברהם. אברהם השתכנע שיהוה הוא ”אל עליון, קונה שמים וארץ” (בראשית י״ד:22).
9 דבר נוסף השפיע מאוד על אברהם. יהוה ”נראָה אל אברהם... בהיותו בארם נהריים, לפני שגר בחרן, ואמר אליו, ’לך־לך מארצך וממולדתך ובוא אל־הארץ אשר אַראך’” (מעשי־השליחים ז׳:2, 3). כיצד ”נראָה” יהוה לאברהם? ברור שאברהם לא ראה את אלוהים במו־עיניו (שמות ל״ג:20). אך ייתכן שיהוה הופיע לאברהם בחלום והראה לו את כבודו באורח על־טבעי. אולי הוא שלח אליו מלאך או נציג. (השווה בראשית י״ח:1–3; כ״ח:10–15; ויקרא ט׳:4, 6, 23, 24.) תהא אשר תהא הדרך שבה נראָה יהוה אל אברהם, איש נאמן זה היה בטוח שיהוה מועיד לו זכות יקרה. אברהם פעל באמונה.
10. כיצד חיזק יהוה את אמונת אברהם?
10 אמונת אברהם לא היתה מותנית בידיעת פרטים על הארץ שהועיד לו אלוהים. אמונתו גם לא היתה מותנית במועד שבו תינתן לו הארץ. הוא האמין, כי ידע שיהוה הוא אל שַׁדָּי, אל כל־יכול (שמות ו׳:3). יהוה אומנם אמר לאברהם שיקים לו זרע, אך לעתים תהה אברהם כיצד זה ייתכן, שכן הוא הולך ומזדקן (בראשית ט״ו:3, 4). יהוה חיזק את אמונת אברהם. הוא הורה לו להביט השמיימה ולנסות לספור את הכוכבים. ”כה יהיה זרעֶך”, אמר אלוהים. אברהם התרשם עד עמקי נשמתו. היה לו ברור שבורא הגרמים השמימיים המעוררי יראה, מסוגל לקיים את הבטחותיו. אברהם ”האמין ביהוה” (בראשית ט״ו:5, 6). הוא לא האמין רק משום שמצאו חן בעיניו הדברים ששמע; לאמונתו היה בסיס מוצק.
11. (א) בהיות אברהם כבן 100, כיצד הגיב להבטחת אלוהים ששרה הקשישה תלד בן? (ב) בזכות איזו אמונה עמד אברהם במבחן ולקח את בנו אל ארץ המוריה להעלותו לעולָה?
11 בהיות אברהם כבן 100 ואשתו שרה כמעט בת 90, חזר יהוה על הבטחתו שלאברהם יהיה בן משרה. אברהם שקל את מצבם באופן מציאותי, ולמרות זאת ”לא חדל מאמונה ולא פקפק בהבטחת אלוהים, אלא התחזק באמונתו ונתן כבוד לאלוהים, בהיותו בטוח לחלוטין כי את אשר הבטיח יוכל גם לקיים” (רומים ד׳:19–21). אברהם ידע שלא ייתכן כי ”הבטחת אלוהים” תכזיב. מתוך אמונה, ציית אברהם לאלוהים ולקח את בנו אל ארץ המוריה להעלותו לעולָה (בראשית כ״ב:1–12). אברהם היה סמוך ובטוח שאלוהים, שהביא להולדת בן זה בדרך נס, גם מסוגל להשיב את הבן לחיים כדי לקיים את יתר הבטחותיו הקשורות בו (עברים י״א:17–19).
12. כמה זמן התהלך אברהם על־פי אמונה, ואיזה גמול מצפה לו ולבני־משפחתו שגילו אמונה עזה?
12 אברהם הוכיח שהאמונה מנחה אותו לא רק במקרים בודדים, אלא עשה כן כל ימיו. בחייו, לא קיבל אברהם נחלה מאלוהים בארץ המובטחת (מעשי־השליחים ז׳:5). למרות זאת, אברהם לא התייאש ולא שב לאוּר כשדים. במשך 100 שנה, עד יום מותו, התגורר אברהם באוהלים בארץ שאליה הדריך אותו אלוהים (בראשית כ״ה:7). בעברים י״א:16 מדובר באברהם, בשרה אשתו, ביצחק בנם וביעקב נכדם כשנאמר ”לא בוש בהם האלוהים להיקרא אלוהיהם, שהרי הכין להם עיר”. יהוה אכן שומר להם מקום בתחום הארצי של מלכותו, שבראשות המשיח.
13. אמונתם של אלו משרתי יהוה כיום דומה לאמונת אברהם?
13 בקרב משרתי יהוה כיום, יש הדומים לאברהם. שנים רבות הם מתהלכים על־פי אמונה. בעזרת הכוח שמאת אלוהים, הם התגברו על מכשולים דמויי הרים (מתי י״ז:20). לא ידוע להם המועד המדויק שבו יתן להם אלוהים את הנחלה המובטחת, אך אין אמונתם מתערערת בשל כך. ידוע להם שדבר יהוה לא יכזיב, ובעיניהם זוהי זכות יקרה מפז להימנות עם עדיו. האם כך אתה חש?
האמונה שהניעה את משה לפעולה
14. כיצד הונח היסוד לאמונתו של משה?
14 משה הוא איש אמונה נוסף. מה היה היסוד לאמונתו? היסוד הונח כבר בינקותו. בת פרעה אומנם מצאה את משה בתיבת גומא ביאור ואימצה אותו לבן, אך יוכבד, אמו העברייה של משה, היניקה את הילד וגידלה אותו בשנים הראשונות לחייו. יוכבד כנראה חינכה אותו כראוי, והחדירה ללבו אהבה ליהוה והערכה להבטחות יהוה לאברהם. לאחר מכן, גדל משה בבית פרעה, ו”לוּמד בכל חוכמת המצרים” (מעשי־השליחים ז׳:20–22; שמות ב׳:1–10; ו׳:20; עברים י״א:23). למרות מעמדו המועדף, לבו היה נתון לעַמו המשועבד של אלוהים.
15 כשהיה משה בן 40, הרג מצרי כדי להציל אחד מבני־ישראל, אשר הוכה שלא בצדק. מקרה זה מוכיח מה חש משה כלפי עם אלוהים. למעשה, ”כאשר גדל משה, מתוך אמונה סירב להיקרא בן לבת פרעה”. האמונה הניעה אותו להזדהות עם עמו המעונה של אלוהים ולא ”להתענג לשעה בתענוגי החטא” כחבר בחצר המלוכה המצרית (עברים י״א:24, 25; מעשי־השליחים ז׳:23–25).
16. (א) איזה תפקיד הטיל יהוה על משה, וכיצד חיזק אותו? (ב) כיצד הוכיח משה אמונה בביצוע תפקידו?
16 משה היה להוט לפעול להקלת סבלו של עמו, אך טרם הגיעה שעתו של אלוהים להושיע את העם. משה נאלץ לנוס ממצרים. רק כעבור 40 שנה הורה יהוה למשה, באמצעות מלאך, לשוב מצריימה ולהוציא משם את בני־ישראל (שמות ג׳:2–10). כיצד הגיב משה? הוא לא הטיל ספק ביכולתו של יהוה לגאול את ישראל, אך חש שאינו כשיר דיו לתפקיד שהטיל עליו אלוהים. משה היה זקוק לעידוד, ויהוה עודד אותו באהבה (שמות ג׳:11 עד ד׳:17). אמונת משה התחזקה. הוא שב למצרים, התייצב שוב ושוב מול פרעה, והזהיר אותו מפני המכות שיבואו על מצרים, עקב סירובו להניח לבני־ישראל לצאת כדי לעבוד את יהוה. למשה לא היה הכוח להנחית מכות אלה. הוא התהלך על־פי אמונה, לא על־פי מראה עיניים. הוא האמין ביהוה ובדברו. פרעה איים על משה, אך משה לא חדל להאמין. ”באמונה עזב את מצרים ולא פחד מזעם המלך, כי עמד בעוז כרואה את מי שאיננו נראה” (עברים י״א:27). משה לא היה מושלם. הוא עשה משגים (במדבר כ׳:7–12). אך משהטיל עליו אלוהים תפקיד, האמונה היא שהִנחתה את חייו.
17. לְמה זכו נוח, אברהם ומשה, בזכות גילויי אמונה, הגם שלא זכו לראות את העולם החדש של אלוהים?
17 מי יתן ואמונתך תהיה כאמונת נוח, אברהם ומשה. אמת, הם לא זכו לראות את עולמו החדש של אלוהים (עברים י״א:39). בימיהם, טרם הגיע המועד שקבע אלוהים; היבטים אחרים של מטרתו טרם התממשו. אך אמונתם בדבר־אלוהים לא נתערערה ושמותיהם כתובים בספר החיים של אלוהים.
18. מדוע היה זה חיוני שהקרואים לחיים שמימיים יתהלכו על־פי אמונה?
18 ”אלוהים הכין לנו דבר טוב יותר”, כתב השליח פאולוס. כלומר, הוא הכין דבר טוב יותר למי שכדוגמת פאולוס נקראו לחיים שמימיים עם המשיח (עברים י״א:40). פאולוס דיבר בעיקר על המשוחים, כשכתב את הדברים שבקורינתים ב׳. ה׳:7: ”על־פי אמונה אנחנו מתהלכים ולא על־פי מראה עיניים”. בעת כתיבת מילים אלה, איש מהם טרם זכה לגמולו השמימי. הם לא יכלו לראות במו־עיניהם את הגמול, אך אמונתם בגמול היתה מבוססת. המשיח הוקם מעִם המתים. הוא היה ביכורי המבורכים בחיים שמימיים. כמו־כן, יותר מ־500 עדים ראו אותו לפני עלייתו השמיימה (קורינתים א׳. ט״ו:3–8). היו להם סיבות למכביר להנחות את חייהם על־פי אמונה זו. גם לנו יש סיבות מוצדקות להתהלך על־פי אמונה.
19. ביד מי דיבר עימנו אלוהים על־פי עברים א׳:1, 2?
19 יהוה אינו מדבר כיום עם משרתיו באמצעות מלאך, כפי שדיבר אל משה בסנה הבוער. הוא דיבר אלינו ביד בנו (עברים א׳:1, 2). הדברים שאמר ביד בנו תועדו במקרא, המתורגם לשפות המדוברות בכל רחבי העולם.
20. מדוע מצבנו טוב בהרבה מזה של נוח, אברהם ומשה?
20 בידינו הרבה יותר משהיה לנוח, אברהם ומשה, בידינו דברו השלם של אלוהים — וחלק ניכר ממנו כבר התגשם. במקרא נאמר רבות על גברים ונשים, שהוכיחו עצמם כעדים נאמנים של יהוה לנוכח מבחנים מסוגים שונים. לאור זאת, עברים י״ב:1 קורא לנו: ”נסירה נא כל מעמסה וגם את החטא הלוכד על נקלה, ובסבלנות נרוצה את המירוץ הערוך לפנינו”. אמונה אינה דבר מובן מאליו. ”החטא הלוכד על נקלה” הוא חוסר אמונה. כדי להתמיד ’להתהלך על־פי אמונה’ דרוש מאבק עז.
[הערת שוליים]
a ראה הספר המקרא — דברו של אלוהים או של האדם? (אנג׳), שיצא לאור מטעם .Inc ,Watchtower Bible and Tract Society of New York
מהי תשובתך?
◻ מה כרוך ב’להתהלך על־פי אמונה’?
◻ כיצד נוכל להפיק תועלת מן הדרך שבה הוכיח נוח את אמונתו?
◻ כיצד נוכל להיעזר בדרך שבה הוכיח אברהם את אמונתו?
◻ מדוע המקרא מבליט את דוגמת אמונתו של משה?
15. מה השתמע מכך שמשה הזדהה עם עמו של יהוה?
[תמונה בעמוד 10]
אברהם התהלך על־פי אמונה
[תמונה בעמוד 10]
משה ואהרון גילו אמונה בהתייצבם לפני פרעה