הוקר את ה”מתנות באדם”
’הכירו באנשים העמלים בקרבכם. ... הוקירו אותם ברוב אהבה בעבור עבודתם’ (תסלוניקים א׳. ה׳:12, 13).
1. מה כוחה של הנתינה על־פי מעשי השליחים כ׳: 35? הבא דוגמה.
”גדול אושרו של הנותן משל המקבל” (מעשי השליחים כ׳:35, ע״ח). הזוכר אתה מתי בפעם האחרונה התנסית באמיתות מילים אלו של ישוע? אולי נתת מתנה לאדם יקר ללבך. ודאי בחרת בה בקפידה, כי רצית בדבר שיקירך יאהב. השמחה שקרנה מפניו חיממה את לבך. נתינה מן המניע הנכון היא ביטוי לאהבה, ומתן ביטוי לאהבה מסב לנו אושר.
2, 3. (א) מדוע ניתן לומר שאין מאושר יותר מיהוה, וכיצד יכולים ה”מתנות באדם” לשמח את לבו? (ב) כיצד אל לנו להתייחס למתנות אלוהים?
2 אם כן, היש מאושר יותר מיהוה, מקור ”כל מתנה טובה”? (יעקב א׳:17; טימותיאוס א׳. א׳:11, ע״ח) כל מתנותיו ניתנות מתוך אהבה (יוחנן א׳. ד׳:8). וזה נכון גם בנוגע למתנות שנתן לקהילה באמצעות המשיח — ה”מתנות באדם” (אפסים ד׳:8, ע״ח). מתנות אלו — זקני־קהילה שתפקידם להשגיח על הצאן — הן ביטוי לאהבתו העמוקה של אלוהים כלפי עמו. גברים אלו נבחרים בקפידה, ומחובתם לעמוד בדרישות מקראיות (טימותיאוס א׳. ג׳:1–7; טיטוס א׳:5–9). הם יודעים שעליהם ’לחוס על העדר’, למען תהא לצאן סיבה להוקיר את רועיו האוהבים (מעשי השליחים כ׳:29; תהלים ק׳:3). אין ספק שהכרת טובה מצד הצאן משמחת את לב יהוה (משלי כ״ז:11).
3 אל לנו להמעיט בערכן של מתנות אלוהים, אלא להוקירן. מתוך כך מתעוררות שתי שאלות: כיצד על הזקנים להתייחס לתפקידם בקהילה? וכיצד יכולים יתר העדר להוכיח שהם מוקירים את ה”מתנות באדם”?
”פועלים אנו איתכם”
4, 5. (א) לְמה המשיל פאולוס את הקהילה, ומדוע זו דוגמה מתאימה? (ב) כיצד עלינו להתייחס זה לזה על־פי הדוגמה שנתן פאולוס?
4 יהוה הפקיד בידי ה”מתנות באדם” מידה מסוימת של סמכות בקהילה. כמובן, אל לזקנים לנצל את סמכותם לרעה, אך הם יודעים שבתור אנשים לא־מושלמים קל ליפול במלכודת זו. מה עליהם לחשוב על עצמם בהשוואה ליתר הצאן? להלן דוגמה שנתן השליח פאולוס. לאחר שדיבר על הסיבות שבגללן ניתנו ה”מתנות באדם”, כתב: ”נגדל בכל דבר אלי המשיח, אשר הוא הראש, ועל־ידיו כל הגוף מורכב ומתחבר באמצעות כל קשר מסייע, בהתאם לפעולה המיועדת לכל איבר ואיבר, כדי שיגדל הגוף וייבנה באהבה” (אפסים ד׳:15, 16). פאולוס המשיל את חברי הקהילה, כולל הזקנים, לגוף אדם. מדוע זו דוגמה מתאימה?
5 בגוף האדם איברים רבים ושונים וראש אחד בלבד. ואולם, שום דבר בגוף — לא שריר, לא עצב ולא וריד — אינו מיותר. כל איבר הוא יקר, ותורם לבריאותו וליופיו של הגוף. מן המשל לנמשל: הקהילה מורכבת מאחים רבים ושונים, וכל אח — צעיר, מבוגר, חזק, חולה — יכול לתרום לבריאותה הרוחנית וליופיה של הקהילה (קורינתים א׳. י״ב:14–26). אל לאיש לחוש חסר ערך. מצד שני, אל לאיש לחוש כאדם מורם מעם, שהרי כולנו — הרועים והצאן כאחד — מרכיבים את הגוף, ואין אלא ראש אחד, המשיח. פאולוס צייר כאן תמונה לבבית של אהבה, דאגה וכבוד הדדיים. הכרה בנקודות אלו מסייעת לזקנים להיות ענווים ולהתייחס באיזון אל תפקידם בקהילה.
6. כיצד גילה פאולוס ענווה חרף סמכותו כשליח?
6 ה”מתנות באדם” אינם מנסים לשלוט על חייהם או על אמונתם של אחיהם לאמונה. למרות סמכותו כשליח, אמר פאולוס בענווה לקורינתים: ”לא שאדונים אנו על אמונתכם, אלא פועלים אנו איתכם למען שמחתכם, שכן באמונה אתם יציבים” (קורינתים ב׳. א׳:24). פאולוס לא ביקש להיות אדון על האמונה ואורח החיים של אחיו. הוא לא חשב שיש צורך לעשות כן, אלא ראה באחיו גברים ונשים נאמנים, שהצטרפו לארגון יהוה כי רצו לעשות את הנכון והישר. על כן, כשדיבר על עצמו ועל טימותיאוס, שותפו למסע, כאילו אמר: ’תפקידנו הוא לפעול איתכם כדי לשרת את אלוהים בשמחה’ (קורינתים ב׳. א׳:1). איזו ענווה!
7. מה מבינים זקני־קהילה ענווים בעניין תפקידם בקהילה, ובמה אין להם ספק בנוגע לשותפיהם לעבודה?
7 ה”מתנות באדם” ממלאים כיום תפקיד דומה. הם ’פועלים איתנו למען שמחתנו’. זקני־קהילה ענווים מבינים שאין זה מתפקידם להחליט כמה יכולים אחרים לעשות בשירות אלוהים. הם יודעים שגם אם יעודדו אח להרחיב או להיטיב את שירותו עליו לשרת את אלוהים בנפש חפצה. (השווה קורינתים ב׳. ט׳:7.) אין להם ספק שאם שותפיהם לעבודה יהיו שמחים, הם יעשו כל שביכולתם. משאת לבם היא לעזור לאחיהם ’לעבוד את יהוה בשמחה’ (תהלים ק׳:2).
לעזור לכל לשרת בשמחה
8. באילו דרכים יכולים זקני־הקהילה לעזור לאחיהם לשרת את יהוה בשמחה?
8 זקני־הקהילה, כיצד תוכלו לעזור לאחיכם לשרת בשמחה? עודדו את האחים בדוגמתכם האישית (פטרוס א׳. ה׳:3). אם התלהבותכם ושמחתכם בשירות תיראה לכל, ירצו האחרים לחקות את דוגמתכם. שבחו את האחים על מאמציהם הכנים (אפסים ד׳:29). שבחים לבביים וכנים מסייעים לאחרים לחוש מועילים ורצויים, ומעודדים את הצאן לעשות את מיטבו בשירות אלוהים. הימנעו מהשוואות מביכות (גלטים ו׳:4). השוואות אלו אינן מעודדות את האחים להשתפר אלא להיפך. יתרה מזו, הצאן של יהוה מורכב מיחידים, ולכל אחד נסיבות וכישורים משלו. הביעו אמון באחיכם, כפי שעשה פאולוס. האהבה ”תאמין בכל”, לכן טוב נעשה אם נאמין שאחינו אוהבים את אלוהים ורוצים להשביע את רצונו (קורינתים א׳. י״ג:7). אדם ’הנוהג כבוד’ באחר מפיק ממנו את מיטבו (רומים י״ב:10). הייו סמוכים ובטוחים שאם תעודדו את האחים, ישרתו רובם את אלוהים כמיטב יכולתם ויעשו כן בשמחה (מתי י״א:28–30).
9. איזו השקפה על הזקנים לאמץ לגבי עמיתיהם לתפקיד כדי לשרת בשמחה?
9 אם תכיר בענווה שאינך אלא שותף לעבודה יהיה לך קל יותר לשרת בשמחה ולהוקיר את הכישרונות המיוחדים שבהם התברכו עמיתיך הזקנים. כל זקן ניחן בכישרונות ובכישורים היכולים לשמש לתועלת הקהילה (פטרוס א׳. ד׳:10). האחד מוכשר אולי בהוראה. השני יודע לארגן דברים ביעילות. וייתכן שהשלישי לבבי וסימפטי במיוחד, ונוח לגשת אליו ולדבר איתו. המציאות היא שלא כל זקן ניחן באותם כישרונות באותה מידה. האם העובדה שהזקן התברך בכישרון מסוים — לדוגמה, כושר הוראה מעולה — מקנה לו חשיבות רבה יותר מעמיתיו? לא ולא! (קורינתים א׳. ד׳:7) מצד שני, אין לקנא בכישרונו של האחר או לחוש רגשי נחיתות כשכישוריו של הזקן האחר מזכים אותו בשבחים. זכור שגם בך מוצא יהוה כישרונות, והוא יכול לעזור לך לפתח ולנצל אותם לתועלת אחיך (פיליפים ד׳:13).
”שימעו בקול מנהיגיכם והיכנעו להם”
10. מדוע ראוי להביע הערכה על ה”מתנות באדם”?
10 כשמקבלים מתנה ראוי להביע הערכה. ”הייו מכירי טובה”, מציין קולוסים ג׳:15. למי נתונה תודתנו על ה”מתנות באדם”, המתנה היקרה שנתן לנו יהוה? תודתנו נתונה בראש ובראשונה ליהוה הנדיב. אך מה בדבר ה”מתנות באדם”? כיצד נוכל לבטא את ההערכה שאנו רוחשים להם?
11. (א) במה תתבטא הערכתנו ל”מתנות באדם”? (ב) מה משמעותן של המילים ”שימעו בקול” ו”היכנעו”?
11 הערכתנו ל”מתנות באדם” תתבטא בנכונות להישמע לעצותיהם ולהחלטותיהם המבוססות על המקרא. המקרא מייעץ: ”שימעו בקול מנהיגיכם והיכנעו להם, כי משגיחים הם על נפשותיכם כעתידים לתת דין וחשבון; נהגו כך, למען יעשו זאת בשמחה ולא באנחה, שאם לא כן אין זה לתועלת לכם” (עברים י״ג:17). שים לב שעלינו ’לשמוע בקולם’ ולא זו בלבד אלא גם ’להיכנע’ להם. על המילים ”שימעו בקול” ו”היכנעו” כתב חוקר המקרא ר. ס. ה. לנסקי: ”אדם שומע בקולו של אחר אם הדרישה מקובלת עליו, ונראית לו נכונה וכדאית; אדם נכנע... כשהדרישה מנוגדת לדעתו”. כשאנו מבינים את הנחיות המנהיגים והן מקובלות עלינו, קל לנו להישמע להם. אך מה אנו עושים אם אין אנו מבינים את הסיבות שמאחורי החלטה כלשהי?
12. מדוע עלינו להיכנע כאשר איננו מבינים לגמרי את הסיבות שמאחורי החלטה כלשהי?
12 במקרה כזה אנו נדרשים להיכנע. מדוע? ראשית כל, עלינו להאמין שאחים אלו, בעלי הכישורים הרוחניים, רוצים בטובתנו המרבית. הם הרי יודעים היטב שעליהם לתת דין וחשבון ליהוה על הצאן שהופקד בידם (יעקב ג׳:1). בנוסף לכך, אל נשכח שאין אנו יודעים את כל העובדות שהובילו אותם להחלטה, החלטה מדעת (משלי י״ח:13).
13. מה יעזור לנו להיכנע בכל הקשור להחלטות שיפוטיות של הזקנים?
13 מה בדבר גילוי כניעה לנוכח החלטות שיפוטיות? אין זה קל, כמובן, בייחוד אם ההחלטה היא לנדות אדם יקר ללבנו — קרוב משפחה או ידיד נפש. גם כאן יש להיכנע לשיפוטם של ה”מתנות באדם”. הם בעמדה המאפשרת להם להיות אוביקטיביים יותר מאיתנו ובקיאים יותר בעובדות. החלטות כאלו לא אחת מדירות שינה מעיניהם; זו אחריות כבדה ’לשפוט ליהוה’ (דברי הימים ב׳. י״ט:6). הם עושים כל מאמץ לנהוג במידת הרחמים, כי הם יודעים שאלוהים הוא אל ”סַלָּח” (תהלים פ״ו:5). אבל עליהם גם לשמור על טוהר הקהילה, והמקרא מורה להם לנדות חוטאים שאינם מגלים חרטה (קורינתים א׳. ה׳: 11–13). במקרים רבים אין החוטא מוחה על ההחלטה. אולי בדיוק למוסר זה הוא זקוק כדי להתעשת ולחזור למוטב. אם אנו, יקיריו, ניכנע לזקנים ונשלים עם ההחלטה, נוכל אולי לעזור לו להפיק תועלת מן המוסר שהוטל עליו (עברים י״ב:11).
”הוקירו אותם ברוב אהבה”
14, 15. (א) מדוע ראויים הזקנים להוקרה ולהתחשבות על־פי הכתוב בתסלוניקים א׳. ה׳:12, 13? (ב) מדוע ניתן לומר שהזקנים ’עמלים בקרבנו’?
14 הוקרת ה”מתנות באדם” תתבטא גם בהתחשבות. באיגרתו אל הקהילה בתסלוניקי, האיץ פאולוס בחברי הקהילה: ”הכירו באנשים העמלים בקרבכם, המנהיגים אתכם באדון ומוכיחים אתכם. הוקירו אותם ברוב אהבה בעבור עבודתם” (תסלוניקים א׳. ה׳:12, 13). ”עמלים”, האין זה מה שעושים זקני־הקהילה המסורים המקריבים מעצמם למעננו ללא שמץ של אנוכיות? חשוב לרגע על המעמסה הכבדה שאחים יקרים אלו נושאים.
15 רבים מן הזקנים הם בעלי משפחה העובדים במשרה חילונית כדי לפרנס את משפחותיהם (טימותיאוס א׳. ה׳:8). אם לזקן יש ילדים, הם זקוקים לזמנו ולתשומת־לבו. אולי הוא צריך לעזור להם בהכנת שיעורי הבית ולמצוא את הזמן לבלות עימם בדרכים חיוביות כדי שיוציאו מרץ (קהלת ג׳:1, 4). ומעל לכל, הוא דואג לצרכים הרוחניים של בני ביתו, ומנהל באופן קבוע שיעורי־מקרא משפחתיים, יוצא איתם לשירות־השדה ולוקח אותם לאסיפות הקהילה (דברים ו׳:4–7; אפסים ו׳:4). אל נשכח שבנוסף להתחייבויות אלו, שרבים מאיתנו ממלאים, מוטלים על הזקנים תפקידים אחרים: הכנת חלקים לאסיפה, ביקורי רעִייה, דאגה לרוחניותה של הקהילה, ובמקרה הצורך, טיפול במקרים שיפוטיים. חלקם נושאים אחריות נוספת הקשורה בכינוסים נפתיים, כינוסים מחוזיים, בניית אולמי־מלכות וועדי קשר עם בתי־החולים. ברור אפוא, שאחים אלו ”עמלים”!
16. ציין דרכים שבהן נוכל לגלות התחשבות בזקנים.
16 כיצד נוכל לגלות התחשבות בזקנים? במקרא כתוב: ”דבר בעתו מה טוב!” (משלי ט״ו:23; כ״ה:11) דברי הוקרה ועידוד כנים יראו לזקנים שאיננו מתייחסים אל עמלם כאל דבר מובן מאליו. כמו כן, אין לצפות מהם למעל ומעבר. מצד אחד, אל לנו להסס לגשת אליהם ולבקש את עזרתם. לעתים אנו מתייסרים מבפנים וזקוקים לעידוד, להדרכה ולעצות מפי ’היודעים ללמד’ את דבר־אלוהים (תהלים נ״ה:5; טימותיאוס א׳. ג׳:2). במקביל, יש לזכור שהזקן אינו יכול להקדיש לנו את כל זמנו, שכן אסור לו להזניח את הצרכים של משפחתו ושל יתר חברי הקהילה. מתוך רגשי הזדהות עם אחים עמלים אלו, לא נדרוש מהם דרישות מוגזמות (פטרוס א׳. ג׳:8). אדרבא, נעריך את הזמן ותשומת־הלב שבכוחם לתת לנו (פיליפים ד׳:5).
17, 18. אילו הקרבות מקריבות נשות זקני־קהילה רבות, וכיצד נוכל להראות להן שאין אנו מתייחסים אליהן כאל מובן מאליו?
17 מה באשר לנשות הזקנים? האין הן ראויות להתחשבות מצדנו? הן הרי חולקות את בעליהן עם הקהילה, וזה דורש מהן פעמים רבות להקריב מעצמן. לפעמים חייבים הזקנים להקדיש שעות ארוכות בערבים כדי לטפל בענייני הקהילה, שעות שיכלו לבלות עם משפחותיהם. אחיות נאמנות בקהילות רבות מוכנות להקריב הקרבות אלו כדי שבעליהן ידאגו לצאן יהוה. (השווה קורינתים ב׳. י״ב:15.).
18 כיצד נראה שאנו מוקירים את האחיות הנאמנות האלו? דרך אחת היא לא להכביד יתר על המידה על בעליהן. אל נשכח גם מה גדול כוחם של דברי הערכה פשוטים. במשלי ט״ז:24 כתוב: ”צוף־דבש אמרי נועם, מתוק לנפש ומרפא לעצם”. והנה מקרה שהיה. בתום אסיפה אחת ניגשו זוג נשוי לזקן־קהילה וביקשו לשוחח עימו על בנם בן העשרֵה. במהלך השיחה המתינה לו אשתו בסבלנות. אחרי כן ניגשה האֵם אל אשת הזקן ואמרה: ”אני רוצה להודות לך על הזמן שבעלך הקדיש כדי לעזור למשפחה שלי”. דברי הוקרה פשוטים ונעימים אלו ריגשו את אשת הזקן עד מאוד.
19. (א) אילו תפקידים ממלאים נאמנה זקני־הקהילה כקבוצה? (ב) מה על כולנו לעשות?
19 זקני־הקהילה הדואגים לצאן הם מן ה’מתנות הטובות’ שנותן יהוה (יעקב א׳:17). לא, הם אינם מושלמים, אלא עושים טעויות כמונו (מלכים א׳. ח׳:46). אך כקבוצה, זקני־הקהילה בעולם כולו ממלאים נאמנה את התפקידים שהטיל עליהם יהוה — לתקן את הצאן, לבנות אותו, לאחד אותו ולהגן עליו. מי יתן וכל אחד מהם ימשיך לדאוג לעדר יהוה ולחוס עליו וייחשב למתנה, או ברכה, לאחיו. הבה נשמע בקולם וניכנע להם, הבה נתחשב בהם ונוקיר את עמלם. בזאת תתבטא ההערכה שאנו רוחשים ל”מתנות באדם”. אנו אסירי תודה ליהוה שנתן לנו ברוב אהבתו גברים אשר במעשיהם אומרים לצאן: ’תפקידנו לפעול איתכם כדי לשרת את אלוהים בשמחה’!
כיצד תשיב?
◻ מדוע ניתן להמשיל את הקהילה לגוף?
◻ כיצד יכולים הזקנים לעזור לאחיהם לשרת את יהוה בשמחה?
◻ מדוע עלינו לא רק לשמוע בקול המנהיגים אלא גם להיכנע להם?
◻ באילו דרכים ניתן להתחשב בזקנים?
[תמונה בעמוד 16]
זקני־הקהילה, שבחו את האחים על מאמציהם הכנים
[תמונה בעמוד 17]
בדוגמתם הנלהבת בשירות יכולים הזקנים לעזור לבני משפחותיהם ולאחרים לשרת בשמחה
[תמונות בעמוד 18]
אנו מוקירים את הזקנים העמלים!