האם אתה סבור שלא הבינו אותך כראוי?
אנטוניו היה מודאג. לפתע פתאום וללא שום הסבר החל חברו הטוב ליאונרדו להתייחס אליו בקרירות.a לא אחת קרה שברכותיו לשלום נתקלו בחוסר תגובה ובכל פעם שהיו באותו מקום נדמה היה שחומה מפרידה ביניהם. אנטוניו חשש שמא עשה או אמר דבר שחברו לא הבין כשורה. אבל מה?
אי־הבנות הן תופעה שכיחה. רובן שוליות ומסולקות בנקל. אחרות עלולות להיות מתסכלות מאוד, בייחוד אם הרושם השלילי נותר חרף מאמצים עילאיים לתקנו. מדוע קורות אי־הבנות? כיצד הן משפיעות על הצדדים הנוגעים בדבר? מה תוכל לעשות אם אחרים מפרשים שלא כראוי דבר מסוים שעשית? האם זה בכלל חשוב מה אחרים חושבים עליך?
מציאות שאין מנוס ממנה
הואיל ובני אדם אינם מסוגלים לקרוא מחשבות וכוונות, מישהו במוקדם או במאוחר יפרש באופן מוטעה את דברינו או מעשינו. קיים סיכוי גבוה להיווצרותן של אי־הבנות. לפעמים אין אנו מבטאים את מחשבותינו בבהירות ובדייקנות הרצויות. רעשי רקע ומסיחי דעת אחרים מקשים על בני שיחנו להקשיב לנו היטב.
גם דפוסי התנהגות שונים מועדים לפרשנות מוטעית. לדוגמה, אדם ביישן עלול להתפרש בטעות כטיפוס קר, מנוכר וגאוותן. חוויות אישיות מן העבר יכולות להוליד תגובות רגשיות ולא־רציונליות למצבים שונים. הבדלים תרבותיים ולשוניים מקשים על האדם להבין את רעהו. הוסף לכך דיווחים ורכילויות לא מדויקים, ואין פלא שהמשמעות המיוחסת לדברים שנאמרים או נעשים שונה לעתים מן הכוונה המקורית. כמובן, כל זה הוא נחמה פורתא למי שחשים שכוונותיהם התפרשו באופן מוטעה.
למשל, אנה הזכירה כבדרך אגב את הפופולריות של חברתה שלא בנוכחותה. דבריה הועברו הלאה והוצאו מהקשרם, ולהפתעתה ותדהמתה של אנה, האשימה אותה חברתה לעיני אחרים שהיא מקנאה בה על תשומת הלב שהיא מקבלת מאיזה בחור. דבריה של אנה התפרשו בצורה מוטעית לחלוטין, וכל מאמציה להסביר לחברתה את כוונותיה עלו בתוהו. מצב זה גרר כאב רב, וחלף לא מעט זמן עד שאנה הצליחה לתקן לחלוטין את האי־הבנה.
ערכך בעיני אחרים תלוי פעמים רבות בהבנתם את כוונותיך. לכן, טבעי הדבר לחוש רע כשמייחסים לך מניעים לא־נכונים. אולי תכעס ותאמר לעצמך שאין זה מוצדק להבין אותך שלא כראוי. דעות אלו הן לדעתך משוחדות, ביקורתיות או מוטעות לחלוטין, ואתה נפגע עד עמקי נשמתך — במיוחד אם אתה מוקיר את דעותיו של האיש שפירש אותך שלא כהלכה.
גם אם אתה כועס מן האופן שבו שופטים אותך, מוטב לכבד את דעותיו של הזולת. אין זו התנהגות משיחית להתעלם ממה שאחרים חושבים, ואין אנו מעוניינים שמוצא פינו ומעשינו יזיקו לאחרים (מתי ז׳:12; קורינתים א׳. ח׳:12). קורה לפעמים שיש צורך לתקן דעה לא־נכונה לגביך. אך אם תתאמץ יותר מדי להצטייר תמיד באופן חיובי יפעל הדבר נגדך ויוביל לדחייה ולאובדן כבודך העצמי. אחרי הכל, ערכך האמיתי אינו תלוי במה שאחרים חושבים עליך.
מצד שני, אולי תיווכח שהביקורת נגדך מבוססת. גם זה כואב, אבל אם תכיר בחולשותיך, תניע אותך הביקורת לחולל את השינויים הדרושים.
תוצאות שליליות
אי־הבנות עלולות להוביל או שלא להוביל לתוצאות חמורות. לדוגמה, אם תשמע אדם מדבר בקול רם במסעדה אולי תסיק שהוא שחצן שאוהב להתבלט. אולי אתה טועה. ייתכן שלבן־שיחו יש בעיות שמיעה. המוכרת בחנות מצטיירת בעיניך כאדם לא־נחמד, אבל אולי אין היא חשה בטוב. אי־הבנות כאלו מתורגמות לרשמים שליליים, אך סביר להניח שלא יהיו להן השלכות חמורות או מתמשכות. עם זאת, אי־הבנות עלולות לעתים להידרדר לאסון. תן דעתך לשתי פרשות מתולדות עם ישראל הקדום.
בעקבות מותו של נחש מלך עמון שלח דוד שליחים לנחם את בנו חנון, שירש את המלוכה מאביו. אך מסעם של השליחים התפרש כניסיון עוין לרגל בארצם של בני עמון, ועל כן השפיל חנון את השליחים והכריז מלחמה על ישראל. כתוצאה מכך, לפחות 000,47 איש קיפדו את חייהם — הכל בגלל אי־הבנה שהתחילה בכוונות טובות (דברי הימים א׳. י״ט:1–19).
קודם לכן בתולדות עם ישראל צצה אי־הבנה אחרת אשר נפתרה בצורה שונה לגמרי. בני השבטים ראובן, גד וחצי שבט המנשה בנו מזבח בולט לעין ליד נהר הירדן. יתר שבטי ישראל ראו בזאת מעילה ומרד ביהוה. משום כך, נקהלו לפעולה צבאית נגדם. לפני שנקטו צעד דרסטי, שלחו יתר השבטים שליחים כדי להביע את זעמם על מעשה זה שהתפרש כאי־נאמנות. טוב שעשו זאת, משום שמקימי המזבח אמרו בתגובה שאין להם שום כוונה לסור מעבודת אלוהים הטהורה. נהפוך הוא, המזבח נועד לשרת כגלעד לציון נאמנותם ליהוה. גם אי־הבנה זו עלולה היתה להידרדר למרחץ דמים, אבל החוכמה מנעה השלכות הרות אסון (יהושע כ״ב:10–34).
בירור העובדות לאשורן ברוח של אהבה
ההשוואה בין הפרשות האלו מאירת עיניים. ברור אפוא, שמן החוכמה לברר את העובדות לאשורן. מי יודע כמה בני אדם ניצלו בפרשה האחרונה, הכל תודות לכך ששני הצדדים שוחחו? ברוב המקרים, אם לא תבין את כוונותיו האמיתיות של רעך לא יהיה כרוך הדבר בסכנת נפשות, אבל קשרי ידידות כן יהיו בסכנה. לכן אם אתה חש שמישהו נהג בך שלא־כשורה, האם אתה בטוח שהעובדות ברורות לך לאשורן, או שמא אתה מפרש אותן שלא כראוי? מה היו מניעיו של הצד השני? שאל אותו. האם אתה חש שלא הבינו אותך כהלכה? שוחח על כך. אל תרשה לגאווה לעמוד בדרכך.
ישוע נתן לנו תמריץ מעולה לסילוק אי־הבנות: ”אם תביא את קורבנך אל המזבח ושם תיזכר כי לאחיך דבר נגדך, עזוב את קורבנך שם לפני המזבח ולך תחילה להתרצות לאחיך ואחר כך בוא והקרב את קורבנך” (מתי ה׳:23, 24). הדבר שראוי לעשותו הוא לגשת אל האדם בפרטיות בלי לערב אחרים. המצב רק יחמיר אם הצד הפוגע ישמע לראשונה את תלונתך מפי אדם אחר (משלי י״ז:9). מטרתך היא לשמור על השלום ברוח של אהבה. הבהר את הבעיה במילים ברורות ופשוטות ולא בנימה מאשימה. אמור מה אתה מרגיש. אחר כך הקשב באופן אובייקטיבי לצד השני. אל תמהר לייחס מניעים שליליים. הייה מוכן לתת לו ליהנות מן הספק. זכור, האהבה ”תאמין בכל” (קורינתים א׳. י״ג:7).
ייתכן שגם לאחר הבהרת העניין עדיין ייוותרו רגשות פגועים או השלכות שליליות מתמשכות. מה ניתן לעשות? במקרה הצורך, יש מקום להתנצלות כנה, בנוסף לצעדים סבירים אחרים ליישור ההדורים. במצבים אלו טוב יעשה הצד הפגוע אם ינהג על־פי העצה שנכתבה בהשראת אלוהים: ”נהגו בסבלנות איש עם רעהו, וסילחו זה לזה כאשר למישהו טענה על רעהו. כשם שהאדון סלח לכם, כן סילחו גם אתם. מעל לכל אלה תשרור האהבה, שהיא קשר השלימות” (קולוסים ג׳:13, 14; פטרוס א׳. ד׳:8).
כל עוד אנו בלתי מושלמים לא יהיה מנוס מאי־הבנות ורגשות פגועים. כל אדם עלול לעשות טעויות או להתבטא בצורה שנשמעת בלתי מתחשבת. המקרא מציין: ”כולנו מרבים להיכשל. מי שאינו נכשל בדיבור, איש מושלם הוא ויכול לשים רסן לכל גופו” (יעקב ג׳:2). הואיל ויהוה אלוהים מודע לכך, הוא נתן לנו את ההוראות האלו: ”אל תיבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח. גם לכל הדברים אשר ידברו אל תיתן לבך, אשר לא תשמע את עבדך מקללך. כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם אתה קיללת אחרים” (קהלת ז׳:9, 21, 22).
”תוכן לבות יהוה”
ומה עליך לעשות אם נדמה לך שאינך מסוגל לתקן את הרושם השלילי שיש למישהו עליך? אל תאמר נואש. המשך לפתח ולגלות תכונות משיחיות כמיטב יכולתך. בקש מיהוה שיעזור לך להשתפר בדברים טעוני שיפור. ערכך האמיתי כאדם אינו נמדד בסופו של דבר על־ידי בני אדם אחרים. רק יהוה ”תוכן לבות”, כלומר יכול להעריך ולאמוד אותם (משלי כ״א:2). אפילו ישוע היה בזוי ונקלה בעיני אחרים, אך השקפה זו לא השפיעה על ערכו בעיני יהוה (ישעיהו נ״ג:3). במקרה שישפטו אותך שלא כראוי, תוכל ’לשפוך לבבך’ לפני יהוה, בביטחון מלא שהוא מבין אותך ”כי לא אשר יראה האדם [יראה אלוהים], כי האדם יראה לעיניים; ויהוה יראה ללבב” (תהלים ס״ב:9; שמואל א׳. ט״ז:7). אם לא תחדל לעשות טוב, אלה שקיבלו רושם מוטעה עליך יבינו עם הזמן שהם טעו וישנו את דעתם (גלטים ו׳:9; טימותיאוס ב׳. ב׳:15).
זוכר את אנטוניו שהוזכר בתחילת המאמר? הוא אזר אומץ ונהג על־פי עצות המקרא, ופנה אל חברו ליאונרדו ושאל אותו מה הוא עשה שפגע בו. איך נגמר הסיפור? ליאונרדו היה מופתע. הוא אמר שאנטוניו לא עשה מאומה שפגע בו והוסיף שהוא לא התכוון להתייחס אליו אחרת. משהו הטריד את מחשבותיו ואולי בגלל זה אנטוניו קיבל את הרושם שהוא מתייחס אליו בקרירות. ליאונרדו התנצל בפני חברו על שפגע ברגשותיו ללא כוונה והודה לו שהעלה את הנושא בפניו. עוד אמר שבעתיד ייזהר כפליים שמא יתן רושם דומה לאחרים. המתיחות ביניהם נעלמה כלא היתה, ושני החברים נעשו קרובים יותר מאי פעם.
אין זו תחושה נעימה שלא מבינים אותך כהלכה. אבל אם תנקוט את כל הצעדים האפשריים להבהרת העניין ותיישם את עקרונות המקרא, עקרונות האהבה והסלחנות, יש סיכוי טוב שגם המקרה שלך יסתיים בכי טוב.
[הערת שוליים]
a חלק מן השמות במאמר בדויים.
[תמונות בעמוד 23]
בירור העובדות לאשורן ברוח של אהבה וסלחנות עשוי להוביל לתוצאות משמחות