אֶוזֵבּיוּס — ”‏אבי תולדות הכנסייה”‏?‏

בשנת 325 לספירה זימן קיסר רומא קונסטנטינוס את כל הבישופים אל העיר ניקיאה.‏ מטרתו:‏ ליישב את המחלוקת הסוערת בדבר מעמדו של אלוהים ביחס לבנו.‏ בין הנוכחים היה איש שנחשב לגאון הדור — אוזביוס מקיסריה.‏ אוזביוס למד את כתבי־הקודש בשקידה רבה ולימד זכות על המונותיאיזם המשיחי.‏

בוועידת ניקיאה,‏ ”‏קונסטנטינוס עצמו שימש כיושב־ראש”‏,‏ מציינת האנציקלופדיה בריטניקה.‏ ”‏הוא הנחה במרץ את הדיונים,‏ ובעצמו הציע.‏.‏.‏ את הנוסחה המכרעת המבטאת את מעמדו של המשיח ביחס לאלוהים בקרֶדו שנקבע בוועידה — ’‏אחד עם האב’‏.‏.‏.‏ מיראת הקיסר חתמו הבישופים,‏ למעט שניים,‏ על ה’‏אני מאמין’‏ — רבים מהם בעל כורחם”‏.‏ האם היה אוזביוס אחד מאותם שניים?‏ אילו לקחים נוכל להפיק מן העמדה שנקט?‏ הבה נבחן את הרקע של אוזביוס,‏ את כישוריו ואת הישגיו.‏

כתביו החשובים

אוזביוס נולד ככל הנראה בארץ ישראל בערך בשנת 260 לספירה.‏ עוד בצעירותו למד לרגלי פּאמפּילוֹס,‏ משגיח הקהילה בקיסריה.‏ אוזביוס הצטרף לאסכולה התיאולוגית של פאמפילוס והפך לתלמיד חכם.‏ הוא נעזר רבות בספרייה המרשימה והגדולה של מורו.‏ אוזביוס שקד נמרצות על לימודיו,‏ במיוחד על לימוד המקרא.‏ הוא גם רקם ידידות אמיצה עם פאמפילוס,‏ ולימים כינה עצמו ”‏אוזביוס של פאמפילוס”‏,‏ כלומר,‏ בנו של פאמפילוס.‏

אוזביוס ציין באשר לשאיפות לבו:‏ ”‏מטרתי היא לכתוב את תולדות יורשי השליחים הקדושים ולתאר את הדורות שחלפו מאז ימי מושיענו ועד היום;‏ רצוני לספר כיצד מאורעות רבים וחשובים התרחשו בהיסטוריה של הכנסייה,‏ ולהזכיר את אלה אשר הנהיגו את הכנסייה והשגיחו עליה בקהילות הבולטות ביותר ואת אלו אשר בכל דור הכריזו בפיהם או בצורה כתובה את דבר האלוהים”‏.‏

אוזביוס זכור בזכות חיבורו המפורסם ”‏דברי ימי הכנסייה”‏.‏ עשרת הכרכים הללו שיצאו לאור בערך בשנת 324 לספירה נחשבים לכתבים ההיסטוריים הכנסייתיים החשובים ביותר מימי קדם.‏ תודות להישג זה נודע אוזביוס בתור אבי תולדות הכנסייה.‏

מלבד החיבור ”‏דברי ימי הכנסייה”‏,‏ כתב אוזביוס גם את ה”‏כרוניקה”‏ שלו בשני כרכים.‏ הכרך הראשון סוקר בכלליות את תולדות העולם.‏ במאה הרביעית לספירה הוא נחשב לספר העיון המקובל והתקני בכל הנוגע לכרונולוגיה של מאורעות העולם.‏ הכרך השני הכיל תאריכים של מאורעות היסטוריים.‏ אוזביוס הציג בעמודות מקבילות את ימי שלטונם של מלכים שונים באומות העולם.‏

אוזביוס הוציא מתחת ידו שני חיבורים היסטוריים נוספים,‏ הנקראים ”‏קדושי הנוצרים בארץ ישראל”‏ ו”‏חיי קונסטנטינוס”‏.‏ הראשון עוסק בשנים שבין 303–310 לספירה ודן בקדושים המעונים של אותה תקופה.‏ אוזביוס היה למעשה עד ראייה למאורעות אלה.‏ החיבור השני יצא לאור כסדרה בת ארבעה ספרים אחרי מות הקיסר קונסטנטינוס ב־337 לספירה,‏ והכיל פרטים היסטוריים רבי ערך.‏ הוא לא נכתב כספר היסטוריה,‏ אלא יותר כהספד המלווה בדברי שבח והלל.‏

כתבי ההגנה של אוזביוס כוללים תשובה להיאֶרוֹקלֵס,‏ שהיה בזמנו מושל רומי.‏ כאשר כתב היארוקלס דברים בגנות המשיחיים,‏ השיב אוזביוס מלחמה שערה.‏ יתרה מזו,‏ כדי לאשש את האמונה שכתבי־הקודש נכתבו בהשראה אלוהית כתב אוזביוס 35 ספרים,‏ הנחשבים למלאכה החשובה והמורכבת ביותר מסוגה.‏ בחמישה־עשר הספרים הראשונים הוא מצדיק את אמונתם של המשיחיים בתנ״ך.‏ עשרים הספרים האחרים מציגים הוכחות לכך שהמשיחיים אינם טועים כאשר הם מתקדמים מעבר למצוות היהדות ומאמצים עקרונות ומנהגים חדשים.‏ כל הספרים הללו מציגים דברי הגנה מקיפים לטובת המשיחיות כפי שהובנה על־ידי אוזביוס.‏

אוזביוס חי כ־80 שנה (‏בערך 260–340 לספירה)‏ והיה לאחד הכותבים הפוריים ביותר בימי קדם.‏ כתביו מקיפים מאורעות שהתרחשו בשלוש המאות הראשונות לספירה עד ימי הקיסר קונסטנטינוס.‏ בערוב ימיו שילב אוזביוס את כתיבתו עם פעילותו כבישוף קיסריה.‏ אף כי הוא ידוע יותר בתור היסטוריון,‏ היה אוזביוס גם אפולוגטיקן,‏ טופוגרף,‏ מטיף,‏ מבקר ופרשן דתי.‏

מניעים לכתיבתו

מדוע החליט אוזביוס ליטול על עצמו פרויקטים כה גדולים וחסרי תקדים?‏ התשובה נעוצה באמונתו כי ימיו היו ימי מעבר לעידן חדש.‏ הוא חש כי מאורעות הרי גורל התרחשו בדורות הקודמים ושנחוץ היה לתעד זאת בכתב למען הדורות הבאים.‏

לאוזביוס היתה מטרה נוספת לבצע שליחות של אפולוגטיקן.‏ הוא האמין שהדת המשיחית מקורה באלוהים.‏ אך היו שהתנגדו לתפיסה זו.‏ אוזביוס כתב:‏ ”‏זוהי מטרתי גם להזכיר שמות,‏ מספרים וזמנים הקשורים לאלה אשר באהבתם את החידוש נלכדו במשגים גדולים עד מאוד והכריזו שמצאו מה שבכזב מכונה דעת,‏ ואשר זרעו הרס בעדר המשיח כזאבים עזים”‏.‏

האם אוזביוס ראה עצמו משיחי?‏ נראה שכן,‏ משום שהתייחס למשיח בתור ”‏מושיענו”‏.‏ הוא ציין:‏ ”‏כוונתי.‏.‏.‏ לספר על הפורענות שבאה והתרגשה על כל האומה היהודית יען כי חרשו רעה על מושיענו,‏ ולתעד את הדרכים והפעמים שבהן הותקף דבר האלוהים על־ידי הגויים ולתאר את טיבם של אלה אשר לאורך הדורות הגנו על דברו אפילו בדם ועינויים,‏ וגם את שבועות האמונים בימינו אנו,‏ ואת החסד והעזרה שמושיענו נתן לכולם”‏.‏

מחקריו המקיפים

כמות הספרים שאוזביוס קרא בעצמו והפנה את קוראיו אליהם היא עצומה.‏ בכתביו של אוזביוס לבדם נחשפו אישים בולטים רבים משלוש המאות הראשונות לספירה.‏ כמו כן,‏ רק בחיבורים פרי עטו אנו מתוודעים לסיפורים רבי ערך השופכים אור על תנועות שונות.‏ פרטים אלה שאובים ממקורות מידע שכבר אינם נגישים לנו כיום.‏

אוזביוס היה שקדן ויסודי באיסוף החומר.‏ נראה כי לא חסך במאמצים כדי להבחין בין דיווחים אמינים ובין דיווחים כוזבים.‏ ועם זאת,‏ חיבוריו אינם חפים משגיאות.‏ לעתים הוא מפרש לא נכונה או מבין בצורה מוטעית אנשים שונים ואת מעשיהם.‏ לפעמים הוא מציין פרטים כרונולוגיים לא מדויקים.‏ בנוסף לכך,‏ אוזביוס לא הצטיין בניסוח דבריו.‏ אך למרות החסרונות הברורים,‏ חיבוריו הרבים נחשבים לאוצר שלא יסולא בפז.‏

אוהב אמת?‏

אוזביוס היה מוטרד לגבי הסוגיה הלא־מיושבת באשר למעמד הבן ביחס לאב.‏ האם האב היה קיים לפני הבן,‏ כשם שהאמין אוזביוס,‏ או שמא האב והבן הן פרסונות בו־זמניות?‏ ”‏אם הם אכן בו־זמניים”‏,‏ הוא שאל,‏ ”‏כיצד יהא האב אב והבן בן?‏”‏ הוא אפילו הביא תימוכין מן המקרא לאמונתו וציטט מיוחנן י״ד:‏28‏,‏ שם נאמר כי ’‏האב גדול מישוע’‏ וגם מיוחנן י״ז:‏3‏,‏ שם מתואר ישוע כמי ש’‏נשלח’‏ על־ידי אלוהי האמת לבדו.‏ ברומזו על הכתוב בקולוסים א׳:‏15 ויוחנן א׳:‏1‏,‏ טען אוזביוס כי הלוגוס,‏ כלומר הדבר,‏ הוא ”‏צלם של האלוהים הבלתי נראה”‏ — בן אלוהים.‏

אך למרבה הפלא,‏ עם תום ועידת ניקיאה תמך אוזביוס בהשקפה ההפוכה.‏ למרות עמדתו המקראית שאלוהים והמשיח אינם שווים זה לזה ואינם בו־זמניים,‏ הוא הסכים עם דעתו של הקיסר.‏

הלקח עבורנו

מדוע נכנע אוזביוס לדעת הרוב בוועידת ניקיאה ותמך בעיקר אמונה לא־מקראי?‏ האם הוא כיוון בדעתו ליעדים פוליטיים כלשהם?‏ מדוע נכח בוועידה מלכתחילה?‏ אף־על־פי שכל הבישופים הוזמנו,‏ רק מתי מעט מהם — 300 במספר — אכן הגיעו.‏ הייתכן שאוזביוס דאג לשמור על מעמדו החברתי?‏ ומדוע הקיסר קונסטנטינוס העריך אותו כל כך?‏ אוזביוס ישב לימינו של הקיסר במהלך הוועידה.‏

ככל הנראה,‏ אוזביוס התעלם מדרישתו של ישוע שתלמידיו ’‏לא יהיו מן העולם’‏ (‏יוחנן י״ז:‏16;‏ י״ח:‏36‏)‏.‏ ”‏מפירי נאמנות,‏ האינכם יודעים כי ידידות עם העולם היא איבה לאלוהים?‏”‏ שאל התלמיד יעקב (‏יעקב ד׳:‏4‏)‏.‏ ועד כמה הולמים דבריו של פאולוס:‏ ”‏אל תירתמו לעול אחד עם הבלתי מאמינים”‏!‏ (‏קורינתים ב׳.‏ ו׳:‏14‏)‏ לפיכך,‏ הבה נישאר נבדלים מן העולם בעודנו ’‏עובדים את האב ברוח ובאמת’‏ (‏יוחנן ד׳:‏24‏)‏.‏

‏[‏תמונה בעמוד 31]‏

ציור קיר המתאר את ועידת ניקיאה

‏[‏שלמי תודה]‏

NY ,‏Scala/Art Resource

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 29]‏

באדיבות University of Michigan ,‏Special Collections Library