במי אפשר בכלל לבטוח?‏

בעקבות נפילת חומת ברלין ב־1989,‏ הוסר הלוט מעל מספר סודות כמוסים.‏ לדוגמה,‏ אישה בשם לידיהa גילתה שבימי המשטר הסוציאליסטי,‏ ניהלה השטאזי,‏ שירות הביון של מזרח גרמניה,‏ תיק ובו תועדו כל צעד ושעל מחייה הפרטיים.‏ הפתעתה של לידיה מקיומו של התיק התגמדה לעומת התדהמה שאחזה בה כשהתחוורה לה זהותו של מוסר המידע לשטאזי —‏ בעלה.‏ אדם שבטחה בו בעיניים עצומות,‏ מעל באמונהּ.‏

רוברט היה ג׳נטלמן קשיש שרחש לרופא שלו ”‏את מלוא הכבוד,‏ ההערצה והאמון”‏,‏ מדווח הטיימס של לונדון.‏ הרופא הצטייר כאדם ”‏סימפטי ונעים הליכות”‏.‏ והנה יום אחד נפטר רוברט באופן בלתי צפוי.‏ האם מותו נגרם מהתקף לב או משבץ?‏ לא.‏ התברר לרשויות שהרופא ביקר בביתו של רוברט,‏ ובלא ידיעתם של רוברט ומשפחתו,‏ הזריק לו זריקה קטלנית.‏ רוברט נרצח בידי אדם שזכה לאמונו המוחלט.‏

לידיה ורוברט נפלו קורבן להפרת אמון מזעזעת שהובילה לתוצאות חמורות.‏ במקרים אחרים התוצאות אינן כה קשות.‏ ולמרות זאת,‏ אין זה נדיר להיכוות מאדם שבטחת בו.‏ דו״ח שהתפרסם מטעם מכון סקרים מוביל בגרמניה,‏ אַלֵנְסְבָּכֵר יַארְבּוּך דֶר דֶמוֹסְקוֹפִּי 1998–2002,‏ העלה בסקר אחד כי 86 אחוז מהנשאלים התאכזבו מאדם שזכה לאמונם.‏ אולי חווית חוויה דומה.‏ אין פלא אפוא,‏ שהעיתון השוויצרי ניו זוּרצֵ’‏ר זייטונג דיווח בשנת 2002,‏ כי ”‏בארצות מערביות מתועשות,‏ יחסי האמון ההדדי מצויים כבר עשרות שנים בדעיכה”‏.‏

נבנה לאט,‏ נהרס מהר

מהו אמון?‏ על־​פי אחד המילונים,‏ לתת אמון במישהו משמעו להאמין שהוא כן וישר ושהוא לא יפגע בך במזיד.‏ האמון נבנה אט אט,‏ אך עלול להיהרס בִּן רגע.‏ על רקע התחושה הרווחת שהאמון מנוצל לרעה,‏ האם זה מפתיע שאנשים אינם ששים לבטוח באחרים?‏ לפי סקר שפורסם בגרמניה ב־​2002,‏ ”‏פחות מ־​1 מכל 3 בני נוער נותנים אמון בסיסי בזולת”‏.‏

השאלה הנשאלת היא:‏ ’‏האם אפשר באמת לבטוח במישהו?‏ האם יש טעם בכלל לבטוח במישהו ולהסתכן במפח נפש?‏’‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 3]‏

סקר אחד העלה כי 86 אחוז מהנשאלים התאכזבו מאדם שזכה לאמונם