שאלות של קוראים
האם בתפילה לדוגמה רמז ישוע שרצון אלוהים כבר נעשה בשמים, אף־על־פי שבשעתו המלאכים הרעים טרם גורשו מן השמים?
במתי ו׳:10 אמר ישוע: ”ייעשה רצונך כבשמים כן בארץ”. בקשה זו יכולה להשתמע לשתי פנים. אפשרות אחת היא שזו תחינה שרצון אלוהים ייעשה בארץ כפי שכבר נעשה בשמים, והשנייה היא שרצונו ייעשה במלואו הן בשמים והן בארץ. המשמעות המסתתרת מאחורי המילים שאמר ישוע קודם לכן, ”תבוא מלכותך”, מורה שהאפשרות השנייה תואמת יותר את כתבי־הקודש. כמו כן, הבנה זו משקפת את המצב ששרר בתקופת חייו של ישוע עלי אדמות ובתקופה הארוכה שחלפה מאז. מה הכוונה?
ספר ההתגלות מצביע על שתי התרחשויות שיבואו בעקבות כינון מלכות אלוהים בשמים. הראשונה נוגעת לשמים עצמם, והשנייה, לארץ. בההתגלות י״ב:7–9, 12 נאמר: ”ומלחמה התחוללה בשמים; מיכאל ומלאכיו נלחמים בתנין והתנין נלחם ומלאכיו. הם לא התגברו וגם מקומם לא נמצא עוד בשמים. אז הושלך התנין הגדול, הנחש הקדמוני הנקרא מלשין ושטן, המתעה את כל תבל; הוא הושלך ארצה ומלאכיו הושלכו איתו. על זאת שימחו שמים ושוכניהם. אוי לארץ ולים, כי ירד אליכם השטן בחימה גדולה, ביודעו כי קצרה עתו”.
גירוש השטן ושדיו מן השמים אחרי 1914 טיהר את אותו תחום שמימי מכל היצורים הרוחניים המרדנים, והביא שמחה גדולה למלאכיו הנאמנים של יהוה המהווים את רוב בריאתו הרוחנית (איוב א׳:6–12; ב׳:1–7; ההתגלות י״ב:10). וכך התמלאה בקשתו של ישוע בתפילה לדוגמה בכל הנוגע לשמים. כל מי שנותרו בתחום שמימי זה שומרים על נאמנות ליהוה ונכנעים ללא סייג לריבונותו.
ראוי להדגיש כי עוד קודם לכן, בשעה שלמלאכים הרעים היתה גישה לשמים, הם הורחקו ממשפחתו של אלוהים והוטלו עליהם הגבלות מוגדרות. לדוגמה, ביהודה 6 נמסר כי כבר במאה הראשונה היו אותם מלאכים ’שמורים בכבלי עולם ובאפילה [רוחנית] למשפט היום הגדול’. ברוח דומה אומר הכתוב בפטרוס ב׳. ב׳:4: ”אלוהים לא חס על המלאכים החוטאים, אלא הורידם אל תחתיות ארץ [מצב של השפלה גמורה] ונתנם בכבלי אופל [רוחני] לשומרם למשפט”.a
בניגוד חד למצבם כמנודים בשמים, למלאכים הרעים סמכות גדולה על הארץ. דבר־אלוהים מכנה את השטן ”שר העולם הזה” ואת השדים ”מושלי חשכת העולם הזה” (יוחנן י״ב:31; אפסים ו׳:11, 12; יוחנן א׳. ה׳:19). מכוח סמכותו הציע השטן לישוע ”את כל ממלכות תבל וכבודן” בתמורה לכך שישתחווה לו (מתי ד׳:8, 9). ברור אפוא, שכאשר ”תבוא” מלכות אלוהים בהקשר לכדור־הארץ, יתחוללו שינויים כבירים.
מלכות אלוהים תכונן ב’בואה’ סדר עולמי חדש עלי אדמות. היא תפורר את כל ממשלות האדם ותפרוש שלטונה על העולם כולו. במקביל לכך, נתיניה יראי האלוהים יהיו בבחינת ”ארץ חדשה” (פטרוס ב׳. ג׳:13; דניאל ב׳:44). המלכות תסיר את החטא מעושי רצון אלוהים ותהפוך את כדור־הארץ לגן־עדן חובק עולם, ובזאת תמחה כל זכר משלטון השטן (רומים ח׳:20, 21; ההתגלות י״ט:17–21).
בתום אלף השנים, כאשר מלכות המשיח תמלא את רצון אלוהים לגביה, ”גם הבן עצמו יהיה כפוף למי ששת תחתיו את הכול, למען יהיה האלוהים הכול בכול” (קורינתים א׳. ט״ו:28). אז יבוא המבחן הסופי, ולאחריו השטן, שדיו וכל בני האדם המרדנים שילכו שולל אחריו, יושמדו סופית ’במוות השני’ (ההתגלות כ׳:7–15). בעקבות זאת, כל הבריאה התבונית בשמים ובארץ תחיה לנצח ותיכנע בשמחה לריבונותו האוהבת של יהוה. כך יתגשמו במלואם דברי ישוע בתפילה לדוגמה (יוחנן א׳. ד׳:8).
[הערת שוליים]
a השליח פטרוס דימה את הנידוי הרוחני הזה ל”מאסר”. אך הוא לא התכוון ל”תהום” שאליה יושלכו השדים לאלף שנים (פטרוס א׳. ג׳:19, 20; לוקס ח׳:30, 31; ההתגלות כ׳:1–3).