המשיחיות האמיתית פורחת
שירותו של ישוע המשיח הגיח אל זירת העולם במאה הראשונה לספירה. המסר שנשא ישוע הפיח חיים, האיר עיניים ועורר השראה באופן שהדהים את שומעיו. רבים מהם הושפעו עמוקות ממוצא פיו (מתי ז׳:28, 29).
ישוע דחה לבלי חת כל מעורבות במוסדות הדת והשלטון של ימיו והיה נגיש לפשוטי העם (מתי י״א:25–30). הוא הכיר בהשפעתן המחלחלת של הרוחות הרעות בקרב בני האדם והפגין את הכוח שנתן לו אלוהים לגבור עליהן (מתי ד׳:2–11, 24; יוחנן י״ד:30). במיומנות רבה זרק ישוע אור על הקשר הבסיסי בין הסבל לחטא, והצביע באהבה על מלכות אלוהים כפתרון קבע (מרקוס ב׳:1–12; לוקס י״א:2, 17–23). הוא הסיר אחת ולתמיד את מעטה החשיכה שטשטש במשך זמן רב את אישיותו האמיתית של אביו, והבהיר את הטמון בשם אלוהים לכל החפץ ביחסים אישיים עם הבורא (יוחנן י״ז:6, 26).
אין פלא אפוא, שחרף רדיפות דתיות ופוליטיות עזות, הפיצו תלמידי ישוע במהירות את בשורתו הנמרצת. בתוך 30 שנה בערך, נוסדו קהילות משיחיות תוססות באפריקה, אסיה ואירופה (קולוסים א׳:23). האמיתות הפשוטות שלימד ישוע האירו את לבבם של הענווים וישרי הלב ברחבי האימפריה הרומית (אפסים א׳:17, 18).
אך כיצד יוכלו כל אותם תלמידים חדשים ממגוון רקעים כלכליים, תרבותיים, לשוניים ודתיים להתאחד ב”אמונה אחת” כלשון השליח פאולוס? (אפסים ד׳:5) מה יאפשר להם להיות ’תמימי דעים במוצא פיהם’ ולהימנע מפילוגים? (קורינתים א׳. א׳:10) בהתחשב במחלוקות העמוקות השוררות כיום בין אנשים המתיימרים להיות משיחיים, מוטב שנבחן את תורתו של ישוע.
הבסיס לאחדות משיחית
במשפטו לפני פונטיוס פילטוס, זיהה ישוע את הבסיס לאחדות משיחית. הוא אמר: ”לכך אני נולדתי ולשם כך באתי לעולם, כדי שאעיד על האמת. כל אשר הוא מן האמת שומע לקולי” (יוחנן י״ח:37). יוצא מכאן שלקבלת תורתו של ישוע וכן יתר כתבי־הקודש שנכתבו ברוח אלוהים, נודעת השפעה מאחדת רבת עוצמה על תלמידיו האמיתיים של המשיח (קורינתים א׳. ד׳:6; טימותיאוס ב׳. ג׳:16, 17).
כמובן, מדי פעם צפויים היו להתעורר בין תלמידי ישוע שאלות או חילוקי דעות כנים. ומה אז? ישוע הסביר: ”הוא, אשר הוא רוח האמת, כשיבוא ידריך אתכם אל כל האמת, כי לא ידבר מעצמו, אלא את אשר הוא שומע ידבר ואת הבאות יודיע לכם” (יוחנן ט״ז:12, 13). לפיכך, רוח קודשו של אלוהים תאפשר לתלמידיו האמיתיים של ישוע להגיע לחקר האמת, אותה יחשוף אלוהים בהדרגה. הרוח גם תניב פרי, כגון אהבה, שמחה ושלום, והדבר יתרום לאחדות ביניהם (מעשי השליחים ט״ו:28; גלטים ה׳:22, 23).
ישוע לא הותיר מקום למחלוקות ולפילוגים בקרב תלמידיו ולא הסמיך אותם לפרש מחדש אמיתות אלוהיות במטרה להתאים אותן למסורות תרבותיות או דתיות כלשהן. אדרבא, בלילה האחרון במחיצתם, התפלל ישוע מעומק הלב: ”לא רק בעדם אני מבקש, אלא גם בעד המאמינים בי על־יסוד דברם. יהיו נא כולם אחד; כמו שאתה, אבי, בי ואני בך, שיהיו גם הם בנו, כדי שיאמין העולם כי אתה שלחתני” (יוחנן י״ז:20, 21). אם כן, אחדות אמיתית ברוח ובאמת נועדה להיות מסימני ההיכר של תלמידי המשיח מן ההתחלה ועד לימינו אנו (יוחנן ד׳:23, 24). והנה הכנסיות כיום אינן מאוחדות אלא מפולגות. מדוע?
מדוע הכנסיות מפולגות
אם נהיה כנים, הרי שההסבר לשלל האמונות והמנהגים בקרב הנוצרים כיום נעוץ באי־דבקותם בתורת ישוע. כותב אחד ציין: ”הנוצרים החדשים נוטים כיום כבעבר לקחת מן המקרא כל מה שמתאים להם — ולהתעלם מכל מה שמתנגש עם המסורות הדתיות שחונכו על ברכיהן”. וזה בדיוק מה שישוע ושליחיו חזו שיקרה.
לדוגמה, בהשראת אלוהים כתב השליח פאולוס אל עמיתו טימותיאוס ששימש כמשגיח בקהילה: ”יבוא הזמן שלא יסבלו את הלקח הבריא, אלא יאספו להם מורים לפי מאווייהם לשם שעשועי אוזניים, ומן האמת יטו אוזניהם לפנות אל האגדות”. האם כל המשיחיים יותעו? לא. פאולוס הוסיף: ”אבל אתה עמוד על המשמר בכל דבר, סבול הרעות, עשה את מלאכת המבשר, ומלא את שירותך” (טימותיאוס ב׳. ד׳:3–5; לוקס כ״א:8; מעשי השליחים כ׳:29, 30; פטרוס ב׳. ב׳:1–3). טימותיאוס ומשיחיים נאמנים אחרים חיו על־פי עצה זו שניתנה בהשראה.
משיחיים אמיתיים עדיין מאוחדים
בדומה לטימותיאוס, המשיחיים האמיתיים כיום עומדים על המשמר: הם דוחים חשיבה אנושית ורואים במקרא אסמכתא בלעדית לעיקרי אמונתם (קולוסים ב׳:8; יוחנן א׳. ד׳:1). עדי־יהוה, כדוגמת המשיחיים בני המאה הראשונה, ממלאים את שירותם ביותר מ־230 ארצות, ומביאים את הבשורה המקורית של ישוע, בשורת המלכות, אל בני אדם באשר הם. הנה ארבע דרכים עיקריות שבהן עדי־יהוה מחקים את ישוע באחדות ומקיימים את המשיחיות האמיתית ללא תלות במקום מגוריהם.
עיקרי אמונתם מבוססים על דבר־אלוהים (יוחנן י״ז:17). כומר אחד בבלגיה כתב עליהם: ”דבר אחד שנוכל ללמוד מהם [מעדי־יהוה] הוא הנכונות שלהם להקשיב לדבר־אלוהים ואומץ לבם להעיד עליו”.
הם נושאים עיניהם אל מלכות אלוהים כפתרון לבעיות העולם (לוקס ח׳:1). בעיר בַּרַנְקִייָה שבקולומביה, שוחח עד־יהוה עם אנטוניו, תומך נלהב של תנועה פוליטית מסוימת. העד לא הביע תמיכה בתנועתו או בכל אידיאולוגיה פוליטית אחרת. תחת זאת, הציע לאנטוניו ולאחיותיו ללמוד את המקרא ללא תשלום. עד מהרה הבין אנטוניו כי מלכות אלוהים היא התקווה היחידה לעניים בקולומביה ובעולם כולו.
הם מכבדים את שם אלוהים (מתי ו׳:9). כאשר עדי־יהוה פגשו לראשונה את מריה, קתולית כנה המתגוררת באוסטרליה, היא הניחה לעדים להראות לה את שם אלוהים במקרא. ומה היתה תגובתה? ”כשראיתי בפעם הראשונה בחיי את שם אלוהים במקרא, פרצתי בבכי. התרגשתי מעצם הידיעה שאני יכולה להכיר את שמו האישי של אלוהים ולהשתמש בו”. מריה הוסיפה ללמוד את המקרא, ולראשונה בחייה למדה להכיר את יהוה כאישיות והצליחה לרקום עימו קשר ממושך.
הם מאוחדים מכוח האהבה (יוחנן י״ג:34, 35). במאמר מערכת בעיתון כרוניקל לֵידיסמית־שאמנוס, קנדה, נכתב: ”לא משנה מהי אמונתך הדתית, ואולי אתה בכלל לא דתי, ראוי שתוריד את הכובע בפני 500,4 עדי־יהוה שעבדו מסביב לשעון בשבוע וחצי האחרונים ובנו בקאסידי אולם כינוסים ששטחו 300,2 מטרים רבועים. ... לעבוד ככה בשמחה ובלי ויכוחים, מריבות ומשחקי כוח זה סימן למשיחיות אמיתית”.
אם כן, בחן את הראיות. בעוד תיאולוגים, מיסיונרים ובאי כנסיות בנצרות ממשיכים להיאבק במשבר הרובץ לפתחם, המשיחיות האמיתית פורחת בכל רחבי תבל. משיחיים אמיתיים אכן ממלאים את התפקיד המוטל עליהם לבשר וללמד את דבר־אלוהים (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). אם אתה בין ”הנאנחים והנאנקים” על התועבות הנעשות בעולם, והפילוגים בין זרמי הנצרות מטרידים אותך, הרינו מזמינים אותך להצטרף לעדי־יהוה ולעבוד איתם את אלוהי האמת לבדו בצורה משיחית ובאחדות (יחזקאל ט׳:4; ישעיהו ב׳:2–4).