מבט על אוצרותיו של צ׳סטר ביטי

‏”‏שופעת באוצרותיהן של תרבויות אבודות כה רבות,‏ .‏.‏.‏ מהממת בזכות יופיים של המיניאטורות והציורים”‏.‏ כך תיאר בתמציתיות ר.‏ ג׳.‏ הייז,‏ האוצֵר לשעבר,‏ את ספריית צ׳סטר ביטי בדבלין,‏ אירלנד.‏ זהו משכנו של אוסף עצום הכולל עתיקות יקרות לאין ערוך,‏ יצירות אומנות מובחרות,‏ ספרים וכתבי יד יקרי המציאות שערכם לא יסולא בפז.‏ מי היה צ׳סטר ביטי?‏ אילו אוצרות אסף?‏

אלפרד צ׳סטר ביטי נולד בשנת 1875 בניו־​יורק,‏ ארה״ב.‏ מוצאו היה סקוטי,‏ אירי ואנגלי.‏ כבר בגיל 32 עשה הון כמהנדס מכרות וכיועץ.‏ לאורך כל שנות חייו השתמש בעושרו הרב לאיסוף שכיות חמדה.‏ כאשר הלך לעולמו ב־​1968 בגיל 92,‏ הותיר אחריו ביטי את האוסף השלם לאומת אירלנד.‏

מה אסף?‏

האוסף של ביטי נרחב ומגוון.‏ כאחוז אחד בלבד מכלל הפריטים מוצג בכל תצוגה.‏ הוא אסף פריטים נדירים ובעלי ערך רב מתקופות ומתרבויות שונות המשתרעות לאורך אלפי שנים — מתקופת ימי הביניים והרנסנס באירופה וכמו כן פריטים ממדינות רבות באסיה ובאפריקה.‏ למשל,‏ אוסף הדפסי העץ היפניים המעודנים שלו נחשב למשובח בעולם.‏

בניגוד חד ליצירות אומנות יפהפיות אלו,‏ ישנו אוסף מרתק של מעל למאה לוחות חרס בבליים ושוּמריים חרוטים בכתב יתדות עתיק.‏ אנשים שחיו לפני 000,‏4 שנה במסופוטמיה חרטו בפרוטרוט את הווי חייהם על גבי לוחות חרס לחים שלאחר מכן נֶאפו.‏ רבים מלוחות אלה שרדו עד עצם ימינו והם נושאים עדות ברורה לכך שאומנות הכתיבה עתיקת יומין.‏

מוקסם מספרים

נראה כי מלאכת המחשבת הכרוכה בהכנת ספרים יפים משכה את ביטי.‏ הוא אסף אלפי ספרים,‏ הן חילוניים והן דתיים,‏ לרבות כמה ספרי קוראן מעוטרים להפליא.‏ כותב אחד אמר ש”‏הפרופורציות המתמטיות של כתב היד הערבי ריתקו אותו,‏ .‏.‏.‏ וקישוטי הקליגרפיה הדקים בזהב,‏ בכסף ובמחצבים מבהיקים אחרים שילהבו את חוש הצבע שלו”‏.‏

אבן הירקן (‏ג׳ייד)‏ שבתה בקסמיה את צ׳סטר ביטי לא פחות משהקסימה חלק מקיסרי סין במאות קודם לכן.‏ הקיסרים ראו בירקן את היקר במחצבים,‏ יקר בהרבה מזהב.‏ שליטים אלו הטילו על אומנים מומחים להפוך גושי ירקן לגליונות דקים וחלקים.‏ אמנים מוכשרים עיטרו דפי ירקן אלה בקליגרפיה עדינה ובאיורים מוזהבים,‏ ואגב כך הוציאו מתחת ידיהם את הספרים המדהימים ביותר שנעשו אי פעם.‏ אוסף ספרים זה של ביטי הוא שם דבר בעולם כולו.‏

כתבי יד מקראיים יקרים לאין ערוך

עבור אוהבי המקרא,‏ האוצרות הגדולים ביותר של צ׳סטר ביטי טמונים באוסף העצום של כתבי יד מקראיים מימי קדם ומימי הביניים.‏ כתבי היד המבהיקים משקפים את הסבלנות והכישרון האומנותי בו ניחנו המעתיקים שהעתיקו אותם במו ידיהם.‏ הספרים המודפסים מעידים על המיומנות והמומחיות של הכורכים והמדפיסים הקדומים.‏ לדוגמה,‏ הביבלייה הלטינית (‏Biblia Latina)‏ נדפסה בנירנברג בשנת 1479 בידי אנטון קוּברגר,‏ בן זמנו של יוהן גוטנברג.‏ והוא נחשב ל”‏אחד המדפיסים הקדומים החשובים והפעילים ביותר”‏.‏

מוצג מיוחד במינו בספריית צ׳סטר ביטי הוא כתב יד קדום על גבי קלף מהמאה הרביעית פרי עטו של אַפרֵים,‏ למדן סורי.‏ אַפרֵים מצטט בהרחבה מחיבור בן המאה השנייה הנקרא דִיאַטֶסַרוֹן (‏Diatessaron)‏. טַטְיָנוֹס שכתב חיבור זה מיזג בו את ארבעת ספרי הבשורה המגוללים את תולדות ישוע המשיח לחטיבה הרמונית אחת.‏ סופרים בתקופה מאוחרת יותר התייחסו לדִיאַטֶסַרוֹן,‏ אך כתביהם לא נשתמרו.‏ היו למדנים מן המאה ה־19 שאף הטילו ספק בקיומו של חיבור זה.‏ אולם,‏ ב־​1956 גילה ביטי את פרשנותו של אַפרֵים לדִיאַטֶסַרוֹן של טַטְיָנוֹס — תגלית אשר הוסיפה על הראיות שבנמצא למהימנות המקרא.‏

אוצר בלום של כתבי פפירוס

ביטי אצר גם אוסף עצום של כתבי פפירוס,‏ דתיים וחילוניים גם יחד.‏ יותר מ־50 קודקסים של פפירוס מתוארכים לתקופה של לפני המאה הרביעית לספירה.‏ חלקם חולצו מערימות פפירוס,‏ לרוב פסולת נייר,‏ ששכבו במדבר המצרי במשך מאות שנים מבלי שאיש יגלה אותם.‏ מסמכי פפירוס רבים שהוצעו למכירה היו מקוטעים.‏ סוחרים היו מגיעים עם קופסאות קרטון עמוסות קרעי פפירוס.‏ ”‏מי שהיה מעוניין לקנותם היה פשוט תוחב את ידו ובוחר בקטע הפפירוס בעל הטקסט הארוך ביותר”‏,‏ אומר צ׳רלס הורטון,‏ אוצֵר האוסף המערבי של ספריית צ׳סטר ביטי.‏

‏”‏התגלית המרעישה ביותר”‏ של ביטי,‏ מציין הורטון,‏ היא קודקסים מקראיים יקרי ערך אשר ”‏כוללים כמה מהעותקים הקדומים ביותר שבנמצא של הברית הישנה והברית החדשה”‏.‏ סוחרים אשר הכירו בערכם הרב,‏ קרעו את הקודקסים לקטעים ומכרו אותם בחלקים לקונים שונים.‏ למרות זאת,‏ היה בידי ביטי לרכוש את חלק הארי של הממצאים.‏ איזו חשיבות נודעת לקודקסים אלו?‏ סֵר פרדריק קניון תיאר תגליות אלו כ”‏חשובות ביותר”‏ מאז שגילה טישֶנְדוֹרְף את קודקס סינַאִיטיקוּס בשנת 1844.‏

קודקסים אלה נכתבו בין המאה השנייה למאה הרביעית לספירה.‏ בין ספרי התנ״ך בתרגום השבעים ישנם שני העתקים של ספר בראשית.‏ שני קודקסים אלה חשובים במיוחד,‏ טוען קניון,‏ ”‏מאחר שרוב רובו של הספר (‏בראשית)‏ נעדר כמעט לגמרי מכתבי היד וַטיקַנוּס וסינַאִיטיקוּס”‏ מן המאה הרביעית.‏ שלושה קודקסים מכילים ספרים מכתבי־הקודש המשיחיים.‏ אחד מהם כולל את רוב ארבעת ספרי הבשורה וחלק ניכר מספר מעשי השליחים.‏ הקודקס השני,‏ הכולל גליונות נוספים שביטי רכש מאוחר יותר,‏ מכיל כמעט את כל איגרותיו של השליח פאולוס,‏ כולל האיגרת אל העברים.‏ הקודקס השלישי מכיל כמעט שליש מספר ההתגלות.‏ לדידו של קניון,‏ כתבי יד אלה ”‏חיזקו באופן מהותי את הבסיס ‏— החזק ממילא — לאמוננו בנוסח הברית החדשה שבידינו”‏.‏

הפפירוסים המקראיים של צ׳סטר ביטי מלמדים כי עוד בשלב מוקדם,‏ ככל הנראה לפני סוף המאה הראשונה לספירה החלו המשיחיים לעשות שימוש בקודקס,‏ או מִצְחָף,‏ במקום במגילה המסורבלת.‏ כמו כן,‏ הם מעידים כי עקב מחסור בחומרי כתיבה עשו המעתיקים שימוש חוזר בגליונות הפפירוס.‏ לדוגמה,‏ כתב יד קוֹפטי של חלק מספר הבשורה על־​פי יוחנן נכתב ”‏על גבי מה שנראה כחוברת תרגילים של בית־​ספר המכילה תרגילי חשבון ביוונית”‏.‏

אף שמסמכי פפירוס אלה אינם מהממים ביופיים,‏ הם יקרים לאין שיעור.‏ הם מהווים חוליה מקשרת ברורה ומוצקה לראשית ימיה של המשיחיות.‏ ”‏כאן,‏ ממש לנגד עיניך”‏,‏ אומר צ׳רלס הורטון,‏ ”‏אתה רואה איזה סוג של ספרים היו בשימוש בקהילות המשיחיות הקדומות — ספרים אשר הוקירו כאוצר”‏ (‏משלי ב׳:‏4,‏ 5‏)‏.‏ אם יזדמן לך לבחון חלק מאוצרות אלו בספריית צ׳סטר ביטי,‏ לא נכונה לך אכזבה.‏

‏[‏תמונה בעמוד 31]‏

הדפס עץ יפני של קאטסושיקה הוקוסאי

‏[‏תמונה בעמוד 31]‏

הביבלייה הלטינית היתה מראשוני ההעתקים המודפסים של המקרא

‏[‏תמונה בעמוד 31]‏

פרשנותו של אַפרֵים ל”‏דִיאַטֶסַרוֹן”‏ של טטינוס מחזקת את מהימנות המקרא

‏[‏תמונה בעמוד 31]‏

צ׳סטר ביטי P45, הוא מן הקודקסים העתיקים ביותר בעולם המכיל את רוב ארבעת ספרי הבשורה וחלק ניכר מספר מעשי השליחים בכרך אחד

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 29]‏

Dublin ,‏Reproduced by kind permission of The Trustees of the Chester Beatty Library

‏[‏שלמי תודה בתמונה בעמוד 31]‏

תמונות:‏ Dublin ,‏Reproduced by kind permission of The Trustees of the Chester Beatty Library