מבט על אוצרותיו של צ׳סטר ביטי
”שופעת באוצרותיהן של תרבויות אבודות כה רבות, ... מהממת בזכות יופיים של המיניאטורות והציורים”. כך תיאר בתמציתיות ר. ג׳. הייז, האוצֵר לשעבר, את ספריית צ׳סטר ביטי בדבלין, אירלנד. זהו משכנו של אוסף עצום הכולל עתיקות יקרות לאין ערוך, יצירות אומנות מובחרות, ספרים וכתבי יד יקרי המציאות שערכם לא יסולא בפז. מי היה צ׳סטר ביטי? אילו אוצרות אסף?
אלפרד צ׳סטר ביטי נולד בשנת 1875 בניו־יורק, ארה״ב. מוצאו היה סקוטי, אירי ואנגלי. כבר בגיל 32 עשה הון כמהנדס מכרות וכיועץ. לאורך כל שנות חייו השתמש בעושרו הרב לאיסוף שכיות חמדה. כאשר הלך לעולמו ב־1968 בגיל 92, הותיר אחריו ביטי את האוסף השלם לאומת אירלנד.
מה אסף?
האוסף של ביטי נרחב ומגוון. כאחוז אחד בלבד מכלל הפריטים מוצג בכל תצוגה. הוא אסף פריטים נדירים ובעלי ערך רב מתקופות ומתרבויות שונות המשתרעות לאורך אלפי שנים — מתקופת ימי הביניים והרנסנס באירופה וכמו כן פריטים ממדינות רבות באסיה ובאפריקה. למשל, אוסף הדפסי העץ היפניים המעודנים שלו נחשב למשובח בעולם.
בניגוד חד ליצירות אומנות יפהפיות אלו, ישנו אוסף מרתק של מעל למאה לוחות חרס בבליים ושוּמריים חרוטים בכתב יתדות עתיק. אנשים שחיו לפני 000,4 שנה במסופוטמיה חרטו בפרוטרוט את הווי חייהם על גבי לוחות חרס לחים שלאחר מכן נֶאפו. רבים מלוחות אלה שרדו עד עצם ימינו והם נושאים עדות ברורה לכך שאומנות הכתיבה עתיקת יומין.
מוקסם מספרים
נראה כי מלאכת המחשבת הכרוכה בהכנת ספרים יפים משכה את ביטי. הוא אסף אלפי ספרים, הן חילוניים והן דתיים, לרבות כמה ספרי קוראן מעוטרים להפליא. כותב אחד אמר ש”הפרופורציות המתמטיות של כתב היד הערבי ריתקו אותו, ... וקישוטי הקליגרפיה הדקים בזהב, בכסף ובמחצבים מבהיקים אחרים שילהבו את חוש הצבע שלו”.
אבן הירקן (ג׳ייד) שבתה בקסמיה את צ׳סטר ביטי לא פחות משהקסימה חלק מקיסרי סין במאות קודם לכן. הקיסרים ראו בירקן את היקר במחצבים, יקר בהרבה מזהב. שליטים אלו הטילו על אומנים מומחים להפוך גושי ירקן לגליונות דקים וחלקים. אמנים מוכשרים עיטרו דפי ירקן אלה בקליגרפיה עדינה ובאיורים מוזהבים, ואגב כך הוציאו מתחת ידיהם את הספרים המדהימים ביותר שנעשו אי פעם. אוסף ספרים זה של ביטי הוא שם דבר בעולם כולו.
כתבי יד מקראיים יקרים לאין ערוך
עבור אוהבי המקרא, האוצרות הגדולים ביותר של צ׳סטר ביטי טמונים באוסף העצום של כתבי יד מקראיים מימי קדם ומימי הביניים. כתבי היד המבהיקים משקפים את הסבלנות והכישרון האומנותי בו ניחנו המעתיקים שהעתיקו אותם במו ידיהם. הספרים המודפסים מעידים על המיומנות והמומחיות של הכורכים והמדפיסים הקדומים. לדוגמה, הביבלייה הלטינית (Biblia Latina) נדפסה בנירנברג בשנת 1479 בידי אנטון קוּברגר, בן זמנו של יוהן גוטנברג. והוא נחשב ל”אחד המדפיסים הקדומים החשובים והפעילים ביותר”.
מוצג מיוחד במינו בספריית צ׳סטר ביטי הוא כתב יד קדום על גבי קלף מהמאה הרביעית פרי עטו של אַפרֵים, למדן סורי. אַפרֵים מצטט בהרחבה מחיבור בן המאה השנייה הנקרא דִיאַטֶסַרוֹן (Diatessaron). טַטְיָנוֹס שכתב חיבור זה מיזג בו את ארבעת ספרי הבשורה המגוללים את תולדות ישוע המשיח לחטיבה הרמונית אחת. סופרים בתקופה מאוחרת יותר התייחסו לדִיאַטֶסַרוֹן, אך כתביהם לא נשתמרו. היו למדנים מן המאה ה־19 שאף הטילו ספק בקיומו של חיבור זה. אולם, ב־1956 גילה ביטי את פרשנותו של אַפרֵים לדִיאַטֶסַרוֹן של טַטְיָנוֹס — תגלית אשר הוסיפה על הראיות שבנמצא למהימנות המקרא.
אוצר בלום של כתבי פפירוס
ביטי אצר גם אוסף עצום של כתבי פפירוס, דתיים וחילוניים גם יחד. יותר מ־50 קודקסים של פפירוס מתוארכים לתקופה של לפני המאה הרביעית לספירה. חלקם חולצו מערימות פפירוס, לרוב פסולת נייר, ששכבו במדבר המצרי במשך מאות שנים מבלי שאיש יגלה אותם. מסמכי פפירוס רבים שהוצעו למכירה היו מקוטעים. סוחרים היו מגיעים עם קופסאות קרטון עמוסות קרעי פפירוס. ”מי שהיה מעוניין לקנותם היה פשוט תוחב את ידו ובוחר בקטע הפפירוס בעל הטקסט הארוך ביותר”, אומר צ׳רלס הורטון, אוצֵר האוסף המערבי של ספריית צ׳סטר ביטי.
”התגלית המרעישה ביותר” של ביטי, מציין הורטון, היא קודקסים מקראיים יקרי ערך אשר ”כוללים כמה מהעותקים הקדומים ביותר שבנמצא של הברית הישנה והברית החדשה”. סוחרים אשר הכירו בערכם הרב, קרעו את הקודקסים לקטעים ומכרו אותם בחלקים לקונים שונים. למרות זאת, היה בידי ביטי לרכוש את חלק הארי של הממצאים. איזו חשיבות נודעת לקודקסים אלו? סֵר פרדריק קניון תיאר תגליות אלו כ”חשובות ביותר” מאז שגילה טישֶנְדוֹרְף את קודקס סינַאִיטיקוּס בשנת 1844.
קודקסים אלה נכתבו בין המאה השנייה למאה הרביעית לספירה. בין ספרי התנ״ך בתרגום השבעים ישנם שני העתקים של ספר בראשית. שני קודקסים אלה חשובים במיוחד, טוען קניון, ”מאחר שרוב רובו של הספר (בראשית) נעדר כמעט לגמרי מכתבי היד וַטיקַנוּס וסינַאִיטיקוּס” מן המאה הרביעית. שלושה קודקסים מכילים ספרים מכתבי־הקודש המשיחיים. אחד מהם כולל את רוב ארבעת ספרי הבשורה וחלק ניכר מספר מעשי השליחים. הקודקס השני, הכולל גליונות נוספים שביטי רכש מאוחר יותר, מכיל כמעט את כל איגרותיו של השליח פאולוס, כולל האיגרת אל העברים. הקודקס השלישי מכיל כמעט שליש מספר ההתגלות. לדידו של קניון, כתבי יד אלה ”חיזקו באופן מהותי את הבסיס — החזק ממילא — לאמוננו בנוסח הברית החדשה שבידינו”.
הפפירוסים המקראיים של צ׳סטר ביטי מלמדים כי עוד בשלב מוקדם, ככל הנראה לפני סוף המאה הראשונה לספירה החלו המשיחיים לעשות שימוש בקודקס, או מִצְחָף, במקום במגילה המסורבלת. כמו כן, הם מעידים כי עקב מחסור בחומרי כתיבה עשו המעתיקים שימוש חוזר בגליונות הפפירוס. לדוגמה, כתב יד קוֹפטי של חלק מספר הבשורה על־פי יוחנן נכתב ”על גבי מה שנראה כחוברת תרגילים של בית־ספר המכילה תרגילי חשבון ביוונית”.
אף שמסמכי פפירוס אלה אינם מהממים ביופיים, הם יקרים לאין שיעור. הם מהווים חוליה מקשרת ברורה ומוצקה לראשית ימיה של המשיחיות. ”כאן, ממש לנגד עיניך”, אומר צ׳רלס הורטון, ”אתה רואה איזה סוג של ספרים היו בשימוש בקהילות המשיחיות הקדומות — ספרים אשר הוקירו כאוצר” (משלי ב׳:4, 5). אם יזדמן לך לבחון חלק מאוצרות אלו בספריית צ׳סטר ביטי, לא נכונה לך אכזבה.
[תמונה בעמוד 31]
הדפס עץ יפני של קאטסושיקה הוקוסאי
[תמונה בעמוד 31]
הביבלייה הלטינית היתה מראשוני ההעתקים המודפסים של המקרא
[תמונה בעמוד 31]
פרשנותו של אַפרֵים ל”דִיאַטֶסַרוֹן” של טטינוס מחזקת את מהימנות המקרא
[תמונה בעמוד 31]
צ׳סטר ביטי P45, הוא מן הקודקסים העתיקים ביותר בעולם המכיל את רוב ארבעת ספרי הבשורה וחלק ניכר מספר מעשי השליחים בכרך אחד
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 29]
Dublin ,Reproduced by kind permission of The Trustees of the Chester Beatty Library
[שלמי תודה בתמונה בעמוד 31]
תמונות: Dublin ,Reproduced by kind permission of The Trustees of the Chester Beatty Library