על ים כינרת
בפרשה המתועדת במרקוס ד׳:35–41 מסופר שישוע ותלמידיו עלו על סירה כדי לעבור לצידה השני של הכינרת. נאמר שם: ”והנה התחוללה רוח־סערה גדולה והגלים שטפו את הסירה עד שנתמלאה. אותה שעה היה ישוע ישן על כר בירכתי הסירה”.
זהו המקום היחיד במקרא שבו מוזכרת המילה היוונית המתורגמת ל”כר”. מסיבה זו, החוקרים אינם בטוחים באשר להוראתה המדויקת של המילה בהקשר המסוים הזה. ברוב ספרי המקרא היא מתורגמת כ”כר” או ”כרית”. אך באיזה פריט בדיוק מדובר? בשפת המקור כתב מרקוס את המילה ”כר” בהא הידיעה, מה שמרמז על כך שפריט זה היה חלק מציוד הסירה. סירה שנתגלתה ב־1986 בקרבת ים כינרת שופכת אור על אחת האפשרויות להבנת המילה היוונית שבה השתמש מרקוס.
מחקרים העלו כי הסירה, שאורכה שמונה מטרים, הושטה במפרש ובמשוטים. היא שימשה למטרות דיג, ורשת הדייגים הכבדה והגדולה הוחזקה בירכתיים. שרידי הסירה מתוארכים לתקופה שבין 100 לפה״ס ועד 70 לספירה, וייתכן שישוע ותלמידיו היו על סירה בעלת מאפיינים דומים. שלי וקסמן, שהיה מעורב בחפירות שהובילו לגילוי הסירה ומחבר הספר ספינת הכינרת — תגלית מדהימה בת 2000 שנה (The Sea of Galilee Boat: An Extraordinary 2000 Year Old Discovery), מעלה בספרו את האפשרות כי ה”כר” שישוע ישן עליו היה שק חול ששימש בתור נטל (זְבוֹרִית) לייצוב הסירה. הנה דברים שאמר דייג ותיק מיפו, בעל ניסיון בדיג בעזרת רשתות: ”כשהייתי צעיר, תמיד היה שק חול אחד או שניים בסירות שעבדתי עליהן באזור הים התיכון... את השקים שמנו בסירה בשביל לייצב אותה. אבל כשלא השתמשנו בהם, שמרנו אותם מתחת לירכתיים. ככה שאם מישהו התעייף, הוא היה זוחל מתחת לירכתיים, משתמש בשק בתור כרית, והולך לישון”.
חוקרים רבים סבורים כי לפי תיאורו של מרקוס, ישוע ישן על זְבוֹרִית מתחת לירכתיים, שהיה המקום המוגן ביותר בסירה במהלך סערה. תהיה אשר תהיה מהותו המדויקת של אותו כר, הדבר החשוב הוא מה שאירע לאחר מכן. בתמיכת אלוהים ובגבורתו, הרגיע ישוע את הים הסוער. אפילו תלמידיו שאלו: ”מי הוא זה שגם הרוח והים נשמעים לו?”