המשיחיים משקפים את כבוד יהוה
”אשרי עיניכם הרואות ואוזניכם השומעות” (מתי י״ג:16).
1. איזו שאלה מתעוררת לנוכח האופן שבו הגיבו בני ישראל כשראו את משה בהר סיני?
לבני ישראל שהתקהלו למרגלות הר סיני הייתה כל סיבה לקרוב אל יהוה. אחרי הכול, הוא הוציאם מארץ מצרים ביד חזקה. הוא דאג לצורכיהם וסיפק להם מזון ומים במדבר. הוא גם הנחיל להם ניצחון על צבא עמלק (שמות י״ד:26–31; ט״ז:2 עד י״ז:13). לרגלי הר סיני נתמלאו בני ישראל חיל ורעדה בראותם את הברקים ובשומעם את קולות הרעם. מאוחר יותר ראו את משה יורד מן ההר ופניו משקפות את כבוד יהוה. אך במקום להגיב בפליאה והערכה, הם נרתעו, ”וייראו מגשת אליו [אל משה]” (שמות י״ט:10–19; ל״ד:30). מדוע פחדו לחזות בהשתקפות כבודו של יהוה, האל אשר עשה כל כך הרבה למענם?
2. מה יכולה להיות הסיבה לכך שבני ישראל פחדו להביט בכבוד אלוהים שהשתקף בפניו של משה?
2 הסיבה העיקרית שבגללה פחדו בני ישראל נעוצה ככל הנראה במה שאירע עוד קודם לכן. הם המרו בזדון את פי יהוה כאשר עשו את עגל הזהב, והוא העניש אותם על כך (שמות ל״ב:4, 35). האם הפיקו את הלקחים ממוסר יהוה והכירו לו טובה? לא, רובם לא הגיבו כך. בערוב ימיו גולל משה בפני עם ישראל את פרשת עגל הזהב ומאורעות אחרים בתולדות המרי שלהם, ואמר: ”ותמרו את פי יהוה אלוהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקולו. ממרים הייתם עם יהוה, מיום דעתי אתכם” (דברים ט׳:15–24).
3. באילו נסיבות הסווה משה את פניו?
3 שים לב כיצד הגיב משה לנוכח החשש של העם. הכתוב מוסר: ”ויכל משה מִדַבֵּר איתם, וייתן על פניו מסווה. ובבוא משה [אל המשכן] לפני יהוה לדבר איתו, יסיר את המסווה עד צאתו. ויָצָא ודיבר אל בני ישראל את אשר יצוּוֶה. וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה, והשיב את המסווה על פניו עד בואו לדבר איתו [עם יהוה]” (שמות ל״ד:33–35). מדוע הסווה משה את פניו? מה נוכל ללמוד מכך? התשובות לשאלות אלו יעזרו לנו לבחון את יחסינו האישיים עם יהוה.
הזדמנויות מוחמצות
4. כיצד הסביר השליח פאולוס את משמעות המסווה שהניח משה על פניו?
4 השליח פאולוס הסביר שהמסווה שהניח משה על פניו היה קשור למצב לבם ושכלם של בני ישראל. הוא כתב: ”בני ישראל לא יכלו להביט אל פני משה בגלל זיו פניו... לבותיהם קהו” (קורינתים ב׳. ג׳:7, 14). איזה מצב טרגי! בני ישראל היו עמו הנבחר של יהוה והוא רצה שהם יקרבו אליו (שמות י״ט:4–6). אך הם נרתעו מלהביט ישירות בהשתקפות כבוד אלוהים. במקום להטות את לבם ושכלם אל יהוה מתוך מסירות ואהבה, הם במובן מסוים הפנו לו עורף.
5, 6. (א) איזו הקבלה יש בין יהודים מן המאה הראשונה לספירה לבני ישראל בימי משה? (ב) מה היה ההבדל בין מי שהקשיבו לישוע ובין מי שלא עשו כן?
5 יש להיבט זה הקבלה במאה הראשונה לספירה. עוד לפני שהפך פאולוס למשיחי, הוחלפה ברית התורה בברית החדשה בתיווכו של ישוע המשיח, משה הגדול יותר. הן באומר והן במעש שיקף ישוע באופן מושלם את כבודו של יהוה. פאולוס כתב אודות ישוע המוקם לתחייה: ”הוא זוהר כבודו [של אלוהים] וצלם עצמותו” (עברים א׳:3). איזו הזדמנות פז הייתה ליהודים! הם יכלו להקשיב לדברי חיי עולם מפי בן האלוהים, בכבודו ובעצמו! אך למרבה הצער, רובם סירבו להקשיב לבשורתו של ישוע. בדברו עליהם, ציטט ישוע את נבואת יהוה בפי ישעיהו: ”השמן לב העם הזה ואוזניו הכבד ועיניו השע, פן יראה בעיניו ובאוזניו ישמע ושב ורפא לו” (מתי י״ג:15; ישעיהו ו׳:9, 10).
6 היה הבדל עצום בין יהודים אלה ובין תלמידי ישוע, אשר עליהם אמר ישוע: ”אשרי עיניכם הרואות ואוזניכם השומעות” (מתי י״ג:16). המשיחיים האמיתיים נכספים להכיר ולשרת את יהוה. הם נהנים לעשות את רצונו הכתוב במקרא. כתוצאה מכך, המשיחיים המשוחים משקפים את כבוד יהוה בשירות הקשור לברית החדשה, ואנשי הצאן האחרות נוהגים כמותם (קורינתים ב׳. ג׳:6, 18).
מדוע הבשורה נסתרת
7. מדוע אין זה מפתיע שהרוב דוחים את הבשורה הטובה?
7 כאמור, רוב בני ישראל, הן בימי ישוע והן בימי משה, דחו את ההזדמנות המיוחדת שהושטה להם. המצב בימינו דומה. רוב האנשים דוחים את הבשורה הטובה שבפינו. איננו מופתעים מכך, שהרי פאולוס כתב: ”אך אם נסתרת בשורתנו, נסתרת היא לאובדים. אל העולם הזה עיוור את שכלם של הבלתי מאמינים” (קורינתים ב׳. ד׳:3, 4). בנוסף למאמציו של השטן להסתיר את הבשורה הטובה, רבים מסתירים את פניהם מרצונם הם; הם אינם חפצים לראות.
8. באיזה אופן רבים כיום עיוורים כתוצאה מבורות, וכיצד נוכל להימנע מכך באופן אישי?
8 רבים עיוורים כיום מתוך בורות. במקרא נאמר על הגויים: ”חשוכי דעת הם, זרים לחיי אלוהים בגלל בערותם” (אפסים ד׳:18). פאולוס, שהיה מלומד בתורה, היה כל כך עיוור מתוך בורות עד כדי כך שרדף את קהילת אלוהים (קורינתים א׳. ט״ו:9). אך יהוה גילה לו את האמת. פאולוס מסביר: ”משום כך רוחמתי, כדי שבי בראשונה יראה ישוע המשיח את כל אורך רוחו, כמופת לעתידים להאמין בו לשם חיי עולם” (טימותיאוס א׳. א׳:16). בדומה לפאולוס, רבים שהתנגדו בעבר לאמת שמאת אלוהים עובדים כיום את יהוה. זו סיבה טובה מאוד להתמיד לבשר גם למי שמתנגדים לנו. בינתיים, לימוד קבוע של דבר־אלוהים ועמידה על משמעות הדברים מסייעים לנו שלא להתנהג בבורות ובכך לעורר את מורת רוחו של יהוה.
9, 10. (א) כיצד גילו היהודים בני המאה הראשונה לספירה חוסר נכונות ללמוד ודבקות עיקשת בדעותיהם האישיות? (ב) האם קיימת לכך הקבלה בנצרות של ימינו? הסבר.
9 הראייה הרוחנית של רבים לקויה משום שהם אינם מוכנים ללמוד ונאחזים בעקשנות בדעותיהם האישיות. יהודים רבים דחו את ישוע ואת תורתו עקב דבקותם העיקשת בתורת משה. היו כמובן גם יוצאים מן הכלל. למשל, ”המון רב מן הכוהנים נשמעו לאמונה” אחרי תחייתו של ישוע (מעשי השליחים ו׳:7). אך באשר לרוב המכריע של היהודים כתב פאולוס: ”עד היום הזה, כאשר הם קוראים את דברי משה, המסווה מונח על לבם” (קורינתים ב׳. ג׳:15). סביר להניח שפאולוס הכיר את מה שאמר ישוע למנהיגי הדת היהודים: ”אתם חוקרים את הכתובים, כי חושבים אתם שיש לכם חיי עולם בהם; והם המעידים עליי” (יוחנן ה׳:39). הכתובים שבהם התעמקו היו צריכים לכוון אותם אל ההבנה שישוע הוא המשיח. אבל ליהודים היו רעיונות משלהם, ואפילו בן האלוהים שחולל ניסים לא יכול היה לשכנע אותם אחרת.
10 הוא הדין כיום לגבי רבים בנצרות. בדומה ליהודים בני המאה הראשונה לספירה, ”יש להם קנאה לאלוהים, אבל קנאה שאין עימה דעת” (רומים י׳:2). חלקם אומנם לומדים את המקרא, אך הם אינם מוכנים להאמין בכתוב בו. הם מסרבים להכיר בעובדה שיהוה מלמד את משרתיו באמצעות כיתת העבד הנאמן והנבון המורכבת ממשיחיים משוחים (מתי כ״ד:45). לעומת זאת, אנחנו מודעים לכך שיהוה מדריך את משרתיו ושהבנת האמת האלוהית הייתה מאז ומתמיד הדרגתית (משלי ד׳:18). כשאנו מאפשרים ליהוה ללמד אותנו, הוא מברך אותנו בידע על רצונו ועל מטרתו.
11. כיצד מאויי הלב קשורים לחוסר היכולת לראות את האמת?
11 יש הלוקים בעיוורון בשל מאוויי לבם. הרי נחזה מראש שיבואו לצים שילעגו למשרתי אלוהים ולמסר שבפיהם אודות נוכחות ישוע. השליח פטרוס כתב: ”מרצון שוכחים הם את הדבר הזה”, דהיינו, שאלוהים מחה במבול את העולם של ימי נוח (פטרוס ב׳. ג׳:3–6). בדומה לכך, לנוצרים רבים אין שום בעיה להכיר בכך שיהוה הוא רחמן, טוב וסלחן; אך יחד עם זאת, הם מתעלמים מן העובדה שהוא אינו פוטר את החוטאים מעונש ומתכחשים לכך (שמות ל״ד:6, 7). המשיחיים האמיתיים, לעומת זאת, מקפידים מאוד להבין את מה שבאמת מלמד המקרא.
12. כיצד המסורת מעוורת את עיניהם של רבים?
12 גם המסורת מעוורת את עיניהם של באי כנסיות רבים. ישוע אמר למנהיגי הדת של ימיו: ”הפרתם את דבר אלוהים למען המסורת שלכם” (מתי ט״ו:6). היהודים ששבו מגלות בבל שיקמו במסירות את עבודת אלוהים הטהורה, אך הכוהנים נעשו גאוותנים וצדקנים. החגים נחגגו בצורה פורמאלית בלבד, ללא יראת שמיים אמיתית (מלאכי א׳:6–8). עד ימי ישוע כבר הספיקו הסופרים והפרושים להוסיף לתורת משה תילי תילים של מסורות. ישוע קרא להם צבועים משום שלא השכילו לראות את עקרונות הצדק שעמדו ביסודה של התורה (מתי כ״ג:23, 24). על המשיחיים האמיתיים להיזהר שלא לתת למסורות דתיות של בני אדם לגרום להם לסור מעבודת אלוהים הטהורה.
’רואים את מי שאיננו נראה’
13. באילו שתי דרכים ראה משה מעט מכבודו של אלוהים?
13 משה ביקש לראות את כבוד אלוהים בהר סיני, ואכן חזה בזוהר כבודו של יהוה. הוא לא שם מסווה על פניו בהיכנסו למשכן. משה היה אדם בעל אמונה איתנה והשתוקק לעשות את רצון אלוהים. אף־על־פי שמשה התברך בכך שראה מעט מכבוד יהוה בחזון, הוא במובן מסוים כבר ראה את אלוהים בעיני אמונתו. המקרא מציין שהוא ”עמד בעוז כרואה את מי שאיננו נראה” (עברים י״א:27; שמות ל״ד:5–7). משה שיקף את כבוד יהוה לא רק באור שקרן מפניו לזמן מה, אלא גם במאמציו לעזור לבני ישראל להכיר ולעבוד את יהוה.
14. כיצד ראה ישוע את כבוד אלוהים, ומה שמח לעשות?
14 בהיותו בשמיים ראה ישוע את כבוד אלוהים באופן ישיר במשך עידני עידנים, עוד לפני בריאת היקום (משלי ח׳:22, 30). במשך כל אותו הזמן נרקם ביניהם קשר של אהבה וחיבה עמוקה. יהוה אלוהים הרעיף על בכור כל בריאה אהבה וחיבה בעדינות רבה מאין כמוה. ישוע ביטא רגשות זהים כאשר הביע את אהבתו העמוקה כלפי אלוהים, מקור חייו (יוחנן י״ד:31; י״ז:24). אהבתם, אהבה שבין אב לבנו, הייתה מושלמת. ישוע, בדומה למשה, שמח לשקף את כבוד יהוה בדברים שלימד.
15. באיזה אופן מתבוננים המשיחיים בכבוד אלוהים?
15 כדוגמת משה וישוע, עדיו של אלוהים להוטים כיום להתבונן בכבוד יהוה. הם אינם נרתעים מכבודה ומתפארתה של הבשורה. השליח פאולוס כתב: ”כאשר יפנה לבם אל יהוה [לעשות את רצונו] יוסר המסווה” (קורינתים ב׳. ג׳:16). אנחנו לומדים את הכתובים מתוך שאיפה לעשות את רצון אלוהים. אנו מתפעלים מן הכבוד המשתקף בפניו של בן יהוה והמלך המשיח, ישוע, ומחקים את דוגמתו. בדומה למשה ולישוע, הופקד בידינו שירות מבורך — ללמד אחרים על האל המהולל שאותו אנו עובדים.
16. מדוע ידיעת האמת היא ברכה גדולה?
16 ישוע התפלל: ”מודה אני לך, אבי, ... כי הסתרת את הדברים האלה מן החכמים והנבונים וגיליתם לעוללים” (מתי י״א:25). את ההבנה אודות מטרותיו ואישיותו מעניק יהוה לישרי הלב ולענווים (קורינתים א׳. א׳:26–28). אנו חוסים בצל כנפיו והוא מלמד אותנו לתועלתנו כדי שנחיה את חיינו בדרך הטובה ביותר. הבה ננצל כל הזדמנות לקרוב ליהוה ונודה לו על כל המתנות שבאמצעותן הוא עוזר לנו להכיר אותו מקרוב יותר.
17. כיצד נוכל להכיר טוב יותר את תכונותיו של יהוה?
17 פאולוס כתב למשיחיים משוחים: ”אנחנו כולנו בפנים מגולים משקפים במראה את כבוד יהוה ונהפכים לאותו צלם, מכבוד אל כבוד” (קורינתים ב׳. ג׳:18, הערת שוליים). בין אם תקוותנו שמימית ובין אם ארצית, ככל שנכיר טוב יותר את יהוה ונלמד על תכונותיו ואישיותו הנחשפות מעל דפי המקרא, כך נהיה דומים לו יותר ויותר. אם נבחן בהערכה את אורח חייו של ישוע המשיח, את שירותו ואת תורתו, נוכל לשקף ביתר בהירות את תכונותיו של יהוה. כמה משמח לדעת שבדרך זו אנו מפארים את אלוהינו, שאת כבודו ברצוננו לשקף!
האם אתה זוכר?
• מדוע בני ישראל פחדו להביט בכבוד אלוהים שהשתקף בפניו של משה?
• באילו דרכים הייתה הבשורה ”נסתרת” במאה הראשונה לספירה? בימינו?
• כיצד אנו משקפים את כבוד אלוהים?
[תמונה בעמוד 19]
בני ישראל לא יכלו להביט בפניו של משה
[תמונות בעמוד 21]
בדומה לפאולוס, רבים שבעבר התנגדו לאמת שמאת אלוהים עובדים כיום את יהוה
[תמונות בעמוד 23]
משרתי יהוה שמחים לשקף את כבוד אלוהים