הורים — איזה עתיד אתם רוצים עבור ילדיכם?
”בחורים וגם בתולות... יהללו את שם יהוה” (תהלים קמ״ח:12, 13).
1. אילו דאגות יש להורים לגבי ילדיהם?
אילו הורים אינם דואגים לעתיד ילדיהם? מרגע הלידה — ואפילו עוד לפני כן — ההורים דואגים לטובתו של ילדם. האם יהיה בריא? האם התפתחותו תהיה תקינה? וכשהילד מוסיף לגדול, מתווספות דאגות אחרות. ההורים ככלל רוצים רק את הטוב ביותר עבור ילדיהם (שמואל א׳. א׳:11, 27, 28; תהלים קכ״ז:3–5).
2. מדוע הורים רבים נחושים לתת לילדיהם את האפשרות ליהנות בעתיד מחיים טובים?
2 עם זאת, בעולם של היום לא קל להורים לתת לילדיהם את הטוב ביותר. הורים רבים עברו חוויות קשות מאוד — מלחמות, מהפכים פוליטיים, קשיים כלכליים, טראומות פיזיות או רגשיות וכדומה, וטבעי שהם רוצים להגן על ילדיהם מפני כל אלה. הורים בארצות עשירות אולי רואים את הילדים של ידידיהם ושל בני משפחתם בונים לעצמם קריירה ולכאורה מצליחים בחיים, וכתוצאה מכך מרגישים צורך לעשות הכול כדי שגם ילדיהם יוכלו ליהנות בעתיד מחיים נוחים ובטוחים יחסית — מחיים טובים (קהלת ג׳:13).
לבחור בחיים טובים
3. במה בחרו המשיחיים?
3 המשיחיים, בתור תלמידיו של ישוע המשיח, בחרו להקדיש את חייהם ליהוה. הם מתייחסים במלוא כובד הראש לדברי ישוע: ”מי שרוצה לבוא אחריי, שיתכחש לעצמו ויישא את [”עמוד הוקעתו”, ע״ח] יום יום וילך אחריי” (לוקס ט׳:23; י״ד:27). חיי המשיחי כרוכים אפוא בהקרבה עצמית. אך לא מדובר בחיי מחסור ואומללות. נהפוך הוא, חיי המשיחי הם חיים מאושרים ומספקים — חיים טובים — מפני שהם מתמקדים בנתינה. הרי ישוע אמר: ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (מעשי השליחים כ׳:35, ע״ח).
4. מה הפציר ישוע בתלמידיו לבקש?
4 בני דורו של ישוע התמודדו עם נסיבות קשות. מלבד עול הפרנסה, הוטל על צווארם גם העול המעיק של השלטון הרומי, וזאת בנוסף לנטל הטקסיות הדתית שהעמיסו עליהם מנהיגי הדת (מתי כ״ג:2–4). למרות זאת, רבים ששמעו על ישוע ויתרו ברצון על עיסוקים אישיים — ואפילו על קריירה — והפכו לתלמידיו (מתי ד׳:18–22; ט׳:9; קולוסים ד׳:14). האם התלמידים האלו סיכנו את עתידם? שים לב למה שאמר ישוע: ”כל מי שעזב בתים או אחים ואחיות או אב ואם או אישה או בנים או שדות למען שמי — יקבל פי מאה ויירש חיי עולם” (מתי י״ט:29). ישוע הזכיר לתלמידיו שאביהם שבשמיים מודע לצורכיהם, ולכן הפציר בהם: ”בקשו תחילה את מלכותו ואת צדקתו, וכל אלה ייווספו לכם” (מתי ו׳:31–33).
5. מה חשים מספר הורים בנוגע להבטחת ישוע שאלוהים ידאג לצורכי משרתיו?
5 המצב כיום אינו שונה בהרבה. יהוה מודע לצרכינו; הוא מבטיח שהוא ידאג לצורכיהם של המבקשים תחילה את ענייני המלכות, בייחוד של המשרתים במסגרת השירות המורחב (מלאכי ג׳:6, 16; פטרוס א׳. ה׳:7). עם זאת, למספר הורים יש רגשות מעורבים בעניין זה. מצד אחד, הם רוצים שילדיהם יתקדמו בשירות יהוה ואולי עם הזמן גם יצטרפו לשירות המורחב. מצד שני, הם סבורים שבהתחשב במצב הכלכלי והתעסוקתי של היום, חשוב שהצעירים קודם כול ירכשו השכלה טובה כדי שיהיו להם התעודות והכישורים הנחוצים למצוא עבודה טובה, או לפחות כדי שתהיה להם רשת ביטחון למקרה הצורך. בעיני הורים אלה, השכלה טובה פירושה השכלה גבוהה.
להתכונן לעתיד
6. מה כוונת המונח ”השכלה גבוהה” במאמר זה?
6 לכל מדינה מערכת חינוך משלה. בתי־הספר הציבוריים בארצות הברית, למשל, מציעים השכלה של 12 שנות לימוד. התלמידים יכולים להמשיך ללמוד באוניברסיטה או במכללה במשך ארבע שנים או יותר במטרה להשיג תואר ראשון או לפתח קריירה בתחום הרפואה, המשפטים, ההנדסה וכן הלאה. זה סוג ההשכלה האקדמית המכונה במאמר זה ”השכלה גבוהה”. מאידך, ישנם גם בתי־ספר טכניים או מקצועיים המציעים קורסים קצרים שמקנים לתלמיד תעודה במקצועות שונים.
7. אילו לחצים מופעלים על תלמידי תיכון?
7 המגמה כיום בבתי־הספר התיכוניים היא להכין את התלמידים לקראת לימודים במוסדות להשכלה גבוהה. מסיבה זו, רוב בתי־הספר מתרכזים במקצועות עיוניים שיאפשרו לתלמידים להצליח במבחני הכניסה לאוניברסיטה, ומשקיעים פחות במקצועות לימוד שיעזרו לתלמידים להצליח בשוק העבודה. על תלמידי התיכון מופעלים כיום לחצים עצומים מצד מורים, יועצים ותלמידים אחרים ללמוד במיטב האוניברסיטאות כדי להשיג תארים שיפתחו בפניהם דלתות לעבודות טובות ורווחיות.
8. אילו בחירות ניצבות בפני הורים משיחיים?
8 אם כן, מה מאחריות ההורים המשיחיים לעשות? מובן שהם רוצים שילדיהם יצליחו בבית־הספר ויפתחו כישורים שיעזרו להם להתפרנס בעתיד (משלי כ״ב:29). אך האם עליהם לתת לילדיהם להיסחף ברוח התחרות והרדיפה אחר הקדמה וההצלחה החומרית? אילו מטרות הם מציבים לנגד עיניהם, הן במילים והן בדוגמה אישית? יש הורים שעובדים קשה וחוסכים כדי שבבוא העת יוכלו לשלוח את ילדיהם ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה. אחרים מוכנים אפילו להיכנס לחובות לשם כך. אבל מחיר ההחלטה הזו אינו נמדד רק בכסף. מהו המחיר של רכישת השכלה גבוהה? (לוקס י״ד:28–33).
מחיר ההשכלה הגבוהה
9. מה אפשר לומר על המחיר הכלכלי שגובה ההשכלה הגבוהה?
9 כשמדברים על מחיר, בדרך כלל חושבים על הוצאה כספית. במדינות מסוימות, רכישת השכלה גבוהה ממומנת על־ידי הממשלה, והסטודנטים המתאימים פטורים מתשלום שכר לימוד. אך ברוב חלקי העולם, הלימודים האקדמיים יקרים מאוד, והעלות מתייקרת בהתמדה. במאמר שהתפרסם בניו־יורק טיימס נאמר: ”בעבר נחשבה ההשכלה הגבוהה לקרש קפיצה, ואילו עכשיו היא רק מאששת את הפער בין מי שיש להם ובין מי שאין להם”. במילים אחרות, השכלה גבוהה איכותית הופכת יותר ויותר לנחלתם של העשירים ובעלי ההשפעה. הללו שולחים את ילדיהם למוסדות להשכלה גבוהה כדי שגם הם יהפכו ברבות הימים לעשירים ולבעלי ההשפעה בעולם הזה. האם ראוי שהורים משיחיים יבחרו במטרות כאלה עבור ילדיהם? (פיליפים ג׳:7, 8; יעקב ד׳:4).
10. כיצד ההשכלה הגבוהה קשורה קשר הדוק לקידום הסדר העולמי הנוכחי?
10 במקומות שבהם ההשכלה הגבוהה ניתנת בחינם קיים לעתים מלכוד. למשל, בעיתון וול סטריט ג׳ורנל דווח שבאחת ממדינות דרום מזרח אסיה, הממשלה מקדמת ”מבנה לימודי דמוי פירמידה שדוחף בלי שום בושה את המצטיינים לצמרת”. להיות ב”צמרת” פירושו כניסה למוסדות העילית של העולם — לאוקספורד וקיימבריג׳ באנגליה, להרוורד ויֵיל בארצות הברית ולמוסדות אחרים. מדוע שהמדינה תתמוך בתוכנית ארוכת טווח כזו? ”כדי להמריץ את הכלכלה הלאומית”, נאמר בכתבה. ההשכלה אומנם ניתנת בחינם, אך המחיר שהתלמידים משלמים הוא הקדשת חייהם לקידום הסדר העולמי הנוכחי. דרך חיים כזו היא מטרה נכספת בעולם, אך האם זה מה שהורים משיחיים רוצים עבור ילדיהם? (יוחנן ט״ו:19; יוחנן א׳. ב׳:15–17).
11. מה מגלים דיווחים שונים על צריכת אלכוהול מופרזת ואי־מוסריות מינית בקרב סטודנטים?
11 מלבד זאת, ישנו גם עניין הסביבה. האוניברסיטאות והמכללות ידועות לשמצה בהתנהגות השלילית הרווחת בהן — סמים, צריכה מופרזת של אלכוהול, הפקרות מינית, רמאויות, טקסי חניכה משפילים והרשימה עוד ארוכה. חשוב לדוגמה על צריכה מופרזת של אלכוהול. כתב העת ניו סיינטיסט ציין לגבי המנהג לשתות אלכוהול במטרה להשתכר: ”בערך 44 אחוז [מהסטודנטים בארצות הברית] משתכרים לפחות פעם אחת במהלך תקופה רגילה של שבועיים”. אותה בעיה שכיחה בקרב צעירים באוסטרליה, בריטניה, רוסיה ובמקומות אחרים. ובנושא אי־מוסריות מינית, סטודנטים בארצות הברית מדברים היום על מה שנקרא ”להתחבּר”, שלפי המאמר בניו סיינטיסט, ”עניינו במגעים מיניים חד־פעמיים — החל בנשיקה וכלה בקיום יחסי מין — בין מכרים שאין להם תוכניות אפילו להחליף מילה אחר כך”. מחקרים מראים ש־60 עד 80 אחוז מהסטודנטים מעורבים בפעילות כזו. ”אם אתה סטודנט נורמלי”, אומרת חוקרת אחת, ”אתה עושה את זה” (קורינתים א׳. ה׳:11; ו׳:9, 10).
12. אילו לחצים מופעלים על הסטודנטים?
12 בנוסף לסביבה המזיקה, אין להתעלם מהלחץ הכרוך בהגשת עבודות ובמבחנים. הסטודנטים מטבע הדברים צריכים ללמוד ולהגיש עבודות כדי לעבור את הבחינות. יש שנאלצים גם לעבוד במקביל ללימודים, לפחות במשרה חלקית. כל זה גוזל מהם המון זמן ואנרגיה. ומה נשאר בסוף לפעילויות הרוחניות? בגבור הלחצים, על מה הם יוותרו? האם ענייני המלכות עדיין יתפסו את המקום הראשון, או יידחקו הצידה? (מתי ו׳:33) המקרא מפציר במשיחיים: ”שימו לבכם להתהלך בזהירות — לא ככסילים, אלא כחכמים המנצלים כל הזדמנות, שכן הימים רעים” (אפסים ה׳:15, 16). כמה חבל שהיו שעזבו את האמונה כתוצאה מכך שהשקיעו יותר מדי זמן וכוחות בלימודיהם באוניברסיטה או עקב מעורבות בהתנהגות המנוגדת לעקרונות המקרא!
13. אילו שאלות חיוני שהורים משיחיים ישקלו?
13 כמובן, האי־מוסריות, ההתנהגות השלילית והלחצים אינם מוגבלים אך ורק לאוניברסיטאות. אך צעירים רבים בעולם רואים בכל אלה פשוט חלק מהחינוך שהם מקבלים. האם מן הראוי שהורים משיחיים יחשפו ביודעין את ילדיהם לסביבה כזו למשך ארבע שנים או יותר? (משלי כ״ב:3; טימותיאוס ב׳. ב׳:22) האם התועלת מצדיקה את הסיכון? וחשוב מכול, מה ילמדו הצעירים על הדברים שצריכים לתפוס את המקום הראשון בחיים?a (פיליפים א׳:10; תסלוניקים א׳. ה׳:21) חיוני שההורים ישקלו בכובד ראש ובליווי תפילות את השאלות הללו ואת הסכנה שבשליחת ילדיהם ללמוד בעיר אחרת או בחוץ־לארץ.
מה הן החלופות?
14, 15. (א) איזו עצה מקראית תקפה כיום למרות הדעה הרווחת כיום? (ב) אילו שאלות יכולים הצעירים לשאול את עצמם?
14 הדעה הרווחת כיום היא, שאם הצעירים רוצים להצליח בחיים, הברירה היחידה שלהם היא ללמוד באוניברסיטה. אך במקום לעשות את מה שכולם עושים, המשיחיים נשמעים לעצת המקרא: ”אל תידמו לעולם הזה, כי אם השתנו על־ידי התחדשות הדעת כדי שתבחינו מהו רצון אלוהים, מהו הטוב והרצוי והמושלם בעיניו” (רומים י״ב:2). מהו רצון אלוהים לגבי משרתיו — צעירים כמבוגרים — כעת, בשלב הסופי של עת הקץ? פאולוס עודד את טימותיאוס: ”עמוד על המשמר בכל דבר, סבול הרעות, עשה את מלאכת המבשר, ומלא את שירותך”. מילים אלו ללא ספק נוגעות לכולנו (טימותיאוס ב׳. ד׳:5).
15 במקום להיות מושפעים מהרוח החומרנית של העולם, כולנו צריכים ’לעמוד על המשמר’, להיות ערים מבחינה רוחנית. כצעיר, תוכל לשאול את עצמך: ’האם אני עושה את מיטבי כדי ”למלא את שירותי” ולהיות משרת כשיר של דבר־אלוהים? אילו תוכניות יש לי לשרת באופן ”מלא”? האם שקלתי את האפשרות להפוך את השירות המורחב לקריירה אישית?’ שאלות לא קלות, במיוחד כשאתה רואה צעירים אחרים שקועים בעיסוקים אנוכיים ו’מבקשים גדולות’ שלדעתם יבטיחו להם עתיד מזהיר (ירמיהו מ״ה:5). לפיכך, הורים משיחיים פועלים בתבונה, ועוד מינקות מספקים לילדיהם סביבה רוחנית טובה והכשרה נאותה (משלי כ״ב:6; קהלת י״ב:1; טימותיאוס ב׳. ג׳:14, 15).
16. כיצד יכולים הורים משיחיים לספק לילדיהם סביבה רוחנית טובה?
16 ”אמא שלי מאוד הקפידה שנתרועע עם האנשים הנכונים”, מספר הבכור מבין שלושה בנים במשפחה שבה האם הייתה במשך שנים מבשרת בשירות מורחב. ”לא התרועענו עם תלמידים מבית־הספר, אלא רק עם חברים מהקהילה שהיו להם הרגלים רוחניים טובים. אמא גם תמיד הזמינה הביתה אחים ואחיות ששירתו בשירות המורחב — שליחים, משגיחי נפה, חברי בית־אל וחלוצים. החוויות שהם סיפרו והשמחה שלהם נטעו בלבנו את הרצון לשרת בשירות המורחב”. כמה יפה שכל שלושת הבנים משרתים כעת במסגרת השירות המורחב — האחד בבית־אל, השני למד בבית־הספר להכשרת משרתים, והשלישי משרת כחלוץ!
17. איזו הדרכה יכולים ההורים לספק לילדיהם בבחירת מקצועות לימוד והכשרה מקצועית? (ראה מסגרת בעמוד 29.)
17 מלבד הדאגה לסביבה רוחנית טובה, חיוני שההורים ידריכו את ילדיהם מוקדם ככל האפשר לגבי בחירת מקצועות הלימוד בבית־הספר והכשרה מקצועית. בחור צעיר, המשרת כעת בבית־אל, אומר: ”שני הוריי שירתו כחלוצים לפני ואחרי שנישאו, והם עשו כל מאמץ להעביר הלאה לכל המשפחה את רוח החלוציות. כשבחרנו מקצועות לימוד בבית־הספר או קיבלנו החלטות שיכלו להשפיע על עתידנו, הם תמיד עודדו אותנו להחליט החלטות שקודם כול יעזרו לנו למצוא עבודות במשרה חלקית ולהיות חלוצים”. במקום לבחור במקצועות לימוד עיוניים שמטרתם להכין את התלמידים לקראת הלימודים באוניברסיטה, על ההורים והילדים לשקול מקצועות לימוד שיועילו בפיתוח קריירה תיאוקרטית.b
18. אילו אפשרויות תעסוקה יכולים הצעירים לשקול?
18 מחקרים מראים שבארצות רבות קיים צורך גדול לאו דווקא בבוגרי אוניברסיטה, אלא בבעלי מלאכה ובנותני שירותים שונים. בעיתון יו. אס. איי טודיי דווח כי ”70 אחוז מן העובדים בעשורים הבאים לא יזדקקו לתואר המצריך ארבע שנות לימוד, אלא לתואר המצריך שתי שנות לימוד במכללה או לתעודה במקצוע טכני”. רבים מן המוסדות הללו מציעים קורסים קצרים במזכירות, במכונאות רכב, בטכנאות מחשבים, בשרברבות, בסַפָּרות ובשלל מקצועות אחרים. האם אלו מקצועות מבוקשים? בהחלט! אולי הם לא הכי זוהרים בעיני רבים, אבל הם מקנים אמצעים ומאפשרים גמישות למי שעיסוקם האמיתי בחיים הוא השירות ליהוה (תסלוניקים ב׳. ג׳:8).
19. מהי הדרך הבטוחה ביותר לחיים מאושרים ומספקים?
19 ”בחורים וגם בתולות”, נאמר במקרא, ”יהללו את שם יהוה, כי נשגב שמו לבדו. הוֹדוֹ על ארץ ושמיים” (תהלים קמ״ח:12, 13). בהשוואה למעמד ולגמול שמציע העולם, הקריירה בשירות המורחב למען יהוה היא ללא ספק הדרך הבטוחה ביותר לחיים מאושרים ומספקים. אם כן, זכור תמיד את ההבטחה המקראית: ”ברכת יהוה היא תעשיר, ולא יוסיף עצב עימה” (משלי י׳:22).
[הערות שוליים]
a לחוויות של אנשים שהעריכו את ההשכלה התיאוקרטית יותר מהשכלה גבוהה, ראה המצפה מה־1 ביולי 1982, עמודים 3–5 ומ־1 בספטמבר 1980, עמודים 6–9; עורו! 8 ביוני 1978, עמוד 15 (אנג׳); 8 באוגוסט 1974, עמודים 3–7 (אנג׳).
b ראה עורו! מה־8 באוקטובר 1998, ”בחיפוש אחר ביטחון”, עמודים 4–6, ופרק 22 בספר צעירים שואלים — תשובות מעשיות, ”באיזו קריירה כדאי לי לבחור?” עמודים 174–179.
התוכל להסביר?
• מה מקנה למשיחיים ביטחון בעתיד יציב?
• עם אילו קשיים מתמודדים הורים משיחיים בקשר לעתיד ילדיהם?
• מה יש להביא בחשבון כאשר שוקלים את המחיר שגובה רכישת השכלה גבוהה?
• כיצד ההורים יכולים לעזור לילדיהם לבחור בקריירה בשירות יהוה?
[תיבה בעמוד 29]
מהו ערכה של ההשכלה הגבוהה?
רוב הלומדים באוניברסיטאות מקווים להשיג תואר שיפתח בפניהם דלתות לעבודות רווחיות ויציבות. אך דיווחים רשמיים מגלים כי רק רבע לערך מן הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה משיגים תואר תוך 6 שנים — שיעור הצלחה עגום ביותר. בכל אופן, האם התואר הזה מבטיח עבודה טובה? שים לב מה מגלים מחקרים עדכניים.
”לימודים ב[אוניברסיטת] הרוורד או דיוק אינם מיתרגמים אוטומטית לעבודה טובה יותר ולהכנסה גבוהה יותר... החברות אינן יודעות הרבה על המועמדים הצעירים. תעודות יוקרתיות (תואר מ”ליגת הקיסוס”) בהחלט עשויות להרשים. אבל מאוחר יותר, מה שבאמת חשוב הוא מה שאנשים יכולים או לא יכולים לעשות” (ניוזוויק, 1 בנובמבר 1999).
”המשרות של היום אומנם דורשות כישורים ברמה גבוהה יותר מבעבר, ... אך הכישורים הדרושים לעבודות האלו הם מיומנויות טובות ברמה תיכונית — מתמטיקה, קריאה וכתיבה ברמה של כיתה ט׳... ולא מיומנויות ברמה אוניברסיטאית. ... התלמידים לא חייבים ללמוד במוסד להשכלה גבוהה כדי להשיג עבודה טובה, אבל הם כן צריכים לשלוט במיומנויות הנרכשות בבית־הספר התיכון” (אמריקן אדיוקטור, אביב 2004).
”רוב המוסדות להשכלה גבוהה מנותקים לגמרי מהעולם האמיתי בכל הקשור להכנת התלמידים לשוק העבודה מחוץ לכותליהם. בתי־ספר מקצועיים... נהנים מהצלחה פתאומית. שיעור הנרשמים גדל ב־48 אחוז מ־1996 עד שנת 2000. ... בתוך כך, התארים האוניברסיטאיים היקרים, הגוזלים זמן רב מדי, מאבדים בהדרגה מערכם” (טיים, 24 בינואר 2005).
”תחזיות מטעם משרד העבודה של ארצות־הברית לשנת 2005 מציירות תרחיש מפחיד למדי, לפיו לפחות שליש מבוגרי מכללות, שסיימו ארבע שנות לימודים, לא ימצאו עבודה התואמת את התואר שלהם” (דה פיוצ׳ריסט, יולי/אוגוסט 2000).
לאור דברים אלה, יותר ויותר מורים ומחנכים מטילים ספק בערכה של ההשכלה הגבוהה בימינו. ”אנחנו מכשירים אנשים לקראת יעדים לא־נכונים”, נאמר בצער במאמר בפיוצ׳ריסט. בניגוד לכך, שים לב מה נאמר במקרא על אלוהים: ”אני יהוה אלוהיך, מלמדך להועיל, מדריכך בדרך תלך. לוּא הקשבת למצוותיי, ויהי כנהר שלומך, וצדקתך כגלי הים” (ישעיהו מ״ח:17, 18).
[תמונה בעמוד 26]
הם ויתרו על עיסוקים אישיים והלכו בעקבות ישוע
[תמונה בעמוד 31]
הורים משיחיים נבונים מספקים לילדיהם סביבה רוחנית טובה עוד מינקותם