התהלך עם אלוהים וקצור את הטוב
”כי רוח יזרָעו, וסוּפָתָה יקצורו” (הושע ח׳:7).
1. כיצד נוכל להתהלך עם יהוה?
מסע באזור מסוכן בטוח יותר בלוויית מדריך מנוסה. מן התבונה ללכת עם המדריך במקום לצאת לבד. דוגמה זו ממחישה במובנים מסוימים את מצבנו. יהוה מציע להדריך אותנו במסע דרך ”מדבר” הסדר העולמי המרושע של ימינו. מן החוכמה ללכת איתו במקום לכוון את צעדינו באופן עצמאי. כיצד נוכל להתהלך עם אלוהים? על־ידי כך שניישם את ההדרכה שהוא מספק בתוך דברו.
2. במה יעסוק המאמר?
2 המאמר הקודם עסק בדרמה הסמלית בפרקים א׳ עד ה׳ בספר הושע. כפי שראינו, בדרמה זו טמונים לקחים שיכולים לעזור לנו להתהלך עם אלוהים. כעת נדון בכמה נקודות בולטות מפרקים ו׳ עד ט׳, ונתחיל בסקירה כללית של ארבעת הפרקים הללו.
סקירה תמציתית
3. תאר בקצרה את המסופר בפרקים ו׳ עד ט׳ בספר הושע.
3 יהוה שלח את הושע לנבא בייחוד לממלכת ישראל בת עשרת השבטים. אומה זו, שנקראת גם אפרים על שם אחד השבטים הבולטים בה, עזבה את אלוהים. פרקים ו׳ עד ט׳ מראים שבני העם גילו חוסר נאמנות. הם עברו על בריתו של יהוה וניהלו חיי חטא (הושע ו׳:7). במקום לשוב אל יהוה, הם השליכו את יהבם על בריתות עם עמים אחרים. הם זרעו בהתמדה את הרע, ולכן גם קצרו לבסוף את הרע. במילים אחרות, משפטם לא איחר לבוא. אך נבואת הושע כוללת גם מסר מנחם. הובטח לעם שהם כן יכולים לשוב אל יהוה ושהוא ירחם עליהם, בתנאי שיוכיחו חרטה כנה.
4. באילו לקחים מעשיים מנבואת הושע עוסק המאמר?
4 ארבעת הפרקים הללו בנבואת הושע מספקים הדרכה נוספת שתעזור לנו להתהלך עם אלוהים. נבחן ארבעה לקחים מעשיים: (1) חרטה אמיתית מתבטאת במעשים ולא רק במילים; (2) לא די בזבחים כדי להשביע את רצון אלוהים; (3) יהוה נפגע כאשר עובדיו מתרחקים ממנו; ו־(4) יש לזרוע טוב כדי לקצור את הטוב.
במה מתבטאת חרטה אמיתית
5. ציין את עיקר המסר בהושע ו׳:1–3.
5 נבואת הושע מלמדת אותנו רבות על חרטה ורחמים. בהושע ו׳:1–3 נאמר: ”לכו, ונשובה אל יהוה, כי הוא טָרָף וירפאנו, יך ויחבשנו. יְחַיֵּנוּ מיומָיים, ביום השלישי יקימנו, ונחיה לפניו. ונדעה, נרדפה לדעת את יהוה. כשחר נכון מוצאו. ויבוא כגשם לנו; כמלקוש יורה ארץ”.
6–8. מה היה פסול בחרטה של ישראל?
6 מיהו הדובר בפסוקים אלה? יש המייחסים הצהרות אלו לבני ישראל הסוררים, וטוענים שהם העמידו פני מתחרטים וביקשו לנצל לרעה את רחמי אלוהים. ואולם, אחרים אומרים כי הדובר הוא הנביא הושע, ושהוא מפציר בעם לשוב אל יהוה. כך או כך, השאלה המכרעת היא: האם תושבי ממלכת ישראל בת עשרת השבטים חזרו ברובם אל יהוה וגילו חרטה כנה? התשובה היא לא. יהוה אומר בפי הושע: ”מה אעשה לך, אפרים? מה אעשה לך, יהודה, וחסדכם כענן בוקר וכטל משכים הולך?” (הושע ו׳:4) איזו תעודת עניות למצב הרוחני העגום של עם אלוהים! החסד כמעט ונעלם — כמו ערפל בבוקר שמתפוגג מייד עם עלות החמה. העם העמידו פני מתחרטים, אך יהוה לא מצא יסוד לגלות רחמים. מה הייתה הבעיה?
7 החרטה של ישראל לא נבעה מהלב. בהושע ז׳:14 מתואר כעסו של יהוה על עמו: ”לא זעקו אליי בלבם, כי יְיֵלִילוּ על משכבותם”. פסוק 16 מוסיף: ”ישובו, לא על”, כלומר, הם לא שבו אל עבודת אלוהים הנעלה. הם לא היו מוכנים לעשות את השינויים הדרושים על מנת לחדש את הקשר שלהם עם יהוה ולשוב אל עבודתו הנשגבה. הם לא באמת רצו להתהלך עם אלוהים.
8 הייתה בעיה נוספת בקשר לחרטה של ישראל. הם המשיכו בחיי חטא וביצעו כל מיני חטאים, לרבות רמייה, רצח, גניבה, עבודת אלילים וכריתת בריתות לא־נבונות עם עמים שכנים. בהושע ז׳:4 מדומה העם ל”תנור” אפייה, ככל הנראה משום שבערו בקרבם תאוות רעות. בהתחשב במצבם הרוחני הגרוע, האם הם היו ראויים לרחמים? בהחלט לא! הושע אומר לעם המרדני שיהוה ”יזכור עוונם” ו”יפקוד חטאותם” (הושע ט׳:9). הם לא יזכו לרחמים!
9. מה אנו למדים מדברי הושע על חרטה ורחמים?
9 מה אנו למדים מדברי הושע על חרטה ורחמים? הלקח מדוגמתם של בני ישראל הלא־נאמנים הוא, שכדי לזכות לרחמי יהוה עלינו לגלות חרטה כנה. במה מתבטאת חרטה כזו? אי אפשר להתעות את יהוה בדמעות או במילים ריקות מתוכן. חרטה אמיתית נראית במעשים. כדי לזכות לרחמים, החוטא חייב לנטוש לגמרי את דרך החטא ולהתאים את חייו לאמות המידה הגבוהות של עבודת יהוה הנעלה.
לא די בזבחים כדי להשביע את רצון יהוה
10, 11. כפי שממחיש המקרה של בני ישראל, מדוע ניתן לומר שלא די בזבחים כדי להשביע את רצון אלוהים?
10 נדון כעת בלקח השני שיכול לעזור לנו להתהלך עם יהוה: לא די בזבחים כדי להשביע את רצון אלוהים. בהושע ו׳:6 אומר יהוה: ”חסד חפצתי, ולא זָבַח; ודעת אלוהים מעולות”. שים לב שיהוה חפץ שבני אדם ינהגו בחסד — תכונה השוכנת בלב — וירכשו דעת אודותיו. אך נשאלת השאלה: מדוע הפסוק מציין שיהוה אינו חפץ ב”זבח” וב”עולות”? הרי בסך הכול הקורבנות הללו נדרשו בתורת משה!
11 זבחים ועולות אומנם נדרשו במסגרת תורת משה, אבל לבני דורו של הושע הייתה בעיה חמורה. נראה כי חלק מבני ישראל העלו זבחים וקורבנות רק כדי לצאת ידי חובה ולהיראות צדיקים לעיני הבריות, ובמקביל לכך המשיכו לחטוא. חטאיהם הצביעו על כך שאין בלבם חסד, או אהבה הכרוכה בנאמנות. הם גם הראו שהם דוחים את דעת אלוהים, שכן לא חיו בהתאם לה. מה היה הטעם בזבחים שהגישו העם אם נטיית לבם לא הייתה כשורה ואורח חייהם היה פסול? זבחיהם הכעיסו את יהוה אלוהים.
12. איזו אזהרה מופנית בהושע ו׳:6 לאנשים בימינו?
12 דברי הושע משמשים אזהרה לרבים מפוקדי הכנסיות. הם מגישים לאלוהים זבחים בדמות מנהגים דתיים, אבל פולחנם בקושי משפיע על התנהגותם בחיי היומיום. אם אין להם מניע מעומק הלב לרכוש ידע מדויק על אלוהים וליישם אותו בהימנעות ממעשי חטא, האם באמת ניתן לומר שהם משביעים את רצון אלוהים? בל נשלה את עצמנו ונחשוב שניתן לרַצות את אלוהים במעשים ובמנהגים דתיים כשלעצמם. יהוה אינו מרוצה מאנשים שבמקום לחיות על־פי דברו, עובדים אותו רק למראית עין בניסיון להרוויח את חסדו (טימותיאוס ב׳. ג׳:5).
13. אילו זבחים אנו מקריבים, אך מה יש לזכור לגבי ערכם של זבחים אלה?
13 בתור משיחיים אמיתיים, ידוע לנו שלא די בזבחים כדי להשביע את רצון אלוהים. אומנם איננו מקריבים לאלוהים קורבנות בעלי חיים. אך אנו כן ’מקריבים זבח תודה לאלוהים, כלומר, פרי שפתיים המודות לשמו’ (עברים י״ג:15). חיוני שלא נהיה כמו בני ישראל החוטאים בימי הושע, ונחשוב שבהקרבת זבחים רוחניים נוכל לפצות על חטאים. לדוגמה, נערה אחת הייתה מעורבת בחשאי ביחסי מין לא־מוסריים. מאוחר יותר הודתה: ”הגברתי את הפעילות שלי בשירות השדה, וחשבתי שזה איכשהו יכפר על החטא”. זה דומה למה שבני ישראל הסוררים ניסו לעשות. עלינו לזכור שזבחי התודה שלנו מקובלים על יהוה רק בתנאי שהם מלוּוים במניעי הלב הנכונים ובהתנהגות שתואמת את רצונו.
יהוה נפגע כאשר עובדיו עוזבים אותו
14. מה מגלה נבואת הושע אודות רגשותיו של אלוהים?
14 לקח שלישי שאפשר להפיק מפרקים ו׳ עד ט׳ בספר הושע קשור לְמה שיהוה מרגיש כאשר עובדיו מתרחקים ממנו. ליהוה יש רגשות חזקים ורכים כאחד. הוא מרחם ומתייחס בעדינות למי שמתחרטים על חטאיהם ושמח כשהם פועלים כך. אך כאשר משרתיו אינם מגלים חרטה, הוא נוקט פעולה תקיפה ונחרצת. אלוהים דואג לטובתנו מעומק לבו ומסיבה זו הוא שמח כשאנו מתהלכים איתו בנאמנות. ”רוצה יהוה בעמו”, נאמר בתהלים קמ״ט:4. אך מה יהוה מרגיש כאשר משרתיו פועלים בחוסר נאמנות?
15. כיצד התנהגו כמה מבני ישראל על־פי הכתוב בהושע ו׳:7?
15 יהוה אומר את הדברים הבאים על בני ישראל הלא־נאמנים: ”והמה, כאדם, עברו ברית. שם בגדו בי” (הושע ו׳:7). המילה ”בגדו” משמעה פעלו במרמה ובחוסר נאמנות. במלאכי ב׳:10–16 מופיעה אותה מילה לתיאור יחסם הבוגדני של בני ישראל שמעלו באמון נשיהם. ספר עיון אחד מתייחס לשימוש במילה זו בהושע ו׳:7 ומציין שזו ”הַשְאָלָה מעולם הנישואין אשר נוסכת תכונות אישיות ביחסים... מדובר במצב אישי שבו הופרה האהבה”.
16, 17. (א) כיצד התייחסו בני ישראל לברית שכרת עימם אלוהים? (ב) מה חשוב שנזכור לגבי מעשינו?
16 יהוה החשיב את ישראל במובן סמלי לאשתו, על בסיס הברית שכרת עם האומה. כשהם הפרו את תנאי הברית, היה זה שקול לניאוף. אלוהים היה כבעל נאמן, ואילו עמו עזב אותו!
17 ומה לגבינו? לאלוהים באמת אכפת אם אנחנו מתהלכים איתו או לא. חשוב שנזכור ש”האלוהים הוא אהבה” ושמעשינו משפיעים עליו (יוחנן א׳. ד׳:16). אם נבחר בדרך מוטעית, נכאיב ליהוה ונעורר את מורת רוחו. עובדה זו יכולה להוות גורם הרתעה חזק נגד פיתויים שונים.
כיצד נקצור את הטוב
18, 19. איזה עיקרון טמון בהושע ח׳:7, וכיצד הוא בא לידי ביטוי במקרה של בני ישראל?
18 נתייחס ללקח רביעי שניתן ללמוד מנבואת הושע — איך לקצור את הטוב. הושע כותב על דרכם האווילית וחסרת האמונה של ישראל ואומר: ”רוח יזרָעו, וסוּפָתָה יקצורו” (הושע ח׳:7). טמון כאן עיקרון שחשוב לזכור: קיים יחס ישיר בין מה שאנחנו עושים בהווה לבין מה שקורה בחיינו מאוחר יותר. כיצד עיקרון זה בא לידי ביטוי במקרה של בני ישראל הלא־נאמנים?
19 בני ישראל חיו חיי חטא וכך זרעו את הרע. האם יכלו להמשיך באותו מסלול מבלי לשאת בתוצאות? הם לא נמלטו מן הדין. הושע ח׳:13 מציין: ”[יהוה] יזכור עוונם ויפקוד חטאותם”. ובהושע ט׳:17 נאמר: ”ימאסם אלוהיי, [כי] לא שמעו לו, ויהיו נודדים בגויים”. יהוה יפקוד את חטאיהם של בני ישראל. הם זרעו רע, ולכן גם יקצרו רע. גזר הדין של אלוהים נגדם הוצא לפועל ב־740 לפה״ס, כאשר כבשו האשורים את ממלכת ישראל בת עשרת השבטים והגלו את יושביה.
20. מה אנו למדים ממה שקרה לבני ישראל?
20 מה שקרה לבני ישראל ממחיש לנו אמת יסודית: את אשר נזרע נקצור. דבר־אלוהים מזהיר אותנו: ”אל תטעו, באלוהים אין להתל; כי מה שאדם זורע, את זאת גם יקצור” (גלטים ו׳:7). אם נזרע את הרע, נקצור רע. למשל, מי שמנהלים חיים לא־מוסריים יקצרו השלכות מרות. חוטא שאינו שב בתשובה יישא בתוצאות מעשיו.
21. כיצד נוכל לקצור את הטוב?
21 אם כן, כיצד נוכל לקצור את הטוב? דוגמה פשוטה תשיב על השאלה. האם חקלאי שרוצה לקצור חיטה יזרע שעורה? ודאי שלא! הוא חייב לשתול את מה שהוא רוצה לקצור. בדומה לכך, כדי לקצור טוב, עלינו לזרוע את הטוב. האם אתה רוצה להמשיך לקצור את הטוב — חיים מלאי סיפוק כבר עכשיו, בתקווה לחיות לנצח בעולם החדש שיכונן אלוהים? אם כן, עליך להמשיך לזרוע את הטוב על־ידי כך שתתהלך עם אלוהים ותחיה בהתאם לעקרונות הצדק שלו.
22. אילו לקחים הפקנו מפרקים ו׳ עד ט׳ בספר הושע?
22 מפרקים ו׳ עד ט׳ בספר הושע למדנו ארבעה לקחים שיכולים לעזור לנו להתהלך עם אלוהים: (1) חרטה אמיתית מתבטאת במעשים ולא רק במילים; (2) לא די בזבחים כדי להשביע את רצון אלוהים; (3) יהוה נפגע כאשר עובדיו מתרחקים ממנו; ו־(4) יש לזרוע טוב כדי לקצור את הטוב. כיצד חמשת הפרקים האחרונים של ספר הושע יעזרו לנו להתהלך עם אלוהים?
מהי תשובתך?
• במה מתבטאת חרטה אמיתית?
• מדוע לא די בזבחים כדי להשביע את רצון אבינו שבשמיים?
• מה מרגיש אלוהים כאשר משרתיו עוזבים אותו?
• מה עלינו לזרוע כדי לקצור את הטוב?
[תמונה בעמוד 23]
חסד ישראל נמוג כענן בוקר
[תמונה בעמוד 23]
התאוות הרעות של ישראל בערו כתנור
[תמונה בעמוד 24
מדוע דחה יהוה את זבחי עמו?
[תמונה בעמוד 25]
כדי לקצור טוב, עלינו לזרוע את הטוב