אשרי האיש המתהלך בתומו
”ברכת יהוה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עימה” (משלי י׳:22).
1, 2. מדוע עלינו להיזהר מעיסוק מוגזם בעתיד?
”העיסוק המוגזם בעתיד... עוצם את עינינו מִראות את ההווה כמות שהוא”, אמר פילוסוף אמריקני. עד כמה נכון הדבר לגבי ילדים הטרודים בזכויות שיהיו להם כמבוגרים ושוכחים את יתרונות הילדוּת עד שזו חולפת לה לבלי שוב.
2 גם עובדי יהוה אינם חסינים מפני דפוס חשיבה זה. תאר לעצמך את התרחיש הבא. אנו מייחלים להתגשמות הבטחת המקרא שייכון גן עדן עלי אדמות ומצפים בכליון עיניים לחיות ללא חולי, זקנה, כאב וסבל. ראוי לצפות לעתידות הטובות האלו. אך מה יקרה אם נהיה טרודים מדי בברכות הפיסיות שיביא עימו העתיד ונהיה עיוורים לברכות הרוחניות שמהן אנו נהנים היום? כמה חבל! אנו עלולים בנקל להיתפס לייאוש ולחוש ’חולי בלב’ מפני שהדבר המיוחל נראה לנו כמתאחר (משלי י״ג:12). מפאת הבעיות והקשיים שבחיים אנו עלולים לשקוע במרה שחורה או ברחמים עצמיים. במקום להתמודד עם מצבים לא־נעימים, קיימת הסכנה שנטפח את הנטייה להתלונן. כל זה ניתן למניעה אם נחשוב לעומק ובהערכה על הברכות שיש לנו כיום.
3. במה נתמקד במאמר זה?
3 ”ברכת יהוה היא תעשיר ולא יוסיף עצב עימה”, נאמר במשלי י׳:22. האם השגשוג הרוחני של משרתי יהוה בימינו אינו ברכה שראוי לשמוח בה? נבחן מכמה זוויות את השגשוג הרוחני שלנו ונראה מה משמעות הדבר עבורנו. אם נקדיש מחשבה לברכות שיהוה מרעיף על ’הצדיק המתהלך בתומו’, תגבר בנו הנחישות להמשיך לשרת בשמחה את אבינו שבשמיים (משלי כ׳:7).
’ברכות המעשירות’ אותנו כבר עתה
4, 5. איזה עיקר אמונה מקראי יקר לך במיוחד, ומדוע?
4 ידע מדויק ביחס לעיקרי האמונה המקראיים. זרמי הנצרות על־פי־רוב מציגים את עצמם כחסידי המקרא, אך חולקים על הכתוב בו. אפילו בין חברי אותו זרם דתי נחלקות הדעות באשר למה שבאמת מלמד המקרא. מה שונה מצבם מזה של משרתי יהוה! בלי תלות ברקע הלאומי, התרבותי או האתני שלנו, אנו עובדים את האלוהים שאותו אנו מכירים בשמו. אין הוא שילוש אפוף מסתורין (דברים ו׳:4; תהלים פ״ג:19; מרקוס י״ב:29). כמו כן, ברור לנו שבקרוב תיפתר המחלוקת המכרעת בדבר ריבונותו האוניברסלית של אלוהים, ושכל אחד מאיתנו בנאמנותו לו מעורב אישית במחלוקת זו. ידועה לנו האמת על מצב המתים ואנו משוחררים מחרדה ואימה מפני אל אשר נאמר עליו כי הוא מענה בני אדם באש גיהינום או משלח אותם למַצְרֵף (קהלת ט׳:5, 10).
5 בנוסף לכך, עד כמה מאושרים אנו לדעת שאין אנו תוצר מקרי של אבולוציה עיוורת! אדרבא, אנו יצירי כפיו של אלוהים ונבראנו בצלמו (בראשית א׳:26; מלאכי ב׳:10). ”אודך על כי נוראות נפליתי [נוצרתי באורח פלאי]”, שר מחבר התהלים לאלוהים, ”נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאוד” (תהלים קל״ט:14).
6, 7. אילו שינויים שעשית או שאחרים עשו בחייהם הוכחו כשינויים מבורכים?
6 אנו נמנעים מהרגלים וממנהגים מזיקים. אמצעי התקשורת שופעים באזהרות מפני עישון, שתייה מופרזת והפקרות מינית, ורוב האנשים מתעלמים מהן. אולם מה קורה לאחר שאדם ישר לב לומד שאלוהי האמת מוקיע מעשים אלה ונעצב למראה עושיהם? הדבר מניע אותו לחדול מהם ולא לתת להם מקום בחייו (ישעיהו ס״ג:10; קורינתים א׳. ו׳:9, 10; קורינתים ב׳. ז׳:1; אפסים ד׳:30). הוא פועל בעיקר כדי לשמח את לבו של יהוה אלוהים, ויחד עם זאת נהנה מערך מוסף — בריאות טובה יותר ושלוות נפש.
7 רבים מתקשים לזנוח הרגלים שליליים. ולמרות זאת, מדי שנה עשרות אלפי אנשים מצליחים לעשות כן. הם מקדישים את חייהם ליהוה ונטבלים במים כדי להראות לעיני כול שחייהם נקיים מהרגלים המכעיסים את אלוהים. מה רב העידוד שכולנו שואבים מהם! כך מתחזקת החלטתנו הנחושה שלא להשתעבד לחטא ולהתנהגות פסולה.
8. אילו עצות מקראיות תורמות לאושרה של המשפחה?
8 חיי משפחה מאושרים. בארצות רבות מתערער מוסד המשפחה. זוגות רבים מתגרשים ולא אחת מותירים בילדיהם צלקות כואבות. בארצות מסוימות באירופה מהוות משפחות חד־הוריות קרוב ל־20 אחוז מכלל משקי הבית. כיצד עוזר לנו יהוה להתהלך בתומנו בעניין זה? קרא את הכתוב באפסים ה׳:22 עד ו׳:4, ושים לב לעצות הטובות שדבר־אלוהים נותן לבעלים, לנשים ולילדים. יישום פסוקים אלה ופסוקים אחרים בכתבי־הקודש אכן מחזק את קשרי הנישואין, מסייע להורים בגידול הילדים ותורם לאושרה של המשפחה. האין זו ברכה שראוי לשמוח בה?
9, 10. במה שונה הראייה שלנו לגבי העתיד מזו של העולם?
9 יש לנו ביטחון שבעיות העולם תיפתרנה בקרוב. למרות הידע המדעי והטכנולוגי וחרף מאמצים כנים מצד מנהיגים שונים, בעיות חמורות כיום בעינן עומדות. קלאוס שוואב, מייסד הפורום הכלכלי העולמי, ציין לא מזמן ש”רשימת הבעיות הניצבות בפני העולם הולכת וגדלה והזמן שנותר לטפל בהן הולך ואוזל”. הוא דיבר על ”סכנות חוצות גבולות כמו טרור, הרס הסביבה ואי־יציבות כלכלית”. שוואב הסיק: ”היום יותר מתמיד עומד העולם מול מצבים המצריכים החלטה קולקטיבית ונחרצת”. עם התקדמות המאה ה־21, תמונת עתיד האנושות עודנה עגומה וקודרת.
10 עד כמה טוב לדעת שיהוה כונן גוף המסוגל לפתור את כל בעיות האדם — מלכות אלוהים שבידי המשיח! באמצעותה אלוהים ’ישבית מלחמות’ ויביא ”רוב שלום” (תהלים מ״ו:10; ע״ב:7). המלך המוכתר, ישוע המשיח, ’יציל אביון ועני, ודל מתוך [מדיכוי] ומחמס’ (תהלים ע״ב:12–14). תחת שלטון המלכות לא יהיה עוד מחסור במזון (תהלים ע״ב:16). יהוה ’ימחה כל דמעה מעינינו והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי הראשונות עברו’ (ההתגלות כ״א:4). המלכות כבר נוסדה בשמיים ובמהרה תנקוט את הצעדים הדרושים לפתרון כל בעיות העולם (דניאל ב׳:44; ההתגלות י״א:15).
11, 12. (א) האם רדיפת תענוגות יכולה להביא לאושר בר קיימא? הסבר. (ב) מהו המפתח לאושר אמיתי?
11 אנו יודעים מהו המפתח לאושר אמיתי. מה מצמיח אושר אמיתי? פסיכולוג אחד אמר שהאושר בנוי משלושה מרכיבים — עינוגים, עשייה (מעורבות בפעילויות שונות כמו בעבודה ובמשפחה) ומשמעות (חתירה למטרה או יעד לתועלת הזולת). מבין השלושה הציב את העינוגים במקום האחרון ואמר: ”ראוי לציין זאת משום שרבים בונים את חייהם סביב רדיפת תענוגות”. מהי עמדת המקרא בנושא?
12 שלמה המלך אמר: ”אמרתי אני בלבי: ’לכה נא אֲנַסְכָה בשמחה וראה בטוב’. והנה גם הוא הבל. לשחוק אמרתי: ’מהוֹלָל!’ ולשמחה: ’מה זֹה עושָה?’” (קהלת ב׳:1, 2) מבחינה מקראית האושר הנלווה לתענוגות הוא לכל היותר זמני. ומה באשר למעורבות בפעילויות? אנו עסוקים בפעילות המשמעותית ביותר שיש — הכרזת בשורת המלכות ועשיית תלמידים (מתי כ״ד:14; כ״ח:19, 20). בפעילות זו של הכרזת בשורת הישועה המוגדרת במקרא נושיע גם את עצמנו וגם את השומעים אלינו (טימותיאוס א׳. ד׳:16). בתור אנשים ה”עובדים יחד עם אלוהים”, ברי לנו שאכן ”גדול אושרו של הנותן מזה של המקבל” (קורינתים א׳. ג׳:9; מעשי השליחים כ׳:35, ע״ח). פעילות זו מוסיפה משמעות לחיינו ומעניקה לבורא תשובה ניצחת כנגד השטן מחרפו (משלי כ״ז:11). אם כן, יהוה מראה לנו שמסירות לאלוהים היא המפתח לאושר אמיתי ובר קיימא (טימותיאוס א׳. ד׳:8).
13. (א) באיזה מובן בית־הספר לשירות התיאוקרטי הוא ברכה שראוי לשמוח בה? (ב) איזו תועלת אתה מפיק מבית־הספר לשירות התיאוקרטי?
13 תוכנית הכשרה חשובה ויעילה. גֶרהרד משרת כזקן־קהילה בקהילת עדי־יהוה. הוא נזכר בימי נעוריו ומספר: ”היו לי בעיות דיבור קשות. כשנלחצתי התקשיתי מאוד לדבר ברור והייתי מתחיל לגמגם. סבלתי מרגשי נחיתות ופיתחתי תסביך. הוריי שלחו אותי לקורס לשיפור הדיבור אך ללא הועיל. הבעיה אצלי לא הייתה גופנית אלא פסיכולוגית. אבל היה משהו נפלא שסיפק יהוה — בית־הספר לשירות התיאוקרטי. נרשמתי לבית־הספר והאומץ שב אליי. השתדלתי בכל כוחי ליישם את הנלמד, וזה הצליח! נעשיתי חופשי יותר, התסביך נעלם והיה לי אומץ רב יותר בשירות. היום אני אפילו נושא הרצאות פומביות. אני אסיר תודה ליהוה על שנתן לי חיים חדשים בעזרת בית־ספר זה”. האין זה נכון שההכשרה שנותן לנו יהוה לביצוע מלאכתו היא דבר שראוי לשמוח בו?
14, 15. איזו עזרה עומדת תמיד לרשותנו בעת צרה? הבא דוגמה.
14 יחסים אישיים עם יהוה ותמיכה מצד אגודת אחים בינלאומית מאוחדת. קטרין, המתגוררת בגרמניה, נחרדה למשמע הדיווחים על רעידת האדמה החזקה ועל גלי הצונאמי שפקדו את דרום מזרח אסיה. בתה שהתה בתאילנד בזמן האסון. במשך 32 שעות לא ידעה אם בתה בין החיים או בין המוני הנספים שמספרם הלך והאמיר מדי שעה. עד כמה הוקל לה כשקיבלה סוף סוף שיחת טלפון שבה נמסר לה שבתה בריאה ושלמה!
15 מה עזר לה במהלך אותן שעות חרדה? היא כותבת: ”כמעט כל הזמן התפללתי ליהוה והבחנתי שוב ושוב בכוח ובשלוות הנפש שאני מקבלת בזכות התפילות. בנוסף לכך, אחיי האוהבים בני אמונתי ביקרו אצלי ועמדו לצידי” (פיליפים ד׳:6, 7). עד כמה חמור יותר היה מצבה אילו הייתה עוברת את השעות הקשות הללו בלי תפילות ליהוה ובלי נחמה מצד אגודת אחים רוחנית אוהבת! יחסינו האישיים עם יהוה ועם בנו יחד עם קרבתנו ההדוקה לאגודת האחים המשיחית, הם ברכה יקרה ומיוחדת במינה שאין לקבלה כדבר מובן מאליו!
16. ספר חוויה הממחישה את ערכה של תקוות התחייה.
16 התקווה לראות שוב את יקירינו שמתו (יוחנן ה׳:28, 29). צעיר בשם מתיאס גדל כאחד מעדי־יהוה. הוא לא העריך את הברכות שנפלו בחלקו, ובגיל העשרה התרחק מן הקהילה המשיחית. היום הוא כותב: ”מעולם לא היו לי שיחות עמוקות עם אבי. לאורך השנים התווכחנו הרבה. למרות זאת, אבי רצה תמיד בטובתי. הוא מאוד אהב אותי, ובאותו זמן לא הבנתי את זה. בשנת 1996, כשישבתי ליד מיטתו ואחזתי בידו, מיררתי בבכי ואמרתי לו עד כמה אני מצטער על כל מה שעשיתי ושאני אוהב אותו מאוד. אבל הוא כבר לא יכול היה לשמוע אותי. הוא חלה ותוך זמן קצר נפטר. אם אזכה לראות את אבי בתחיית המתים, נפצה על העבר. הוא ודאי ישמח לשמוע שאני משרת כיום כזקן־קהילה, ושאשתי ואני נהנים מן הזכות לשרת כחלוצים”. תקוות התחייה היא אכן ברכה גדולה!
”ולא יוסיף עצב עימה”
17. כיצד נושפע אם נקדיש מחשבה לברכות שיהוה מעתיר עלינו?
17 על אביו שבשמיים אמר ישוע המשיח: ”הוא מזריח שמשו על רעים ועל טובים וממטיר גשם על צדיקים ועל רשעים” (מתי ה׳:45). אם יהוה אלוהים מרעיף ברכות גם על הרשעים, על אחת כמה וכמה מברך הוא את ההולכים בתום! ”יהוה לא ימנע טוב להולכים בתמים”, נאמר בתהלים פ״ד:12. אם נקדיש מחשבה לטיפול ולדאגה המיוחדים שהוא מעניק לאוהביו, יגאה לבנו בהכרת תודה ובשמחה!
18. (א) באיזה מובן יהוה אינו מוסיף עצב לברכתו? (ב) מדוע חסידי אלוהים רבים סובלים?
18 ”ברכת יהוה” היא שמצמיחה שגשוג רוחני למשרתיו, ומובטח לנו ש”לא יוסיף עצב עימה” (משלי י׳:22). אם כן, מדוע חסידי אלוהים רבים עוברים נסיונות וקשיים המסבים להם כאב וסבל רב? הקשיים והמצוקות פוקדים אותנו משלוש סיבות עיקריות (א) הנטייה המקננת בנו לעשות את הרע (בראשית ו׳:5; ח׳:21; יעקב א׳:14, 15). (ב) השטן ושדיו (אפסים ו׳:11, 12). (ג) העולם המרושע (יוחנן ט״ו:19). אלוהים אומנם מרשה שיקרו לנו דברים רעים, אך אין הוא הגורם להם. למעשה, ”כל מתנה טובה וכל מתנה שלמה יורדת ממעל מאת אבי האורות אשר כל שינוי וכל צל חילוף אין בו” (יעקב א׳:17). ברכת יהוה אינה מלוּוה בעצב וכאב.
19. מה צפוי למי שממשיכים להתהלך בתום?
19 השגשוג הרוחני קשור קשר הדוק לחיזוק היחסים עם אלוהים. אם אנו מחזקים את היחסים עימו, אנו ’אוצרים לעצמנו אוצר טוב לעתיד, כדי שנשיג את החיים האמיתיים’ — חיי נצח (טימותיאוס א׳. ו׳:12, 17–19). בעולם החדש שיכונן אלוהים בעתיד, נבורך לא רק מבחינה רוחנית אלא גם מבחינה פיסית. החיים האמיתיים יהיו מנת חלקם של כל ’השומעים בקול יהוה’ (דברים כ״ח:2). הבה נמשיך בנחישות מוגברת להתהלך בתומנו בשמחה.
מה למדת?
• מדוע אין זה מן החוכמה להיות טרודים מדי לגבי העתיד?
• מאילו ברכות אנו נהנים כבר עתה?
• מדוע משרתי אלוהים נאמנים סובלים?