חשיפת מקור הרוע
במאה הראשונה לספירה רווחה בקרב היהודים הציפייה לביאת המשיח המובטח (יוחנן ו׳:14). כשעלה ישוע על בימת ההיסטוריה, הוא הביא עימו נחמה והארה. הוא ריפא חולים, האכיל רעבים, שלט באיתני הטבע ואף הקים מתים (מתי ח׳:26; י״ד:14–21; ט״ו:30, 31; מרקוס ה׳:38–43). בנוסף לכך, הוא נשא בפיו את דברי יהוה והכריז על ההבטחה לרשת חיי עולם (יוחנן ג׳:34). בכל מה שאמר ועשה, הוכיח ישוע מעל לכל ספק שהוא המשיח, זה אשר ישחרר את בני האדם מן החטא ומן השלכותיו הרעות.
מטבע הדברים מנהיגי הדת היהודים היו צריכים להיות הראשונים שיקדמו את פני ישוע, יקשיבו לו ויקבלו בשמחה את הדרכתו. אך הם לא עשו כן. אדרבא, הם שנאו אותו, רדפו אותו וזממו להורגו! (מרקוס י״ד:1; ט״ו:1–3, 10–15).
בצדק הוקיע ישוע את האנשים המושחתים האלה (מתי כ״ג:33–35). ואולם, הוא ידע שיש עוד מישהו שצריך לשאת באחריות לרוע ששכן בלבם. על כן, אמר להם: ”אתם מאביכם השטן ואת מאוויי אביכם חפצים אתם לעשות. הוא רוצח היה מראשית ובָאמת לא עמד, כי אין אמת בו. מדי דברו שקר, מתוך ישותו שלו ידבר, כי שקרן הוא ואבי השקר” (יוחנן ח׳:44). אומנם ישוע היה מודע לכך שבני אדם מסוגלים לעשות מעשים מרושעים, אך הוא הצביע על מקור הרוע האמיתי — השטן.
באומרו כי ”בָּאמת לא עמד”, גילה ישוע שיצור רוחני זה היה בעבר משרת אלוהים נאמן שסטה מדרך הישר. מדוע מרד השטן ביהוה? משום שהוא החשיב את עצמו ליותר משהיה ראוי לו, עד כדי כך שרצה שיעבדו אותו במקום את אלוהיםa (מתי ד׳:8, 9).
מרדו של השטן נגלה בגן עדן כשפיתה את חוה לאכול מן הפרי האסור. באומרו את השקר הראשון שנאמר אי פעם ובהכפישו את יהוה, הפך עצמו השטן ל”אבי השקר”. יתרה מזו, השטן הדיח את אדם וחוה להמרות את פי אלוהים ובזאת הביא לכך שהחטא ימשול בהם, מה שהוביל בסופו של דבר למותם הם ולמותם של הדורות הבאים. כך הפך עצמו השטן גם ל”רוצח” — הרוצח המפלצתי ביותר בכל הזמנים! (בראשית ג׳:1–6; רומים ה׳:12).
השפעתו המרושעת של השטן נתנה אותותיה אפילו בתחום הרוחני. השטן שידל מלאכים אחרים לחבור אליו במרדו (פטרוס ב׳. ב׳:4). בדומה לשטן, יצורים רוחניים מרושעים אלה גילו עניין בלתי הולם בבני האדם. במקרה זה, היה זה עניין מיני סטייתי בעל השלכות רעות והרות אסון.
הרוע ממלא את הארץ
המקרא מוסר: ”ויהי כי החל האדם לרוב... ובנות יוּלדו להם, ויראו בני האלוהים את בנות האדם כי טובות הנה, ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו” (בראשית ו׳:1, 2). מי היו ”בני האלוהים”? אלה היו יצורים רוחניים ולא בני אדם (איוב א׳:6; ב׳:1). מניין לנו שכך הדבר? קודם כול, מוסד הנישואין היה קיים בקרב בני אדם כבר כ־500,1 שנה, ולכן לא הייתה שום סיבה להזכיר זאת במיוחד. על כן, בהתייחסו לקשר המיני בין ”בני האלוהים”, אשר לבשו גוף בשר ודם, לבין ”בנות האדם”, מדבר הכתוב בבירור על דבר חריג וחסר תקדים.
סוג הצאצאים שנולדו מזיווגים אלה מוכיח כי אכן מדובר היה בסטייה. צאצאיהם היו בני כלאיים שהפכו לענקים ונקראו נפילים. הם היו גם בריונים מרושעים. למעשה, המילה ”נפילים” משמעה ”מפילים”, כלומר, ”גורמים לאחרים ליפול”. פראי אדם אלה מתוארים כ”גיבורים אשר מעולם, אנשי השם” (בראשית ו׳:4).
הנפילים ואבותיהם הביאו את הרוע לממדים חדשים. ”ותישחת הארץ לפני האלוהים ותימלא... חמס [אלימות]”, נאמר בבראשית ו׳:11. בני האדם אימצו לעצמם את ההתנהגות האלימה והנלוזה של התושבים החדשים אשר חיו בקרבם.
כיצד הצליחו הנפילים ואבותיהם להשפיע לרעה במידה כזו על בני האדם? הם למעשה פנו אל הנטיות והתאוות השליליות של האדם. בעקבות זאת, ”השחית כל בשר את דרכו על הארץ”. לבסוף השמיד יהוה את העולם ההוא במבול והציל אך ורק את נוח הצדיק ואת משפחתו (בראשית ו׳:5, 12–22). המלאכים שלבשו גוף בשר ודם, חזרו בבושת פנים אל התחום הרוחני. בתור שדים בזויים, הם לא חדלו לפעול נגד אלוהים ונגד משפחת מלאכיו הנאמנים. דומה כי מאז ואילך אסר אלוהים על רוחות רעות אלו ללבוש גוף בשר ודם (יהודה 6). למרות זאת, נותרה להם השפעה עצומה על ענייני האדם.
חשיפתו המלאה של הרָשָע!
מידת ההשפעה השלילית של השטן מוצגת ביוחנן א׳. ה׳:19 (ע״ח). שם נאמר: ”העולם כולו נתון ביד הרָשָע”. השטן מתמרן את האנושות לתוך סערה של מצוקות הולכות וגוברות. למעשה, כיום הוא נחוש מתמיד להזיק לאדם. מדוע? מפני שהוא והשדים גורשו מן השמיים אחרי שנוסדה מלכות אלוהים בשנת 1914. באשר לגירושם נובא במקרא: ”אוי לארץ... כי ירד אליכם השטן בחמה גדולה, ביודעו כי קצרה עיתו” (ההתגלות י״ב:7–12). אם כן, כיצד משפיע השטן על המין האנושי בימינו?
את זאת עושה השטן בעיקר על־ידי הרוח הנושבת בעולם בהשראתו, אשר מכתיבה את אופן החשיבה וההתנהגות של בני האדם. בהתאם לכך, הכתוב באפסים ב׳:2 (דל׳) מכנה את השטן ”שר ממשלת האוויר והוא הרוח [או הגישה השלטת] הפועל כעת בבני המרי”. במקום לעודד יראת אלוהים וטוב לב, ה”אוויר” הדמוני מביא לידי מרי נגד אלוהים ונגד אמות המידה שלו. בדרך זו השטן ושדיו מעודדים ומחריפים את מעשי הרוע המבוצעים על־ידי בני האדם.
”נצור לבך”
אחד מביטויי ה”אוויר” הזה הוא מגפת הפורנוגרפיה, המשלהבת תאוות מיניות פסולות ומְשווה להתנהגות סטייתית חזות שובת לב (תסלוניקים א׳. ד׳:3–5). אונס, סדיזם, אונס קבוצתי, משכב בהמה והתעללות מינית בילדים הם חלק מן הנושאים שהפורנוגרפיה מציגה כבידור. גם בצורותיה הפחות בוטות, הפורנוגרפיה ממכרת מאוד ומזיקה למי שנחשף אליה בצפייה או בקריאה, משום שהיא הופכת את האדם למציצן כפייתי.b זו רעה חולה הפוגעת לא רק ביחסים שבין אדם לחברו, אלא גם ביחסים שבין אדם לאלוהים. הפורנוגרפיה משקפת את הלך הנפש המושחת של השדים המקדמים אותה — בני מרי שתאוותיהם המיניות הפסולות בוערות בהם עוד מימי נוח.
לא בכדי הזהיר שלמה החכם: ”מכל משמר נצור לבּך, כי ממנו תוצאות חיים” (משלי ד׳:23). במונחים מעשיים, כדי לנצור את לבך ממלכודת הפורנוגרפיה יהיה עליך להחליף ערוץ בטלוויזיה או לכבות את המחשב, במקרה שיצוצו בהם תמונות גסות. החשוב הוא לפעול במהירות ובהחלטיות! ראה את עצמך כחייל המנסה להדוף חץ הנורה אל לבו. השטן רוצה לפגוע בלבך הסמלי — מושב מניעיך ורצונותיך — ומחפש דרכים להשחיתו.
עליך גם להגן על לבך מפני אהבת אלימות, שהרי השטן יודע כי ’אוהבי חמס’ שנואים על יהוה (תהלים י״א:5). כדי שתהיה לאויב אלוהים אין השטן צריך לגרום לך להפוך לנבל צמא דם; די לו לטפח בך אהבה לאלימות. אין זה מקרי שאלימות, במיוחד זו המלוּוה בתכנים הקשורים לתורת הנסתר, מציפה את תקשורת ההמונים. הנפילים חלפו עברו מהעולם, אך תכונותיהם ודפוסי התנהגותם חיים ונושמים! האם סוג הבידור שאתה בוחר מראה שאתה מתייצב נגד מזימות השטן? (קורינתים ב׳. ב׳:11).
כיצד להתייצב נגד השפעתו המרושעת של השטן
ההתמודדות עם כוחות הרוע עלולה להיראות כמשימה בלתי אפשרית. המקרא מציין שכל מי שמשתדל להשביע את רצון אלוהים, ’נלחם עם כוחות רוחניים רעים’, וזאת בנוסף למאבק שיש לו עם גופו הלא־מושלם. כדי לנצח במלחמה וליהנות מחסדו של אלוהים, עלינו לנצל את הדברים הרבים שהוא מספק לנו (אפסים ו׳:12; רומים ז׳:21–25).
הדברים הללו כוללים בתוכם את רוח קודשו של אלוהים, הכוח החזק ביותר ביקום. השליח פאולוס כתב אל המשיחיים בני המאה הראשונה לספירה: ”אנחנו לא קיבלנו את רוח העולם, אלא את הרוח אשר מאת האלוהים” (קורינתים א׳. ב׳:12). מי שנותנים לרוח אלוהים להנחותם, לומדים לאהוב את מה שאהוב על אלוהים ולשנוא את מה ששנוא עליו (עמוס ה׳:15). כיצד נוכל לקבל את רוח הקודש? בעיקר על־ידי תפילות, לימוד המקרא (המקרא עצמו הוא תוצר של רוח הקודש) והתרועעות בריאה עם מי שבאמת אוהבים את אלוהים (לוקס י״א:13; טימותיאוס ב׳. ג׳:16; עברים י׳:24, 25).
אם אתה מנצל את הדברים הללו שמספק לנו אלוהים, אתה למעשה מתחיל ללבוש את ”מלוא נשק האלוהים”, וזהו המגן הבטוח הבלעדי בפני ”נכלי השטן” (אפסים ו׳:11–18). כיום דחוף מתמיד לנצל את הדברים האלה עד תום. מדוע?
הרוע קרב אל קיצו!
”בפרוח רשעים כמו עשב, ויציצו כל פועלי אוון, להִשמדם עדי עד”, אומר מחבר התהלים (תהלים צ״ב:8). כפי שהיה בימי נוח, השתוללות הרוע בימינו היא עדות לכך שמשפט אלוהים קרב ובא. משפט זה לא יבוא רק על בני אדם רעים אלא גם על השטן ושדיו, אשר יושלכו לתוך תהום של חוסר פעילות ואחר כך יושמדו כליל (טימותיאוס ב׳. ג׳:1–5; ההתגלות כ׳:1–3, 7–10). ומי יוציא את משפט אלוהים אל הפועל? יהיה זה ישוע המשיח, אשר עליו אנו קוראים: ”לזאת נגלה בן האלוהים, להפר את פעולות השטן” (יוחנן א׳. ג׳:8).
האם אתה מייחל לקיצו של הרוע? אם כן, תוכל להתנחם בהבטחות המקרא. אין ספר אחר החושף את מקור הרוע, השטן, ואין ספר אחר המראה כיצד הוא וכל פעולותיו המרושעות יחלפו לבלי שוב. אנו מעודדים אותך לרכוש ידע מדויק מתוך המקרא כדי שתוכל להתגונן כיום מפני השפעותיו השליליות של השטן, וכדי שתהיה לך תקווה בטוחה לחיות בעולם ללא רוע (תהלים ל״ז:9, 10).
[הערות שוליים]
a לא ידוע מה היה שמו המקורי של המלאך אשר הפך לשטן. המונח ”שטן” משמעו ”מתנגד”. הוא מכונה גם ”מלשין” שמשמעו ”משמיץ”. במובנים מסוימים דרך הפעולה של השטן דומה לזו שנקט מלך צור (יחזקאל כ״ח:12–19). שניהם החלו את דרכם ללא דופי, אך נפלו קורבן לגבהות לבם.
b ראה סדרת המאמרים ”פורנוגרפיה — תמימה או מזיקה?” מכתב העת עורו! מ־8 באוגוסט 2003. יצא לאור מטעם עדי־יהוה.
[תיבה/תמונה בעמוד 6]
אגדות עם גרעין של אמת
סיפורים על חצאי אלים, על ענקים ועל מבול קטסטרופלי מצויים במיתולוגיות קדומות בעולם כולו. לדוגמה, ביצירה האכדית ”עלילות גלגמש” מוזכרים מבול, ספינה וניצולים. גלגמש עצמו מתואר כגיבור אלים ושטוף זימה שהיה חצי אל וחצי אדם. במיתולוגיה של האצטקים מסופר על עולם קדום של ענקים ועל מבול גדול. אגדה נורבגית מספרת על גזע של ענקים ועל חכם ששמו ברגלמיר, אשר בנה תיבה גדולה והציל את עצמו ואת אשתו. שלל האגדות הללו נותנות משנה תוקף לעדות המקרא, לפיה כל בני האדם הם צאצאיהם של ניצולי מבול אשר הביא לחורבנו של עולם מרושע קדום.
[תמונה]
לוח ועליו חקוקה היצירה ”עלילות גלגמש”
[שלמי תודה]
(22065 # .neg) The University Museum, University of Pennsylvania
[תמונה בעמוד 5]
תכונות הנפילים ניכרות כיום בבני האדם
[תמונה בעמוד 7]
ידע מדויק נותן לנו את הכוח לעמוד בפני השפעות שליליות