הידעת?
מדוע ריפא ישוע את האיש העיוור בהדרגה?
במרקוס ח׳:22–26 אנו קוראים שישוע ריפא אדם עיוור מבית צידא. הכתוב אומר שישוע מרח רוק על עיני האיש ושאל אותו מה הוא רואה. מתגובתו אפשר לראות שהיה מבולבל במקצת: ”אני רואה אנשים; כמו עצים אני רואה אותם מתהלכים”. לאחר מכן שוב נגע ישוע בעיניו, ובעקבות זאת ”האיש ראה היטב; הוא נרפא וראה את הכול באופן ברור”. מכאן שישוע ריפא את האיש בהדרגה, או בשלבים. מדוע?
המקרא אינו מספק תשובה חד־משמעית, אך להלן הסבר אפשרי אחד. אדם הרואה לראשונה אחרי שנים של עיוורון, או אולי אף לראשונה בחייו, חווה שינוי עצום. נמחיש זאת בעזרת דוגמה: בעבר נהגו להחזיק סוסי פוני במכרות למטרות עבודה. הסוסים התרגלו לחושך במידה כה רבה עד שכאשר חזרו אל הקרקע, נזקקו ליממה שלמה כדי להתרגל לאור היום. אך כשמדובר בעיוורון, השינוי גדול פי כמה. במספר מקרים בימינו הצליחו מנתחים להשיב לעיוורים את מאור עיניהם. אולם, בהרבה מקרים התקשו המטופלים להכיל את מבול המידע שהעבירו עיניהם למוחם. שלל המראות, הצבעים והצורות גרמו להם לבלבול, והם לא היו מסוגלים לזהות אפילו עצמים מוכרים. בחלוף הזמן לומד המוח לתרגם את מה שרואות העיניים.
ישוע ריפא את האיש העיוור בהדרגה, ככל הנראה מתוך דאגה ואהבה כלפיו. בסופו של דבר ”ראה [העיוור] את הכול באופן ברור” והיה מסוגל להבין מה הוא רואה.
מדוע בימי ישוע הייתה הקריאה ממגילה משימה לא־פשוטה?
על־פי־רוב אורכו של דף מגילה שכיח היה 23–28 סנטימטר, ורוחבו 15–23 סנטימטר. את הדפים חיברו זה לזה בדבק או בחוט פשתן. לעתים השתמשו בדפים ארוכים יותר. מגילת ישעיהו ממגילות ים המלח מכילה במצבה הנוכחי 17 יריעות קלף, ואורכן הכולל מגיע לכ־7 מטרים. ייתכן שזה היה פחות או יותר אורכה של מגילת ישעיהו ששימשה את ישוע בבית הכנסת בנצרת (לוקס ד׳:16, 17).
בספרו תגליות מימי ישוע (Discoveries From the Time of Jesus), אומר אלן מילארד לגבי הכתוב בלוקס: ”הקורא החזיק את הספר [מגילה] וגילל [פתח] אותו בידו השמאלית; ובידו הימנית, שאחזה בקצה, גלל [קיפל] אותו בחזרה, טור אחר טור, תוך כדי קריאה. כדי להגיע לישעיהו ס״א, הפרק שממנו הקריא ישוע בבית הכנסת, היה עליו לגולל את רוב המגילה ולִגלול אותה בחזרה”.
בימים ההם לא הייתה חלוקה לפרקים ולפסוקים כבימינו. לאחר שנתנו לישוע את מגילת ישעיהו בבית הכנסת בנצרת, הוא צריך היה לאתר את הקטע שכיום נמצא בישעיהו ס״א:1, 2. ישוע ”מצא את המקום” בקלות, ובכך הראה את בקיאותו הרבה בדבר־אלוהים.