עד כמה מזרחה יכלו השליחים להרחיק?‏

פחות מ־30 שנה לאחר מות ישוע,‏ כתב השליח פאולוס כי הבשורה הוכרזה ”‏לכל הבריאה מתחת לשמיים”‏ (‏קולוסים א׳:‏23‏)‏.‏ אין להבין את דבריו כפשוטם,‏ כלומר,‏ שדבר הבשורה הגיע לאוזני כל אדם ואדם שחי באותם ימים.‏ אף־על־פי־כן,‏ הנקודה שהדגיש ברורה:‏ השליחים המשיחיים בישרו במידה נרחבת בעולם שהיה מוכר דאז.‏

עד לאן הרחיקו?‏ על־פי המקרא,‏ במסעות ההטפה שלו הרחיק פאולוס מערבה עד איטליה בעזרת אוניות סוחר.‏ שליח אמיץ זה רצה לבשר גם בספרד (‏מעשי השליחים כ״ז:‏1;‏ כ״ח:‏30,‏ 31;‏ רומים ט״ו:‏28‏)‏.‏

אך מה לגבי הכיוון ההפוך?‏ עד כמה מזרחה הרחיקו המבשרים המשיחיים הקדומים?‏ לא ניתן לדעת בוודאות,‏ כיוון שהמקרא אינו מוסר לנו פרטים על כך.‏ אולם,‏ אולי תופתע לגלות כמה ארוכים היו נתיבי הסחר בין ארצות הים התיכון וארצות המזרח במאה הראשונה לספירה.‏ על כל פנים,‏ קיומם של נתיבי סחר אלה מראה שניתן היה לנסוע מזרחה.‏

מורשתו של אלכסנדר

כיבושיו של אלכסנדר הגדול הביאו אותו מזרחה דרך בבל ופרס עד פנג׳ב שבצפון הודו.‏ מסעות אלו איפשרו ליוונים להתוודע לחופים הנמתחים משפך נהר הפרת שבמפרץ הפרסי,‏ ועד לשפך נהר האינדוס.‏

לא חלף זמן רב ואל העולם היווני זרמו תבלינים וסוגי קטורת שונים מצידו השני של האוקיינוס ההודי,‏ דרך הים האדום.‏ בתחילה נשלט סחר זה על־ידי סוחרים הודים וערבים.‏ אולם,‏ לאחר שהמלכים לבית תלמי ששלטו במצרים גילו את סודות המונסון,‏ הצטרפו גם הם לסחר שהתקיים באוקיינוס ההודי.‏

הרוחות באוקיינוס ההודי נושבות בהתמדה ממאי עד ספטמבר מכיוון דרום־מערב,‏ ומאפשרות לאוניות להפליג משפך הים האדום לאורך החוף הדרומי של ערב או ישירות אל דרום הודו.‏ בין נובמבר ומרס,‏ נושבות הרוחות בכיוון ההפוך ומקלות את המסע חזרה.‏ במשך מאות שנים ניצלו יורדי ים ערבים והודים את ידיעותיהם אודות הרוחות הללו,‏ והפליגו הלוך ושוב בין הודו והים האדום כשהם נושאים באמתחתם מטענים של צמח הקידה,‏ קינמון,‏ נרד ופלפל.‏

נתיבי ים לאלכסנדריה ורומא

כאשר כבשו הרומאים את הארצות שהיו בשליטת יורשיו של אלכסנדר,‏ הפכה רומא לשוק המרכזי לסחורות יקרות מהמזרח — שנהב מאפריקה,‏ קטורת ומור מעַרב,‏ תבלינים ואבנים יקרות מהודו ומשי מסין.‏ הספינות שנשאו את הסחורות הללו הפליגו לשני נמלים ראשיים בחוף הים האדום שבמצרים — ברניקי ומיאוֹס הוֹרמוֹס.‏ משתי ערים אלו עשו שיירות את דרכם ביבשה אל קופטוס שעל גדות הנילוס.‏

מקופטוס הועברו סחורות בנילוס,‏ עורק התחבורה הראשי של מצרים,‏ אל אלכסנדריה,‏ ושם הועמסו על אוניות שהפליגו לאיטליה ולמקומות אחרים.‏ נתיב חלופי לאלכסנדריה היה דרך תעלה שחיברה בין חלקו הצפוני של הים האדום — בקרבת סואץ של היום — לנילוס.‏ מצרים ונמליה היו,‏ כמובן,‏ קרובים יחסית לאזורים שבהם בישר ישוע,‏ ולא היה קשה להגיע אליהם משם.‏

על־פי הגיאוגרף היווני סְטְרַבּוֹן בן המאה הראשונה,‏ בימיו הפליגו מדי שנה 120 ספינות אלכסנדריות ממיאוֹס הוֹרמוֹס כדי לסחור עם הודו.‏ כיום יש בנמצא ספר הדרכה מן המאה הראשונה העוסק בניווט באזור זה.‏ הוא נכתב ככל הנראה על־ידי סוחר מצרי דובר יוונית לתועלת חבריו הסוחרים.‏ מה נוכל ללמוד מספר עתיק זה?‏

ספר ההדרכה,‏ הקרוי לרוב בשמו הלטיני Periplus Maris Erythraei (‏השיוט בים האריתראי)‏ מתאר נתיבי ים הנמתחים לאורך אלפי קילומטרים מדרום למצרים ועד זנזיבר.‏ במבט מזרחה מונה המחבר רשימה של מרחקים,‏ מעגנים,‏ שווקים וסחורות שנסחרו,‏ ומתאר את פריסת האוכלוסייה בחוף הדרומי של ערב,‏ במורד חופה המערבי של הודו עד סרי לנקה ובמעלה חופה המזרחי של הודו הרחק עד הגנגס.‏ התיאורים החיים והמדויקים שבספר מביאים אותנו למסקנה כי מחברו ביקר במקומות שתיאר.‏

אנשי המערב בהודו

בהודו נודעו הסוחרים המערביים בכינוי יאוואנים.‏ על־פי הספר השיוט בים האריתראי,‏ אחד מיעדיהם הקבועים במאה הראשונה לספירה הייתה מוֹזיריס ששכנה לא הרחק מהקצה הדרומי של הודו.‏a שירים בשפה הטמילית,‏ מן המאות הראשונות לספירה,‏ מרבים להזכיר את אותם סוחרים.‏ ”‏ספינות היאוואנים הבנויות לתפארת הגיעו עם זהב וחזרו עם פלפל,‏ ומוֹזיריס התמלאה בקול שאון והמולה”‏,‏ אומר אחד השירים.‏ בשיר אחר מוזמן נסיך מדרום הודו לשתות יין מבושם שהביאו היאוואנים.‏ בין יתר הסחורות מן המערב שזכו לפופולריות רבה בהודו היו כלי זכוכית,‏ מתכות,‏ אלמוגים ואריגים.‏

ארכיאולוגים מצאו עדויות רבות לייבוא סחורות מהמערב אל הודו.‏ למשל,‏ באריקאמדוּר שבחופה הדרום־מזרחי של הודו,‏ נמצאו שברים של קנקני יין רומיים וכלים הנושאים חותמות של קדרים שייצרו אותם באַרֶצוֹ שבמרכז איטליה.‏ נכתב כי ”‏דמיונו של החוקר המודרני ניצת כשהוא דולה מתוך מרבצי הסחופת שבמפרץ בנגל חרסים הנושאים את שמותיהם של אומנים שתנוריהם ניצבו בפרוורי אַרֶצוֹ”‏.‏ עדות נוספת לסחר שהתקיים בין ארצות הים התיכון לבין הודו מתגלמת באינספור מצבורי מטבעות זהב וכסף רומיות שנתגלו בדרום הודו.‏ רוב המטבעות מתוארכות למאה הראשונה לספירה,‏ ונושאות את דיוקניהם של קיסרי רומא אוגוסטוס,‏ טיבריוס ונירון.‏

האפשרות שאזרחים רומיים כוננו מושבות סחר קבועות בדרום הודו עולה מתוך עדות של מפה עתיקה,‏ אשר אחד מהעתקיה מימי הביניים מצוי בידינו.‏ מפה זו,‏ המוכרת כטבלת פּוֹיטִינְגֶר ונחשבת למפה המתארת את העולם הרומי במאה הראשונה לספירה,‏ מצביעה על כך שבמוֹזיריס שכן היכל לכבוד אוגוסטוס.‏ בספר הסחר המזרחי של רומא:‏ מסחר בינלאומי ומדיניות האימפריה,‏ 31 לפה״ס עד 305 לספירה (‏305 31 BC-AD ,‏International Commerce and Imperial Policy :‏s Eastern Trade’‏Rome)‏ נאמר:‏ ”‏מבנה כזה יכול היה להיבנות רק על־ידי נתיני האימפריה הרומית,‏ וכפי הנראה על־ידי מי שהתגוררו במוֹזיריס או בילו חלק ניכר מזמנם שם”‏.‏

מקורות רומיים מזכירים את ביקורן של לפחות שלוש משלחות הודיות ברומא בימי אוגוסטוס,‏ ששלט מ־27 לפה״ס עד 14 לספירה.‏ ”‏למשלחות הללו הייתה מטרה דיפלומטית חשובה”‏,‏ נאמר באחד המחקרים שנערכו בנושא.‏ מטרתן הייתה להתדיין בשאלה היכן ניתן לקיים קשרי מסחר בין בני ארצות שונות,‏ היכן ניתן להטיל מיסים,‏ היכן יוכלו הזרים להתגורר וכן הלאה.‏

אם כן,‏ במאה הראשונה לספירה לא היה זה נדיר או חריג לנסוע בין אגן הים התיכון להודו.‏ מבשר משיחי בצפון הים האדום יכול היה בנקל לעלות על ספינה שמגמת פניה הודו.‏

מֵעבר להודו?‏

עד כמה מזרחה העזו להרחיק סוחרי הים התיכון ונוסעים אחרים — ועד כמה מוקדם בהיסטוריה — את זאת קשה לקבוע.‏ אולם,‏ מעריכים כי במאה הראשונה לספירה היו מערביים אשר נסעו עד תאילנד,‏ קמבודיה,‏ סומטרה וג׳אווה.‏

ביצירה דברי ימי שושלת האן המאוחרת (‏Annals of the Later Han Dynasty)‏ הסוקרת את התקופה שבין 23–220 לספירה,‏ מצוין תאריך אחד המסעות האלה.‏ ב־166 לספירה הגיעה משלחת מטעם אן־טון,‏ מלכהּ של דַא צִ’‏ין,‏ לחצרו של קיסר סין,‏ ועימה תשורה עבור הקיסר הואן־די.‏ דַא צִ’‏ין היה שמה של קיסרות רומא בסינית,‏ ונראה כי אן־טון הוא תרגומו הסיני של השם אנטונינוס,‏ שם משפחתו של מרקוס אאורליוס,‏ הקיסר הרומי באותה עת.‏ היסטוריונים סבורים שלא מדובר במשלחת רשמית,‏ אלא פשוט בצעד שנקטו סוחרים מערביים חדורי יוזמה במטרה להשיג משי ישירות מסין במקום להשתמש במתווכים.‏

נחזור לשאלה המקורית,‏ עד כמה מזרחה יכלו אוניות קדומות לקחת מבשרים משיחיים בני המאה הראשונה?‏ האם עד הודו ומעבר לה?‏ ייתכן שכן.‏ על דבר אחד אין עוררין:‏ הבשורה המשיחית התפשטה מספיק רחוק כדי שהשליח פאולוס יוכל לומר שהיא ”‏עושה פרי ומשגשגת בכל העולם”‏ — הרחק עד קצה העולם המוכר דאז (‏קולוסים א׳:‏6‏)‏.‏

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 22]‏

תלונת הקיסר

בשנת 22 לספירה קונן הקיסר הרומי טיבריוס על הפזרנות חסרת הגבולות שפשתה בקרב בני ארצו.‏ תיאבונם הפזיז למותרות ותשוקתן המופרזת של גבירות רומא לתכשיטים,‏ הלכו ודילדלו את הונה של המעצמה והזרימו אותו אל ”‏עמים זרים או עוינים”‏.‏ ההיסטוריון הרומי פְּלִינִיוּס הזקן (‏23–79 לספירה)‏ הלין אף הוא על בזבזנות דומה.‏ ”‏בחישוב גס”‏,‏ כתב,‏ ”‏ההודים,‏ הסֶרים ואנשי חצי האי ערב מוציאים מדי שנה מהאימפריה שלנו מאה מיליון אַסְפָּרים — מחיר כבד משלמים אנו על מותרותינו ועל נשינו”‏.‏b

‏[‏הערת שוליים]‏

‏[‏שלמי תודה]‏

com.‏Todd Bolen/Bible Places ;‏Museo della Civiltà Romana, Roma

‏[‏תיבה/‏תמונה בעמוד 23]‏

היכן חיפשו הסוחרים את סחורותיהם?‏

ישוע דיבר על ”‏סוחר [‏”‏סוחר נודד”‏,‏ ע״ח‏]‏ המחפש מרגליות יפות”‏ (‏מתי י״ג:‏45‏)‏.‏ גם בספר ההתגלות מוזכרים ”‏סוחרי הארץ”‏ שמטענם כלל אבנים יקרות,‏ משי,‏ עצי בושם,‏ שנהב,‏ קינמון,‏ קטורת ואמומון [‏תבלין הודי]‏ (‏ההתגלות י״ח:‏11–13‏)‏.‏ סחורות אלו הגיעו ממקומות שונים לאורך נתיבי הסחר שממזרח לארץ ישראל.‏ עצי בושם,‏ כמו עץ הסנדל,‏ הגיעו מהודו.‏ מרגליות יקרות ניתן היה למצוא במפרץ הפרסי,‏ בים האדום,‏ ולדברי מחבר הספר השיוט בים האריתראי,‏ באזור מוֹזיריס ובסרי לנקה.‏ פנינים שנדלו מהאוקיינוס ההודי היו מן הסתם האיכותיות והיקרות ביותר.‏

‏[‏מפה בעמודים 20, 21]‏

‏(‏תרשים מעומד,‏ ראה המהדורה המודפסת)‏

חלק מנתיבי הסחר שחיברו במאה הראשונה בין רומא ואסיה

אַרֶצוֹ

רומא

הים התיכון

אפריקה

אלכסנדריה

מצרים

קוֹפּטוֹס

נהר הנילוס

מיאוֹס הוֹרמוֹס

בֶּרֶנִיקֵי

זנזיבר

הים האדום

ירושלים

ערב

נהר הפרת

ממלכת בבל

המפרץ הפרסי

פרס

↓ מונסון צפון־מזרחי

↑ מונסון דרום־מערבי

נהר האינדוס

פַּנג׳בּ

נהר הגנגס

מפרץ בנגל

הודו

אריקאמדוּר

מוֹזיריס

סרי לנקה

האוקיינוס ההודי (‏הים האריתראי)‏

סין

קיסרות חאן

תאילנד

קמבודיה

וייטנאם

סוּמַטְרָה

ג׳אווה

‏[‏תמונה בעמוד 21]‏

דגם של אוניית משא רומית

‏[‏שלמי תודה]‏

אונייה:‏ .‏Est (‏Near Eastern History)‏ Pictorial Archive