חוכמת יהוה משתקפת בבריאה
”עצמותו הנעלמת... נתפסת בשכל באמצעות הדברים שנבראו” (רומ׳ א׳:20).
1. איזו השפעה יש לחוכמת העולם על רבים כיום?
המילה ”חוכמה” היא ככתר הנקשר ללא מחשבה מעמיקה לראשיהם של רבים. יש המגדירים את האדם כחכם רק בזכות הידע הרב שרכש. אולם, מי שנחשבים למשכילים בעולם הזה אינם מסוגלים להעניק הדרכה מהימנה למציאת משמעות אמיתית לחיים. נהפוך הוא, אנשים המאמצים את חוכמתם, ”נידפים ומיטלטלים ברוח של כל תורה” (אפ׳ ד׳:14).
2, 3. (א) מדוע ליהוה ”לבדו החוכמה”? (ב) באיזה מובן שונה חוכמת אלוהים מחוכמת העולם?
2 עד כמה שונה הדבר ביחס למי שרוכשים חוכמת אמת, חוכמה שמקורה ביהוה אלוהים! המקרא אומר לנו שליהוה ”לבדו החוכמה” (רומ׳ ט״ז:27). הוא יודע את כל מה שאפשר לדעת על היקום, כולל הרכבו ותולדותיו. חוקי הטבע הפיזיקאליים, אשר עליהם מסתמכים בני האדם במחקריהם, הם חוקים שקבע יהוה. לכן אין הוא מתרשם מהמצאות מעשה ידי אדם ואין הוא מוקסם מן החשיבה הגבוהה כביכול של הפילוסופיה האנושית. ”חוכמת העולם הזה היא סכלות בעיני אלוהים” (קור״א ג׳:19).
3 המקרא אומר לנו שיהוה ’נותן חוכמה’ למשרתיו (מש׳ ב׳:6). להבדיל מפילוסופיות אנוש, החוכמה הבאה מאלוהים אינה מעורפלת. להיפך, היא שמה דגש בהפעלת שיקול דעת, והיא מבוססת על ידע והבנה מדויקים. (קרא יעקב ג׳:17.) השליח פאולוס השתומם על חוכמת יהוה. הוא כתב: ”מה עומק עושר האלוהים, מה עומק חוכמתו ודעתו! אין חקר למשפטיו ואין משיג את דרכיו” (רומ׳ י״א:33). הואיל ויהוה הוא כליל חוכמה, אנחנו בטוחים שחוקיו המנחים מסייעים לנו להתהלך בדרך החיים הטובה ביותר. אחרי הכול, יהוה יודע יותר מכל אחד אחר מה דרוש לנו על מנת להיות מאושרים (מש׳ ג׳:5, 6).
ישוע — ”אָמוֹן”
4. מהי אחת הדרכים שבהן נוכל להבחין בחוכמת יהוה?
4 חוכמת יהוה לצד תכונותיו הנשגבות האחרות משתקפות בדברים שברא. (קרא רומים א׳:20.) מהגדולה ביותר ועד לקטנה ביותר, חושפות יצירות כפיו של יהוה היבטים שונים של אישיותו. לא משנה לאן נפנה מבטנו — אל השמיים אשר ממעל או אל האדמה שמתחת לרגלינו — נמצא שפע ראיות לקיומו של בורא אוהב וכליל חוכמה. דברים רבים נוכל ללמוד אודותיו אם נהרהר במעשי ידיו (תהל׳ י״ט:2; יש׳ מ׳:26).
5, 6. (א) מי מלבד יהוה היה מעורב בבריאה? (ב) במה נעסוק כעת, ומדוע?
5 יהוה לא היה לבדו כאשר ’ברא את השמיים ואת הארץ’ (בר׳ א׳:1). המקרא מציין שזמן רב לפני שנוצר היקום הגשמי, ברא אלוהים ישות רוחנית שבאמצעותה יצר את ”כל אשר בשמיים ואשר בארץ”. יצור רוחני זה היה בנו יחידו של אלוהים, ”בכור כל בריאה”, אשר מאוחר יותר חי על כדור־הארץ כאדם בשר ודם ונודע כישוע (קול׳ א׳:15–17). בדומה ליהוה, החוכמה מאפיינת גם את ישוע. למעשה, במשלי פרק ח׳ מוצג ישוע כחוכמה מאונשת. פרק זה במקרא גם מתאר את ישוע כ’אָמונו’ של אלוהים, כלומר רב האומן שלצידו (מש׳ ח׳:12, 22–31).
6 יוצא אפוא שהבריאה הפיזית חושפת הן את חוכמתו של יהוה והן את חוכמתו של ’אָמונו’ — ישוע. הבריאה מלמדת אותנו הרבה דברים יקרי ערך. כעת נעסוק בארבע דוגמאות של ברואים המתוארים במשלי ל׳:24–28 כ”חכמים מחוכמים”, כלומר כמי שניחנים בחוכמה אינסטינקטיבית.a
שיעור בחריצות
7, 8. אילו עובדות הנוגעות לנמלה מרתקות אותך?
7 כשאנו בוחנים את מבנה גופם ואת התנהגותם של היצורים החיים, כולל אלה הראויים להיקרא ’קְטני הארץ’, אנו לומדים רבות. שים לב, למשל, לחוכמה הטבועה בנמלה (קרא משלי ל׳:24, 25).
8 חוקרים מעריכים כי היחס בין מספר בני האדם למספר הנמלים הוא אחד ל־000,200 או יותר. כל הנמלים עמלות בחריצות על פני האדמה ומתחתיה. הן מאורגנות במושבות, כשברוב המושבות יש שלושה סוגי נמלים: מְלָכות, זכרים ופועלות. כל קבוצה תורמת בדרכה שלה לטובת המושבה. נמלה ממין מסוים המצוי בדרום אמריקה — נמלה גוזרת עלים — ראויה לתואר ”גנן מתוחכם”. חרק קטן זה מדשן, שותל וגוזם את גני הפטריות שלו באופן שיביא לתוצר מרבי. חוקרים גילו ש”גנן” מומחה זה מתאים את מאמציו לכמות המזון הדרושה למושבה.b
9, 10. כיצד נוכל לחקות את חריצותה של הנמלה?
9 יש לנו מה ללמוד מן הנמלים. אנו לומדים מהן שכדי להפיק פרי טוב, דרושים מאמצים חרוצים. המקרא אומר לנו: ”לך אל נמלה, עצל, ראה דרכיה וחכם. אשר אין לה קָצין, שוטר ומושל. תכין בקיץ לחמה, אגרה בקציר מאכלה” (מש׳ ו׳:6–8). החריצות היא תכונה המאפיינת גם את יהוה וגם את ’אָמונו’ ישוע. ”אבי פועל עד עתה”, אמר ישוע, ”וגם אני פועל” (יוח׳ ה׳:17).
10 כמי שהולכים בדרכי אלוהים והמשיח, גם אנחנו צריכים להיות חרוצים. על כולנו להיות ”עתירי פועל בעבודתו של האדון”, ללא תלות בתפקיד שיש לנו בארגון אלוהים (קור״א ט״ו:58). לפיכך, מן הראוי שנישמע לדברים שאמר פאולוס אל המשיחיים ברומא: ”שיקדו ואל תתעצלו. הייו נלהבי רוח ושרתו את האדון” (רומ׳ י״ב:11). מאמצינו לעשות את רצון יהוה אינם לשווא, שהרי המקרא מבטיחנו: ”אלוהים לא יעוות צדק ולא ישכח את פועלכם ואת האהבה שהראיתם למען שמו” (עב׳ ו׳:10).
הגנה מִפגיעה רוחנית
11. תאר כמה ממאפייניו של השפן.
11 עוד יצור קטן יחסית הוא ה”שפן” (שפן הסלעים), וביכולתנו ללמוד ממנו דברים חשובים. (קרא משלי ל׳:26.) הוא דומה במקצת לארנבון, אבל יש לו אוזניים קטנות ועגולות ורגליים קצרות. בעל חיים קטן זה חי באזורים סלעיים. ראייתו החדה של השפן משרתת אותו היטב, והמחילות והסדקים אשר במשכנו הסלעי מספקים לו מקלט מפני טורפים. השפנים משגשגים מטבעם בקבוצות מלוכדות, והדבר מספק להם הגנה ומסייע להם לשמור על חום גופם בחורף.c
12, 13. מה נוכל ללמוד מן השפן?
12 מה נוכל ללמוד מן השפן? ראשית, שים לב שבעל חיים זה אינו מפקיר את עצמו להתקפות הטורפים. ההיפך, הוא מנצל את ראייתו החדה כדי לראות ממרחקים את הטורפים ונשאר קרוב למחילות ולסדקים המאפשרים לו למצוא מחסה ולהציל את חייו. באותו אופן עלינו להיות חדי ראייה מבחינה רוחנית על מנת שנוכל להבחין בסכנות האורבות לנו בעולמו של השטן. השליח פטרוס הורה למשיחיים: ”הייו ערים ועימדו על המשמר. אויבכם השטן משוטט כאריה שואג ומחפש לו לטרוף מישהו” (פט״א ה׳:8). בהיותו על הארץ, תמיד עמד ישוע על המשמר, ונזהר מפני כל נסיונות השטן לגרום לו להפר את תומתו (מתי ד׳:1–11). ישוע הציב דוגמה טובה לתלמידיו!
13 אחת הדרכים שבהן נוכל לעמוד על המשמר היא לנצל את ההגנה הרוחנית שמעניק לנו יהוה. בל נזניח את לימוד דבר־אלוהים ואת הנוכחות באסיפות המשיחיות (לוקס ד׳:4; עב׳ י׳:24, 25). מלבד זאת, כשם שהשפן משגשג בקבוצות מלוכדות, גם אנו חייבים להישאר קרובים לאחינו המשיחיים כדי ’להתעודד יחדיו’ (רומ׳ א׳:12). אם ננצל את אמצעי ההגנה שמספק יהוה, נוכל לומר את אשר כתב דוד המשורר: ”יהוה סלעי ומצודתי ומפַלטי. אלי צורי. אחסה בו” (תהל׳ י״ח:3).
התמדה למרות התנגדות
14. מה ניתן לומר על נחיל ארבה, אף שמראהו של חגב ארבה יחיד אינו מרשים במיוחד?
14 גם מן הארבה יש לנו מה ללמוד. מראהו של חגב הארבה, שאורכו כחמישה סנטימטרים בלבד, אולי אינו מעורר יראה; אבל נחיל ארבה הוא מראה מפעים בהחלט. (קרא משלי ל׳:27.) הארבה מוכר כבעל תיאבון בריא. נחיל של חרקי ארבה בלתי נלאים מסוגל בתוך פרק זמן קצר לחסל שדות שלמים המוכנים לקציר. המקרא משווה בין קולה של להקת חרקי ארבה וחרקים אחרים הקרבה ובאה לקול שאון מרכבות ולקולות קש הבוער בלהבה (יואל ב׳:3, 5). יש המבעירים אש כדי לבלום את התפשטות נחילי הארבה, אך הדבר בדרך כלל מתברר כחסר תועלת. מדוע? חגבי הארבה המתים נערמים על האש ומכבים את הלהבות, וכך יכולים הנותרים להמשיך מבלי שהתקדמותם תעוכב. גם ללא מלך או מנהיג מסוגל נחיל הארבה לתפקד כצבא מאורגן ולהתגבר כמעט על כל מכשול (יואל ב׳:25).d
15, 16. באיזה אופן ניתן לדמות את מכריזי המלכות בני זמננו לנחיל ארבה?
15 הנביא יואל השווה בין פעילותם של משרתי יהוה לבין התנהגות הארבה. הוא כתב: ”כגיבורים יְרוצון. כאנשי מלחמה יעלו חומה. ואיש בדרכיו יֵלֵכון, ולא יְעַבְּטוּן [יעקמו] אורחותם. ואיש אחיו לא ידחָקון. גבר במסילתו, יֵלֵכון; ובעד השֶלַח ייפולו [גם אם ייפלו כמה מהם מכלי המלחמה ששוגרו לעברם], לא יבְצָעו [לא יסורו ממסלולם]” (יואל ב׳:7, 8).
16 עד כמה הולם התיאור הנבואי הזה את מכריזי מלכות אלוהים בני זמננו! אין ’חומת’ התנגדות המסוגלת לעצור את פעילותם. תחת זאת, הם מחקים את דוגמתו של ישוע, אשר התמיד לעשות את רצון אלוהים אף שבזו לו רבים (יש׳ נ״ג:3). אמת, היו משיחיים אשר ’נפלו בעד השֶלַח’ במובן זה שהומתו על מזבח אמונתם. עם זאת, פעילות הבישור ממשיכה, ומספר מכריזי המלכות רק הולך ומאמיר. למעשה, פעמים רבות תרמו הרדיפות להפצת הבשורה הטובה בקרב אנשים שבנסיבות אחרות לא היו שומעים את מסר המלכות (מה״ש ח׳:1, 4). האם אתה מגלה, כמו הארבה, התמדה בשירותך גם לנוכח אדישות והתנגדות? (עב׳ י׳:39).
”דיבקו בטוב”
17. מה מאפשר לכפות רגליה של השממית להידבק למשטחים חלקים?
17 כעת נדבר על לטאת השׂממית הקטנטנה. נדמה כי אין היא כפופה לכוח הכבידה. (קרא משלי ל׳:28.) למעשה, המדענים נדהמים מיכולתו של יצור זעיר זה לטפס על קירות ואף על תקרות חלקלקות מבלי ליפול. כיצד מסוגלת השממית לעשות זאת? סודהּ אינו טמון בכפתורי הצמדה או בדבק זה או אחר. כל אחת מאצבעות השממית מצוידת בכרית עשויה תלמים תלמים המכילים אלפי בליטות זעירות דמויות שיער. בכל בליטה יש מאות זיפים בעלי קצוות מעוגלים. הכוח הבין־מולקולרי הנוצר בזכות כל אותם זיפים חזק דיו כדי לשאת משקל העולה אף על משקל גופה של השממית — אפילו כאשר היא נעה לה במהופך על משטח זכוכית! החוקרים נפעמים מיכולתה של השממית ואומרים כי חומרים סינתטיים שיהוו חיקוי לכפות רגליה יוכלו לשמש כחומרי הדבקה רבי עוצמה.e
18. כיצד נוכל תמיד ’לדבוק בטוב’?
18 מה נוכל ללמוד מן השממית? המקרא מעודד אותנו: ”שינאו את הרע ודיבקו בטוב” (רומ׳ י״ב:9). גורמי ההשפעה המשחיתים הרווחים בעולמו של השטן עלולים לגרום לנו להרפות מעקרונות אלוהים. לדוגמה, אם נתרועע עם מי שאינם דבקים בחוקי אלוהים — בבית־הספר, בעבודה או באמצעות צורת בידור המנוגדת לעקרונות אלוהים — עלול הדבר להשפיע על נחישותנו לעשות את הדבר הנכון. אל תרשה לזה לקרות לך! דבר־אלוהים מזהיר: ”אל תהי חכם בעיניך” (מש׳ ג׳:7). אדרבה, הישמע לעצה החכמה שהעניק משה לעמו הקדום של אלוהים: ”את יהוה אלוהיך תירא. אותו תעבוד, ובו תדבק” (דב׳ י׳: 20). אם נדבק ביהוה, נחקה את ישוע אשר עליו נאמר: ”אהבתָ צדק ותשנא רשע” (עב׳ א׳:9).
לקחים מן הבריאה
19. (א) אילו תכונות של יהוה אתה רואה בבריאה? (ב) כיצד חוכמת אלוהים מועילה לנו?
19 כאמור, ניתן לראות בבירור את תכונותיו של יהוה ביצירות כפיו, ויש ביצירותיו כדי ללמדנו דברים יקרי ערך. ככל שנחקור את פעליו של יהוה, כך תגבר התפעלותנו מחוכמתו. אם נשים לב לחוכמת אלוהים, יגביר הדבר את אושרנו בהווה ויגן עלינו בעתיד (קהל׳ ז׳:12). כך ניווכח אישית באמיתות הכתוב שבמשלי ג׳:13, 18: ”אשרי אדם מצא חוכמה, ואדם יפיק תבונה. עץ חיים היא למחזיקים בה, ותומכיה מאושר”.
[הערות שוליים]
a כדאי מאוד שבמיוחד הצעירים יעיינו בהפניות שבהערות השוליים שבהמשך ואחר כך יציגו את מסקנות מחקרם בתשובותיהם במהלך שיעור המצפה הקהילתי.
b למידע נוסף על נמלים גוזרות עלים, ראה עורו! מ־22 במאי 2002, עמוד 31 (אנג׳) ועורו! מ־8 באוקטובר 1997, עמוד 27.
c למידע נוסף אודות השפן, ראה עורו! מ־8 בספטמבר 1990, עמודים 15, 16 (אנג׳).
d למידע נוסף אודות הארבה, ראה עורו! מ־22 באוקטובר 1976, עמוד 11 (אנג׳) והמצפה מ־15 ביולי 1996, עמוד 23.
e למידע נוסף אודות השממית, ראה עורו! מאפריל 2008, עמוד 26 (אנג׳) ועורו! מספטמבר 2006, עמודים 6, 7.
האם אתה זוכר?
אילו לקחים מעשיים נוכל להפיק מ...
• הנמלה?
• השפן?
• הארבה?
• השממית?
[תמונה בעמוד 16]
האם אתה חרוץ כמו הנמלים גוזרות העלים?
[תמונות בעמוד 17]
השפן מוצא מחסה בקבוצה מלוכדת. האם גם אתה עושה כן?
[תמונות בעמוד 18]
בדומה לארבה, מגלים המשיחיים כושר התמדה
[תמונה בעמוד 18]
כפי שנצמדת השממית למשטחים שונים, דבקים המשיחיים בטוב
[שלמי תודה]
Stockbyte/Getty Images