צעדי מפתח לחיי משפחה מאושרים
להכין את בני הנוער לקראת חייהם הבוגרים
”בעבר נהניתי לשוחח עם בניי. הם הקשיבו לי בתשומת לב ומייד עשו כדבריי. אבל עכשיו כשהם בגיל העשרה, אנחנו לא מסכימים כמעט על שום דבר. יש להם אפילו טענות נגד השגרה הרוחנית שלנו. ’אנחנו באמת חייבים לדבר על המקרא?’ הם שואלים. לפני שבניי הגיעו לגיל ההתבגרות, לא העליתי על דעתי שדבר כזה יקרה למשפחתי — גם כשראיתי שזה קורה לאחרים” (רג׳י).a
האם ילדכם בגיל ההתבגרות? אם כן, אתם עדים לאחד השלבים המרתקים ביותר בגדילת ילדכם. זו גם יכולה להיות התקופה המתסכלת ביותר. האם התרחישים הבאים נשמעים לכם מוכרים?
כאשר בנך היה צעיר יותר, הוא היה קשור אליך כסירה הקשורה למזח. כעת, בגיל ההתבגרות, הוא מושך חזק בחבל, בכמיהה לצאת לשייט, ונוצר אצלך הרושם שאינך מוזמן להצטרף.
כאשר בתך הייתה קטנה, היא סיפרה לך הכול. עכשיו, כשהיא בגיל ההתבגרות, היא יצרה לעצמה ’מועדון חברים’, ואת מרגישה שאינך חברה במועדון זה.
אם משהו דומה קורה בביתכם, אל תמהרו להסיק שילדכם הופך למרדן חסר תקנה. אך מה כן קורה? כדי להשיב על שאלה זו, תנו דעתכם לתפקיד המכריע שממלא גיל ההתבגרות בהתפתחות ילדכם.
גיל ההתבגרות כציון דרך
מיום לידתו והלאה חייו של הילד הם רשימה של פעמים ראשונות — צעדיו הראשונים, המילה הראשונה שהוא אומר, היום הראשון בבית־הספר וכן הלאה. ההורים מתמוגגים משמחה כאשר ילדם מגיע לציון דרך. כל הישג כזה הוא עדות למשהו שהם משתוקקים לראות — את ילדם גדל.
גם גיל ההתבגרות הוא ציון דרך, אם כי חלק מההורים אינם ששים לקראתו, וחששותיהם בהחלט מובנים. הרי איזה הורה רוצה לראות את ילדו הופך פתאום מילד ממושמע לנער מצוברח? על אף זאת, גיל ההתבגרות הוא שלב חשוב בגדילה. באיזה אופן?
במקרא נאמר שבבוא העת ”יעזוב איש את אביו ואת אימו” (בראשית ב׳:24). אחד התפקידים העיקריים של שנות ההתבגרות הוא לעזור לבנך או לבתך להיערך ליום מר־מתוק זה. בהגיע היום, על ילדך להיות מסוגל לומר את אותם דברים שאמר השליח פאולוס: ”בהיותי ילד דיברתי כילד, הבנתי כילד, חשבתי כילד. כשהייתי לאיש שמתי קץ לדברי הילדות” (קורינתים א׳. י״ג:11).
ביסודו של דבר, זה מה שילדך עושה בשנות העשרה לחייו — משאיר מאחור את דברי הילדות ולומד להפוך לבחור צעיר ואחראי המרגיש מספיק עצמאי ובוגר כדי לעזוב את הבית. למעשה, ספר עיון אחד תיאר בלשון נוגה את גיל ההתבגרות וציין שזוהי ”פרידה אחת ארוכה”.
עם זאת, ייתכן שכרגע אתם סקפטיים לגבי הרעיון שילדכם ”הקטן” יהפוך לאדם עצמאי. אתם אולי תוהים:
”אם הבן שלי אינו אחראי מספיק לשמור על נקיון חדרו, איך הוא יוכל להחזיק דירה שלמה?”
”אם הבת שלי אינה אחראית מספיק לחזור הביתה בזמן, איך היא תוכל להחזיק עבודה?”
אם דאגות אלו טורדות את מנוחתך, זכור: עצמאות אינה דלת שילדך פשוט עובר דרכה, אלא מסע האורך מספר שנים. לעת עתה, ברור לך מתוך התבוננות ש”איוולת קשורה בלב נער” — או נערה (משלי כ״ב:15).
אך בעזרת הדרכה מתאימה סביר להניח שילדך יעבור את גיל ההתבגרות ויהפוך לצעיר אחראי אשר ’חושיו הורגלו על־ידי הניסיון המעשי להבחין בין טוב לרע’ (עברים ה׳:14).
צעדי מפתח להצלחה
כדי להכין את ילדך המתבגר לחיים בוגרים, עליך לעזור לו לפתח את ”כוח ההיגיון” שלו כדי שיוכל להחליט בעצמו החלטות נבונותb (רומים י״ב:1, 2, ע״ח). עקרונות המקרא הבאים יעזרו לך בכך.
פיליפים ד׳:5: ”סבירותכם תיוודע נא לכל אדם” (ע״ח). ילדך בן העשרה מבקש לחזור הביתה מאוחר יותר מהרגיל, ואתה מייד מסרב לבקשתו. ילדך מתלונן: ”אתה מתייחס אליי כמו אל ילד קטן!” לפני שתגיד לו: ”טוב, אתה מתנהג כמו ילד קטן”, שקול את הנקודות הבאות: ילדים בגיל העשרה נוטים לדרוש יותר מדי חופש וההורים נוטים להעניק פחות מדי חופש. האם לא תוכל לעשות קצת ויתורים מפעם לפעם? אולי תוכל לכל הפחות להביא בחשבון את נקודת מבטו של ילדך המתבגר.
נסו את העצה הבאה: רישמו תחום אחד או שניים שבהם תוכלו לאפשר לילדכם המתבגר קצת יותר חופש. הסבירו לו שאתם נותנים לו יותר חופש לתקופת ניסיון. אם יגלה אחריות הוא יוכל לקבל בבוא הזמן יותר חופש. אם לא ינהג בהתאם, החופש שניתן לו יישלל ממנו (מתי כ״ה:21).
קולוסים ג׳:21: ”האבות, אל תרגיזו את ילדיכם, פן תיפול רוחם”. יש הורים המנסים לעקוב אחר כל צעד ושעל של ילדם בן העשרה, וכדי להשאיר אותו בתלם הם עושים הכול חוץ מלנעול אותו בבית. הם בוחרים עבורו את חבריו ומצותתים לשיחות הטלפון שלו. אך שיטות אלו עלולות להשיג תוצאות הפוכות. הצרת צעדיו עלולה דווקא לעורר בו את הרצון לברוח; מתיחת ביקורת בלתי פוסקת על חבריו עלולה רק לגרום לו לרצות יותר בחברתם; הציתותים אולי יאלצו אותו למצוא דרכים אחרות לתקשר עם חבריו מאחורי גבכם. ככל שתנסו להשתלט עליו יותר, אתם עלולים למצוא את עצמכם עם פחות שליטה. לאמיתו של דבר, אם ילדכם לא ילמד אף פעם להחליט החלטות בעצמו כשהוא בבית, כיצד ידע להחליט החלטות כשלא יגור בבית?
נסו את העצה הבאה: בפעם הבאה שתשוחחו עם ילדכם על נושא מסוים, עיזרו לו לחשוב כיצד בחירותיו ישפיעו עליו. לדוגמה, במקום למתוח ביקורת על חבריו, אימרו: ”מה אם [ציינו את שם החבר] יפר את החוק וייעצר? איך זה יגרום לך להיראות?” עיזרו לילדכם לראות כיצד בחירותיו תורמות לשמו הטוב או מכתימות את שמו (משלי י״א:17, 22; כ׳:11).
אפסים ו׳:4: ”אל תכעיסו את בניכם, אלא גדלו אותם במוסר יהוה ובתוכחתו”. המונח ’תוכחה’ בפסוק זה אינו כרוך אך ורק בהצגת עובדות. משמעו לפנות אל החוש המוסרי של הילד בדרך שתשפיע על מעשיו. הדבר חיוני במיוחד כשילדך בגיל ההתבגרות. אב ששמו אנדרי אומר: ”ככל שילדיך גדלים, עליך להתאים את הגישה שלך אליהם ולפנות אל ההיגיון שלהם” (טימותיאוס ב׳. ג׳:14).
נסו את העצה הבאה: כאשר נושא מסוים עולה לדיון נסה להחליף תפקידים עם ילדך המתבגר. שאל אותו איזו עצה הוא היה נותן לך אילו היית ילדו. תן לו לעשות מחקר ולבוא עם סיבות התומכות בצורת החשיבה שלו או החולקות עליה. שוחחו שוב על הנושא כעבור שבוע.
גלטים ו׳:7: ”מה שאדם זורע, את זאת גם יקצור”. ניתן לחנך ילד בעזרת ענישה — אולי לשלוח אותו לחדרו או לאסור עליו לעסוק בפעילות אהובה. עם מתבגר כדאי שתחשבו יותר במונחים של השלכות (משלי ו׳:27).
נסו את העצה הבאה: אל תחלצו אותו מן הבוץ על־ידי כך שתכסו את חובותיו או שתציגו בפני המורה תירוצים מתירוצים שונים על ציון נכשל שקיבל. תנו לו לחוש על בשרו את ההשלכות, והלקח ייזכר לזמן רב.
כהורה ודאי היית רוצה שגיל ההתבגרות יהיה כמסלול המראה שבו ילדך יוכל לתפוס תאוצה בצורה חלקה ולהמריא מעלה אל שנות הבגרות. אך רק לעיתים נדירות המעבר כזה חלק. שנות ההתבגרות של ילדך מקנות לך הזדמנות נפלאה ’לחנך את הנער על־פי דרכו’ (משלי כ״ב:6). עקרונות המקרא הם יסוד איתן שעליו תוכל לבנות משפחה מאושרת.
שאל את עצמך...
כאשר יגיע היום שבו ילדי המתבגר יעזוב את הבית, האם הוא יהיה מסוגל לעשות את הדברים הבאים?
להקפיד על שגרה רוחנית
לבחור בחירות טובות ולהחליט החלטות נבונות
לתקשר ביעילות עם אחרים
לדאוג לבריאותו
לנהל את כספיו
לנקות ולהחזיק בית או דירה
להיות בעל מוטיבציה עצמית