דת טובה דוגלת בערכי מוסר גבוהים
דת טובה עוזרת לנו לאמץ אורח חשיבה מוסרי ומראה לנו איך לשפר את התנהגותנו. דת כזו מסייעת לנו במאבקנו לעשות את הטוב והישר ומוציאה מאיתנו את המיטב. מניין לנו שזה מה שדת טובה אמורה לעשות?
שים לב מה כתב השליח פאולוס למשיחיים בני המאה הראשונה שחיו בעיר העתיקה קורינתוס שביוון, עיר שנודעה לשמצה בגין הפקרות תושביה. פאולוס הזהיר: ”לא זונים ולא עובדי אלילים, לא מנאפים ולא עושי זימה ולא יודעי משכב זכר, לא גנבים ולא חמדנים, לא סובאים ולא מגדפים ולא חומסים יירשו את מלכות האלוהים”. הוא אז הוסיף: ”וכאלה היו כמה מכם, אבל אתם רוחצתם, אתם קודשתם, אתם הוצדקתם בשם האדון ישוע המשיח וברוח אלוהינו” (קורינתים א׳. ו׳:9–11). אנשים נטולי ערכי מוסר נטהרו והפכו לעובדי אלוהים ישרים — אכן פרי של דת טובה!
לעומת זאת, המקרא מזהיר: ”יבוא הזמן שלא יסבלו את הלקח הבריא, אלא יאספו להם מורים לפי מאווייהם לשם שעשועי אוזניים” (טימותיאוס ב׳. ד׳:3).
מה תוכל לומר על הדתות שאתה מכיר בהקשר לדברים שלעיל? האם הן דוגלות באמות המידה המוסריות הנעלות של המקרא, או שמא מטשטשות את העצות הברורות שבדבר־אלוהים ומנסות ’לשעשע את אוזני’ האנשים ולומר להם רק מה שהם רוצים לשמוע?
אתה מוזמן להקדיש מחשבה לשאלות הבאות שיעזרו לך לבדוק אם דת זו או אחרת מניבה פרי טוב.
נושא: נישואין.
עמדת המקרא: ”חיי אישות יכובדו אצל הכול ויצועכם אל יחולל. את הזונים והנואפים ישפוט אלוהים” (עברים י״ג:4).
שאלה: האם בדת זו נדרשים בני זוג החיים ביחד להיות נשואים כחוק?
נושא: גירושין.
עמדת המקרא: כאשר נשאל ישוע אם קיימת סיבה מוצדקת לגירושין, אמר: ”המגרש את אשתו שלא על דבר זנות ונושא אחרת נואף הוא” (מתי י״ט:9).
שאלה: האם הדת הזו מכבדת את ההנחיה של ישוע ומתירה גירושין ונישואין מחדש רק מטעמי אי־מוסריות?
נושא: אי־מוסריות מינית.
עמדת המקרא: ”התרחקו מן הזנות. כל חטא שאדם עושה הוא מחוץ לגופו, אבל הזונֶה חוטא לגופו שלו” (קורינתים א׳. ו׳:18).
”אפילו נשיהם החליפו יחסים טבעיים בבלתי טבעיים. וכן גם הגברים נטשו את היחסים הטבעיים עם הנשים ובערו בתאווה זה אל זה; גברים עשו תועבה בגברים וקיבלו בגופם הם את הגמול הראוי לסטייה שלהם” (רומים א׳:26, 27).
שאלה: האם הדת הזו מלמדת שאי־מוסריות מינית, אם בין גבר ואישה או בין בני אותו מין, היא חטא?
נושא: דבקות חסרת פשרות באמות המידה המקראיות בקרב שורותיה.
עמדת המקרא: ”כתבתי לכם שלא להתערב עם מי שנקרא ’אח’ והוא זונֶה או חומד את אשר לזולת, או עובד אלילים או מגדף או סובא או חומס; אף אל תסבו לאכול עם איש כזה” (קורינתים א׳. ה׳:11). מה יש לעשות אם מישהו טוען להיות משיחי אך מסרב לשוב מחטאיו? ”בערו [סלקו] את [האיש] הרע מקרבכם” (קורינתים א׳. ה׳:13).
שאלה: האם הדת הזו מרחיקה משורותיה את מי שמתעקשים להתעלם מאמות המידה המקראיות?
[קטע מוגדל בעמוד 6]
איזו דת ידועה ככזו הדבקה בערכי המוסר הגבוהים המותווים במקרא?