הידעת?
מה עלה בגורלו של ארון הברית?
ארון הברית היה סמל לנוכחות אלוהים בקרב העם (שמות כ״ה:22). היה זה ארון קדוש עשוי מעץ מחופה זהב, אשר בתוכו הניח משה את שני לוחות הברית. בעת נדודי בני ישראל במדבר, נשמר הארון בקודש הקודשים שבאוהל מועד (שמות כ״ו:33). בסופו של דבר הונח הארון בקודש הקודשים שבמקדש שלמה (מלכים א׳. ו׳:19).
האזכור האחרון של ארון הברית הוא בדברי הימים ב׳. ל״ה:3, שם מסופר על המלך יאשיהו אשר בשנת 642 לפה״ס החזיר אותו אל בית המקדש. מי שהוציא את הארון מן המקדש היה ככל הנראה המלך מנשה, אשר עשה את הרע בעיני אלוהים והציב בהיכל פסל אלילי. אפשרות אחרת היא שהארון הועבר למשמרת במהלך השיפוצים שערך יאשיהו במקדש (דברי הימים ב׳. ל״ג:1, 2, 7; ל״ד:1, 8–11). מאז ואילך לא ידוע מה עלה בגורלו של הארון, הואיל והוא אינו מוזכר בין הפריטים שנלקחו מבית המקדש כאשר כבשו הבבלים את ירושלים ב־607 לפה״ס (מלכים ב׳. כ״ה:13–17).
כתבי־הקודש אינם מציינים שארון הברית הוחזר אל קודש הקודשים של המקדש שבנה זרובבל; ככל הנראה גם לא נבנה ארון חדש במקומו (עזרא א׳:7–11).
מי היו הדמויות המקראיות השונות שנשאו את השם יעקב?
ישנם מספר גברים המוזכרים בשם זה, וקל להתבלבל. הצירוף ”אברהם, יצחק ויעקב” מופיע תכופות במקרא. במתי א׳:16 מוזכר יעקב אשר ”הוליד את יוסף בעל מרים”. יעקב נוסף הוא אביו של השליח יהודה (לא יהודה איש קריות), אשר מלבד זאת לא ידוע עליו דבר (לוקס ו׳:16; מעשי השליחים א׳:13).
הבא בתור הוא בן זַבְדַי. יעקב זה היה אחיו של יוחנן ושניהם היו שליחיו של ישוע (מתי י׳:2). אימו היא ככל הנראה שלומית, אשר קרוב לוודאי הייתה אחותה של אימו של ישוע (השווה מתי כ״ז:55, 56; מרקוס ט״ו:40, 41; יוחנן י״ט:25). אם אלה פני הדברים, אזי יעקב וישוע היו דודנים מדרגה ראשונה. יעקב בן זבדי היה דייג, והוא ואחיו היו בעסקי הדיג יחד עם פטרוס ואנדרי (מרקוס א׳:16–19; לוקס ה׳:7–10).
יעקב נוסף הוא יעקב בן חַלְפַי, גם הוא אחד משליחיו של ישוע (מרקוס ג׳:16–18). הוא מתואר כ”יעקב הקטן” במרקוס ט״ו:40 (גינ׳), אולי משום שהיה קטן יותר מבחינה פיזית או צעיר יותר מיעקב בן זבדי.
האחרון הוא בנם של יוסף ומרים, אחיו של יהודה ואחיו למחצה של ישוע (מרקוס ו׳:3; גלטים א׳:19). במהלך שירותו של ישוע לא נמנה יעקב עם תלמידיו (מתי י״ב:46–50; יוחנן ז׳:5). אבל לפני חג השבועות 33 לספירה התפלל יחד עם אימו, אֶחיו והשליחים בעלייה בירושלים (מעשי השליחים א׳:13, 14). לימים הפך לדמות מפתח בקהילה המשיחית בירושלים וכתב את הספר המקראי הנושא את שמו (מעשי השליחים י״ב:17; יעקב א׳:1).