האם עליך לשמור שבת?
בשנות ה־80 המאוחרות צרו קבוצות קטנות של מתודיסטים על סוּבָה, בירת פיג׳י. גברים, נשים וילדים — כולם לבושים בבגדי חג — איישו 70 מחסומי דרכים. הם עצרו את כל התחבורה המסחרית וכן את טיסות הפנים והטיסות הבינלאומיות. מה עמד מאחורי מעשה זה? הדרישה שהתושבים יחזרו להקפיד לשמור שבת.
מאז 2001 חובה להתקין בכל בניין רב קומות חדש בישראל לפחות מעלית שבת אחת. מה הסיבה לכך? כדי שיהודים שומרי שבת לא יצטרכו ללחוץ על מתג המעלית וכביכול לבצע בכך ”עבודה”.
בטונגה, מדינת איים בדרום האוקיינוס השקט, אסור לעבוד ביום ראשון (יום השבתון המקומי). אף כלי טיס אינו מורשה להמריא או לנחות, ואף אונייה אינה מורשית להפליג או לעגון. חוזים הנחתמים ביום זה אינם בתוקף. חוקת טונגה מחייבת את הכול ”לשמור על קדושתו” של יום ראשון, ואין זה משנה באיזו אמונה מחזיק הפרט. מדוע? כדי לוודא שבכל רחבי המדינה יקפידו לשמור על יום השבתון המקומי.
כפי שאנו למדים מדוגמאות אלו, רבים סבורים שאלוהים דורש מהם לשמור שבת. למעשה, יש הטוענים שאין חשוב מכך, מתוך אמונה שישועתנו הנצחית תלויה בדבר. בנוסף, יש הסבורים שמצוות שמירת השבת היא המצווה החשובה ביותר שנתן אלוהים. מהי השבת? והאם המקרא קורא למשיחיים לשמור שבת?
מהי השבת?
המילה ”שבת” נגזרת מהפועל לשבות שמשמעו ”לחדול, להפסיק, לנוח ממלאכה”. אומנם בספר בראשית אנו קוראים שביום השביעי שבת יהוה אלוהים ממלאכתו, אך רק בימי משה נצטווה עם אלוהים לנוח ממלאכתו במשך 24 שעות, כלומר לשמור שבת (בראשית ב׳:2). לאחר צאת ישראל ממצרים ב־1513 לפה״ס, סיפק להם יהוה מָן בדרך נס בהיותם במדבר. בעניין איסוף המן נצטווה העם: ”ששת ימים תלקטוהו, וביום השביעי שבת. לא יהיה בו” (שמות ט״ז:26). בהמשך אנו קוראים: ”וישבתו העם ביום השביעי”, משקיעת החמה ביום שישי בערב ועד שקיעת החמה במוצאי שבת (שמות ט״ז:30).
זמן קצר לאחר מתן הוראות אלו קבע יהוה חוק הנוגע לשמירת השבת, וכלל אותו בעשרת הדיברות שניתנו למשה (שמות י״ט:1). בדיבר הרביעי נאמר בחלקו: ”זכור את יום השבת לקדשו, ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. ויום השביעי שבת ליהוה אלוהיך” (שמות כ׳:8–10). מכאן ששמירת השבת הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי עם ישראל (דברים ה׳:12).
האם ישוע שמר שבת?
כן, ישוע שמר שבת. עליו נאמר: ”כאשר מלאה העת שלח אלוהים את בנו, יְלוּד אישה וכפוף לתורה” (גלטים ד׳:4). ישוע נולד כבן לעם ישראל וככזה היה כפוף לחוקי התורה, ובכללם חוק השבת. רק לאחר מותו בוטלה ברית התורה (קולוסים ב׳:13, 14). כדי להבין את עמדת אלוהים בנושא עלינו לדעת מתי התרחשו אירועים אלו בזרם הזמן (ראה תרשים בעמוד 31).
ישוע אומנם אמר: ”אל תחשבו שבאתי לבטל את התורה או את הנביאים; לא באתי לבטל כי אם לקיים” (מתי ה׳:17). אבל מה משמעות המילה ”לקיים”? הנה דוגמה לשם המחשה: מה יעשה קבלן הרוצה לקיים את החוזה שחתם לבניית בניין? האם יקרע את החוזה? לא. הוא יסיים את הבנייה. אולם, כאשר העבודה מסתיימת לשביעות רצונו של הלקוח, תנאי החוזה קוימו והקבלן אינו מחויב עוד לחוזה. מן המשל אל הנמשל: ישוע לא הפר, או ”קרע”, את התורה; הוא למעשה קיים אותה על־ידי כך ששמר את מצוותיה בצורה מושלמת. לאחר שברית התורה מילאה את ייעודה, לא חלה עוד החובה על עם אלוהים לקיים ”חוזה” זה.
האם דרישה זו חלה על המשיחיים?
הואיל וישוע קיים את התורה, האם מחויבים המשיחיים לשמור שבת? ברוח אלוהים השיב השליח פאולוס: ”לכן איש אל יחרוץ עליכם משפט על דבר מאכל ומשקה או על דבר מועד, ראש חודש או שבת, אשר הם צל הדברים העתידים לבוא, אבל הגוף הוא של המשיח” (קולוסים ב׳:16, 17).
דברים אלו שנכתבו בהשראת אלוהים מצביעים על שינוי מהותי בדרישות אלוהים ממשרתיו. מדוע נדרש שינוי? כיוון שהמשיחיים כפופים לתורה חדשה, ”תורת המשיח” (גלטים ו׳:2). ברית התורה שניתנה דרך משה לעם ישראל תמה ונשלמה עם מותו של ישוע (רומים י׳:4; אפסים ב׳:15). האם גם הדרישה לשמור שבת כבר אינה מחייבת? כן. לאחר שאמר כי ”שוחררנו מן התורה”, הזכיר פאולוס את אחד מעשרת הדיברות (רומים ז׳:6, 7). לפיכך עשרת הדיברות — כולל מצוות השבת — הם חלק מהתורה שאינה תקפה עוד. מכאן שמשרתי אלוהים אינם נדרשים עוד לשמור שבת.
ניתן להמחיש את המעבר מצורת הפולחן של עם ישראל לזו של המשיחיים בדרך הבאה: מדינה עשויה לשנות את חוקתה. ברגע שהחוקה החדשה מקבלת תוקף חוקי, העם אינו נדרש עוד לציית לחוקה הישנה. אומנם חלק מהחוקים בחוקה החדשה עשויים להיות זהים לחוקי החוקה הישנה, אך חלקם יכולים להיות שונים. לכן יהיה צורך ללמוד היטב את החוקה החדשה כדי לראות אילו חוקים תקפים עכשיו. בנוסף, אזרח נאמן ירצה לדעת מתי נכנסה החוקה החדשה לתוקפה.
בדומה לכך, יהוה אלוהים סיפק לעם ישראל למעלה מ־600 חוקים, ובתוכם 10 חוקים עיקריים. חוקים אלו כללו חוקים הנוגעים לערכי מוסר, לקורבנות, לבריאות ולשמירת השבת. אולם ישוע אמר שתלמידיו משוחי הרוח יהוו ”גוי”, או עם חדש (מתי כ״א:43). החל מ־33 לספירה ואילך, יש לעם זה ”חוקה” חדשה המבוססת על שתי מצוות בסיסיות: אהבת אלוהים ואהבת הרֵע (מתי כ״ב:36–40). אף ש”תורת המשיח” כוללת מצוות הדומות למצוות שניתנו לעם ישראל, אל לנו להיות מופתעים שחלק מהחוקים שונים מאוד ושאחרים כבר אינם בתוקף. חוק שמירת השבת הוא אחד החוקים שבוטלו.
האם שינה אלוהים את אמות המידה שלו?
האם המעבר מתורת משה לתורת המשיח מצביע על כך שאלוהים שינה את אמות המידה שלו? לא. כשם שהורה מתאים את הכללים החלים על ילדיו על־פי גילם ועל־פי הנסיבות, התאים יהוה את החוקים החלים על משרתיו. השליח פאולוס מסביר זאת כך: ”לפני בוא האמונה נשמרנו תחת יד התורה, כלואים היינו לקראת האמונה העתידה להיגלות. לפיכך הייתה התורה אומנת המדריכה אותנו אל המשיח, למען נוצדק על־ידי אמונה. אבל לאחר בוא האמונה איננו נתונים עוד למרות האומנת” (גלטים ג׳:23–25).
כיצד ניתן לייחס את קו הטיעונים של פאולוס לשבת? הנה דוגמה: תלמיד בבית־הספר לומד ביום מסוים בשבוע מקצוע כלשהו, למשל נגרות. אך כאשר הוא מצטרף למעגל העבודה, עליו להשתמש בכישורים שרכש לא רק באותו יום מסוים אלא בכל ימות השבוע. באותו אופן, בהיותו כפוף לתורה, נדרש עם ישראל לייחד יום אחד מדי שבוע למנוחה ולעבודת האל. המשיחיים, לעומת זאת, נדרשים לעבוד את אלוהים לא רק יום אחד בשבוע אלא בכל יום ויום.
אם כן, האם פסול לייחד יום בשבוע למנוחה ולעבודת האל? לא. דבר־אלוהים מותיר החלטה זו בידי הפרט, באומרו: ”יש אדם המחשיב יום אחד יותר מיום אחר, ויש שמחשיב כל יום ויום. יהא כל אדם בטוח בדעתו” (רומים י״ד:5). אף שיש הבוחרים להחשיב יום מסוים לקדוש יותר מימים אחרים, המקרא מורה בבירור שאלוהים אינו מצפה ממשרתיו לשמור שבת.
[קטע מוגדל בעמוד 28]
”ששת ימים תלקטוהו, וביום השביעי שבת. לא יהיה בו” (שמות ט״ז:26)
[קטע מוגדל בעמוד 30]
”לפיכך הייתה התורה אומנת המדריכה אותנו אל המשיח, למען נוצדק על־ידי אמונה. אבל לאחר בוא האמונה איננו נתונים עוד למרות האומנת” (גלטים ג׳:24, 25)
[תיבה/תרשים בעמוד 29]
קו התאריך הבינלאומי ויום השבת
קו התאריך הבינלאומי מציב קושי למי שסבורים כי יש לשמור שבת באותו יום בכל העולם. קו התאריך הוא קו דמיוני העובר ברובו דרך האוקיינוס השקט לאורך קו־האורך 180 מעלות. מדינות הנמצאות ממערב לקו זה מקדימות ביום אחד את המדינות הנמצאות ממזרח לו.
לדוגמה, כשבפיג׳י ובטונגה יום ראשון, זהו יום שבת בסמואה וניאואה. לכן אם אדם בפיג׳י נח ממלאכתו ביום שבת, בני דתו המתגוררים בסמואה המרוחקת רק 145,1 קילומטר משם, יעבדו באותו יום כיוון ששם זה יום שישי.
אדוונטיסטים של היום השביעי בטונגה שומרים שבת ביום ראשון. מדוע? כיוון שהם רוצים לשמור שבת באותו יום כמו חבריהם לאמונה בסמואה המרוחקת קצת יותר מ־850 קילומטר מטונגה. אולם, באותו זמן, אדוונטיסטים של היום השביעי בפיג׳י, הנמצאים במרחק של פחות מ־800 קילומטר מטונגה, אינם נחים ביום ראשון כיוון שהם שובתים ממלאכתם ביום שבת.
[תרשים]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
\
\
\
סמואה \
\
― ― ― ― ― ― —
\ פיג׳י
יום שבת \ יום ראשון
\
\
\ טונגה
\
\
\
[תרשים בעמוד 31]
(לתרשים מעומד, ראה המהדורה המודפסת)
עובדות חשובות הנוגעות לשבת:
אף־על־פי שפסוק כלשהו במקרא עשוי לדבר על הצורך לשמור שבת, עלינו לבדוק מתי הדבר נאמר.
4026 לפה״ס לפני ימי משה
בריאת אדם הראשון חוק השבת לא ניתן לפני
ימי משה ובני ישראל
(דברים ה׳:1–3, 12–14).
1513 לפה״ס עם ישראל מקבל את התורה מאלוהים
עם ישראל מקבל חוק השבת לא ניתן לעמים אחרים
את התורה (תהלים קמ״ז:19, 20). הוא ניתן כ”אות”
בין יהוה ובני ישראל (שמות ל״א:16, 17).
יום השבת השבועי היה רק אחד מהשבתות
הרבות שבני ישראל נצטוו לשמור
(ויקרא ט״ז:29–31; כ״ג:4–8; כ״ה:4, 11;
במדבר כ״ח:26).
33 לספירה תורת המשיח
פג תוקפה של כאשר ב־49 לספירה פסקו השליחים
התורה שניתנה והזקנים בירושלים באשר לדרישות אלוהים
לעם ישראל מהמשיחיים, הם לא דיברו על הצורך לשמור
שבת (מעשי השליחים ט״ו:28, 29).
2010 לספירה
[תמונה בעמוד 27]
כתבות עיתונים על מחסומי הדרכים שהקימו קבוצות של מתודיסטים שדרשו שפיג׳י תחזור להקפיד לשמור שבת
[שלמי תודה]
Courtesy of the Fiji Times