השבע את רצון אלוהים וחייה לנצח!
”אתה תברך צדיק, יהוה; כצינה, רצון תעטרנו” (תהל׳ ה׳:13).
1, 2. מה ביקש אליהו מהאלמנה מצרפת, ומה הבטיח לה?
האישה ובנה היו רעבים; וגם נביא אלוהים היה רעב. אותה אלמנה מן העיר צרפת עמדה להבעיר אש לבישול כאשר ביקש ממנה הנביא אליהו מים ולחם. היא הייתה מוכנה לתת לו לשתות, אבל היא אמרה לו שאין לה מספיק מזון לחלוק עימו. היו לה רק ”מלוא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת [כד קטן]”. (מל״א י״ז:8–12).
2 ”עשי לי משם עוגה קטנה בראשונה והוצאת לי”, התעקש אליהו, ”ולך ולבנך תעשי באחרונה. כי כה אמר יהוה אלוהי ישראל: ’כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר’” (מל״א י״ז:13, 14).
3. איזו החלטה חשובה על כולנו להחליט?
3 ההחלטה שהיה על האלמנה לקבל הייתה יותר מאשר אם לתת את שארית המזון האחרונה שלה או לא. האם היא תבטח ביהוה שיציל אותה ואת בנה, או שמא תעדיף למלא את צרכיה הפיזיים מאשר להשביע את רצון אלוהים ולהתיידד עימו? כולנו ניצבים בפני החלטה דומה: האם נעדיף להשביע את רצון יהוה מאשר לבקש לעצמנו ביטחון כלכלי? יש לנו כל סיבה לבטוח באלוהים ולשרתו. ויש מספר צעדים שעלינו לעשות כדי להשביע את רצונו.
אלוהים ראוי למסירותנו
4. מדוע ראוי יהוה לכך שנעבוד אותו?
4 זוהי זכותו של יהוה לצפות מבני האדם שישרתוהו כרצוי בעיניו. קבוצה של משרתי אלוהים שמימיים ציינה פה אחד את העובדה הזאת באומרה: ”לך יאה, אדוננו ואלוהינו, לקבל את הכבוד והיקר והגבורה, כי אתה בראת הכול וברצונך היו ונבראו” (ההת׳ ד׳:11). יהוה הוא הבורא, ולכן הוא ראוי לכך שנעבוד אותו.
5. מדוע צריכה אהבתו של אלוהים להניע אותנו לשרתו?
5 סיבה נוספת לשרת את יהוה היא העובדה שהוא אוהב אותנו יותר מכל אחד אחר. ”ויברא אלוהים את האדם בצלמו”, נאמר במקרא, ”בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם” (בר׳ א׳:27). אלוהים חנן את האדם בבחירה חופשית — זכות שהייתה כרוכה גם באחריות — וביכולת לחשוב ולהחליט החלטות. יהוה נתן לנו חיים ובכך הפך להיות אבי האנושות (לוקס ג׳:38). וכמו כל אב טוב הרוצה שבניו ובנותיו ייהנו מהחיים, עושה יהוה הכול כדי לתת לילדיו את כל מה שהם צריכים. ’הוא מזריח את השמש וממטיר גשם’ כדי שכדור־הארץ יצמיח שפע מזון עבורנו על רקע נוף מרהיב עין (מתי ה׳:45).
6, 7. (א) איזה נזק גרם אדם הראשון לכל צאצאיו? (ב) איזו תועלת יפיקו עושי רצונו של אלוהים מקורבן הכופר של המשיח?
6 יהוה גם הושיע אותנו מהשלכות הנוראיות של החטא. כשחטא אדם הראשון הוא הפך למעין מהמר הגונב כסף ממשפחתו כדי לספק את תאוות ההימורים שלו. כשאדם מרד ביהוה הוא למעשה גנב מילדיו את תוחלתם להיות מאושרים לנצח. אנוכיותו הובילה את האנושות למצב של עבדות לאדון אכזר — האי־שלמות. לכן כל בני האדם נעשים חולים, מתנסים בעצב ובסופו של דבר מתים. יש לשלם תשלום כלשהו כדי לשחרר עבד לחופשי, ויהוה שילם את המחיר הדרוש לשחרורנו מהתוצאות האיומות הנובעות מן החטא. (קרא רומים ה׳:21.) ישוע המשיח פעל בהתאם לרצון אביו כשנתן את ”נפשו כופר בעד רבים” (מתי כ׳:28). מי שמשביעים את רצון אלוהים יפיקו בקרוב את מלוא התועלת מהכופר.
7 בוראנו יהוה עשה למעננו יותר מכל אחד אחר במטרה להעניק לנו חיים מאושרים ומלאי תכלית. אם נשביע את רצונו, נוכל לראות כיצד הוא ימגר את כל הנזק שנגרם לאנושות. יהוה ימשיך להראות לנו אישית איך הוא ”נותן גמול לדורשיו” (עב׳ י״א:6).
”עמך נדבות”
8. מה מלמדת אותנו חווייתו של ישעיהו באשר לשירות אלוהים?
8 יהוה אינו כופה על איש לשרתו. אם נשתמש במתת הבחירה החופשית בדרך הראויה, נוכל להשביע את רצונו. בימי ישעיהו שאל אלוהים: ”את מי אשלח, ומי ילך לנו?” יהוה כיבד את הנביא בכך שנתן לו את הזכות להחליט. תאר לעצמך איזה סיפוק חש ישעיהו כשהשיב: ”הנני, שלחני!” (יש׳ ו׳:8).
9, 10. (א) באיזו גישה עלינו לשרת את אלוהים? (ב) מדוע ראוי שנשרת את יהוה בלב ונפש?
9 כל אחד יכול להחליט אם לשרת את אלוהים אם לאו. יהוה רוצה שנשרתו בנפש חפצה. (קרא יהושע כ״ד:15.) כל מי שעובדים את אלוהים בלב חצוי אינם יכולים להשביע את רצונו. ומי שעובדים אותו כדי לרצות אנשים אחרים אינם מקובלים בעיניו (קול׳ ג׳:22). אם נאפשר לענייני העולם להשפיע על שירותנו, לא נוכל לשמח את אלוהים, שכן נראה בזאת שאנו ’מאחרים’ לשרתו, כלומר מהססים לעשות כן (שמ׳ כ״ב:28). יהוה יודע שאם נשרתו בלב ונפש יהיה זה לטובתנו. משה עודד את בני ישראל לבחור בחיים ו’לאהוב את יהוה אלוהים, לשמוע בקולו ולדבוק בו’ (דב׳ ל׳:19, 20).
10 המלך דוד שר ליהוה: ”עמך נדבות ביום חילך, בהדרי קודש מֵרֶחֶם מִשְחָר, לך טל ילדותיך” (תהל׳ ק״י:3). רבים כיום מתמקדים כל כולם בביטחונם הכלכלי ובהנאות החיים. אולם אוהבי יהוה מתמקדים בראש ובראשונה בשירות אלוהים. קנאותם בהכרזת הבשורה הטובה מעידה על סדרי העדיפויות שלהם. הם בטוחים לחלוטין שיהוה ימלא את צורכיהם היומיומיים (מתי ו׳:33, 34).
קורבנות וזבחים כרצון אלוהים
11. איזה גמול קיוו בני ישראל לקבל כאשר הקריבו זבחים ליהוה?
11 במסגרת התורה היה על בני ישראל להקריב זבחים המקובלים על אלוהים כדי להשביע את רצונו. בויקרא י״ט:5 נאמר: ”כי תזבחו זבח שלמים ליהוה, לרצונכם [כדי שאלוהים יהיה שבע רצון מכם] תזבחוהו”. עוד נאמר באותו ספר: ”כי תזבחו זבח תודה ליהוה, לרצונכם תזבחו” (וי׳ כ״ב:29). כאשר הקריבו בני ישראל קורבנות כאלה על מזבח יהוה, העשן שעלה מהם היה כ”ריח ניחוח” לאלוהי האמת (וי׳ א׳:9, 13). משמע הדבר שהקורבנות, שהיו ביטוי לאהבתם של משרתיו, הסבו לו נחת והיו עבורו כדבר משיב נפש (בר׳ ח׳:21). במצוות אלה משתקף עיקרון התקף גם בימינו. מי שמקריבים קורבנות לפי דרישותיו של יהוה משביעים את רצונו. אילו זבחים רצויים בעיניו? תן דעתך לשני תחומים בחיינו: התנהגותנו ואופן דיבורנו.
12. אילו מעשים יביאו לכך ש’מסירת גופנו כקורבן’ תכעיס את יהוה?
12 באיגרתו אל הרומים כתב השליח פאולוס: ”תמסרו את גופכם קורבן חי, קדוש ורצוי לאלוהים; כך תעבדוהו עבודה שבלב” (רומ׳ י״ב:1). אדם החפץ למצוא חן בעיני אלוהים צריך לדאוג שגופו יהיה רצוי לאלוהים. אבל אם הוא ישתמש בטבק או בסמים לא־חוקיים, יעשן נרגילה, ילעס אגוזי בֶּטֶל או יפריז בשתיית משקאות חריפים, הוא יטמא את גופו וקורבנו יהיה חסר ערך (קור״ב ז׳:1). בנוסף, מאחר ש”הזונה חוטא לגופו שלו”, מעשים לא־מוסריים מכל סוג שהוא יביאו לכך שקורבנו יכעיס את יהוה (קור״א ו׳:18). כדי להשביע את רצון אלוהים אנו חייבים להיות ’קדושים בכל דרכינו’ (פט״א א׳:14–16).
13. מדוע ראוי שנהלל את יהוה?
13 קורבן נוסף שיהוה חפץ שנקריב קשור לדיבורנו. אוהביו של יהוה תמיד שיבחו אותו ברבים ובקרב ביתם. (קרא תהלים ל״ד:2–4.) קרא תהלים קמ״ח עד ק״נ ושים לב כמה פעמים מעודדים אותנו שלושת המזמורים האלה להלל את יהוה. ואכן, ”לישרים נאוָה תהילה” (תהל׳ ל״ג:1). וישוע המשיח, דמות המופת שלנו, הראה כמה חשוב להלל את אלוהים באמצעות הכרזת הבשורה הטובה (לוקס ד׳:18, 43, 44).
14, 15. אילו זבחים אמר הושע לבני ישראל להקריב, ומה הרגיש יהוה לגבי מי שהקריבו זבחים כאלה?
14 כשאנו מבשרים בהתלהבות, אנו נותנים ביטוי לאהבתנו ליהוה ולחפצנו לשאת חן בעיניו. לדוגמה, שים לב כיצד הוכיח הנביא הושע את בני ישראל שעבדו אלילים ועוררו את מורת רוחו של אלוהים (הוש׳ י״ג:1–3). הוא אמר להם להתחנן ולבקש מיהוה: ”תישא עוון [מחל לנו על עווננו] וקח טוב; ונשלמה פרים שפתינו” (הוש׳ י״ד:2, 3).
15 פר היה הקורבן היקר ביותר שניתן היה להקריב ליהוה. לפיכך, המונח ”פרים שפתינו” משמעו מילים כנות שנבחרות בקפידה ונישאות לתהילת אלוהי האמת. מה הרגיש יהוה כלפי מי שהקריבו קורבנות כאלה? הוא אמר: ”אוהבֵם נדבה” (הוש׳ י״ד:5). מי שהקריבו ליהוה זבחי הלל מעין אלה זכו למחילתו ולידידותו והשביעו את רצונו.
16, 17. איך רואה יהוה את זבחי התודה שמקריב אדם המבשר מתוך אמונה?
16 הסבת הלל ליהוה ברבים תמיד הייתה חלק מרכזי מעבודת האל האמיתית. למחבר מזמור התהלים היה כל כך חשוב לפאר את אלוהי האמת עד כי הוא התחנן ואמר: ”נדבות פי רְצֵה נא [ישביעו נא את רצונך], יהוה” (תהל׳ קי״ט:108). ומה לגבי היום? ישעיהו ניבא שהמונים בימינו ’יבשרו תהילות יהוה ויעלו עולות על מזבחו לשביעות רצונו’ (יש׳ ס׳:6, 7). הנבואה מתגשמת בכך שמיליונים כיום מקריבים ”זבח תודה לאלוהים, כלומר, פרי שפתיים המודות לשמו” (עב׳ י״ג:15).
17 מה לגביך? האם אתה מקריב זבחים רצויים לאלוהים? אם אינך עושה כן, האם תעשה את השינויים הדרושים ותתחיל להלל את יהוה ברבים? כשאמונתך תניע אותך להתחיל לבשר את הבשורה הטובה, קורבנך ’ייטב ליהוה משור’. (קרא תהלים ס״ט:31, 32.) הייה סמוך ובטוח ש’ריח הניחוח’ של זבחי התודה שלך יעלה ליהוה, והוא יהיה שבע רצון ממך (יח׳ כ׳:41). בעקבות כך תתמלא בתחושת אושר שאין שווה לה.
’יהוה יברך צדיק’
18, 19. (א) איזו השקפה רווחת כיום לגבי עבודת אלוהים? (ב) למה מוביל אובדן חסדו של אלוהים?
18 רבים כיום הגיעו לאותה מסקנה שרווחה בימי מלאכי: ”שווא עבוד אלוהים. ומה בצע [איזו תועלת נרוויח] כי שמרנו משמרתו?” (מל׳ ג׳:14) כיוון שתאוותיהם החומריות מנחות אותם, הם אינם מאמינים שמטרת אלוהים תתגשם, והם חושבים שלחוקיו כבר אין ערך מעשי. הכרזת הבשורה הטובה נתפסת בעיניהם כבזבוז זמן ואף מרגיזה אותם.
19 הכוח העומד מאחורי התפיסות האלה פעל עוד מימי גן עדן. היה זה השטן — הוא זה ששכנע את חוה לזלזל בערכם של החיים הנפלאים שנתן לה יהוה, ולחשוב שאין זה חשוב כלל להשביע את רצונו. גם כיום מנסה השטן לגרום לאנשים להאמין שאין כל תועלת בעשיית רצון אלוהים. אולם חוה ובעלה נוכחו לדעת שאובדן חסדו של אלוהים היה כרוך באובדן חייהם. מי שהולכים בעקבות דוגמתם הרעה עתידים ללמוד בקרוב את אותו לקח מר (בר׳ ג׳:1–7, 17–19).
20, 21. (א) מה עשתה האלמנה מצרפת, ומה קרה לה בעקבות זאת? (ב) מדוע עלינו לחקות את דוגמתה, וכיצד נוכל לעשות כן?
20 חשוב על סופם המר של אדם וחוה לעומת הגמול שקיבלה האלמנה מצרפת. לאחר ששמעה את דבריו המעודדים של אליהו, אפתה לחם ממעט הקמח שהיה ברשותה ונתנה לנביא לאכול בראשונה. לאחר מכן קיים יהוה את ההבטחה שהבטיח באמצעות אליהו. הכתוב במקרא מוסר: ”ותאכל היא ו[אליהו] וביתה [במשך] ימים. כד הקמח לא כָלָתָה, וצפחת השמן לא חַסֵר, כדבר יהוה אשר דיבר ביד אליהו” (מל״א י״ז:15, 16).
21 האלמנה מצרפת עשתה מעשה שמעטים מבין כל מיליארדי האנשים החיים כיום יסכימו לעשות. היא שמה את בטחונה המלא באלוהי הישועה, והוא מצידו לא נטש אותה. פרשה זו, כמו גם פרשות מקראיות אחרות, מבליטה את העובדה שיהוה ראוי לכך שנסמוך עליו. (קרא יהושע כ״א:43–45; כ״ג:14.) גם חוויותיהם של משרתיו מן העת המודרנית מוכיחות שהוא לעולם לא ינטוש את עושי רצונו (תהל׳ ל״ד:7, 8, 18–20).a
22. מדוע חיוני שנעשה כל מאמץ להשביע את רצון אלוהים ללא דיחוי?
22 בקרוב יבוא יום המשפט של אלוהים ”על כל היושבים על פני כל הארץ” (לוקס כ״א:34, 35). איש לא יוכל לחמוק מיום זה. כל הנוחות החומרית וכל העושר שבעולם לא ישתוו לזכות לשמוע את השופט שמינה אלוהים אומר: ”בואו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם מאז היווסד תבל” (מתי כ״ה:34). כן, ”אתה תברך צדיק, יהוה; כצינה, רצון תעטרנו”, כלומר שביעות רצונך תקיפם כמגן גדול (תהל׳ ה׳:13). עלינו, אם כן, לעשות הכול על מנת להשביע את רצון אלוהים!
[הערת שוליים]
a ראה המצפה מ־15 במרס 2005, עמוד 13, סעיף 15; ומ־1 באוגוסט 1997, עמודים 20–25.
האם אתה זוכר?
• מדוע יהוה ראוי למסירות בלב ונפש?
• אילו זבחים רצויים בעיני אלוהים כיום?
• מה משמע המונח ”פרים שפתינו”, ומדוע עלינו להקריב זבחים מסוג זה ליהוה?
• מדוע עלינו לעשות כל מאמץ להשביע את רצון אלוהים?
[תמונה בעמוד 13]
איזו החלטה חשובה הציב הנביא בפני האם הנזקקת?
[תמונה בעמוד 15]
איזו תועלת צומחת לנו מהקרבת זבחי תודה ליהוה?
[תמונה בעמוד 17]
אם תשים את מלוא בטחונך ביהוה, לעולם לא תתאכזב