תשובות לעשר שאלות על מין
1 האם החטא הקדמון שביצעו אדם וחוה בגן עדן היה קיום יחסי מין?
▪ תשובה: רבים סבורים שהפרי האסור בגן עדן סימל קיום יחסי מין. אולם זה לא מה שהמקרא מלמד.
תן דעתך לנקודות הבאות: עוד לפני שחוה נבראה הורה אלוהים לאדם הראשון לא לאכול מפרי ”עץ הדעת טוב ורע” (בראשית ב׳:15–18). היות שאדם היה לבדו, לא ייתכן שאיסור זה נגע ליחסי מין. בנוסף, אלוהים הורה בבירור לאדם וחוה: ”פרו ורבו ומילאו את הארץ” (בראשית א׳:28). האם אל אוהב היה מצווה על הזוג הראשון ’למלא את הארץ’ — דבר שהיה כרוך כמובן בקיום יחסי מין — ואחר כך גוזר עליהם גזר דין מוות כיוון שצייתו להוראותיו? (יוחנן א׳. ד׳:8).
יתר על כן, חוה לא הייתה עם בעלה כאשר ’לקחה מפרי [העץ האסור] ואכלה ממנו’. רק לאחר מכן כתוב: ”ותיתן גם לאישהּ עימה ויאכל” (בראשית ג׳:6).
כמו כן, אלוהים לא גינה את אדם וחוה על כך שקיימו יחסי מין והביאו ילדים לעולם (בראשית ד׳:1, 2). ברור אפוא שהפרי שאדם וחוה אכלו לא סימל קיום יחסי מין, אלא היה פרי אמיתי שגדל על עץ.
2 האם המקרא אוסר הנאה מינית?
▪ תשובה: הספר הראשון במקרא מציין שאלוהים ברא את בני האדם ”זכר ונקבה”. אלוהים הכריז שכל אשר עשה היה ”טוב מאוד” (בראשית א׳:27, 31). מאוחר יותר אחד מכותבי המקרא הורה בהשראת אלוהים לבעלים: ”שמח מאשת נעוריך. ... דדיה [שדיה] ירווך בכל עת” (משלי ה׳:18, 19). האם לדעתך משתמע מאמירות אלו שהמקרא אוסר הנאה מינית?
העובדות מראות שאלוהים יצר את איברי המין לא רק כדי לאפשר הולדת ילדים, אלא גם כדי שבני זוג נשואים יוכלו להביע אהבה וחיבה זה לזה בדרך שתסב לשניהם הנאה. יחסים אלה יכולים למלא את הצרכים הפיזיים והרגשיים של גבר ואישה הנמצאים במערכת יחסים חמה ואינטימית.
3 האם המקרא מתיר לגבר ואישה לחיות יחד אם הם אינם נשואים כחוק?
▪ תשובה: המקרא מציין בבירור ש”את הזונים... ישפוט אלוהים” (עברים י״ג:4). המילה היוונית פורניאה המתורגמת לזנות מתייחסת בהרחבה לשימוש בלתי ראוי באיברי המין של מי שאינם נשואים זה לזה.a לכן יהיה זה פסול בעיני אלוהים שבני זוג יחיו יחד — גם אם הם מתכוונים להינשא בעתיד.
גם אם בני זוג מאוהבים מאוד, אלוהים עדיין דורש שהם יינשאו לפני שיקיימו יחסי מין. אלוהים הוא זה שברא אותנו עם היכולת לאהוב. תכונתו העיקרית של אלוהים היא אהבה. לכן יש לו סיבה טובה לעמוד על כך שרק זוגות נשואים יקיימו יחסי מין, כפי שיסביר המאמר הבא.
4 האם פוליגמיה מותרת?
▪ תשובה: לזמן מה התיר אלוהים לגברים לשאת יותר מאישה אחת (בראשית ד׳:19; ט״ז:1–4; כ״ט:18 עד ל׳:24). אך אלוהים לא הנהיג את מנהג הפוליגמיה (ריבוי נשים). הוא נתן לאדם הראשון רק אישה אחת.
אלוהים הסמיך את ישוע המשיח להשיב על כנה את אמת המידה המקורית שלו: מונוגמיה (יוחנן ח׳:28). כאשר שאלו את ישוע שאלה בנוגע לנישואין, הוא ציין: ”הבורא עשה אותם זכר ונקבה מבראשית וגם אמר, ’על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד’” (מתי י״ט:4, 5).
אחד מתלמידיו של ישוע כתב מאוחר יותר בהשראת אלוהים: ”כל איש יישא לו אישה וכל אישה יהיה לה בעל” (קורינתים א׳. ז׳:2). כמו כן, המקרא מציין שכל גבר נשוי בקהילה המשיחית המקבל תפקידי אחריות מיוחדים חייב להיות ”בעל אישה אחת” (טימותיאוס א׳. ג׳:2, 12).
5 האם אסור לזוגות נשואים להשתמש באמצעי מניעה?
▪ תשובה: ישוע לא ציווה על מאמיניו להביא ילדים לעולם. וגם אף אחד מתלמידיו לא סיפק הנחיה כזו. בשום מקום במקרא אין איסור מפורש לגבי מניעת היריון.
מכאן שזוגות נשואים חופשיים להחליט בעצמם אם להקים משפחה או לא. הם גם יכולים להחליט כמה ילדים להביא לעולם ומתי. אם בעל ואישה בוחרים להשתמש באמצעי מניעה שאינם גורמים להפלות, זוהי החלטתם האישית ואחריותם.b אל לאיש לשפוט אותם (רומים י״ד:4, 10–13).
6 האם אסור לבצע הפלות?
▪ תשובה: החיים קדושים בעיני אלוהים, ובעיניו גם עובר בראשית התהוותו הוא יצור חי וייחודי (תהלים קל״ט:16). אלוהים ציין שאם אדם פגע בעובר ברחם אימו הוא יצטרך לתת על כך את הדין. מכאן שבעיניו הריגת תינוק שטרם נולד היא רצח (שמות כ׳:13; כ״א:22, 23).
אבל מה אם בזמן הלידה מתעורר מצב חירום המאלץ את הזוג לבחור בין חיי האם לחיי התינוק? במקרה כזה יהיה על הזוג להחליט את מי מבין השניים יש לנסות להציל.c
7 האם המקרא מתיר גירושין?
▪ תשובה: כן, המקרא מתיר גירושין. אולם ישוע ציין שישנה רק סיבה מקובלת אחת לסיום הנישואין, באומרו: ”המגרש את אשתו שלא על דבר זנות [יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואין], ונושא אחרת נואף הוא” (מתי י״ט:9).
אלוהים שונא גירושין שהושגו במרמה ובבגידה. הוא ידרוש אישית דין וחשבון מכל מי שעוזבים את בן זוגם בקלות דעת, במיוחד כאשר המניע שלהם הוא הרצון לשאת בן זוג אחר (מלאכי ב׳:13–16; מרקוס י׳:9).
8 האם הומוסקסואליות מקובלת על אלוהים?
▪ תשובה: המקרא מגנה בבירור זנות, הכוללת יחסים הומוסקסואליים (רומים א׳:26, 27; גלטים ה׳:19–21). המקרא מציין בצורה חד־משמעית כי סגנון חיים זה אינו מקובל על אלוהים. יחד עם זאת אנו גם יודעים ש’אלוהים כה אהב את העולם עד כי נתן את בנו יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם’ (יוחנן ג׳:16).
יחסים הומוסקסואליים אומנם אינם מקובלים על המשיחיים האמיתיים, אך הם נוהגים באדיבות בכל בני האדם (מתי ז׳:12). אלוהים רוצה ש’ננהג כבוד בכל אדם’. לפיכך המשיחיים האמיתיים אינם הומופוביים (פטרוס א׳. ב׳:17).
9 היש פסול בשיחות ארוטיות, ב”סקסטינג” או ב”סייבר סקס”?
▪ תשובה: שיחות ארוטיות משמען ניהול שיחות טלפוניות לא־הולמות על מין או האזנה לתכנים ארוטיים מפורשים בטלפון. ”סקסטינג” הוא מונח המתייחס לשליחת תמונות ארוטיות והודעות טקסט בעלות אופי מיני מובהק דרך מכשיר הטלפון הנייד. ”סייבר סקס” כרוך בקשרים ארוטיים באינטרנט.
המקרא אינו דן באופן ספציפי במעשים כאלה האופייניים לתקופתנו. אבל במקרא כן כתוב: ”אף לא תעלו על דל שפתיכם מעשי זנות וכל טומאה או תאוותנות; גם לא ניבול פה ושיחת סכלות או התלוצצות [”גסה”, ע״ח], דברים שאינם יאים” (אפסים ה׳:3, 4). דברים כגון שיחות ארוטיות, ”סקסטינג” ו”סייבר סקס” מקדמים השקפה מעוותת לגבי מין ומעודדים אנשים להתנסות בהנאות מיניות מחוץ למסגרת הנישואין. מעשים אלה אינם עוזרים לאנשים לשלוט בדחפים המיניים שלהם, אלא דווקא מעודדים סיפוק תשוקות אנוכיות.
10 מהי השקפת המקרא על אוננות?
▪ תשובה: המקרא אינו מזכיר מפורשות אוננות — גירוי עצמי מכוון שתכליתו להביא לידי ריגוש מיני ואורגזמה. אולם דבר־אלוהים מורה למשיחיים: ”מותתו את האיברים השייכים לארץ, את הזנות והטומאה והזימה” (קולוסים ג׳:5).
האוננות גורמת לאדם לפתח השקפה מעוותת ואנוכית לגבי מין. המקרא מבטיח לנו שאלוהים יכול לנסוך ’כוח נשגב’ במי שמתאמצים בכנות להיגמל מהרגל זה (קורינתים ב׳. ד׳:7; פיליפים ד׳:13).
[הערות שוליים]
a פורניאה עניינה גם במעשים אחרים שאינם עולים בקנה אחד עם המטרה המקורית של אלוהים ביוצרו את איברי המין של האדם, מעשים כגון ניאוף, הומוסקסואליות ומשכב בהמה.
b למידע בנוגע להשקפת המקרא על עיקור, ראה ”שאלות של קוראים”, מחוברת המצפה מ־15 ביוני 1999, עמודים 27, 28.
c לדיון בשאלה האם לקורבן אונס יש הצדקה לבצע הפלה, ראה חוברת עורו! מ־22 במאי 1993, עמודים 10, 11 [אנג׳], יצאה לאור מטעם עדי־יהוה.