המשך לעבוד את יהוה בלב שלם
”בני, דע את אלוהי אביך ועבדהו בלב שלם” (דה״א כ״ח:9).
מצא את התשובות לשאלות הבאות:
מהו הלב הסמלי?
כיצד נוכל לבחון את ליבנו?
כיצד נוכל להמשיך לעבוד את יהוה בלב שלם?
1, 2. (א) איזה איבר מוזכר בדבר־אלוהים במובנו הסמלי יותר מכל איבר אחר? (ב) מדוע חשוב שנבין מהו הלב הסמלי?
פעמים רבות מזכיר דבר־אלוהים איברים שונים בגוף האדם במובן סמלי. לדוגמה, איוב ציין: ”[אין] חמס בכפיי”. שלמה המלך אמר: ”שמועה טובה תדשן עָצֶם”. יהוה חיזק את יחזקאל במילים: ”חזק מצור, נתתי מצחך”. ולשליח פאולוס נאמר: ”דברים מוזרים אתה משמיע באוזנינו” (איוב ט״ז:17; מש׳ ט״ו:30; יח׳ ג׳:9; מה״ש י״ז:20).
2 אולם ישנו איבר מסוים בגוף האדם המוזכר במקרא במובנו הסמלי הרבה יותר מכל איבר אחר. זהו אותו האיבר אשר הזכירה חנה הנאמנה בתפילה: ”עלץ ליבי ביהוה” (שמ״א ב׳:1). למעשה, כותבי המקרא מזכירים את הלב קרוב לאלף פעמים, כמעט תמיד במובן סמלי. חיוני שנבין מה מסמל הלב, שהרי על־פי המקרא עלינו לנצור אותו (קרא משלי ד׳:23).
מהו הלב הסמלי?
3. כיצד נוכל להבין את משמעות המילה ”לב” במקרא? המחש זאת בעזרת דוגמה.
3 אומנם דבר־אלוהים אינו מספק הגדרה מילונית למילה ”לב”, אך הוא מאפשר לנו להבין את משמעותה. כיצד? דומה הדבר לקיר פסיפס מרהיב המורכב מאלפי אריחים זעירים הצמודים זה לזה. כאשר אתה לוקח צעד אחורה ומביט בפסיפס כולו, אתה יכול לראות שכל האריחים המונחים בקפידה זה לצד זה יוצרים יחד תמונה מסוימת. בדומה לכך, אם ניקח צעד אחורה ונתבונן בפעמים הרבות שבהן מופיעה המילה ”לב” במקרא, ניווכח שכל האזכורים הללו יוצרים תמונה מסוימת. איזו תמונה?
4. (א) מה מסמל ”הלב”? (ב) מה משמעות הדברים שאמר ישוע במרקוס י״ב:30?
4 כותבי המקרא משתמשים במילה ”לב” לתיאור האדם הפנימי בכללותו — על כל רצונותיו, מחשבותיו, נטיותיו, גישותיו, יכולותיו, מניעיו ומטרותיו. (קרא דברים ט״ו:7; משלי ט״ז:9; מעשי השליחים ב׳:26.) כפי שמציין ספר עיון אחד, זהו ”האדם הפנימי על כל צדדיו”. במקרים מסוימים ל”לב” משמעות צרה יותר. לדוגמה, ישוע אמר: ”ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל שכלך” (מר׳ י״ב:30). במקרה זה מתייחס ”הלב” לרגשות, לרצונות ולתחושות של האדם הפנימי. ישוע הזכיר את הלב, את הנפש ואת השכל בנפרד, וכך הדגיש שאהבתנו לאלוהים צריכה להשתקף ברגשותינו, וכן גם באורח חיינו ובשימוש שאנו עושים ביכולותינו השכליות (יוח׳ י״ז:3; אפ׳ ו׳:6). אבל כאשר מוזכר ”הלב” לבדו, הוא מסמל את האדם הפנימי בכללותו.
מדוע עלינו לנצור את ליבנו
5. מדוע עלינו לעשות כל מאמץ לעבוד את יהוה בלב שלם?
5 בדבריו לשלמה התייחס דוד המלך ללב ואמר: ”בני, דע את אלוהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה; כי כל לבבות דורש יהוה, וכל יצר מחשבות מבין” (דה״א כ״ח:9). כן, יהוה הוא בוחן כל הלבבות, כולל את ליבנו שלנו (מש׳ י״ז:3; כ״א:2). ומה שהוא מוצא בליבנו משפיע עמוקות על יחסינו עימו ועל עתידנו. לכן יש לנו סיבה טובה להישמע לעצה שהשיא דוד בהשראת הרוח ולעשות כל מאמץ לעבוד את יהוה בלב שלם.
6. מה עלינו להבין בנוגע לנחישותנו לשרת את יהוה?
6 הפעילויות שאנו מבצעים בקנאות בתור משרתי יהוה מוכיחות שיש לנו רצון עז לעבוד את אלוהים בלב שלם. עם זאת, אנו מבינים כי הלחצים שמפעילים עלינו עולמו המרושע של השטן והנטייה לחטוא הטבועה בבשרנו הם גורמי השפעה רבי עוצמה העלולים להחליש את נחישותנו לשרת את אלוהים בלב שלם (יר׳ י״ז:9; אפ׳ ב׳:2). מכאן שכדי לבדוק שנחישותנו בשירות אלוהים אינה נחלשת — שאיננו חדלים לעמוד על המשמר — עלינו דרך קבע להתבונן פנימה אל תוך ליבנו. כיצד נוכל לעשות כן?
7. מה חושף את מצב ליבנו?
7 בדומה לליבתו של עץ, אישיותנו הפנימית איננה נראית לעין. עם זאת, ישוע אמר בדרשת ההר שכפי שפירות חושפים את מצבו של העץ, כך חושפים מעשינו את מצבו האמיתי של ליבנו (מתי ז׳:17–20). נדבר כעת על אחת מהתנהגויות אלו.
שיטה יעילה לבחינת הלב
8. כיצד נוגעים דברי ישוע במתי ו׳:33 למה שטמון בליבנו?
8 קודם לכן באותה דרשה ציין ישוע בפני מאזיניו כיצד עליהם להתנהג על מנת להראות שמקנן בהם הרצון לשרת את יהוה בכל ליבם. הוא אמר: ”אתם בקשו תחילה את מלכותו ואת צדקתו, וכל אלה ייווספו לכם” (מתי ו׳:33). כן, הדברים שאנו מציבים במקום הראשון בחיינו חושפים את הרצונות, את המחשבות ואת הכוונות השוכנים עמוק בליבנו. לפיכך בחינת סדר העדיפויות שלנו בחיים הינה שיטה יעילה המאפשרת לנו לבדוק אם אנו אכן עובדים את אלוהים בלב שלם.
9. איזו הזמנה הושיט ישוע לכמה אנשים, ומה חשפו תגובותיהם?
9 זמן קצר לאחר שהאיץ ישוע בתלמידיו ’לבקש תחילה את המלכות’, אירע מקרה מסוים הממחיש שמה שאדם מציב במקום הראשון בחייו חושף את מצב ליבו. לפני תיאור המקרה מסר לוקס, מכותבי ספרי הבשורה, כי ישוע ”היה נחוש בדעתו ללכת לירושלים”, אף שידע היטב מה ציפה לו שם מאוחר יותר. בעת שהוא ושליחיו ”הלכו בדרך” פגש ישוע כמה אנשים והזמינם ’ללכת אחריו’. הללו היו מוכנים להיענות להזמנתו — אך בתנאים מסוימים. אחד מהם אמר: ”תן לי תחילה ללכת לקבור את אבי”. אחר אמר: ”אלך אחריך, אדוני, אבל קודם הניחה לי להיפרד מבני ביתי” (לוקס ט׳:51, ע״ח, 57–61). איזה ניגוד בין הנחישות האיתנה שהפגין ישוע בלב שלם לבין הסכמתם המותנית והרופפת של אותם אנשים! הם נתנו עדיפות לענייניהם האישיים על פני ענייני המלכות, וכך הראו שליבם אינו שלם עם אלוהים.
10. (א) כיצד הגבנו להזמנתו של המשיח ללכת אחריו? (ב) באיזו השוואה השתמש ישוע?
10 בניגוד לאותם אנשים שכביכול רצו להיות תלמידיו של המשיח, נעננו בחוכמה להזמנתו של ישוע ללכת אחריו וכעת אנו משרתים את יהוה מדי יום. כך אנו מגלים מה אנו חשים בליבנו כלפי יהוה. אולם, גם אם אנו פעילים בקהילה, אנו עדיין צריכים להיות ערים לסכנה המאיימת על ליבנו. באיזו סכנה מדובר? בשיחתו עם אותם אנשים, הצביע ישוע על סכנה זו כשאמר: ”מי ששם את ידו על המחרשה ומביט אחורנית לא יכשר למלכות האלוהים” (לוקס ט׳:62). איזה לקח ניתן ללמוד מהשוואה זו?
האם אנו ’דבקים בטוב’?
11. מה אירע לאיכות עבודתו של הפועל בהשוואה שנתן ישוע, ומדוע?
11 על מנת להדגיש את הלקח הטמון בהשוואה שנתן ישוע, הבה נוסיף קצת צבע וכמה פרטים לתיאור ציורי זה. דמיין לעצמך פועל העובד בחרישת שדה. במהלך עבודתו הוא אינו יכול להפסיק לחשוב על ביתו — שם נמצאים בני משפחתו וחבריו, ושם הוא יוכל ליהנות מאוכל, ממוזיקה, מחברה משעשעת וממחסה מפני השמש. הוא נכסף לכל אותם דברים. לאחר שהוא חורש חלק ניכר מן האדמה, כמיהתו לאותן הנאות גוברת עליו, והוא מסתובב ו”מביט אחורנית”. אף שנותרה עבודה רבה עד זריעת השדה, דעתו של הפועל מוסחת, ועבודתו ניזוקה. ברור אפוא שאדונו של הפועל אינו מרוצה מחוסר התמדתו.
12. אילו קווים מקבילים ניתן לראות בין הפועל שהזכיר ישוע לבין כמה משיחיים כיום?
12 כעת, חשוב על מצב מקביל בימינו. הפועל יכול לסמל כל משיחי שכלפי חוץ נראה שהכול בסדר אצלו, אך למעשה מצוי בסכנה רוחנית. לשם השוואה נדמיין אח הנוטל חלק פעיל בשירות. הוא אומנם נוכח באסיפות ומשתתף בשירות השדה, אך אינו מפסיק לחשוב על דברים מסוימים בסגנון החיים העולמי הקוסמים לו. עמוק בליבו הוא משתוקק לאותם דברים. הוא ממשיך בשירותו במשך כמה שנים, אך בסופו של דבר כמיהתו לדברים מסוימים בעולם גוברת עליו, והוא מסתובב ו”מביט אחורנית”. אומנם נותרה עבודה רבה בשירות, אך הוא אינו ’מחזיק’ בחוזקה ב”דבר החיים”, וכתוצאה מכך פוחתת השתתפותו בפעילויות התיאוקרטיות (פיל׳ ב׳:16). ”אדון הקציר”, יהוה, נעצב אל ליבו בראותו חוסר התמדה זה (לוקס י׳:2).
13. מה נדרש על מנת לעבוד את יהוה בלב שלם?
13 הלקח ברור. השתתפות סדירה בפעילויות מועילות ומספקות, כגון נוכחות באסיפות הקהילה ונטילת חלק בשירות השדה, ראויה לשבח, אך אין די בה כדי לעבוד את יהוה בלב שלם (דה״ב כ״ה:1, 2, 27). אם המשיחי ממשיך לאהוב עמוק בליבו את הדברים ש’מאחור’ — כלומר, דברים מסוימים בסגנון החיים העולמי — הוא עלול לאבד את מעמדו הרצוי בפני אלוהים (לוקס י״ז:32). רק אם באמת ’נשנא את הרע ונדבק בטוב’ נהיה ’כשירים למלכות האלוהים’ (רומ׳ י״ב:9; לוקס ט׳:62). לכן בל ניתן לשום דבר בעולמו של השטן, ולא משנה כמה שימושי או נעים הוא נראה, לעצור בעדנו מלדאוג בלב שלם לענייני המלכות (קור״ב י״א:14; קרא פיליפים ג׳:13, 14).
הייה תמיד ערני!
14, 15. (א) כיצד מנסה השטן להשפיע על מצב ליבנו? (ב) המחש בעזרת דוגמה מדוע שיטתו של השטן כה מסוכנת.
14 אהבתנו ליהוה הניעה אותנו להקדיש לו את חיינו. מאז הוכיחו רבים מאיתנו במשך שנים את נחישותם להמשיך לשרת את יהוה בלב שלם. עם זאת, השטן אינו אומר נואש ועדיין מנסה להשפיע על ליבנו (אפ׳ ו׳:12). הוא, כמובן, מבין שלא נקום ביום בהיר אחד ונחליט לעזוב את יהוה. לכן בערמומיותו משתמש השטן ב”עולם הזה” כדי להחליש בהדרגה את קנאותנו לאלוהים. (קרא מרקוס ד׳:18, 19.) מדוע שיטתו זו כה מוצלחת?
15 כדי להשיב על כך, דמיין שאתה קורא ספר לאור נורה בעוצמה של 100 ואט. לפתע נשרפת הנורה. אתה מייד מבחין בחושך שהשתרר ומחליף את הנורה השרופה בנורה חדשה, והחדר שוב מואר. למחרת בערב אתה קורא לאור אותה מנורה. אולם ללא ידיעתך מישהו החליף את נורת 100 הוואט בנורת 95 ואט. האם תבחין בהבדל? סביר להניח שלא. ומה אם למחרת תוחלף הנורה בנורה אחרת בעוצמה של 90 ואט? רוב הסיכויים שגם במקרה זה לא תבחין בדבר. מדוע? אור המנורה פוחת באופן הדרגתי ולכן אינך מודע לכך. באופן דומה, ההשפעה מצד עולמו של השטן עלולה לכרסם אט אט בקנאותנו. יהיה זה כאילו קנאותנו לשירות יהוה הייתה ”בעוצמה של 100 ואט” והשטן הצליח להחלישה. אם משיחי לא יהיה ערני, הוא עלול שלא להבחין בשינוי ההדרגתי (מתי כ״ד:42; פט״א ה׳:8).
התפילות חיוניות
16. כיצד נוכל להתגונן מפני מזימותיו של השטן?
16 כיצד נוכל להתגונן מפני מזימותיו של השטן ולהמשיך לעבוד את יהוה בלב שלם? (קור״ב ב׳:11) חיוני שנתפלל. פאולוס עודד את אחיו לאמונה ”לעמוד נגד נכלי השטן”, ואז אמר להם: ”בכל תפילה ותחינה התפללו תמיד” (אפ׳ ו׳:11, 18; פט״א ד׳:7).
17. מה אנו למדים מתפילותיו של ישוע?
17 כדי לעמוד, או להתייצב, נגד השטן, עלינו לחקות את דוגמתו של ישוע אשר הרבה להתפלל, ובזאת הראה את רצונו העז להמשיך לעבוד את יהוה בלב שלם. שים לב, למשל, כיצד תיאר לוקס את התפילה שנשא ישוע בלילה שלפני מותו: ”כבוא עליו חבלי מוות התפלל ביתר חוזקה” (לוקס כ״ב:44). גם קודם לכן התפלל ישוע בחוזקה, אולם במקרה זה, כשניצב לפני המבחן הקשה ביותר בחייו עלי אדמות, התפלל ”ביתר חוזקה” — ותפילתו נענתה. דוגמתו של ישוע מראה שניתן להתפלל בעוצמות שונות. מכאן שככל שהמבחנים שעימם אנו מתמודדים קשים יותר וככל שמזימותיו של השטן ערמומיות יותר, עלינו להתפלל ”ביתר חוזקה” ולבקש את הגנתו של יהוה.
18. (א) מה עלינו לשאול את עצמנו בנוגע לתפילותינו, ומדוע? (ב) אילו גורמים משפיעים על ליבנו, ובאילו דרכים? (ראה תיבה בעמוד 16.)
18 כיצד ישפיעו עלינו תפילות אלו? פאולוס אמר: ”בכל דבר הציגו משאלותיכם לאלוהים בתפילה ובתחנונים ובהודיה. ושלום אלוהים הנשגב מכל שכל ינצור את לבבכם” (פיל׳ ד׳:6, 7). כן, על מנת להמשיך לעבוד את יהוה בלב שלם, עלינו להתפלל בלהט ובתכיפות (לוקס ו׳:12). לכן שאל את עצמך: ’באיזו עוצמה ובאיזו תכיפות אני מתפלל?’ (מתי ז׳:7; רומ׳ י״ב:12) תשובתך תחשוף עד כמה אתה נחוש לשרת את אלוהים.
19. מה אתה נחוש לעשות על מנת להמשיך לעבוד את יהוה בלב שלם?
19 כפי שראינו במאמר, סדר העדיפויות שלנו בחיים מגלה רבות על מצב ליבנו. אל לנו לאפשר לדברים שהותרנו מאחור ולמזימותיו הערמומיות של השטן לכרסם בנחישותנו לעבוד את יהוה בלב שלם. (קרא לוקס כ״א:19, 34–36.) לכן אנו ממשיכים כדוגמת דוד להפציר ביהוה: ”יַחֵד לבבי” (תהל׳ פ״ו:11).
[תיבה בעמוד 16]
שלושה גורמים המשפיעים על ליבנו
כפי שאנו יכולים לנקוט צעדים לשיפור מצב ליבנו הפיזי, כך יכולים אנו לנקוט צעדים לשמירת בריאותו של ליבנו הסמלי. תן דעתך לשלושה גורמים חשובים:
1 הזנה: ליבנו הפיזי זקוק להזנה בריאה מספקת. במקביל לכך, אנו צריכים להיזון ממזון רוחני בריא במידה מספקת על־ידי שגרה קבועה של לימוד אישי, הרהורים ונוכחות באסיפות (תהל׳ א׳:1, 2; מש׳ ט״ו:28; עב׳ י׳:24, 25).
2 פעילות: כדי לשמור על בריאות הלב הפיזי יש צורך מדי פעם להגביר את קצב פעימות הלב. בדומה לכך, השתתפות נלהבת בשירות — אולי על־ידי הגברת פעילותנו — שומרת על בריאותו של ליבנו הסמלי (לוקס י״ג:24; פיל׳ ג׳:12).
3 סביבה: האווירה הלא־משיחית שבה אנו נאלצים לתפקד ולחיות עלולה להפעיל לחצים כבדים על ליבנו הפיזי והסמלי. אך נוכל להפחית את הלחצים אם נתרועע ככל האפשר עם בני אמונתנו, אשר דואגים לנו באמת ובתמים ועובדים את אלוהים בלב שלם (תהל׳ קי״ט:63; מש׳ י״ג:20).