האם באמת יכולים לקרות ניסים? — שלושה טיעוני נגד נפוצים
טיעון 1: לא ייתכנו ניסים כיוון שהם מפרים את חוקי הטבע. הבנתנו את חוקי הטבע מבוססת על תצפיות המדענים בעולם הטבע הסובב אותנו. אולם חוקים אלה דומים לחוקי הדקדוק בשפה — ישנם גם יוצאים מן הכלל. למעשה, הבנתנו את ”החוקים” האלה עשויה להיות מאוד מוגבלת (איוב ל״ח:4). מדען מסור עשוי להקדיש את כל חייו לחקר חוק טבע מסוים. אבל דרוש רק ”יוצא מן הכלל” אחד כדי לגרום לו לבחון מחדש את הבנתו באשר לחוק זה. יש פתגם שאומר: ”די בברבור שחור אחד כדי להפריך את התיאוריה שכל הברבורים לבנים”.
ישנו סיפור מצחיק הממחיש עד כמה קל לבסס דעה על עובדות לא־שלמות. ג׳ון לוק (1632–1704) סיפר את הסיפור הבא על שגריר הולנד ומלך סיאם: בתארו בפני המלך את ארצו, הולנד, ציין השגריר שבזמנים מסוימים פילים יכולים ללכת על המים. המלך שלל את הרעיון וחשב שהשגריר משקר לו. אולם השגריר פשוט תיאר תופעה שהמלך מעולם לא נתקל בה. המלך לא ידע שכאשר מים קופאים והופכים לקרח, הם יכולים לשאת את משקלו של פיל. המלך לא ידע את כל העובדות, ולכן סבר שהדבר בלתי אפשרי.
תן דעתך למספר הישגים מודרניים שרק לפני כמה עשורים נחשבו לבלתי אפשריים:
● מטוס יכול להטיס בטיסה ישירה למעלה מ־800 נוסעים מניו יורק לסינגפור במהירות שיוט של 900 קילומטר לשעה.
● שיחות ועידה בווידיאו מאפשרות לאנשים ביבשות שונות לשוחח זה עם זה פנים אל פנים.
● ניתן לאחסן אלפי שירים בהתקן הקטן מקופסת גפרורים.
● מנתחים יכולים לבצע השתלות של לב ושל איברי גוף אחרים.
איזו מסקנה הגיונית נוכל להסיק מעובדות אלה? אם בני אדם יכולים לבצע דברים שנחשבו רק לפני מספר שנים לבלתי אפשריים, אין ספק שאלוהים, שברא את היקום ואת כל אשר בו, יכול לבצע דברים מופלאים שאיננו יכולים עדיין לתפוס לגמרי או לחקותם (בראשית י״ח:14; מתי י״ט:26).a
טיעון 2: המקרא משתמש בניסים כדי לגרום לאנשים להאמין. המקרא אינו אומר לנו להאמין בכל הניסים. למעשה, ההיפך הוא הנכון. הוא מורה לנו לגלות זהירות רבה בכל הנוגע לאמונה בניסים או באותות פלאיים. תן דעתך לאזהרה הברורה הבאה: ”נוכחותו של הרָשע היא בהתאם לפעולת השטן בכל מעשה גבורה ובאותות ומופתים כוזבים ובכל התעיה מרושעת” (תסלוניקים ב׳. ב׳:9, 10).
ישוע המשיח גם הזהיר שרבים יתיימרו ללכת בדרכו, אך הם לא יהיו תלמידיו האמיתיים. יהיו שאף יאמרו לו: ”אדוננו, אדוננו, האם לא ניבאנו בשמך וגירשנו שדים בשמך ועשינו גבורות רבות בשמך?” (מתי ז׳:22). אך ישוע אמר שהוא לא יקבל אותם כתלמידיו (מתי ז׳:23). ברור אפוא שישוע לא לימד שכל הניסים מקורם באלוהים.
אלוהים אינו מורה לעובדיו לבסס את אמונתם על ניסים בלבד. תחת זאת, אמונתם צריכה להתבסס על עובדות (עברים י״א:1).
הבה נבחן, למשל, את אחד הניסים המוכרים ביותר במקרא, תקומתו לתחייה של ישוע המשיח. שנים לאחר המקרה החלו מספר משיחיים בקורינתוס לפקפק בכך שישוע הוקם לתחייה. כיצד עזר השליח פאולוס לאותם משיחיים? האם הוא פשוט אמר: ”אתם צריכים לגלות יותר אמונה”? לא. שים לב כיצד הזכיר להם מספר עובדות מוצקות. הוא ציין שישוע ”נקבר, ... הוקם לתחייה ביום השלישי לפי הכתובים, ושהוא נראה אל כיפא ואחר כך אל השנים־עשר. אחרי כן נראה אל יותר מחמש מאות אחים שהיו יחדיו, אשר רובם עוד איתנו” (קורינתים א׳. ט״ו:4–8).
האם הייתה חשיבות לאמונתם של אותם משיחיים בנס זה? פאולוס ממשיך ואומר: ”אם המשיח לא הוקם לתחייה, הכרזתנו אינה אלא לשווא, וגם אמונתנו לשווא היא” (קורינתים א׳. ט״ו:14). פאולוס לא התייחס לעניין בקלות ראש: או שנס הקמתו לתחייה של ישוע התרחש באמת או שלא. ופאולוס ידע שזה אכן קרה כיוון שהיו עדויות מפי מאות עדי ראייה למאורע זה שעדיין היו בין החיים. למעשה, עדי ראייה אלו היו מוכנים למות ובלבד שלא להתכחש למה שראו (קורינתים א׳. ט״ו:17–19).
טיעון 3: ניסים הם תופעות טבע שאנשים חסרי השכלה מפרשים אותן שלא כהלכה. חלק מהחוקרים מנסים להסביר את הניסים במקרא כתופעות טבע בלבד שהתרחשו ללא התערבות אלוהית. הם סבורים שהדבר הופך את סיפורי המקרא לאמינים יותר. אומנם נכון שבחלק מהניסים אירעו תופעות טבע — כמו רעידות אדמה, מגפות ומפולות אדמה — אבל להסברים אלה יש דבר אחד במשותף. הם מתעלמים מעיתוי התרחשותם של הניסים כמתואר בכתבי־הקודש.
למשל, יש הטוענים שהמכה הראשונה שניחתה על מצרים — הפיכת מי היאור לדם — נגרמה למעשה כתוצאה מכך שאדמה אדומה נסחפה ביאור יחד עם אורגניזמים אדמדמים הנקראים שוֹטוֹניות. אולם במקרא מסופר שהיאור הפך לדם ולא לבוץ אדמדם. קריאה מדוקדקת של הכתוב בשמות ז׳:14–21 מראה שנס זה אירע כאשר אהרון, בהוראת משה, היכה במטהו ביאור. גם אם מה שאירע למי היאור נגרם כתוצאה מתופעת טבע, עצם העובדה שהדבר קרה ברגע שבו היכה אהרון במים היא בגדר נס.
הנה דוגמה נוספת לחשיבות עיתויו של הנס. תן דעתך לאשר אירע כאשר בני ישראל עמדו להיכנס אל הארץ המובטחת. דרכם הייתה חסומה על־ידי נהר הירדן שעלה על גדותיו. המקרא מוסר לנו מה קרה בהמשך: ”כבוא נושאי הארון עד הירדן ורגלי הכוהנים נושאי הארון נטבלו בקצה המים... ויעמדו המים היורדים מלמעלה. קמו נֵד אחד הרחק מאוד” (יהושע ג׳:15, 16). האם הייתה זו תוצאה של רעידת אדמה או מפולת אדמה? הכתוב אינו משיב על כך. אבל העיתוי היה בגדר נס. הוא התרחש בדיוק ברגע שיהוה אמר שזה יקרה (יהושע ג׳:7, 8, 13).
אם כן, האם ניסים קורים? המקרא אומר שכן. לפי הכתוב בו, אין מדובר רק בתופעות טבע. לפיכך האם הגיוני לומר שזה בלתי אפשרי שיקרו ניסים רק מכיוון שהם אינם מתרחשים מדי יום?
[הערת שוליים]
a אם אתה מפקפק בקיומו של אלוהים, ראה החוברת האם אלוהים אכן דואג לנו? והספר האם קיים בורא הדואג לך? או בקש מידע נוסף מהאדם שנתן לך כתב עת זה.
[תמונה בעמוד 5]
רק לפני מספר עשורים סברו רבים שבני אדם אינם יכולים לטוס במהירות של מאות קילומטרים בשעה