מדור השאלות

◼ כיצד נחליט אם להשאיר למישהו ספרות?‏

השיקול העיקרי הוא מידת התעניינותו של האדם.‏ אם הוא באמת מגלה עניין,‏ אנו יכולים להשאיר לו שני כתבי עת,‏ חוברת,‏ ספר או פרסום אחר — גם אם אנו מבחינים שאין לו אפשרות לתרום לפעילות הכלל עולמית (‏איוב ל״ד:‏19;‏ ההת׳ כ״ב:‏17‏)‏.‏ עם זאת,‏ לא ניתן את הספרות היקרה שלנו למי שאינו מעריך אותה (‏מתי ז׳:‏6‏)‏.‏

כיצד נדע אם בעל הבית מתעניין?‏ נכונותו לשוחח איתנו היא סימן טוב.‏ כאשר האדם מקשיב לנו,‏ מגיב לשאלות ומביע את דעתו,‏ הדבר מראה שהוא מעורב בשיחה.‏ אם הוא עוקב אחרי קריאת הפסוקים,‏ ניתן להסיק מכך שהוא מכבד את דבר־אלוהים.‏ לפעמים כדאי לשאול אם הוא יקרא את הספרות.‏ על המבשרים להפעיל שיקול דעת כדי לקבוע מהי מידת התעניינותו של הפרט.‏ לדוגמה,‏ בזמן שאנו מבשרים ברחובות אין זה מתאים להציע כתבי עת,‏ חוברות או ספרים ללא הבחנה לכל מי שעובר לידנו.‏ אם לא ברור לנו מהי מידת התעניינותו של האדם,‏ מוטב פשוט לתת לו עלון הזמנה לאסיפות או עלון אחר.‏

בדומה לכך,‏ על המבשר לקחת פרסומים מדלפק הספרות לפי מה שדרוש לו למילוי שירותו,‏ ולא לפי יכולתו לתרום.‏ מטרתן של התרומות אינה לממן את הדפסת הספרות,‏ אלא לתמוך בכל ההיבטים של פעילות הבישור הכלל עולמית.‏ בלי תלות במצבנו הכלכלי,‏ הערכתנו תניע אותנו לתת בנדיבות ’‏ממחסורנו’‏,‏ ולא ’‏מן העודף שלנו’‏,‏ על מנת לתמוך בענייני המלכות (‏מר׳ י״ב:‏41–44;‏ קור״ב ט׳:‏7‏)‏.‏ מאותה סיבה ניקח ספרות רק בכמות הנחוצה לנו,‏ וזאת כדי שלא לבזבז כספי תרומות.‏

‏[‏קטע מוגדל בעמוד 2]‏

על המבשרים להפעיל שיקול דעת כדי לקבוע מהי מידת התעניינותו של הפרט