מתי נכתבו ספרי הבשורה המתעדים את חייו של ישוע?
תשובת המקרא
באשר לדברים שכתב על אודות המאורעות בחיי ישוע, ציין השליח יוחנן: ”זה שראה זאת העיד על כך, ועדותו אמת, והוא יודע שהוא דובר אמת, כדי שגם אתם תאמינו” (יוחנן י״ט:35).
סיבה אחת לבטוח בספרי הבשורה, שחוברו בידי מתי, מרקוס, לוקס ויוחנן, היא שהם נכתבו בתקופה שבה רבים מהעדים למאורעות המתוארים בהם היו עדיין בין החיים. מספר מקורות מציינים כי הבשורה על־פי מתי נכתבה שמונה שנים בלבד לאחר מות ישוע, כלומר בשנת 41 לספירה לערך. חוקרים רבים סבורים שמדובר בתאריך מאוחר במקצת, אך קיימת הסכמה כללית כי כל הספרים המרכיבים את כתבי־הקודש היווניים (הברית החדשה) נכתבו במאה הראשונה לספירה.
אנשים שראו את ישוע בעודו בחיים והיו עדים למותו ולתחייתו, יכלו להעיד על אמיתות הכתוב בספרי הבשורה. אילו היו בהם אי־דיוקים כלשהם, הם היו יכולים לחשוף אותם בקלות. פרופסור פ. פ. ברוס מציין: ”אחד ההיבטים הבולטים בהטפה האפוסטולית הקדומה הוא הנוהג להתייחס לאירועים שונים תוך ביטחון מלא שהם ידועים לשומעים; השליחים לא רק אמרו ’אנו עדים לדברים האלה’, אלא אף ציינו: ’כפי שאתם עצמכם יודעים’ (מעשי השליחים ב׳:22)”.