מה אומר המקרא על אלכוהול? האם זה חטא לשתות אלכוהול?
תשובת המקרא
אין זה חטא לשתות אלכוהול במידה מתונה. המקרא מתאר את היין כמתנה מאלוהים היכולה להפוך את החיים למהנים יותר (תהלים ק״ד:14, 15; קהלת ג׳:13; ט׳:7). המקרא גם מכיר בסגולותיו הרפואיות של היין (טימותיאוס א׳. ה׳:23).
ישוע שתה יין בתקופת חייו עלי אדמות (מתי כ״ו:29; לוקס ז׳:34). באחד מנסיו הידועים הפך ישוע מים ליין כמתנה נדיבה במסיבת חתונה (יוחנן ב׳:1–10).
הסכנות שבשתייה מופרזת
המקרא אומנם מתאר את הצדדים החיוביים של היין, אך הוא מגנה שתייה מופרזת ושכרות. לכן משרת אלוהים המחליט לשתות אלכוהול יעשה זאת רק במתינות (טימותיאוס א׳. ג׳:8; טיטוס ב׳:2, 3). המקרא מספק כמה סיבות להימנע משתייה מופרזת.
היא משבשת את יכולת החשיבה ואת כושר השיפוט (משלי כ״ג:29–35). אדם שיכור לא יכול למלא אחר מצוות המקרא לפיה עלינו ’למסור את גופנו קורבן חי, קדוש ורצוי לאלוהים; כך נעבדהו בעזרת כושר החשיבה שלנו’ (רומים י״ב:1).
שתייה מופרזת מסירה עכבות וגוזלת מן האדם את כוח הרצון לעשות את הטוב (הושע ד׳:11; אפסים ה׳:18).
היא עלולה להוביל לעוני ובעיות בריאות חמורות (משלי כ״ג:21, 31, 32).
שתייה מופרזת ושכרות מעוררות את מורת רוחו של אלוהים (משלי כ״ג:20; גלטים ה׳:19–21).
מתי זה עובר את הגבול?
ניתן לומר שאדם שתה יותר מדי אלכוהול כשהוא מגיע למצב שהוא מסכן את עצמו או את הסובבים אותו. על־פי המקרא, ההגדרה של שכרות היא לא כשאדם מגיע למצב של עילפון, אלא כשהוא מגיע למצב שבו הוא מבולבל, הולך לא־יציב, מתנהג בתוקפנות או מדבר לא־ברור (איוב י״ב:25; תהלים ק״ז:27; משלי כ״ג:29, 30, 33). אפילו כאלה הנמנעים מלהשתכר עלולים להגיע למצב שבו ’יכבד לבבם משתייה מופרזת’, ובעקבות זאת לחוות השלכות רציניות (לוקס כ״א:34, 35).
הינזרות מוחלטת
המקרא גם מציין באילו מצבים על משרתי אלוהים להימנע לחלוטין משתיית אלכוהול:
אם היא עלולה להכשיל אחרים (רומים י״ד:21).
אם שתיית אלכוהול עומדת בניגוד לחוקי המדינה (רומים י״ג:1).
אם האדם אינו מסוגל לשלוט בכמות השתייה שלו. אלכוהוליסטים או אנשים המפריזים בשתייה חייבים להיות מוכנים לנקוט צעדים דרסטיים (מתי ה׳:29, 30).