מה כוונת המושג ”עין תחת עין”?
תשובת המקרא
המושג ”עין תחת עין” נכלל בתורה שנתן אלוהים לבני ישראל ביד משה, והוא גם צוטט בפי ישוע בדרשת ההר (שמות כ״א:24, 25; דברים י״ט:21; מתי ה׳:38). כוונת הכלל הייתה שהעונש צריך להתאים לפשע.a
הכלל חל על מצבים שבהם אדם פגע במכוון ברעהו. בהקשר לפושע שפעל במזיד ציינה תורת משה: ”שבר תחת שבר, עין תחת עין, שן תחת שן. כאשר ייתן מום באדם כן יינתן בו” (ויקרא כ״ד:20).
מה הייתה מטרת הכלל ”עין תחת עין”?
הכלל ”עין תחת עין” לא נתן סמכות או הרשאה ליחידים לקחת את החוק לידיים, אלא הוא סייע לשופטים הממונים לקבוע עונשים מתאימים – לא מחמירים מדי ולא קלים מדי.
הוא גם שימש כגורם הרתעה לכל מי שחשבו או זממו לפגוע במזיד באחרים. בתורה נאמר שמי שהיו עדים להליך המשפטי הצודק שקבע אלוהים ”ישמעו ויירָאו, ולא יוסיפו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך” (דברים י״ט:20).
האם הכלל ”עין תחת עין” חל על המשיחיים?
לא. המשיחיים אינם כפופים לכלל זה, המהווה חלק מתורת משה, מפני שמותו של ישוע כקורבן שם קץ לתורה (רומים י׳:4).
אולם הכלל מלמד אותנו על אופן חשיבתו של אלוהים. לדוגמה, הוא מראה שאלוהים מייחס ערך רב לצדק (תהלים פ״ט:14). הוא גם חושף את עקרונות הצדק שלו, שלפיהם יש להעניש את עושי הרע אך ורק במידה הראויה (ירמיהו ל׳:11).
תפיסות מוטעות לגבי המושג ”עין תחת עין”
תפיסה מוטעית: כלל זה מחמיר מדי.
עובדה: כלל זה לא היווה בסיס להטלת עונשים מחמירים ואכזריים. כדי לאכוף את הכלל כיאות, היה על השופטים הכשירים להטיל עונש רק לאחר שבדקו את נסיבות הפשע ואת מידת הכוונה של מבצע העבירה (שמות כ״א:28–30; במדבר ל״ה:22–25). לפיכך הכלל היווה גורם מרסן כנגד ענישה קיצונית.
תפיסה מוטעית: כלל זה הצית מעגל נקמה אינסופי.
עובדה: בתורת משה נאמר: ”לא תיקום [תנקום] ולא תיטור את בני עמך” (ויקרא י״ט:18). התורה לא קידמה נקמה אישית, אלא עודדה את העם לבטוח באלוהים ובמערכת המשפטית שהוא כונן לתיקון העוולות (דברים ל״ב:35).
a עיקרון משפטי זה (בלטינית: lex talionis) מצוי גם במערכות משפטיות של עמים קדומים אחרים.