הערת שוליים
a מעניין לתת את הדעת להדרגתיות שניכרת במשליו של ישוע בהקשר לאות נוכחותו. תחילה הוא התייחס ל”עבד הנאמן והנבון”, קבוצה קטנה של אחים משוחים שינהיגו את משרתי אלוהים (מתי כ״ד:45–47). בהמשך הוא סיפר משלים הנוגעים בעיקר לבעלי התקווה השמימית (מתי כ״ה:1–30). לבסוף הוא התייחס לבעלי התקווה הארצית שיתמכו באחי המשיח (מתי כ״ה:31–46). באופן דומה, נבואת יחזקאל התגשמה בימינו תחילה בהקשר לבעלי התקווה השמימית. אף־על־פי שממלכת עשרת השבטים בדרך כלל אינה מסמלת את בעלי התקווה הארצית, האחדות המתוארת בנבואה מזכירה לנו את האחדות השוררת בקרב בעלי התקווה הארצית ובעלי התקווה השמימית.