הערת שוליים
a אפילו דעתו של איוב הנאמן הוסחה כששלושת רעיו פגעו בשמו הטוב. תחילה, כשהוא איבד את ילדיו ואת כל נכסיו, ’איוב לא חטא ולא האשים את אלוהים בדבר רע’ (איוב א׳:22; ב׳:10). אבל כשהאשימו אותו בעשיית הרע, הוא החל לדבר ”ללא מחשבה” והעדיף להגן על שמו הטוב במקום לקדש את שם אלוהים (איוב ו׳:3; י״ג:4, 5; ל״ב:2; ל״ד:5).