כשאנחנו ניצבים בפני החלטות חשובות,‏ עלינו ’‏להבחין תמיד מהו רצון יהוה’‏ ולפעול בהתאם ‎(‏אפ׳ ה׳:‏17‏)‎‏.‏ לשם כך עלינו לחפש עקרונות מקראיים רלוונטיים למצב שלנו.‏ עקרונותיו של יהוה יעזרו לנו לקבל את ההחלטות הטובות ביותר.‏ השטן רוצה שנהיה כל כך עסוקים במטרות שהעולם מקדם שלא יישאר לנו זמן לשירות אלוהים ‎(‏יוח״א ה׳:‏19‏)‎‏.‏ המשיחיים עלולים להתפתות לוותר על הזדמנויות להרחיב את שירותם ליהוה לטובת דברים חומריים,‏ השכלה גבוהה וקריירה.‏ החלטות כאלה יעידו שהמשיחי מושפע מהחשיבה הרווחת בעולם.‏ כמובן,‏ הדברים האלה אינם פסולים כשלעצמם,‏ אך אל להם לעולם לתפוס את המקום הראשון בחיינו.‏ מ24.‏03 24 §16,‏ 17

שים לב לשתי נקודות חשובות שאנחנו לומדים מהפסוק היומי:‏ ‎(‏1)‎‏ לצדיקים יש קשיים.‏ ‎(‏2)‎‏ יהוה מציל אותנו מהקשיים שלנו.‏ באיזה אופן?‏ אחת הדרכים היא שיהוה עוזר לנו לאמץ נקודת מבט מציאותית על החיים בסדר העולמי הזה.‏ יהוה אומנם מבטיח לנו שניהנה לשרת אותו,‏ אבל הוא לא אומר שהחיים שלנו יהיו נטולי דאגות ‎(‏יש׳ ס״ו:‏14‏)‎‏.‏ הוא מעודד אותנו להתמקד בעתיד שלנו — בזמן שבו נוכל ליהנות מהחיים שהוא תכנן עבורנו לנצח ‎(‏קור״ב ד׳:‏16–18‏)‎‏.‏ ובינתיים הוא עוזר לנו להמשיך לשרת אותו מדי יום ביומו ‎(‏איכה ג׳:‏22–24‏)‎‏.‏ דוגמתם של משרתי יהוה נאמנים מתקופת המקרא ומתקופתנו מלמדת אותנו שאנחנו עלולים להתמודד עם בעיות בלתי צפויות.‏ אבל אם נישען על יהוה הוא תמיד יכלכל אותנו ‎(‏תהל׳ נ״ה:‏22‏)‎‏.‏ מ23.‏04 14,‏ 15 §3,‏ 4

נוכל ללמוד מדוגמתם של יוסף ומרים,‏ שהיו מוכנים להיכנע לסמכויות הנעלות גם כאשר היה קשה לעשות זאת ‎(‏לוקס ב׳:‏1–6‏)‎‏.‏ כשמרים הייתה בחודש התשיעי להריונה,‏ היא ויוסף נדרשו לציית להוראה לא־פשוטה.‏ אוגוסטוס,‏ ששלט באימפריה הרומית,‏ ציווה לערוך מפקד אוכלוסין.‏ יוסף ומרים היו צריכים להגיע לבית לחם,‏ מסע של כ־150 קילומטר בדרך הררית.‏ המסע הזה היה קשה,‏ במיוחד למרים.‏ יכול להיות שהיא ויוסף דאגו לבריאותה ולבריאות העובר שלה.‏ מה היה קורה אם צירי הלידה היו פוקדים אותה באמצע הדרך?‏ האם הם חשבו שהעובדה שהיא נושאת ברחמה את המשיח המובטח הייתה סיבה מספיק טובה לא לציית להנחיות הממשלה?‏ למרות שליוסף ומרים היו סיבות לדאגה,‏ הם צייתו לחוק.‏ ויהוה בירך את צייתנותם.‏ מרים הגיעה בשלום לבית לחם,‏ ילדה תינוק בריא ואף תרמה להתגשמות נבואה מקראית!‏ ‎(‏מיכה ה׳:‏2‏)‎‏.‏ מ23.‏10 8 §9;‏ 9 §11,‏ 12